תל יוסף

תל יוסף

שדרת דקלים וחדר האוכל בתל יוסף בתכנון האדריכל לאופולד קרקואר, יוני 2010
מדינה
מחוז	הצפון
מועצה אזורית	הגלבוע
גובה ממוצע	‎-10 מטר
תאריך ייסוד	1921
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023
- אוכלוסייה	542 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎-7.5% בשנה
(למפת עמק בית שאן מוגדלת)   תל יוסף (למפת עמק בית שאן רגילה)   תל יוסף (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום תל יוסף (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום תל יוסף 32°33′22″N 35°23′59″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	6 מתוך 10
http://www.telyosef.co.il/

תל יוסף בעמק יזרעאל

תֵּל יוֹסֵף הוא קיבוץ בעמק חרוד, הוקם בשנת 1921 על ידי חברי פלוגת גדוד העבודה עין חרוד, במקום מושבה הראשון ליד מעיין חרוד. נקרא על שם יוסף טרומפלדור ממייסדי הגדודים העבריים, וממנהיגי ארגון החלוץ ברוסיה, שרבים מחניכיו היו חברי גדוד העבודה.

בלב הקיבוץ מצויים מבנים בעלי חשיבות ארכיטקטונית גבוהה. אחד מהם בניין חדר האוכל שתוכנן על ידי האדריכל לאופולד קרקואר. בקיבוץ נמצא מוזיאון בית טרומפלדור, ובו רישומים, פרוטוקולים, כרזות, כלי עבודה, וכן ידו התותבת של טרומפלדור (דבר שגרם בעבר למחלוקת עם היישוב והמוזיאון בתל חי).

תולדותיו

פלוגת גדוד העבודה בעמק יזרעאל, הקימה תחילה מחנה וישוב בשם עין חרוד ליד פתחו של מעין חרוד באלול תרפ"א 1921, ולאחר כמה חודשים מחנה ויישוב בשם תל יוסף, במרחק 5 ק"מ מן המעין. במהלך השנים 1922–1923 התגלעה מחלוקת בתוככי גדוד העבודה. היו שתמכו בפיתוח של "המשק" - קיבוץ גדול וגדל, וגובו על ידי המוסדות המיישבים של התנועה הציונית, ובראשם עמד שלמה לביא. לעומתם ניצבו חברי גדוד העבודה שהעדיפו קומונה ארצית, לוחמת למען מהפכה חברתית ביישוב היהודי בארץ ישראל, ובראשם עמדו מנחם אלקינד, יהודה אלמוג ויצחק שדה. המחלוקת הובילה לפילוג ו"חלוקה" של נכסי הגדוד בעמק יזרעאל. עין חרוד יצאה מגדוד העבודה בעידוד הסתדרות העובדים והעומד בראשה דוד בן-גוריון; ולתל יוסף עברו חברי גדוד העבודה תומכי הקומונה הארצית שחלקם עבד מחוץ למשק בסלילת כביש טבריה-צמח.

בתל יוסף התגוררו יוצרים וסופרים, בין השאר: אליעזר כנעני ויהודה ארז, ובו יצא לאור פרק זמן ניכר כתב-העת של גדוד העבודה מחיינו. במשך שנות ה-20 רבים מפלג "השמאל" של גדוד העבודה, בהנהגתו של מנחם אלקינד, התגוררו בתל-יוסף. בפברואר 1924 נולד הילד הראשון בקיבוץ, יעקב ריטוב (לימים לוחם הקומנדו הימי). בסוף שנת 1926 יצא פלג "השמאל" מגדוד העבודה על רקע נטייתם הקומוניסטית של חבריו והתרחקותם מהציונות, וכמה מהם סולקו מהמשק. חלק מהם ירדו מהארץ זמן מה לאחר מכן, והקימו קיבוץ בעידוד השלטונות הסובייטים בשם: וויו נובה בחצי האי קרים.

באפריל 1927 ביקר בתל יוסף הנשיא הראשון של צ'כוסלובקיה, טומאש מסריק. היה זה הביקור הראשון בארץ ישראל של ראש מדינה, לאחר מלחמת העולם הראשונה.

בשבת השחורה (29 ביוני 1946) ערך הצבא הבריטי חיפוש בקיבוץ. אחד מחברי הקיבוץ, חיים חרודי, נורה ונהרג על ידי הבריטים. במקום נופלו, ליד רפת הקיבוץ, הוקם עמוד לזכרו.

בקיבוץ הוקם משק חקלאי מגוון, שענפיו העיקריים היו ייצור חלב וגידול כותנה. מאז 1936 ועד היום, פועלת בשטח שהיה בעבר של הקיבוץ "מחלבת תל יוסף" של תנובה. חברים אחדים מקיבוץ תל-יוסף מילאו תפקידים בכירים במשק הלאומי וההסתדרותי: זאב און (מזכיר חברת העובדים בהסתדרות הכללית), אפרים שמאראגד (מזכיר התאחדות מגדלי בקר בישראל), אריה צביק (מזכיר אגודת המים האזורית), שמואל הפטר (פעיל בארגון עובדי הפלחה), האחים יעקב ומנחם טל הוחזקו כמומחים ארציים במיכון חקלאי, ישראל וולפסברגר (הנהלת 'תנובה'), חנוך רוכל (יו"ר מועצת פועלי ירושלים), אריה אשל (עורך הביטאון משק העופות), רות הקטין (מועצת הפועלות) ועוד.

בעת הפילוג בקיבוץ המאוחד בראשית שנות החמישים עזבו 120 חברים את תל יוסף ועברו לבית השיטה. עזיבה זו גרמה למשבר כלכלי וחברתי וגרמה לעזיבת חברים ובני משק נוספים. המשבר הכלכלי התגבר בין היתר עקב צניחת מחירי הכותנה, ענף כלכלי מרכזי בקיבוץ, והשקעה כושלת בבריכות דגים.

תל יוסף היה אחד הקיבוצים הראשונים שעברו, כבר ב-1979, ללינה משפחתית.

בתחילת המאה ה-21 החליט הקיבוץ למסור את ניהולו לחברת הניהול החיצונית קמ"ה.

בפברואר 2002 היה הקיבוץ לפי החלטת חבריו לקיבוץ מתחדש.

דמוגרפיה

התפתחות האוכלוסייה בקיבוץ תל יוסף 1948 - 2010

שנה	1948	1949	1961	1972	1983	1995	2001	2003	2004	2005	2006	2007	2008	2009	2010
מספר אנשים	905	893	605	534	504	450	420	390	372	371	371	389	401	501	502

• 
  בית טרומפלדור
• 
  בית טרומפלדור
• 
  נוף הקיבוץ והר הגלבוע במבט ממרפסת חדר אוכל
• 
  מראה מכיוון הר הגלבוע של קיבוץ תל יוסף (מימין) לצד קיבוצי עין חרוד איחוד ועין חרוד מאוחד, דצמבר 2006
• 
  מחלבות תנובה בכניסה ליישוב, אוקטובר 2007
• 
  בניין חדר האוכל בתל יוסף
• 
  הרפת בתל יוסף, 1938

ראו גם

• תזמורת תל יוסף

לקריאה נוספת

• מחיינו, כתב העת של גדוד העבודה, 1921-1929.
• שלמה (ליפסקי) תמיר, זאב איסרזון-און, תל יוסף : ליובל העשור, י"ב כסלו תרפ"ב-תרצ"ב, הוצאת ועדת התרבות של משק תל-יוסף, תל אביב : דפוס אחדות), תרצ"ב-1932. ‬
• אברהם יערי (עורך), בן-ציון ונסקי (אשל), זכרונות ארץ ישראל - כרך ב': פרק קי"ג, תל יוסף היישוב השני של גדוד העבודה.
• שמואל גדון [עורך], עין חרוד תרפ"א-תשל"א 1921- 1971, ירושלים: הוצאת משרד החינוך, תשל"א-1971.
• עובד מיכאלי והדסה אביגדורי אבידוב, עלילות גדוד העבודה, דליה: הוצאת מערכת-קיבוץ דליה, 2004.
• אהרן ינאי, תולדות עין חרוד, א-ב, עין חרוד, 1971-1983.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של תל יוסף
• נחמיה צורי, תל יוסף בימי קדם
• תל יוסף באתר הרשות לפיתוח הגליל
• נדב מן, המנגינה לעולם נשארת: 90 שנה לתל יוסף, באתר ynet, 21 באוקטובר 2011
• מיכאל יעקובסון: הסעודה האחרונה: בניין חדר האוכל ההיסטורי של תל יוסף הפך למחסן, 8 בפברואר 2015
• מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על מבנה חדר האוכל ומבנים נוספים בקיבוץ תל יוסף, באתר 'חלון אחורי', 24 בפברואר 2015
• יעקב דרומי: הדייג הקיבוצניק נגד קיבוצו תל יוסף - בבג"ץ, 14 במאי 2015, אתר Mynet
• עין חרוד ותל יוסף, 1938, סרטון באתר יוטיוב

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27908049תל יוסף