גבולות
| |
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | אשכול |
| גובה ממוצע[1] | 131 מטר |
| תאריך ייסוד | 1943 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 438 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 4.0% בשנה |
(למפת מערב הנגב רגילה)   גבולות | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
| http://www.gvulot.org | |
גְּבוּלוֹת הוא קיבוץ בנגב המערבי, משתייך לקיבוץ הארצי. מייסדיו הגיעו מבולגריה, מרומניה ומטורקיה. הוקם כראשון משלושת המצפים בנגב (יחד עם רביבים ובית אשל) בשנת 1943, על ידי חברי קיבוץ ארץ-ישראלי ג' של תנועת השומר הצעיר, שעברו לאחר מכן להתיישב בחצור.
היסטוריה
קיבוץ גבולות, השוכן בצפון מערב הנגב, באזור חבל אשכול (חבל הבשור), עלה לקרקע ב-12 במאי 1943 כתחנת ניסיון חקלאית (מצפה) - הראשון משלושת המצפים בנגב. מצפה גבולות שימש בסיס יציאה במבצע להקמת 11 הנקודות במוצאי יום כיפור 1946, ממנו יצאו מקימי הקיבוצים אורים ונירים. חברי הקיבוץ הפעילו מאפייה אזורית אשר סיפקה לחם ליישובים בעת המצור על הנגב. לאחר מלחמת העצמאות הועתק היישוב למקומו הנוכחי, כקילומטר צפונית מזרחית למצפה. כיום מצפה גבולות הוא אתר לאומי המקיים ביקורים ופעילויות חינוכיות חווייתיות.
הקיבוץ הוקם בשנת 1946 על ידי חברי גרעין "אלמגור"[3]. באוגוסט 1947 הותקף טנדר של הקיבוץ על ידי ערבים. אחד מחברי הקיבוץ, בנימין רוזנברג, נרצח, ושלושה אחרים נפצעו מדקירות סכין[4].
הקיבוץ כיום
קיבוץ גבולות הוא "קהילה כפרית תיירותית" הנהנית משילוב של חקלאות מתקדמת במסגרת "גד"ש חלוצה", שיתוף פעולה עם קיבוץ צאלים ו"רפת הנגב" - מיזם משותף לקיבוצים בארי, מגן וגבולות, מפעל "פולימר גבולות" ושירותי תיירות אינטגרליים המאגדים בתיירות גבולות והכוללים את "אורחן המצפה", שירותי הסעדה, את "מצפה גבולות" ואת "נוער נגב", מרכז סמינרים ופעילויות חינוכיות הפועל בעקר בקרב נוער מחו"ל המגיע לארץ לביקורים קצרים וארוכים כאחד.
בשנים האחרונות קיבוץ גבולות עבר שורה של שינויים מהותיים, הנהיג "שכר דיפרנציאלי" והפריט את רוב השירותים הניתנים לחברים. עם זאת, הקיבוץ מקיים מסגרות משותפות (חינוך, תרבות וחגים) וכמו כן מערכת סולידרית לעזרה הדדית (רשת ביטחון).
לקיבוץ מערכת חינוך מלאה (מלידה ועד י"ב), הכוללת:
- הגיל הרך: בית תינוקות, עבור תינוקות עד שנה וחצי; פעוטון-גן צעיר "אמנון ותמר", מגיל שנה וחצי עד שלוש; גן נרקיס: גן מעורב, מגיל 3 שנים ועד 5, כולל הכנה לקראת כיתה א' - גן טרום חובה וחובה.
- גיל בית הספר יסודי: ילדי גבולות לומדים בבית ספר הקיבוצי "ניצני אשכול", ומתחנכים ב"בית אשלים", מרכז פעילות לגילאי 6 - 12.
- גיל תיכון: רוב בגבולות לומד בבית החינוך המשותף "נופי הבשור", ומעבר לכך בקיבוץ קיימת
מערכת לפעילות בשעות אחה"צ וחינוך בלתי פורמלי - "נעורים גבולות".
פסטיבל המוזיקה האלטרנטיבית אינדינגב נערך במצפה גבולות מדי שנה, מאז 2007.
בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[5]
גלריית תמונות
-
זריעת חיטה במצפה גבולות, 30/11/43 -
חריש במצפה גבולות, 1944 -
חזית הכניסה לחדר האוכל בתכנון אדריכל חיליק ערד -
חדר האוכל (אזור הגשה עצמית) -
צריף המזכירות הישן (היום נטוש)
_-_Kibbutz_Gvulot.jpg)
קישורים חיצוניים
- אתר קיבוץ גבולות
- סיפור מקומי קיבוץ גבולות - ארכיון קהילתי מבוסס ציר זמן
- גבולות, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- תיירות קיבוץ גבולות
- מיכאל יעקובסון, סקירה אדריכלית על בניין חדר האוכל, באתר 'חלון אחורי', 25 במרץ 2015
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ "גבולות" בנגב חוגגת 5 שנים לעלייתה, על המשמר, 1 בנובמבר 1951
- ^ ב. רוזנברג, משמר, 15 באוגוסט 1947
- ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
| ||||||||||||
32476398גבולות