שער העמקים
 טחנת הקמח האיקונית בקיבוץ
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | חיפה |
| מועצה אזורית | זבולון |
| גובה ממוצע[1] | 59 מטר |
| תאריך ייסוד | 1935 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| מוצא המייסדים | רומניה ויוגוסלביה |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 794 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.5% בשנה |
(למפת הגליל המערבי רגילה)   שער העמקים | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
6 מתוך 10 |
| http://www.s-h.org.il | |
שַׁעַר הָעֲמָקִים הוא קיבוץ שיתופי בעברו כיום הקיבוץ מופרט השייך לזרם התנועה הקיבוצית המאוחדת בעבר השתייך לקיבוץ הארצי השומר הצעיר. הקיבוץ ממוקם באזור הצפון (גליל מערבי תחתון), ליד קריית טבעון, ושייך למועצה אזורית זבולון.
הקיבוץ שנוסד ב-1929 ברומניה, התאחד עם גרעין יוגוסלבי, ושני הגרעינים עלו לקרקע באזור חרתיה ב-2 ביוני 1935.
עיקר פרנסתו של היישוב על מפעל דודי השמש "כרומגן" ובנוסף קיימים בו ענפי חקלאות כגון רפת, מטעי אבוקדו, גידולי שדה; כמו כן יש בו בית סיעודי ("מול כרמל"), ענף חינוך, וענף של יזמויות.
מקור השם
ב-1 בפברואר 1935 החליטה שיחת הקיבוץ להציע לוועדת השמות של הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) שלושה שמות שמתוכם ייבחר שמו החדש של הקיבוץ. השמות היו – חרתיה; שער העמק; בין עמקים. הוועדה הציעה את השם שער-העמקים, ורוב החברים קיבלו אותו בשמחה.
שמו של היישוב נובע ממיקומו "המחבר" בין עמק יזרעאל לעמק זבולון.
היסטוריה
ב-14 ביוני 1929, נתכנסה בחוות ההכשרה "מסדה", אשר בבסרביה, קבוצה של חלוצי השומר הצעיר ברומניה, שהניחה את היסוד לקיבוץ העלייה המאורגן הראשון מאותה הארץ. עם מייסדי הקיבוץ נמנה אהרן כהן.
בספטמבר 1929 עלו ראשוני החברים. כמקום ריכוזו הזמני של הקיבוץ נקבעה חדרה. ב-15 באוקטובר 1929 הגיעה קבוצת עלייה שנייה. בינואר 1930 הגיעה מספר החברים בקיבוץ לשלושים.
הקיבוץ השתכן בחדרה ב"חצר גלילי", וחבריו עסקו בחקלאות ביישובי האזור. בסביבה שררה קדחת חזקה ועובדה זו השרתה על החברים דאגה רבה. כאשר הועלתה ההצעה לעבור למגדיאל, קיבלו זאת החברים ללא הרהור נוסף. ב-3 במרץ 1930 עברו ראשוני החברים למגדיאל, וב-15 במרץ 1931 – נולד הילד הראשון של הקיבוץ, רמי.
ב-10 במרץ 1932 נוסד קיבוץ עלייה א' ביוגוסלביה. ב-15 במאי 1932 קיבוץ ה' מרומניה, שישב בנס ציונה, התאחד עם קיבוץ מגדיאל. ב-1932 נקלע הקיבוץ למשבר וחברים רבים עזבו. כדי לייצב את המצב החברתי השברירי, נדרשו החברים להצהיר – מי נשאר ומי לא. ב-29 במאי 1933 התאחד קיבוץ מגדיאל עם הגרעין היוגוסלבי שבמשמר העמק.
ב-20 בינואר 1935 נקבע אתר ההתיישבות של הקיבוץ בחרתיה (הכפר הערבי שזוהה עם חרושת הגויים המקראית). ב-2 ביוני 1935 עלה הקיבוץ להתיישבות בחרתיה[3]. ממגדיאל עלו לחרתיה 107 חברים ו-3 ילדים. מבנה קבע ראשון, מבטון, שכלל 12 חדרים, נבנה בשנת 1936, בעזרת הלוואה מהקרן הקיימת. מבנה שני, עם שמונה חדרים הוקם על ידי קרן מגרמניה, ובית ילדים הוקם במימון ויצ"ו ביוגוסלביה[4].
בשנותיו הראשונות סבל הקיבוץ מהתקפות פורעים ערבים, ושני חברים נהרגו בקרבת המשק.
ארכאולוגיה
בשטח הקיבוץ התגלה בשנת 1966 אתר ארכאולוגי שהחל להיחפר בשנת 1984 על ידי בן הקיבוץ יהודה נאור ופרופ' ארתור סג"ל. האתר שהתגלה הוא מצד שער העמקים המתוארך לתקופה ההלניסטית.
גלריית תמונות
-
הכניסה הראשית לחדר האוכל -
-
טחנת הקמח של שער העמקים בשנות ה-50
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שער העמקים |
אתר האינטרנט הרשמי של שער העמקים- תמונות מאוסף קיבוץ שער העמקים מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
בועז לניר, 'אנשים-קיבוץ', אוסף תצלומים, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2020
חגיגות העשור לקיבוץ שער העמקים, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
שער העמקים (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ קיבוץ השוה"צ להתיישבות קבע, דבר, 3 ביוני 1935
- ^ שער העמקים, דבר, 13 ביוני 1937
| ||||||||||||||||
35686182שער העמקים