הכשרה מגויסת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הכשרה מגוייסת)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הכשרה מגויסת היא קבוצה שבאה לרוב מתוך תנועת נוער, בית ספר חקלאי או חברת נוער, והתגייסה בשלמותה כמחלקת פלמ"ח, לתקופת הכשרה מקצועית, חברתית ונפשית לקראת יציאתה למשימתה ההתיישבותית. גרעינים שכאלה התגייסו לפלמ"ח כבר מתחילתו, במאי 1941 (על אף שהפלמ"ח הכיר באופן רשמי בהכשרות המגויסות רק שלוש שנים מאוחר יותר) ועד סופו, בנובמבר 1948.

גרעיני תנועות הנוער היו פטורים משירות פעיל בצבא הבריטי או בפלמ"ח מכיוון שמשימתם לא הייתה ביטחונית אלא התיישבותית- הם יצאו ל"הכשרה" במשקים לקראת יציאתם ל"הגשמה" (הקמת יישוב חדש או השלמת יישוב צעיר)[1]. אולם גרעיני תנועת הנוער התקשו להשלים עם היותם לא מגויסים בימי מלחמת העולם השנייה (על אף הכרתם בפן הצבאי והביטחוני של משימת ההתיישבות) והם חיפשו דרך למזג את תפקידן וייעודן ההתיישבותי עם השירות הצבאי. אופיו ומבנהו של הפלמ"ח איפשר לשלב בין השניים וכך גרעיני תנועות הנוער התגייסו לפלמ"ח לתקופת הכשרה שכללה, מלבד הכנה מקצועית, חברתית ונפשית, גם משימות ותפקידים צבאיים.

רקע

הפלמ"ח נוסד ב-15 במאי 1941, לאחר פנייתה של מפקדת הכוחות הבריטיים במזרח התיכון להנהלת הסוכנות היהודית בדבר גיוס אלף לוחמים מהיישוב היהודי בארץ ישראל והכשרתם ללוחמת גרילה. פנייה זו באה עקב חשש בריטי מהתקדמות עתידית של כוחות גרמניה הנאצית ואיטליה הפאשיסטית לארץ ישראל והאפשרות שהיא תיפול בידם. בסתיו 1942, לאחר קרב אל עלמיין, החשש הבריטי נמוג ובריטניה החליטה לקחת מהפלמ"ח את הנשק והתקציבים שניתנו לו מאז ההחלטה על הקמתו.

כדי לממן את המשך קיום הפלמ"ח, כזרוע המגויסת של ההגנה, הוחלט לעבור לשגרה המשלבת עבודה ואימונים: 14 ימי עבודה בממוצע בחודש, 8.5 ימי אימונים ועוד 8 ימי חופשה (שכללו 2 ימי מחלה, 3.5 ימי שבתות וחגים ועוד חצי יום שבת שהוקדש לאימונים)[2]. כדי ליישם את ההסכם פוזרו מחלקות הפלמ"ח בקיבוצים השונים שנקבעו כבסיסי העבודה והאימונים.

בשנת 1944 נוצר רבים מהטוראים ומפקדי הכיתות השלימו את שירות החובה שלהם והיו אמורים להצטרף לרזרבה (יחידות המילואים של הפלמ"ח). משבר כוח האדם בפלמ"ח החריף ככל שהתרחקה זירת הלחימה העיקרית מארץ ישראל, שכן צעירי היישוב היהודי בחרו להתגייס לצבא הבריטי כדי להילחם בנאצים ולסייע לשארית הפליטה. כך נוצר אינטרס משותף של הפלמ"ח, אשר סבל ממשבר בכוח אדם, ושל תנועות הנוער החלוציות שבוגריהן התגייסו לצבא הבריטי במקום לצאת ל"הכשרה" בת שנתיים בקיבוץ או מושב ולאחר מכן ל"הגשמה" בהקמת יישוב חדש או השלמת יישוב קיים. אינטרס משותף זה הוליד את רעיון גיוס ההכשרות לפלמ"ח.

גם טרם הסכם ההכשרות התגייסו קבוצות לפלמ"ח- הן כמכסות גיוס מטעם תנועות הנוער והן מתוך רצון חברי הקבוצה או הגרעין להמשיך את חייהם המשותפים יחד (מטעמים פרגמטיים או אידאולוגיים). כמו כן, היו קבוצות בודדים שהתגבשו במהלך השירות בפלמ"ח והכריזו על עצמם כהכשרה לכל דבר, מעשה שחייב אותם להמשך התיישבותי ולא היה בכך כדי לחייב את הפלמ"ח לנהוג בהם בצורה שונה (שכן טרם נחתם הסכם מחייב). ההכשרות שהתגייסו טרם חתימת הסכם ההכשרות המגויסות התאפיינו תחילה בהיעדר משק הכשרה, בחניכוּת ב"תנועה כחולה" (אחת מתנועות הנוער החלוציות- הנוער העובד, המחנות העולים או השומר הצעיר), מספר חברים מצומצם, מיעוט חברוֹת הכשרה ופרק התיישבותי שכלל בדרך כלל הקמת היאחזות או יישוב באזור ספר (13 ההכשרות שהתגייסו טרם חתימת ההסכם והגיעו לפרק התיישבותי הקימו 6 יישובים חדשים ולקחו חלק בהקמת קיבוץ נוסף).

הסכם ההכשרות המגויסות

הצדדים בהסכם וחששותיהם

רעיון גיוס ההכשרות עורר חששות רבים:

  • הפלמ"ח סבל ממצוקת כוח אדם ואותה ניסה תחילה לפתור על ידי גיוס הגדנ"ע (הכשרה לקראת שירות בחי"ש העירוני) ו"צנחנים" (נוער בלתי מאורגן).

הפלמ"ח, שקם ככוח נייד ארצי הניתן להפעלה תוך 24 שעות, נאלץ לוותר באופן חלקי על צביון זה עם המעבר למגורי קבע בקיבוצים והמחויבות למשקים, והוא ראה בהכשרות פגיעה נוספת בצביון ובמבצעיות שלו שכן ההכשרות כללו בנים ובנות בעלי כושר גופני לא אחיד. זאת ועוד, הקיבוץ המאוחד עמד על כך שההכשרות יהוו מחלקות אורגניות. יגאל אלון פירט עוד מספר סוגיות שעלו:

סמל הכשרת מעוז, הכולל בתוכו את סמל הפלמ"ח. סמל ההכשרה ממזג בין האימונים והכשרה צבאית לבין ההכשרה ההתיישבותית.

א. האם לא תתהווה סתירה בין חוקי המשמעת של החטיבה וחיי איש ההכשרה, בין סמכות המפקד וסמכות ההכשרה כחברה?
ב. האם תנאים מיוחדים בקרב חיי ההכשרה לא יביאו בקרב שאר המחלקות הרגשת הפליה?
ג. התוכל ההכשרה לשאת בקרבה חלוקת משנה, מחלקות וכיתות, בהתאם לחלוקה המקובלת ביחידות צבא?[3]

  • תנועות הנוער שאפו לשמור על ההכשרות מגובשות מבחינה חברתית ורעיונית על ידי גיוס הכשרות שלמות לפלמ"ח. בצורה זו היה אמור להישמר מאגר המדריכים הבוגרים לסניפים וקיומם של מפעלי התיישבות תנועתיים.
אולם תנועות הנוער חששו שדרישתו של הפלמ"ח להביא את ההכשרה לרמת כשירות צבאית שווה לזו של שאר מחלקות הפלמ"ח תפגע בתהליך הכשרתם של הגרעינים. יגאל אלון פירט את החששות העיקריים של תנועות הנוער:

א. היניחו לחברות שבהכשרה להתגייס?
ב. התקבלו למסגרת הפלמ"ח חברים שדרגת בריאותם למטה מן המקובל?
ג. האין סכנה שהפלמ"ח יפקיע את כל המצטיינים, יכשירם לתפקידי פיקוד ויצרפם לסגל הפיקודי ועל ידי כך תדולדלנה ההכשרות מחבריהן המוכשרים והפעילים?
ד. האם תינתן להכשרה אוטונומיה הדרושה לחייה החברתיים בכל העניינים שאינם נוגעים במשמעת הצבאית הישירה?
ה. היאפשר המשק לאנשי ההכשרה להתמחות בענפי הקבע נוכח העובדה שהעבודה תיעשה לסירוגין בין תקופת אימונים אחת למשנייה?
ד. כמו כן עלו בעיות ההדרכה הרעיונית והתנועתית, ימי לימוד קופה משותפת וכו'[4].

חתימת ההסכם

על אף החששות, הוסכם כי גיוס ההכשרות לפלמ"ח יכול להיות מקור ברכה לכל הצדדים: הן לפלמ"ח שסבל ממצוקת כוח אדם ושאף לחדד את אופיו העממי-חלוצי; הן לתנועות הנוער ששאפו ליצירת אפיק הגשמה רלוונטי; והן לתנועות המיישבות שנזדקקו לכוח אדם מוכשר מקצועית, חברתית ונפשית. חשוב לציין שברור היה שחתימת ההסכם ברור תביא לשינויים מרחיקי לכת בפלמ"ח ובמסלולי ההשמה של תנועות הנוער והחתימה נעשתה תוך כדי חששות כבדים[5].

הסכם ההכשרות המגויסות נחתם בקיץ 1944 בין מטה הפלמ"ח, תנועות הנוער החלוציות והתנועות המיישבות. ההסכם היווה פשרה בין הדרישות השונות. בהסכם זה הגמיש הפלמ"ח באופן ניכר את עמדותיו, מכיוון שבימים אלה ניצחון בעלות הברית על מעצמות הציר היה ברור למדי וסכנת הפלישה לארץ ישראל, בגינה נוסד הפלמ"ח, כבר לא התקיימה (כך שמחד ברור היה שהבריטים לא יתמכו בפלמ"ח בשום צורה שהיא, ומנגד ברור היה שייעודו המקורי של הפלמ"ח, כוח נייד ומיומן ללוחמת גרילה, אינו רלוונטי). עיקרי ההסכם דיברו על:

הכשרת הצופים בדפנה בתמונה היתולית לאחר קבלת בגדי החורף
  • תקופת שירות בת שנתיים הכוללת 3 חודשים של עבודה רצופה במשק טרם תחילת האימונים.
  • גיוס כל בני ובנות ההכשרה (למעט בעלי בעיות רפואיות חריגות).
  • מעמד חברי הכשרה שווה למעמד כל מגויס אחר בפלמ"ח.
  • זכותה של ההכשרה להיות מעורבת בהחלטות מטה הפלמ"ח הנוגעות להיבט התנועתי של המשך דרכה.
  • יציאתם של שני חברי הכשרה לאחר שנת שירות אחת בפלמ"ח לעבודה בתנועה.
  • סמכותו של הפלמ"ח בכל הקשור להיבט הצבאי-מבצעי.
  • "אחוזים"- 15% אחוז מחברי ההכשרה יצאו לתפקידי פיקוד והתמחויות מקצועיות ושירותם יהיה ארוך יותר משל שאר חברי ההכשרה.
  • הליך בחירת האחוזים ייעשה על ידי ההכשרה מתוך מספר כפול של מועמדים שיגיש הפלמ"ח[6].

ביוני 1944, עם חתימת ההסכם החלו להתגייס לפלמ"ח הכשרות הנוער העובד. בסתיו 1944 התגייסו מספר הכשרות מהמחנות העולים, וההכשרה הראשונה שלמכבי צעיר. בספטמבר 1945 הצטרף הגרעין הראשון של הצופים. השומר הצעיר הצטרף רק בינואר 1946 עם תוספת להסכם לפיה השלמת תקן של מחלקה ייעשה עם "כוח אדם מתאים מבחינה תנועתית ובהתייעצות עם התנועה, ומינוי המ"מ להכשרה ייעשה אף הוא בהתייעצות ובהסכמת ועדת הביטחון של הקיבוץ הארצי"[7]. כמו כן ביקש הקיבוץ הארצי לגייס כהכשרות 3–4 מחלקות של חברות נוער לתקופה של שנה אחת לאחר הסכם ההכשרות המגויסות ועד מלחמת העצמאות הפך הגיוס לפלמ"ח עניין שבשגרה והתפתחה מסורת גיוס בתנועות הנוער, במוסדות חינוך, ביישובים בהם התחנכו חברות נוער, בשכונות ואף במשפחות.

על אף השוני הרב שבין הכשרה להכשרה ניתן לנסות לצייר פרופיל של הכשרה מגויסת: החברים הגיעו לרוב מהנוער העובד, או מתנועת נוער חלוצית אחרת. אולם היו גם לא מעט גרעיני בוגרים של אחד מבתי הספר החקלאיים או חוות הלימוד, חברות נוער עולה או ארצישראלי שהשתייכו באופן רשמי לאחת התנועות אך לרוב היה השיוך התנועתי מרכיב שולי בלבד בזהותן. בהכשרות היו חברות אם כי לרוב שיעורן היה נמוך ממחצית מספר חברי ההכשרה. בדרך כלל ההכשרה הייתה איחוד בין מספר קבוצות יסוד ושם ההכשרה היה שם המשק בו עברה הקבוצה את הכשרתה: "לא מספר הגדוד והפלוגה הוא האופייני ליחידות, אלא מהות הבית שהטמיע חותמו. כשם שהטוראי אינו מייצג את מספרו אלא את הכשרתו, חברתו, ביתו, כך גם המטה והמפקד נוקטים בשפת אנוש זו המדברת אל מצפון הקולקטיב, היחידה החברתית, ההכשרה"[8]. עקב ריבוי המשקים שקלטו הכשרות בצפון ארץ ישראל (שכן שם היו קיבוצים לרוב), רוב ההכשרות השתייכו לחטיבת יפתח ולכן זו נקראה באופן לא-רשמי "חטיבת החולצות הכחולות".

במלחמת העצמאות

"לא הטנק ינצח כי אם האדם"-כתובת שנותרה מחגיגות האחד במאי בחדר האוכל של קיבוץ נירים (הוקם על ידי הכשרת שער העמקים) שהותקף עם פלישת מצרים במלחמת העצמאות

על אף שסעיף מספר 13 בהסכם ההכשרות המגויסות דיבר על ביטול ההסכם במצב חירום, הפלמ"ח חשש מפגיעה במקור כוח האדם העיקרי שלו. עם תחילת מאורעות המלחמה, בדצמבר 1947, נחתמה תוספת להסכם הראשון. עיקריה דיברו על:

  • תקופה ראשונה בת חודשיים בה המחלקה מתאמנת 17 ימים בחודש ועליה להתגבש.
  • תקופה שנייה, שאינה מוגבלת בזמן, של אימונים ופעילות מבצעית. הפלמ"ח רשאי "להפקיע" בשתי התקופות הראשונות 20% מחברי ההכשרה כ"אחוזים" ועוד 10% שיוצאו מן ההכשרה באופן זמני להתמחויות מקצועיות (כגון סיור וחבלה) ויחזרו להכשרה בסופן.
  • שאיפה על ריכוז כל חברי ההכשרה יחד באותו משק או מחנה כשהחברים שאינם לוחמים יתחזקו את המקום.
  • החזרת ההכשרה מוקדם ככל האפשר מהמחנה הצבאי או המשק הזמני למשק הקבוע שלה. עד אז רשאים עשירית מחברי ההכשרה להישאר במשק הקבוע למילוי תפקידים הכרחיים.
  • השלמת תקני לוחמים בכל ממחלקה על ידי צירוף "בודדים"- מגויסים שלא מן ההכשרות[9].

בפועל, בחודשי המלחמה הראשונים המשיכו לשבת רוב ההכשרות במשקיהן ועסקו בעבודה והגנה על המשקים, ומעטים יצאו למשימות והתמחויות ששברו להם את שגרת ההכשרה.

באביב 1948, עת הופעלה תוכנית ד' הוצאו הגרעינים ממשקי ההכשרה והועברו לבסיסי צבא, בעוד אבטחת היישובים נותרה בידי התושבים (בתוספת תגבורת שנשלחה על ידי המפקדה הארצית של ההגנה). ריכוז ההכשרות במחנות צבא תחת מסגרת צבאית עוררה חששות רבים: חברי ההכשרות חששו מהפגיעה בתהליך ההכשרה טרם ההתיישבות; התנועות הקיבוציות חששו מהצבאיות המקצועית בבסיסים וראו בה כשלילה של החלוציות; ישראל גלילי, ראש המפקדה הארצית של ההגנה, חשש מפני השפעת חיי הצבא על הנוער. כושר עמידתן החברתי והרעיוני של ההכשרות לא היה אחיד אך ניתן למצוא דפוס לפיו ההכשרות הוותיקות, שהיו מגובשות דיין בתוך עצמן וייסדו מערכת יחסים טובה עם המשק בו הוכשרה או שאותו השלימה, קיבלו מהמשק סיוע חומרי ונפשי בימי המלחמה ותרמו לתחושת היציבות וההמשכיות על אף תהפוכות המלחמה. ההכשרות הצעירות הביעו חשש שהן אינן מגובשות דיין להתמודדות עם החיים הצבאיים, עם פיצול ההכשרה לפי צורכי מטה הפלמ"ח ועם מצב של לחימה ואבדות[10].

ההכשרות המגויסות בתקופת מלחמת העצמאות סבלו מאבדות רבות: הכשרת הצופים בדפנה, שמנתה 100 חברים, איבדה 16 מחבריה, 10 מהם בקרב נבי יושע. הכשרת מעוז ב' של המחנות העולים איבדה 17 מבין 50 חבריה (ועוד שני חברים מקבוצת "הכדוריסטים" אשר התאחדה עימה במהלך המלחמה). הכשרת רמת יוחנן איבדה 8 מתוך 55 חבריה, הכשרת עמלים איבדה 7 מתוך 45 חברים, הכשרת ארז איבדה 7 מתוך 54 חבריה והכשרת "צבר" איבדה 6 מבין 41 חבריה. השטחים החדשים שנכבשו בזמן המלחמה יושבו לא אחת על ידי חברי ההכשרות שלחמו ואיבדו את חבריהם בקרבות עליהם- לדוגמה, הכשרת הצופים בדפנה, שאיבדה 10 מחבריה בקרב נבי יושע הקימה את קיבוץ יראון בקרבת מקום.

במהלך המלחמה, על אף הלחימה, היה מטושטש הגבול שבין ההווייה הצבאית להווית תנועת הנוער[11] וניתן לראות טשטוש זה, של חברה צבאית עם חברה חלוצית ושל גוף לוחם עם גוף מיישב, בדבריו של מגויס בודד בתיאורו את חברי ההכשרות:

בקרבות ירושלים, כשהיינו רבוצים בראשי המשלטים, והחבר'ה מתבוננים סביבם ומתווכחים על איזה רכס-הר יבנו את משקם, את שלהם, הרגשתי כמה שהם אחרים מאיתנו. אנחנו באנו, כבשנו, ישבנו, קיללנו, הלכנו; אצלם- זה אחרת. כל מקום, כל הר אמר להם משהו[12].

מהפלמ"ח אל הנח"ל

חששן של התנועות ההתיישבותיות ושל תנועות הנוער מפני שחיקת ההכשרות בלחימה הביא לגיוס חלקי בלבד של גרעיניהן לפלמ"ח ולדרישה לבירור מחדש של הסכם ההכשרות. עם הקמת צה"ל, בדיון שנערך בין תנועות הנוער למשרד הביטחון, הוחלט על גיוס הגרעינים של ילידי שנת 1931 לנח"ל שקם במסגרת הגדנ"ע, כך שלא שולבו בחטיבות הפלמ"ח הלוחמות. בנוסף למשמעות המעשית של המהלך (שמירת ההכשרות מפני שחיקה), הייתה למהלך גם משמעות פוליטית- העברת ההכשרות למסגרת ממלכתית כשלב בהפיכת ההתיישבות החלוצית בכללה למרכיב בממלכתיות.

המחסור בכוח אדם לא אפשר לפלמ"ח לבצע חילופי מחזורים ולשחרר את ההכשרות להתיישבות. אולם ריבוי השטחים החדשים הביא את התנועות ההתיישבותיות ואת המרכז החלקי ללחוץ על הפלמ"ח לשחרר הכשרות להתיישבות בזמן המלחמה. עקב צרכים מבצעיים היה שהכשרות ותיקות שהיו במהלך קרבות לא שוחררו והמשיכו להילחם בעוד הכשרות צעירות שוחררו יחד עם הכשרות ותיקות. דבר זה תסכל את חברי ההכשרות שלא השתחררו וכך קרה שהכשרות מחטיבת יפתח סירבו לרדת לקרבות הגדולים בנגב עקב הכנה שלהן ליציאה להתיישבות שלא תואמה עם מטה הפלמ"ח.

תחילה לא נענה יגאל אלון ללחצים לשחרור ההכשרות מטעם תנועות הנוער והתנועות התיישבותיות אך עקב לחצים פנימיים במפלגתו, ועקב חוסר שיתוף פעולה מצד המרכז החקלאי שעשוי היה להביא לדחיקתן של ההכשרות בתפקידי ההתיישבות, החליט לבסוף לשתף פעולה בקביעת מועדי שחרור ההכשרות להתיישבות. במרץ 1949 השתחררו רבות מהכשרות חטיבות יפתח והראל ואת מקומם מילאו אנשי הגח"ל בעוד הגרעינים התגייסו לנח"ל. לכן יש אשר תופסים את שתי ההחלטות הללו, בדבר הקמת הנח"ל ושחרור ההכשרות, כשלבים משמעותיים בפירוק הפלמ"ח.

סיכום מפעל ההכשרות המגויסות

הפלמ"ח גייס 2,840 חברי הכשרות לשורותיו. יגאל אלון מציין כי "ההכשרות הביאו איתן לפלמ"ח רמת התנדבות גבוהה, עירנות רעיונית, יצרי התלכדות חברתית, יכולת תרבותית, חדוות נעורים, והפכו להיות מרכזי משיכה והשפעה לרבים מאנשי הפלמ"ח שלא באו במגע לפני כן עם נוער חלוצי, ורבים מהם אף מצאו אחר כך את דרכם כחברים בהכשרות"[13]. בנוסף הן נתנו לפלמ"ח את צביונו כצבא עממי בעל הרכב אנושי הכולל שיעור גבוה של בנות, ואחוז מסוים בעלי כושר גופני מוגבל. היחידה הבסיסית של הפלמ"ח הפכה להיות המחלקה (שכן בדרך כלל הכשרה מגויסת היוותה, כאמור, מחלקה), גם בימי המאבק בבריטים בהן הפעילות נעשתה בעיקר בבודדים או בחוליות.

השפעה חשובה נוספת הייתה תופעת ההיאחזויות, תקיעת יתד בקרקע המיועדת להפוך ליישוב בעתיד פן תיתפס על ידי בדואים. ההכשרות היו אמורות להכין את הקרקע ולהכשיר את התנאים להתיישבות ולא הייתה להן ה זכות להפוך את המקום ליישוב קבע שלהן, אך בדרך כלל הגרעין ראה במקום את יישוב הקבע החדש שלו. על אף שלמעשה הפלמ"ח איבד מגויסי רזרבה, שכן אלה היו מרותקים למשק, המשיך הפלמ"ח את הקמת ההיאחזויות ואף פיתח אותן כישובי משלט שהיוו חלק ממערך ההגנה המרחבית החל מקיץ 1948.

השפעות נוספות, מחוץ למסגרת הפלמ"חאית:
א. גרעינים חלוציים היו מצויים בתנועות הנוער החלוציות מתחילת דרכן. אולם בתנועות ה"כלליות", הצופים ומכבי צעיר, היוו הגרעינים התרסה כלפי המנהיגות המבוגרת והתקרבות לאידיאלוגיה החלוצית-התיישבותית שהייתה מקובלת בתנועת העבודה.
ב. למרות ההבדלים האידאולוגים והפוליטיים בין התנועות ניתן היה למצוא דמיון אידיאלוגי בכל הכרוך ליעדים לאומיים ובאמצעים להגשמתם.
ג. פיתוח תרבות תנועות הנוער כתרבות ייחודית, מגשימה ואף רומנטית, בה היציאה להתיישבות (ומשנת 1944- היציאה להכשרה מגויסת) הייתה מאפיין מובהק.
ד. החיים החברתיים בהכשרה משכו צעירים שהעדיפו לשרת בהכשרה מגויסת כמסגרת חברתית נוחה יותר, וכך לעיתים האלמנט החברתי היה זה שהיווה דבק בין חברי ההכשרה, ולא זה האידאולוגי. כך נוצר פער בין הגודל הפורמלי של ההכשרות לבין מספר חבריהן שהתמידו בהתיישבות גם לאחר השחרור.

פירוט ההכשרות והיישובים שהוקמו על ידן

רשימת ההכשרות לפי סדר גיוסן

הכשרות שהתגייסו טרם חתימת הסכם ההכשרות המגויסות (1944)
משקי הכשרה שם גיוס מספר חברים (חברות) שיוך תנועתי המשך התיישבותי הערות
1 "הכדוריסטים" (גרעין חורן) קיץ 1941 17 חברי הנוער העובד והמחנות העולים תלמידי כיתה יב' בכדורי ייסוד ואזרוח היאחזות הפלמ"ח בית קשת פרק התיישבותי עם הכשרות מס' 7 ו-13
2 המקוואים (בני פלד) יולי 1942 14 בוגרי מחזור כ"ב במקוה ישראל ייסוד היאחזות הפלמ"ח רמות נפתלי
3 מרץ- יוני 1942[14] 22 בוגרי ותלמידי הנוער העובד והמחנות העולים מבית הספר המחוזי ביגור בקיבוצים שונים
4 מכסת המחנות העולים יולי 1942 30 המחנות העולים היאחזות פלמ"ח בית קשת
5 מכסת השומר הצעיר יולי 1942 15 גדוד "השדה" של השומר הצעיר השלמת קיבוץ בית אלפא
6 גבעת השלושה 1942 35 הנוער העובד ייסוד ואזרוח היאחזות הפלמ"ח משגב עם התגייסו כבודדים ובמהלך השירות הכריזו על עצמם כהכשרה
7 דפנה ותל יוסף 1943 20 המחנות העולים הקמת ואזרוח היאחזות הפלמ"ח בית קשת פרק התיישבותי עם הכשרות מס' 1 ו-13
8 גבעת השלושה מרץ 1943 12 הנוער העובד חידוש היישוב הנטוש עין זיתים[15] וקבוצה קטנה שהשלימה את מנרה פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 12
9 כנרת אביב 1943 18 הנוער העובד הכשרה שהתפרקה במהלך השירות
10 עין חרוד אביב 1943 15 נוער עזוב שרוכז על ידי הנוער העובד הכשרה שהתפרקה במהלך השירות
11 אשדות יעקב אייל יוני 1943 33 (10) חברת נוער עולה של הנוער העובד הקמת יישוב בדרדרה (מזרח אגם החולה) ולאחר מלחמת העצמאות הקמת קיבוץ אייל
12 יגור ואפיקים מעוז יולי 1943 32 (12) קבוצת מעוז מסניף תל אביב של הנוער העובד חידוש היישוב הנטוש עין זיתים[15] וקבוצה קטנה שהשלימה את מנרה פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 8
13 בית השיטה ונען קיץ 1943 25 שלוש הכשרות של המחנות העולים הקמת ואזרוח היאחזות הפלמ"ח בית קשת פרק התיישבותי עם הכשרות מס' 7 ו-13
14 רמת הכובש ומעוז חיים הצופים ב' קיץ 1943 25 שליש מ"גרעין הצופים ב'" אשר נשלח כמכסת גיוס השלמת קבוצות עבודה והקמת קיבוץ בארי
15 שער העמקים וניר דוד קיץ 1944 25 (6) גדוד ניר של השומר הצעיר השלמת גבולות, עלייה לחולות דנגור, הקמת קיבוץ נירים


הכשרות שהתגייסו לאחר חתימת הסכם ההכשרות המגויסות (1944)
משקי הכשרה שם גיוס מספר חברים (חברות) שיוך תנועתי המשך התיישבותי הערות
16 עין גב ונען חרמש יולי 1944 סניף קריית חיים של הנוער העובד השלמת החותרים
17 חפציבה המקוואים / קבוצת אליהו קיץ 1944 30 (13) הנוער העובד הקמת ואזרוח היאחזות הפלמ"ח חוקוק איחוד בין קבוצה ממקווה ישראל ובנות משק הפועלות בנחלת יהודה
18 יגור| וגינוסר שדמה ספטמבר 1944 50 (22) סניפי תל אביב ובורוכוב של הנוער העובד השלמת רביבים בזמן ההכשרה הצטרפו חברים מחברות נוער ארצישראליות מגבעת חיים ועין חרוד
19 דגניה א' ופוריה ואפיקים הצופים ג' קיץ 1944 הצופים הקמת קיבוץ חצרים פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 27 ופלג מהכשרה מס' 21
20 בית השיטה עטרת אוקטובר 1944 30 (16) הנוער העובד- סניפי רמת גן, בית הספר המקצועי טיץ ביגור, חוות הלימוד עיינות ותלפיות השלמת קיבוץ חוקוק
21 בית הערבה וחפציבה אוקטובר 1944 40 (15) המחנות העולים פלג אחד הקים קיבוץ חצרים ופלג שני השתתף בהקמת משמר הנגב
22 גבעת חיים וגבעת השלושה קיץ 1944 הנוער העובד השלמת משגב עם ומנרה להכשרה מצטרפת הכשרת "אחים" של הנוער העובד מעין גב
23 גבת ינואר 1945 50 הנוער העובד הקמת קיבוץ חלוצה פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 47
24 גבע החושלים ינואר 1945 27 (9) חברות נוער שונות של הנוער העובד מבן שמן ומחולדה והכשרת רמת יוחנן הקמה ואזרוח היאחזות הפלמ"ח ג'יב יוסף
25 שדות ים ושפיים הגרעין הימי תחילת 1945 45 הנוער העובד הקמת קיבוץ נחשולים פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 36
26 גבעת חיים גרעין ג' יולי 1945 מכבי צעיר הקמת הסוללים הקימו גם את פלוגת העבודה "הסוללים" ברעננה שקלטה את מחזורי התנועה הבאים (הכשרות מס' 42 ו-58)
27 אפיקים אוגוסט 1945 חברת נוער עולה מילדי טהראן הקמת חצרים פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 19
28 נען ספטמבר 1945 80 בוגרי הנוער העובד מחיפה ומחוות הלימוד לבנות בפתח תקווה השלמת קיבוץ חוקוק
29 דפנה ספטמבר 1945 35 בוגרי הנוער העובד מבורוכוב, מחוות הלימוד בנחלת יהודה ומאוחר יותר גם מקריית חיים השלמת משגב עם הקבוצה הצעירה מקריית חיים מצטרפת להכשרה מס' 62
30 אפיקים וגניגר גרעין ג' ספטמבר 1945 בוגרי הצופים השלמת חצרים
31 גבת ואפיקים אוגוסט 1945 10 חברת נוער ארצישראלית, בוגרי המחנות העולים ממקימי מעיין ברוך פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 47
32 מעוז חיים מעוז ספטמבר 1945 35 בוגרי המחנות העולים וחברת נוער עולה מטורקיה בגבעת השלושה השלמת בית הערבה
33 גבע סתיו 1945 45 (20) בוגרי הנוער העובד מסניפי נשר, בן שמן וכדורי ההכשרה התפלגה (לפי קבוצות היסוד שלה) להקמת קיבוץ גבים, השלמת עמיעד והקמת יפתח
34 משמר השרון סוף 1945 בוגרי גורדוניה יחד עם בוגרי המחנות העולים הקמת קבוצה באזור פוריה היישוב פורק לאחר מלחמת העצמאות
35 יגור וחפציבה רגב ינואר 1946 30 הנוער העובד השלמת קבוצת הצופים א' ברחובות. יחד הקימו את מעגן מיכאל
36 בית זרע צבר פברואר 1946 41 (14) בוגרי השומר הצעיר מתל אביב יחד עם חברת נוער ארצישאלית מבית זרע הקמת קיבוץ רבדים בגוש עציון ולאחר מכן בשפלה
37 רמת הכובש ראשית 1946 30 חברות נוער מטורקיה (באשדות יעקב) ומרומניה (באפיקים), הנוער העובד הקמת קיבוץ נחשולים פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 25
38 תל יוסף ונען הדיוויזיה ראשית 1946 32 חברת נוער ארצישראלית מתל חי וכפר גלעדי יחד עם בוגרי סניפים של הנוער העובד השלמת משמר הנגב
39 חולתה פברואר 1946 60 שתי חברות נוער עולה מטורקיה, הנוער העובד הקמת קיבוץ חלוצה איחודים עם הכשרות מס' 42 ו-23
40 שער העמקים מרץ 1946 28 (13) חברת נוער עולה של השומר הצעיר מהונגריה, יוגוסלביה ורומניה השלמת שער העמקים
41 משמרות ומסדה אופקים אפריל 1946 53 (12) חברות נוער מקריית ענבים\ גבע, משמרות וגבעות זייד יחד עם בנות מחוות הלימוד בנחלת יהודה הקמת קיבוץ רמת הנגב במלחמת העצמאות היוו יישוב לוחם, עם תום המלחמה התפרק היישוב ועשרה חברים הצטרפו למשמרות.
42 שדה נחום ובית השיטה במעלה אפריל 1946 30(10) חניכי הנוער העובד מתל אביב ורמת גן שהתאחדו עם בנות מחוות הלימוד "תלפיות" הקמת קיבוץ חלוצה פרק התיישבותי עם הכשרות מס' 23 ו-39.
43 גבעת חיים גרעין ד' יולי 1946 22 בוגרי מכבי צעיר הקמת הסוללים פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 26
44 יגור, גבעת חיים, מעברות, בית השיטה ועין גב גרעין ד' יולי 1946 110 (50) בוגרי הצופים הקמת פלמחים
45 עין חרוד ומשמר הים אוגוסט 1946 55(25) חברות נוער ארצישראליות מאלונים וממעוז חיים עם חניכי הנוער העובד מסניף תל אביב הקמת פלמ"ח צובה פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 52
46 גבת אוקטובר 1946 74 (24) בנות משק הפועלות מבורוכוב עם בוגרי מקווה ישראל וחברת נוער מעין חרוד הקמת יפתח פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 47
47 אשדות יעקב עמל אוקטובר 1946 85(33) בוגרי הנוער העובד מסניף קריית חיים עם בנות מחוות הלימוד בפתח תקווה הקמת יפתח פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 46
48 כפר גלעדי אוקטובר 1946 בוגרי התנועה המאוחדת עם 10 חברים מהכשרה מס' 31 ממקימי מעיין ברוך פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 31
49 דגניה ב' אוקטובר 1946 30 בוגרי התנועה המאוחדת, בעיקר מירושלים הקמת צרעה פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 65
50 יגור ומעוז חיים מעוז נובמבר 1946 103 בוגרי המחנות העולים השלמת רביבים פרק התיישבותי עם הכשרות מס' 57 ו-90
51 בית הערבה, נען וגבולות סוף 1946 חברת נוער מעין חרוד, הנוער העובד הקמת מלכיה פרק התיישבותי עם הכשרות מ' 67, 78 ו-94
52 גבעת ברנר עמלים סוף 1946 55 (13) איחוד חברות נוער שונות מטורקיה, הונגריה, רומניה ופולין בשדה נחום ובית השיטה, הנוער העובד הקמת פלמ"ח צובה פרק התיישבותי עם הכשרות מס' 45 ו-79
53 עין שמר סוף 1946 25 (12) חברת נוער ארצישראלית של השומר הצעיר הקמת הראל פרק התיישבותי עם הכשרות מס' 55 ו-83
54 אפיקים השפייתים ראשית 1947 30(10) חברת נוער סורית של מכפר הנוער מאיר שפיה, הנוער העובד השלמת אפיקים איחוד עם הכשרה מס' 57 לא עלה יפה וההכשרה המאוחדת התפלגה לקבוצות המקור שלה לפרק ההתיישבותי
55 דליה אפריל 1947 42(18) איחוד חברות נוער ארצישראליות ונוער עולה בדליה ושריד, השומר הצעיר הקמת הראל פרק התיישבותי יחד עם הכשרה מס' 53
56 כנרת ואילת השחר יציבים מאי 1947 42(13) חברות נוער טורקיות של הנוער העובד הקמת בית גוברין פרק התיישבותי יחד עם הכשרות מס' 74 ו- 86
57 אפיקים איתנים יולי 1947 35 חברת נוער ארצישראלית בתל יוסף, הנוער העובד ההכשרה התפרקה והשלימה את רביבים, מלכיה וארז איחוד שלא צלח עם הכשרה מס' 54
58 גבעת חיים גרעין ה' יולי 1947 40 (20) בוגרי מכבי צעיר הקמת הסוללים
59 דפנה גרעין ה' יולי 1947 100 בוגרי הצופים הקמת יראון
60 רמת יוחנן אוגוסט 1947 55(25) בוגרי מקוה ישראל כדורי וחוות הלימוד בנחלת יהודה ותלפיות הקמת יזרעאל פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 61
61 רמת דוד אוגוסט 1947 35 (10) בוגרי התנועה המאוחדת מקריית חיים ותל אביב הקמת יזרעאל פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 60
62 דפנה וחולתה משמר הירדן 1947 30 (12) הנוער העובד השלמת משגב עם
63 דגניה א' החושלים קיץ 1947 חברת נוער ארצישראלית בדגניה א', הנוער העובד הקמת ארז פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 68
64 נווה ים ואלומות קיץ 1947 35 חברי התנועה המאוחדת, חברי הפועל נתניה וצופי ים ההכשרה יועדה להקים קיבוץ ימי, אך תוכנית זו בוטלה. השלמת אבוקה, ארז וחמדיה איחודים עם הכשרות שונות
65 כפר בלום ספטמבר 1947 52 בוגרי התנועה המאוחדת מירושלים הקמת צרעה פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 49
66 יגור הגוברים ספטמבר 1947 62(14) בוגרי הנוער העובד עם חברת נוער עולה מתימן וסוריה בעין גב הקמת קיבוץ הגוברים
67 תל יוסף אוקטובר 1947 50 (11) חברת נוער ארצישראלית ובוגרי סניף ירושלים של הנוער העובד הקמת מלכיה פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 51
68 כנרת ארז אוקטובר 1947 54 בוגרי הנוער העובד ובנות חוות הלימוד מפתח תקווה הקמת ארז פרק התיישבותי עם הכשרות מס' 63 ופלג ממס' 72
69 הזורע אוקטובר 1947 30 חברת נוער בולגרית בקיבוץ הזורע השלמת הזורע
70 גליל ים ורמת הכובש אוקטובר 1947 28(16) חברת נוער סורית ועיראקית בגליל ים הקמת מלכיה פרק התיישבותי עם הכשרות מס' 51 ו-78
71 אשדות יעקב מאבק נובמבר 1947 45 חברת נוער סורית איחוד עם הכשרה מס' 70
72 דגניה א' נובמבר 1947 60 (12) חברות נוער מבן שמן ורמת דוד, הנוער העובד השלמת ארז עם הקמתו
73 בית השיטה תל כיף נובמבר 1947 60 בוגרי הנוער העובד מקריית חיים\ הרצליה וחולון יחד עם חברת נוער בולגרית מגבת הקמת פלד זמן קצר לאחר הגיוס התאחדו עם הכשרה מס' 95
74 אפיקים שלהבת נובמבר 1947 50 (18) חברות נוער עולה מיוון וטורקיה יחד עם בנות משק הפועלות בבורוכוב השלמת בית גוברין
75 מולדת נובמבר 1947 30 חברת נוער עולה מהונגריה צ'כיה ורומניה השלמת רמות נפתלי וראש הנקרה
76 חניתה דצמבר 1947 25 (10) חברת נוער עולה מאיטליה הקמת ראש הנקרה פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 87


הכשרות שהתגייסו לאחר חתימת הסכם ההכשרות המגויסות השני (דצמבר 1947)
משקי הכשרה שם גיוס מספר חברים (חברות) שיוך תנועתי המשך התיישבותי הערות
77 נגבה ינואר-מרץ 1948 85 בוגרי גדוד אילון של השומר הצעיר חלקים מההכשרה בהקמת הראל, ברעם והשלמת נחשונים פרק התיישבותי עם הכשרות מס' 53, 56, 91 96, 97, 112
78 רמת הכובש ונען ינואר 1948 28 חברת נוער עולה מפולין\ הונגריה ורומניה ברמת הכובש הקמת מלכיה פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 51
79 גבעת השלושה ינואר 1948 70 חברת נוער עולה מפולין הונגריה ורומניה בגבעת השלושה יחד עם חברים מסניפי הנוער העובד בתל אביב וחברת נוער ארצישראלית מאשדות יעקב השלמת פלמ"ח צובה ונווה אור
80 כפר מנחם ינואר 1948 30 גדוד "תל עמל" השומר הצעיר בחיפה השלמת רבדים בשפלה
81 שובל השבלים ינואר 1948 בוגרי קן קריית חיים של השומר הצעיר השלמת נחשונים פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 91
82 ניר עם ינואר 1948 45(20) חברת נוער מרומניה בניר עם הקמת קבוצת שלמה במעיין חרוד ומשזו התפרקה חלק מההכשרה חזר לניר עם פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 88
83 משמר השרון ינואר 1948 24 חלק מחברת נוער עולה מאיטליה במשמר השרון הקמת צאלים פרק התיישבותי עם יתר חברי הקבוצה שהתגייסו לנח"ל
84 נען וקבוצת שילר גרעין ו' ינואר 1948 150 בוגרי הצופים הקמת רעים
85 חולתה פברואר 1948 110 (50) בוגרי המחנות העולים יחד עם בוגרי תנועת דרור מצרפת השלמת בית קשת
86 עין חרוד בני חורין מרץ 1948 28 חברת נוער עולה מרומניה, הונגריה ופולין בעין חרוד, הנוער העובד הקמת בית גוברין פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 56
87 אבוקה מרץ 1948 60 חברת נוער של תנועת גורדוניה בחולדה עם חברת נוער מחניתה הקמת ראש הנקרה
88 גניגר מרץ 1948 2 חברת נוער ארצישראלית בגניגר הקמת קבוצת שלמה במעיין חרוד ומשזו התפרקה חלק מחברי ההכשרה השלימו את חמדיה
89 בית אלפא ההכשרה הסורית אפריל 1948 20 חברת נוער עולה מסוריה בבית אלפא השלמת שובל
90 הכדוריסטים אפריל 1948 24 תלמידי כיתה יב' בכדורי, חניכי הנוער העובד השלמת רביבים פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 50
91 להבות הבשן שלהבת אפריל 1948 21 (5) חברת נוער ארצישראלי של השומר הצעיר בנגבה אשר הועברה ללהבות הבשן כתגבורת השלמת נחשונים פרק התיישבותי עם הכשרות מס' 78, 81 ו-112
92 עין השופט אפריל 1948 42 (10) חברת נוער עולה מפולין והונגריה במוסד השומר הצעיר בבית זרע השלמת עין השופט
93 דורות ואפיקים אפריל 1948 60(20) איחוד חברות נוער עולה מדורות ואפיקים, הנוער העובד השלמת דורות
94 כנרת ושדה נחום עשת אפריל 1948 66(24) איחוד חברות נוער ונוער עובד לאחר התפלגות ההכשרה- הקמת מלכיה והשלמת שדה נחום פרק התיישבותי עם הכשרות מס' 51 ו-67
95 עין חרוד תל כיף אפריל 1948 60 תלמידי כיתה יב' בתל אביב ובורוכוב, חניכי הנוער העובד הקמת פלד זמן קצר לאחר הגיוס התאחדו עם הכשרה מס' 73
96 מסילות אפריל 1948 חברת נוער עולה מרומניה בקיבוץ השומר הצעיר מסילות הקמת ברעם פרק התיישבותי עם הכשרות מס' 77 ו-97
97 ניר דוד וחצור אפריל 1948 28 (7) חברת נוער עולה מצ'כיה שעברה בין קיבוצי השומר הצעיר הקמת ברעם פרק התיישבותי עם הכשרות מס' 77 ו-96
98 שער הגולן גחלת אפריל 1948 24 חברת נוער של ניצולי שואה אין
99 שפיים אפריל 1948 40 (10) חברת נוער עולה ממדינות אירופה בשפיים, הנוער העובד השלמת משגב עם
100 שפיים החורשים אפריל 1948 35 (10) הכשרת הנוער העובד בשפיים אין
101 גבע מאי 1948 85 (32) גרעין ממקוה ישראל יחד עם חניכי הנוער העובד מפתח תקווה וחוות הלימוד בה השלמת אבוקה פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 64
102 תל יוסף וכפר הנוער מאיר שפיה מאי 1948 31 (6) חברת נוער עולה מתימן בבית הספר שפיה, חניכי הנוער העובד אין
103 תל יוסף מאי 1948 30 (10) חברת נוער עולה מהונגריה השלמת פרוד
104 עין גב יוני 1948 בוגרי התנועה המאוחדת השלמת צרעה
105 יגור ובית אורן יוני 1948 65 חברות נוער עולה מפולין והונגריה של תנועת דרור השלמת משאבי שדה פרק התיישבותי יחד עם חברת נוער עולה מפולין בגינוסר
106 בן שמן מגשימים יוני 1948 חברות נוער עולה מלוב ונוער ארצישראלי, חניכי הנוער העובד השלמת גבים
107 עין המפרץ יולי 1948 14 חברת נוער עולה מרומניה וטרנסניסטריה, חניכי השומר הצעיר שותפות בהקמת להבות חביבה
108 חפציבה מהפכה אוגוסט 1948 42(15) חברת נוער עולה מהונגריה, חניכי תנועת דרור בארצם ובמחנות המעצר בקפריסין השלמת חפציבה
109 מענית אוגוסט 1948 חברת נוער עולה מפולין|, חניכי השומר הצעיר אין
110 גליל ים עתיד רביבים ספטמבר 1948 26(11) חברת נוער עולה מפולין, חניכי דרור השלמת משאבי שדה
111 מזרע אוקטובר 1948 27(10) חברת נוער עולה מקפריסין, חניכי השומר הצעיר השלמת מזרע
112 שריד אוקטובר 1948 32(17) חברת נוער עולה מקפריסין, חניכי השומר הצעיר השלמת נחשונים פרק התיישבותי עם הכשרה מס' 91

רשימת היישובים שנוסדו על ידי הכשרות הפלמ"ח

הכשרות הפלמ"ח ייסדו 36 יישובים חדשים, 35 קיבוצים ומושב אחד[16]. כמו כן, הוקמו 6 האחזויות חקלאיות, אליהן ניתן להוסיף את ביריה שאוישה על ידי המחלקה הדתית של הפלמ"ח במסגרת העלייה לביריה[17]. בנוסף הורחבו באופן משמעותי 32 יישובים נוספים[18].

קיבוצי הקיבוץ המאוחד שנוסדו על ידי הכשרות הפלמ"ח:
בית קשת, חוקוק, משגב עם, עין זיתים, בארי[19], חצרים, משמר הנגב[19], מעיין ברוך[19], אייל משאבי שדה, נחשולים, יפתח, פלמ"ח צובה, מלכיה, פלמחים, בית גוברין, יראון, נתיב הל"ה וגדות. סה"כ 19 קיבוצים, מתוכם 3 היאחזויות (בית קשת, חוקוק ומשגב עם).

קיבוצי חבר הקבוצות שנוסדו על ידי הכשרות פלמ"ח:
עמיעד, גבים[19], רמת הנגב, יזרעאל, ראש הנקרה, צאלים, הסוללים, ארז ומעיין שלמה. סה"כ 9 קיבוצים, מתוכם היאחזות אחת (עמיעד).

קיבוצי הקיבוץ הארצי שהקימו הכשרות הפלמ"ח:
נירים, רבדים, הראל, ברעם, להבות חביבה[19] ורעים. סה"כ 6 קיבוצים מתוכם היאחזות אחת (רבדים).

לאלה יש להוסיף מושב אחד של תנועת המושבים- רמות נפתלי שקם כהיאחזות, ואת צרעה שרק בשנת 1951 שייך את עצמו לקיבוץ המאוחד.

17 קיבוצים נוסדו על ידי בוגרי הנוער העובד, השומר הצעיר והצופים הקימו 5 קיבוצים כל אחד, התנועה המאוחדת הקימה ארבעה קיבוצים, המחנות העולים הקימו שניים, מכבי צעיר וחטיבת הנוער של בני המושבים הקימו קיבוץ אחד כל אחד ועוד קיבוץ אחד (יזרעאל קם בשיתוף פעולה של הנוער העובד והתנועה המאוחדת)[20].

חברי הכשרות ידועי שם

ראו גם

לקריאה נוספת

  • עמנואל אלון השומר הצעיר והפלמ"ח, הוצאה פרטית, 1989
  • אורי ברנר, ההכשרות המגויסות בפלמ"ח, יד טבנקין 1983
  • אורי ברנר, הפלמ"ח- לוחמיו ומבצעיו,אגודת דור הפלמ"ח, 1988
  • אלעזר דומקה, כדורי, עלי גבעה, האגף לחינוך ותרבות במשרד החינוך, המועצה להקמת כפר תבור, 1983
  • ישראל וייסלר (פוצ'ו), חבורה שכזאת, מסדה, 1967
  • אלון קדיש, ההכשרות המגויסות, יחיעם וייץ (עורך), פלמ"ח- שתי שיבולים וחרב, העמותה לחקר כוח המגון על שם ישראל גלילי והוצאת משרד הביטחון, 2000
  • אלון קדיש, למשק ולנשק: ההכשרות המגויסות בפלמ"ח, המרכז לתולדות כוח המגן ה"הגנה" ע"ש ישראל גלילי, 1995
  • שלומית קרן, בין השיבולים והחרב, משרד הביטחון- ההוצאה לאור, 1991

ספרי ואלבומי הכשרות[22]

  • דן אופיר, יעקב אראל, אתי בן-יוסף, דינה יעקובסון, אלה לוין ועמי רייכרט (עורכים), אלבום הכשרת הצופים ו', הוצאה פרטית, 2007
  • יהודה דקל, הכשרת הצופים דפנה במלחמת העצמאות, הוצאה פרטית, 2006
  • מרדכי (מוטי) מוקסיי, זיכרונות של הכשרה מגויסת בפלמ"ח - מכבי הצעיר גרעין ד' של מכבי הצעיר, הוצאה פרטית, 1996
  • יואב פוגלסן, הכשרת נען: יוני 1945-אוקטובר 1947, הוצאה פרטית 2004
  • לאה פלג, הבולגרים באים- מבולגריה לקיבוץ הזורע, מערכת- קיבוץ דליה, 1999

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. ^ ההכשרות, כמו גם המשקים אשר נדרשו לתוצרת חקלאית ותעשייתית, הפרישו מקרב חבריהם מכסות גיוס לצבא הבריטי ולפלמ"ח.
  2. ^ זרובבל גלעד (עורך), ספר הפלמ"ח, כרך א', הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1956. ע' 894.
  3. ^ אלון קדיש, למשק ולנשק: ההכשרות המגויסות בפלמ"ח, המרכז לתולדות כוח המגן ה"הגנה" ע"ש ישראל גלילי, 1995 ע' 238
  4. ^ אלון קדיש, למשק ולנשק: ההכשרות המגויסות בפלמ"ח, המרכז לתולדות כוח המגן ה"הגנה" ע"ש ישראל גלילי, 1995 ע' 238
  5. ^ זרובבל גלעד (עורך), ספר הפלמ"ח, כרך א', הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1956. עמ' 463-458
  6. ^ את נוסח ההסכם המקורי במלואו ניתן למצוא ב: זרובבל גלעד (עורך), ספר הפלמ"ח כרך א', הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1956, עמ' 466-467
  7. ^ אלון קדיש, ההכשרות המגויסות, יחיעם וייץ (עורך), שתי שיבולים וחרב, העמותה לחקר כוח המגון על שם ישראל גלילי והוצאת משרד הביטחון, 2000. ע' 190
  8. ^ זרובבל גלעד (עורך), ספר הפלמ"ח, כרך א', הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1956. עמ' 463–464
  9. ^ את נוסח ההסכם המקורי במלואו ניתן למצוא ב: זרובבל גלעד (עורך), ספר הפלמ"ח כרך א', הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1956, ע' 467
  10. ^ אלון קדיש, ההכשרות המגויסות, יחיעם וייץ (עורך), שתי שיבולים וחרב, העמותה לחקר כוח המגון על שם ישראל גלילי והוצאת משרד הביטחון, 2000. עמ' 202-201
  11. ^ שירי פרסול, עליות כיבוש, אוניברסיטת ת"א. עמ' 6
  12. ^ יוסף פינסקי, עזה כחיים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1958.
  13. ^ זרובבל גלעד (עורך), ספר הפלמ"ח כרך א', הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1956, ע' 239
  14. ^ 4 חברים התגייסו במרץ 1942. 18 חברים צעירים יותר התגייסו ביוני, תוך ויתור על לימודיהם ב"שמינית".
  15. ^ 15.0 15.1 היישוב נעזב עם פירוק הקבוצה לאחר מלחמת העצמאות
  16. ^ יישובים שהוקמו ע"י הכשרות הפלמ"ח, באתר הפלמ"ח
  17. ^ היאחזויות הפלמ"ח, באתר הפלמ"ח
  18. ^ יישובים שהושלמו ע"י הכשרות פלמ"ח, באתר הפלמ"ח
  19. ^ 19.0 19.1 19.2 19.3 19.4 ההכשרה מצטרפת לגרעין מייסד שאינו פלמ"חאי
  20. ^ הנתונים בפרק זה מתוך: ברנר, א' (1983). ההכשרות המגויסות בפלמ"ח. יד טבנקין (אפעל).
  21. ^ מילות שיר הכד, באתר שירונט
  22. ^ לרוב ספרי ואלבומי ההכשרות הודפסו במספר מצומצם של עותקים. בדרך כלל עותק אחד, לכל הפחות, נמצא בספריית מוזיאון הפלמ"ח וכן ניתן למצוא אלבומי תמונות באוצר התמונות שבמוזיאון.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28664942הכשרה מגויסת

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הכשרה_מגויסת&oldid=1786201"