גניגר
 חדר האוכל בקיבוץ גניגר
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | עמק יזרעאל |
| גובה ממוצע[1] | 107 מטר |
| תאריך ייסוד | 1922 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 697 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 4.8% בשנה |
(למפת הכרמל רגילה)   גניגר | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
| http://www.ginegar.net | |
גִּנֵּיגָר הוא קיבוץ השוכן בצפון עמק יזרעאל, לידו הוקמה העיר מגדל העמק, בתחום מועצה אזורית עמק יזרעאל.
הקיבוץ נקרא על שם יישוב מתקופת התלמוד - "נגינר" או "נגניגר", אשר היה, לפי המקובל, מקום מושבו של רבי יוחנן בן נורי. השם העתיק נשתמר, ככל הנראה, בשמו הערבי של המקום, ג'ינג'אר[3] (ג'יניג'אר).
היסטוריה
הקיבוץ הוקם בשנת 1922, שנה בה הועברו אדמותיו רשמית על שם הקק"ל (הכשרת האדמות החלה כבר בשנת 1916). מייסדיו היו יוצאי רוסיה ופולין, אנשי העלייה השלישית שרצו להקים את דגניה ג'. בשנת 1924 הם עברו לגניגר, שנקרא גם "נגנגד" והתיישבו בה יחד עם ערביי ג'יניג'אר באותם בתים. באוגוסט 1925 היו במקום 37 צעירים, 10 משפחות ושלושה ילדים.[4]
בשנת 1945 נקלטו בקיבוץ 6 נערים מסוריה במסגרת מבצע "עליית האלף" שביצע המוסד וארגון עליית הנוער העולמי (ראה מחברת לוזיה).
הקיבוץ השתייך בעבר לאיחוד הקבוצות והקיבוצים וכיום - לתנועה הקיבוצית. עם השנים הצטרפו אליו עולים מגרמניה, מצ'כוסלובקיה, מארצות הברית ומארצות נוספות.
בשנת 2009 הוקמה בסמוך לקיבוץ שכונת הרחבה קהילתית ובה 33 יחידות דיור. תושבי השכונה שותפים בחיי הקהילה אך אינם חברי הקיבוץ.
בצפון הקיבוץ במקום המשקיף על גניגר, ליד בריכת השחייה, יש שני אתרים בעלי ערך היסטורי:
- מערת הפלמ"ח - בשלט הקבוע בכניסה למערה נכתב כי "שימשה לחניכי קורס מפקדי כיתות של הפלמ"ח, כמקום מסתור לאימונים בנשק".
- מגדל הגמל - עמדת שמירה ותצפית שנבנתה בשנים 1932–1935 בסגנון באוהאוס. צורתה מזכירה גמל ומכאן שמה. המבנה שוקם ב-2003.
כיום
גניגר הוא קיבוץ מתחדש (מופרט) ורבים מחבריו מוצאים את פרנסתם מחוצה לו. ענפי המשק שבו כוללים מפעלי תעשייה - "גניגר מפעלי פלסטיק[5]" ו"אמיקו[6]", וכן גידולי שדה, רפת, פרדס ולול.
בתחום הקיבוץ שוכן בית הספר היסודי האזורי "עמק יזרעאל" ובו תלמידים מהיישובים גניגר, רמת דוד, כפר החורש, תל עדשים, בלפוריה, מזרע, מגדל העמק, ועוד.
הקיבוץ מחזיק בחלק מחברת א.ב מתכננים, אחת מחברות התכנון הגדולות בישראל.
בקיבוץ פועלים, בין היתר, בריכת שחייה וסניף של תנועת הנוער בני המושבים.
שמונה עשר מבני הקיבוץ נפלו במערכות ישראל, מהם שבעה במלחמת העצמאות וארבעה במלחמת יום כיפור.[7] בין הנופלים שחר דאובר, אשר נפל במבצע צוק איתן, ועל שמו מגרש כדורגל ומתחם כושר לחיילים לפני צבא, וגלעד רוזנבליט, אשר נפל במלחמת חרבות ברזל.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גניגר |
אתר האינטרנט הרשמי של גניגר- גניגר באתר הרשות לפיתוח הגליל
- נדב מן, הקמת גניגר: אחרי ההצהרה, לפני היער, באתר ynet, 8 בספטמבר 2006
- נדב מן, גניגר עולה לגליל - חלק ב', באתר ynet, 15 בספטמבר 2006
- נדב מן, מה היה כאן לפני?, באתר ynet, 8 בספטמבר 2006
- מיכאל יעקובסון, יופיו אינו ידוע: מגדל הגמל של קיבוץ גניגר, באתר Xnet, 22 בדצמבר 2011
- אדריכל מיכאל יעקובסון, גבעת-שמואל, גניגר: משמרים את חדר האוכל הקיבוצי הראשון, באתר mynet קיבוץ, 1 בפברואר 2012
- גניגר, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
גיניגר (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ מפה 'קרקעות בעמק יזרעאל' בהוצאת חברת הכשרת היישוב, 1922 עם סימון אזור ג'ינג'ר, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ שמואל טשרנוביץ, בפנה נדחת, הארץ, 11 באוגוסט 1925
- ^ אתר מפעלי לסטיקה גניגר
- ^ אתר מפעל אמיקו
- ^ לזכרם חללי מערכות ישראל
-
-
חזית הכניסה הראשית לחדר האוכל -
מראה טיפוסי באזור המגורים -
מגדל הגמל
| ||||||||||||||||||
38967422גניגר