עיינות
הכניסה לעיינות | |
מדינה | ישראל |
מחוז | המרכז |
מועצה אזורית | גן רווה |
גובה ממוצע[1] | 24 מטר |
תאריך ייסוד | 1930 |
סוג יישוב | יישוב מוסדי |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
- אוכלוסייה | 193 תושבים |
- שינוי בגודל האוכלוסייה | -43.6% בשנה |
31°54′56″N 34°46′04″E / 31.915639984339°N 34.7678857789307°E | |
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
2 מתוך 10 |
http://www.ayanot.org.il |
עיינות (עֲיָנֹות) הוא כפר נוער במישור החוף הדרומי, כ-3 ק"מ מדרום-מערב לנס ציונה, בתחום המועצה האזורית גן רווה.
היסטוריה והווה
לפי זאב וילנאי, שם המקום ניתן לו בשל מעיינות המים המפכים בשטח המוסד. לפי גרסה אחרת שם המקום הוא סמלי, ונגזר מפסוק בתורה:
”כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר” (דברים, ח', ז').
בשנת 1926 נרכשו 500 דונם ששימשו כאדמות הכפר ביוזמת עדה מימון, לימים חברת הכנסת. ב-1929 נחרשה האדמה לראשונה ויום ייסוד הכפר נקבע ל-30 במרץ 1930 בו ניטע לראשונה עץ הדרים. הכפר הוקם על אדמת הקרן הקיימת, על ידי ויצו (הסתדרות עולמית לנשים ציוניות) ומועצת הפועלות בהסתדרות העובדים הכללית.
במאורעות תרצ"ו - תרצ"ט הותקפה עיינות פעמיים, אך הנערות לא נטשו את הכפר. גם מחלת הקדחת תקפה את נערות הכפר באותן שנים.
בתחילה שימש המקום כמשק פועלות אשר עבר לעיינות מבן שמן. בחלוף השנים הפך המקום לבית ספר חקלאי. בשנות מלחמת העולם השנייה קלט הכפר פליטים יהודים מארצות רבות. במלחמת השחרור שימש הכפר כנקודת שמירה והתארגנות של הפלמ"ח. עם התקדמות הצבא המצרי לעבר תל אביב הקימה חטיבת גבעתי קו הגנה שני בין גדרה לעיינות. שלט על כך נמצא בכניסה לעיינות.
לאחר קום המדינה התמקדה פעילות כפר הנוער בקליטת נוער מעיירות פיתוח ועולים. קבוצת בוגרים של עיינות הצטרפה לגרעין הנח"ל שאזרח את נחל עוז.
בעשור השני של שנות האלפיים מתקיימים בכפר מפגשים בין בני נוער מהארץ לבין בני נוער יהודים מחו"ל הנמצאים בארץ בתוכניות חינוכיות. בשנים האחרונות נפתחו בבית הספר מסלולים עיוניים וטכנולוגיים, ביניהם מסלול ביוכימיה-רפואה ומסלול קולנוע. כמו כן קיים בבית הספר גם מסלול ללא פנימיה לתלמידי האזור, מאשדוד ועד פתח-תקווה.
מול הכניסה למוסד (מכביש 42) ישנו חניון המכונה "חניון שקמי עיינות" על שם שלושה עצי שקמה המצטיינים בכך שענפיהם משתרעים על שטח גדול במיוחד ויוצרים נוף בקוטר של כ-12 מטר. לצד השקמים ישנם שרידים של סביל - שוקת מים שהקים בראשית במאה ה-19 מושל יפו דאז, מחמוד אבו נבוט.
מנהל הכפר הוא נעם שפר[דרוש מקור].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
-
שלט על הבית המרכזי בעיינות
-
גן פסלים בעיינות
|