נתן שחם

נתן שחם

נתן שחם בקיבוץ בית אלפא, נובמבר 2000
לידה	29 בינואר 1925 תל אביב, ארץ ישראל המנדטורית
פטירה	18 ביוני 2018 (בגיל 93)
עיסוק	סופר, מחזאי, עורך, מתרגם
שפות היצירה	עברית
תחום כתיבה	פרוזה, ביוגרפיה
נושאי כתיבה	חיי אמנים
יצירות בולטות	"רביעיית רוזנדורף" (1987)
פרסים והוקרה	פרס שלונסקי (1958) פרס הבימה (1950) פרס ביאליק לספרות יפה (1988) פרס ניומן (1993) פרס ראש הממשלה ליצירה (2007) פרס ישראל לספרות (2012)

נתן שחם (29 בינואר 1925, תרפ"ה – 18 ביוני 2018, ה' בתמוז תשע"ח) היה סופר, עורך, מתרגם ומחזאי ישראלי, חתן פרס ישראל לספרות ה'תשע"ב.

ביוגרפיה

שחם נולד בשם נתן שטיינמן בתל אביב הקטנה בשנת 1925, בנם של ורדה לבית בריסמן, גננת, ושל הסופר אליעזר שטיינמן, שעלו לארץ ישראל שנה קודם לכן עם אחיו הגדול דוד שחם (לימים סופר אף הוא). סיים את לימודיו בגימנסיה הרצליה, ובנעוריו היה חבר ב"מחנות העולים" ואחר-כך ב"שומר הצעיר". ביוני 1942 התגייס יחד עם חבריו מהכשרת התנועה לפלמ"ח לפלוגה ה', ועד מהרה מונה לקצין ההסברה של הפלוגה. השתחרר בשנת 1945, והצטרף לקיבוץ בית אלפא. ערב מלחמת העצמאות התגייס מחדש ומונה כקצין ההסברה של חטיבת יפתח. לחם במלחמה, בין היתר בפשיטה על סעסע, והיה מאנשי הפלמ"ח שכבשו את אילת (אז אום רשרש) והניפו את דגל הדיו במבצע עובדה (1949). לאחר המלחמה השתחרר ושב לקיבוץ. בשנת 1952 נישא לקטינה, אלמנתו של חנוך רוזנברג, חבר בית אלפא שנפל במלחמת העצמאות. בני הזוג גידלו יחד את בנה מנישואיה הראשונים, בועז, וכן בת ובן, אורית שחם-גובר (סופרת ואוצרת מוזיאונים) ויבין. השניים היו נשואים עד מותו.

בשנים 1977–1980 שימש נספח תרבות בקונסוליה הישראלית ניו יורק. כן היה משנה ליושב-ראש רשות השידור ועורך בכיר בהוצאת ספריית פועלים.

שחם זכה במספר פרסים ספרותיים, בהם פרס ביאליק לספרות יפה (1988), פרס ראש הממשלה ליצירה ע"ש לוי אשכול (2007) ופרס ישראל לספרות (2012).

במקביל לעבודתו כסופר היה גם כנר וויולן חובב וניגן יחד עם קבוצת נגנים חובבים נוספים.

שחם נפטר בשנת 2018 בביתו שבקיבוץ בית אלפא, בגיל 93. הותיר את אשתו וילדיו.

יצירתו

ב-1943 החל לפרסם משיריו ב"על המשמר" ומסיפוריו ב"ילקוט הרעים".

יצירתו כוללת רומנים, מחזות, קובצי סיפורים, ספרי מסע, ספרי ילדים, וגם ספר מוזיקה. נהוג לזהות את נתן שחם כחלק מקבוצת סופרי דור תש"ח - קבוצה של סופרים ילידי שנות העשרים והשלושים שפעלה בישראל בשנות החמישים ועסקה על פי רוב בהיסטוריה קרובה (מלחמת השחרור, המאבק בבריטים) ובמציאות יומיומית במדינה המתהווה.

מחזהו "הם יגיעו מחר" (או "המוקש השביעי"), שהועלה בשנת 1950 בתיאטרון הקאמרי, נחשב, ביחד עם "הוא הלך בשדות" של משה שמיר, כאחת מאבני הפינה הבולטות של התיאטרון הישראלי המתחדש. על אף הצלחתו הרבה של המחזה, כתב שחם עוד שלושה מחזות בלבד ובאמצע שנות החמישים פרש מכתיבה לתיאטרון והוא בן 30 בלבד.

בספרו האחרון, "סיפור הכיסוי של אמא שלי", תיאר את חייו וחיי אחיו בבית האב, הסופר שטיינמן, ואת מסכת ההסתרות וההונאות שחווה שם (בעיקר עקב חייו הכפולים של האב).

יצירותיו

נתן שחם (משמאל) בבקעת הירח במבצע עובדה. לידו-נחום שריג, מפקד חטיבת הנגב, מרץ 1949

רומנים

• אבן על פי הבאר (ספריית פועלים, 1956)
• חכמת המסכן (ספריית פועלים, 1960)
• גוף ראשון רבים (ספריית פועלים, 1968)
• הלוך ושוב (עם עובד, 1972)
• עד המלך (עם עובד, 1975)
• עצם אל עצמו (עם עובד, 1983)
• דממה דקה (ספריית פועלים, 1983)
• רביעיית רוזנדורף (עם עובד, 1987)
• סדרה (עם עובד, 1992)
• לב תל אביב (עם עובד, 1996)
• צלו של רוזנדורף (ספר המשך לרביעיית רוזנדורף) (עם עובד, 2001)
• פעמון בקיונג'ו (ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2005)
• קרן אקסודוס (זמורה ביתן, 2006)
• הרחק מטשקנט (זמורה ביתן, 2007)
• לוח חלק (זמורה ביתן, 2010)
• חשבון רדום (זמורה ביתן 2013)
• סיפור הכיסוי הכפול של אמא שלי (זמורה ביתן 2015)

קובצי סיפורים

• דגן ועופרת (ספריית פועלים, 1948)
• האלים עצלים (ספורי מלחמה) (ספריית פועלים, 1949)
• תמיד אנחנו (ספריית פועלים, 1952)
• שיכון ותיקים (סיפורים מהווי הקיבוץ) (ספריית פועלים, 1958)
• ריח הדרים (ספריית פועלים, 1962)
• ספר הדיוקנאות (ספריית פועלים, 1968)
• דבר אל הרוח (ספריית פועלים, 1975)
• קירות עץ דקים (עם עובד, 1977)
• חוצות אשקלון (עם עובד, 1986)
• ארבעה בתיבה אחת (הקיבוץ המאוחד, 1987)
• ספר חתום (ספריית פועלים, 1989)
• דור המדבר (ספריית פועלים, 1991)
• נקניקיות חמות (ספריית פועלים, 1993)
• מכתב בדרך (ספריית פועלים, 1999)
• שלום חברים (הוצאת דביר, 2004)

ספרי מסע

• פגישות במוסקבה
• מסע בארץ כוש
• מסע בארץ־ישראל
• מסע בארץ נודעת

ספרים לילדים

• כבר מותר לגלות
• זבגלל
• מי שלח את הציפור?

מחזות

• הם יגיעו מחר, ביים יוסף מילוא, הוצג בתיאטרון הקאמרי, בשנת 1950.
• קרא לי סיומקה, ביים גרשון פלוטקין, הוצג בתיאטרון הקאמרי, בשנת 1950.
• יוחנן בר חמא הוצג בשנת 1952 .
• חשבון חדש, ביים יוסף מילוא, הוצג בתיאטרון הקאמרי, בשנת 1954.

פרסים

• תשי"ח 1958 – פרס שלונסקי (על "שיכון ותיקים")
• 1950 – פרס הבימה
• 1988 – פרס ביאליק
• 1993 – פרס ניומן
• 2007 – פרס ראש הממשלה ליצירה ע"ש לוי אשכול
• תשע"ב 2012 –פרס ישראל לספרות

לקריאה נוספת

• ידין, צבי. תבניות יסוד ערכיות כמשקפות את המציאות הספרותית של "דור בארץ" בהתפתחותו על פי הדגם של יצירות נתן שחם (רמת גן, תשמ"ד 1984) (עבודת גמר לתואר דוקטור, אוניברסיטת בר־אילן)
• יחיאל קדמי, 'בצבת "גוף ראשון רבים" של נתן שחם', עלי-שיח 3 (תשל"ו), 124–130. (על "גוף ראשון רבים")
• פנחס לנדר, 'בין "ירח עיון" לבין "עד מלך" לנתן שחם', מאזנים מה (תשל"ז), 53–59.
• נפתלי הרץ טוקר, 'סתווים ירוקים ואפורים בסיפורי נתן שחם', מאזנים נ, 3 (תש"ם), 215–219. (על "סתיו ירוק")
• יחיאל קדמי, 'החזון שהיה לכזב ולאפר: על ספרו של נתן שחם "עצם אל עצמו"', עלי-שיח 17/18 (תשמ"ג), 257–261.
• יצחק בן-יוסף, 'על הספר "עצם אל עצמו" מאת נתן שחם', עלי-שיח 17/18 (תשמ"ג), 262–265.
• מנוחה גלבוע, 'אמריקה כמקום, כמטאפורה וכסמל בשלושה רומאנים', בתוך: שלמה נש (עורך), מגוון: מחקרים בספרות העברית ובגילוייה האמריקניים, מוגשים ליעקב קבקוב במלאת לו שבעים שנה, לוד: מכון הברמן למחקרי ספרות, תשמ"ח, עמ' 113–126. (על חנוך ברטוב, "באמצע הרומן"; נתן שחם, "חוצות אשקלון"; ומשה שמיר, "ילדי השעשועים")
• גרשון ‬שקד, תמיד אנחנו גוף ראשון רבים?', בתוך: שמעון שור, לאה הדומי (עורכים), לספר את הקיבוץ: מחקר וביקורת, תל אביב: ספרית פועלים, 1990, עמ' 176–204.
• יוסף אורן, 'צליינות במבחן האינתיפאדה', נתיב 5, 6 (תשנ"ג), 68–75. (על "סדרה")
• זיוה‫ שמיר, 'פואטיקה ופוליטיקה ביצירת נתן שחם', עלי-שיח 40 (תשנ"ח), 25–33.
• מתיו מארק סילבר, 'מתי הספרות הישראלית תגלה את אמריקה?', מהות לא (תשס"ו), 92–109. (על נתן שחם, "חוצות אשקלון"; חנוך ברטוב, "באמצע הרומן"; אלי עמיר, "אהבת שאול")
• יוסף אורן, 'סיפור הדור בביוגרפיה של עסקן', האומה 166 (תשס"ז), 97–107. (על "קרן אקסודוס")
• אביבה מהלו, וכי עירום אתה?!: אמת ומיתוס בסיפורי דור הפלמ"ח,‫ באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס"ט 2008.

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של נתן שחם, בקטלוג הספרייה הלאומית
• רשימת מאמרים על נתן שחם באתר רמב"י
• נתן שחם, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• נתן שחם, באתר פרס ישראל
• נתן שחם, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
• שחם (שטיינמן) נתן (ג'ים - נוסק'ה), באתר הפלמ"ח
• נתן שחם, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• הספרים של נתן שחם, באתר "סימניה"
• אריאנה מלמד, יודע מה הוא עושה, באתר ynet
• "לוח חלק" מאת נתן שחם, משק במשבר, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2010
• מאיר עוזיאל, שחם של יום חדש, ראיון עם נתן שחם לאחר צאת "הרחק מטשקנט", מקור ראשון
• ורד לי, חמש שאלות לנתן שחם, הסופר הוא עד או נאשם, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2010
• יעל (פרוינד) אברהם, תאונה היסטורית, מקור ראשון, מוסף "שבת", 2 באפריל 2011
• עמנואל צויג, סופרים בשדות זרים, במחנה, 7 באוקטובר 2009
• רוביק רוזנטל, נתן בהם סימנים: מי הוא חתן פרס ישראל נתן שחם?, באתר nrg‏, 23 בפברואר 2012
• יעקב בר און, מסתת בגוש של שיש, מקור ראשון, מוסף "שבת", 20 באפריל 2012
• אריק גלסנר, על "לוח חלק", של נתן שחם, הוצאת "זמורה ביתן", פורסם במוסף לספרות של "מעריב" באוקטובר 2010
• סימונה באט, "חשבון רדום": נתן שחם עדכני מתמיד, באתר ynet, 16 בפברואר 2014
• מיה סלע, איך סייע הסופר נתן שחם להזנקת הקריירה של עמוס עוז, באתר הארץ, 27 בפברואר 2014
• אילת נגב, הסוד המשפחתי של נתן שחם, באתר הארץ, 4 בינואר 2016
• יואב גינאי משוחח עם נתן שחם בתוכנית "לגעת ברוח", בערוץ ה-YouTube של רשות השידור
• גילי איזיקוביץ, הסופר נתן שחם, חתן פרס ישראל לספרות, מת בגיל 93, באתר הארץ, 18 ביוני 2018
• אילן ברקוביץ', תַּפֵּף בְּרַעַם אֶת בְּשׂוֹרוֹת הָאוֹן, באתר הארץ, 25 ביוני 2018
• אורית שחם-גובר, איזה צורך יש לסופר בכרטיס לאוטופיה? לא מדברים שם בלשונו, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2018
• הצצה לארכיונו של נתן שחם באתר מכון גנזים של אגודת הסופרים
• ידידיה יצחקי, הסופר והכינור, גג 45, קיץ 2018

הערות שוליים

הקודם: משה דור, דליה רביקוביץ

פרס ביאליק לספרות יפה 1988

הבא: אבנר טריינין, אברהם ב. יהושע

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26532780נתן שחם