רבי אלעזר אזכרי

קברו של רבי אלעזר אזכרי סמוך לקבר האריז"ל בבית העלמין העתיק בצפת.

רבי אלעזר בן משה אזכרי (מצוי גם: אזקרי או אזיקרי, 1533–1600) היה מקובל, דרשן ומשורר יליד צפת. מפורסם בעיקר בשל הפיוט ידיד נפש וחיבורו ספר חרדים, שעם היותו ספר מצוות, נחשב כספר יסוד בתורת המוסר ביהדות.

חייו

הרב אזכרי הוא מצאצאי מגורשי ספרד ובכתביו ופעולותיו ניכרת הכמיהה לגאולה ואהבת ארץ ישראל. רבו היה המקובל רבי יוסף סאגיס ורבי יוסף אשכנזי (נפטר ה'שמ"ב בערך), והוא נסמך לרבנות על ידי רבי יעקב בירב. למד בישיבת הרמ"ק, אך הושפע גם מתורת האר"י. הוא נמנה עם ענקי הרוח שהסתופפו באותה תקופה בצפת, ובהם הרדב"ז, רבי שלמה אלקבץ, הרמ"ק, רבי יוסף קארו, רבי חיים ויטל, האר"י, רבי ישראל נג'ארה ועוד.

ב-ה'שמ"ח 1588 ייסד את חבורת "סוכת שלום", שפעלה לעורר את עם ישראל לחזרה בתשובה ולדבקות בה', כפי שהעיד בהקדמה לספרו "ספר חרדים": "ויהי היום אמרנו עת לעשות להשם אלוקינו יתברך הבטיחנו 'הבא לטהר מסיעין אותו', ואמר 'פתחי לי אחותי רעיתי פתח קטן כשל מחט ואפתח לכם כפתחו של אולם', לכו ונשובה אל ה' בכל עז וגם נשיב רבים מעוון כאשר צונו יתברך. פה צפת עשינו חברה קדושה קראנו שמה סוכת שלום ורבים מתקבצים לשוב בכל לב, (...) יחרדו לשוב בכל לב מעוון אליו יתברך ולהתחזק במצוותיו לעשותם".

אזכרי חיבר את ספרו כחלק ממטרות החבורה להפיץ בעולם יראת שמים. הספר הוא ספר מצוות, המונה את המצוות לפי כל השיטות. הוא מיוסד על הפסוק "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך", והמצוות מחולקות בו לפי איברי הגוף.

בסוף הספר מובאים גם שלושה פיוטים שחיבר, והמפורסם שבהם הוא הפיוט ידיד נפש. בפיוטיו ניכרת השפעה של פייטנים ספרדים כדוגמת רבי יהודה הלוי ואברהם אבן עזרא. הפיוט ידיד נפש ששם כתב כי הפיוט הוא "בקשה על הייחוד וחשק האהבה", התקבל במהרה בסידורים על פי נוסח ספרד וכמה עשרות שנים מאוחר יותר חדר גם לסידורים על פי נוסח אשכנז. בסידורים על פי נוסח הספרדים פיוט זה הוא חלק משירת הבקשות שנאמר לפני תפילת שחרית.

עוד חיבר אזכרי פירושים למסכת נדרים ומסכת גיטין מן התלמוד הבבלי. פירושו למסכת ברכות מהתלמוד הירושלמי נדפס במהדורות הירושלמי ממהדורת פייטרקוב והלאה. פירושו לירושלמי על מסכת ביצה יצא לראשונה על ידי ישראל פרנצוס ב-1967, על פי כתב יד הנמצא בבית המדרש לרבנים באמריקה. הוא מציין בפירושיו את פירושו למסכת פסחים מהירושלמי אולם פירוש זה לא הגיע לידינו, ומעין יומן אישי מיסטי בשם "מילי דשמיא" על מוסר ועבודת ה'.

בשנת ה'ש"ס 1600 נפטר ונטמן בצפת עיר הולדתו. בכ"ב באלול ה'תשס"ט (11 בספטמבר 2009) פורסם כי קברו של רבי אלעזר נמצא בסמוך לקבר האר"י הקדוש שבבית העלמין העתיק בעיר.

תקופת חייו של רבי אלעזר אזכרי על ציר הזמן
ציר הזמן

‏

ראו גם

• ידיד נפש
• ספר חרדים
• אומר שירה

לקריאה נוספת

• מרדכי פכטר, חייו ואישיותו של רבי אלעזר אזכרי בראי יומנו המיסטי וספר חרדים.
• ש.א. הורודצקי, רבי אלעזר אזכרי - מחבר ספר חרדים בתוך "ציונים - קובץ לזכרו של י.נ. שמחוני".
• שאול ליברמן, משהו על מפרשים קדמונים לירושלמי בתוך "ספר היובל לכבוד אלכסנדר מרקס".
• מרדכי פכטר, מצפונות צפת: מחקרים ומקורות לתולדות צפת וחכמיה במאה הט'ז, הוצאת מכון זלמן שזר.

קישורים חיצוניים

• אלעזר אזכרי, ספר חרדים, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• רבי אלעזר אזכרי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' אלעזר (בר' משה) אזכרי", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 209-207, באתר HebrewBooks
• הרב נפתלי יעקב הכהן, "מוהר"ר אלעזר אזכרי בן ר' משה", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ב, עמודים רלג-רלד, באתר HebrewBooks, אות תתיא
• דוד הלחמי, רבי אלעזר אזכרי (בעל ספר „חרדים”), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
• "ידיד נפש" - מחברו, מקורותיו ומשמעות הפיוט מאת ד"ר בני גזונטהייט, באתר "דעת"
• קיצור "ספר חרדים" באתר "דעת"
• עדי חשמונאי, קברו הנעלם של המקובל מצפת שחיבר את "ידיד נפש", באתר nrg‏, 11/9/2009
• ידיד נפש באתר הזמנה לפיוט

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28699565אלעזר אזכרי