רבדים
 חדר האוכל בתכנון האדריכל שמואל מסטצ'קין
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | יואב |
| גובה ממוצע[1] | 79 מטר |
| תאריך ייסוד | 1948 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 862 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 3.9% בשנה |
(למפת השפלה רגילה)   רבדים | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
8 מתוך 10 |
| http://www.revadim.org.il | |
רְבָדִים הוא קיבוץ בשפלה הפנימית, כחמישה ק"מ מדרום-מזרח לגדרה, בסמוך לכביש 3. הקיבוץ נמצא בתחום המועצה האזורית יואב, ומשתייך לקיבוץ הארצי. שטח הקיבוץ כ-8,200 דונם.
קיבוץ רבדים הוקם ב-11 בפברואר 1947 בגוש עציון על אדמות שנרכשו על ידי קק"ל מתושבי הכפר נחלין. המתיישבים הראשונים היו חברי גרעין "צבר" של השומר הצעיר. כעבור שנה הצטרפו לקיבוץ שני גרעיני השלמה של עולים ניצולי שואה שהיגרו מפולין ומבולגריה.
ב-29 בנובמבר 1947 לאחר שאושרה באו"ם תוכנית החלוקה, הוטל מצור על הגוש, והמצב הביטחוני החמיר. בתקופה זו התקיים מאבק על השליטה בצירי התנועה הראשיים, שיירות יהודיות וערביות הותקפו בידי כוחות חמושים, וכן נעשו מספר ניסיונות של כוחות ערבים בסיוע הצבא הירדני לכבוש את הגוש. בהתקפות אלה נהרגו שלושה מחברי הקיבוץ, וחברה נוספת נהרגה בתאונת מטוס. ב-14 במאי 1948 הסתיים הקרב על רבדים בהסכם כניעה בין חברי הקיבוץ לבין הלגיון הירדני, במסגרתו נלקחו החברות והחברים ששהו באותו זמן בקיבוץ לשבי הירדני. הנשים שוחררו לאחר מספר שבועות, והגברים נותרו בשבי במשך 10 חודשים.
ב-17 בנובמבר 1948 הקימו חברות וחברי הקיבוץ שנותרו מחוץ לשבי את הקיבוץ בשנית, על שרידיה של חוות שנלר הגרמנית (החווה שימשה כאתר להכשרה חקלאית עבור בית היתומים שהקימו הטמפלרים בירושלים), בסמוך לשרידיו של הכפר הערבי הנטוש אל-ח'ימה. באוקטובר 1949 עבר הקיבוץ לנקודת הקבע שלו, כשני קילומטרים מצפון מערב לשנלר, בסמוך לכביש מספר 3.
בקיבוץ הוקם אתר הנצחה לנופלים בגוש עציון ובו פסל מעשה ידיו של הפסל אהרון אשכנזי.
בתל מקנה שבשטח הקיבוץ נתגלתה העיר הפלשתית עקרון. בכניסה לקיבוץ היה מוזיאון קטן אשר הציג את הממצאים העיקריים מן החפירות, כולל כתובת עקרון. תכולת המוזיאון אינה יותר בקיבוץ. בקיבוץ נותר אתר משוחזר של היישוב הפלישתי ובו עתיקות אשר הושאלו על ידי רשות העתיקות.
בשנת 1991 עבר הקיבוץ מלינה משותפת ללינה משפחתית.
בשנת 1994 החל הקיבוץ במהלך של שינוי אופיו, לאופי עסקי יותר ובשנת 2005 הוא הופרט. בשנת 2006 החל תהליך של צמיחה דמוגרפית אשר כלל קליטה של כ- 20 משפחות ובשנת 2013 הושלם השלב הראשון בפרויקט צמיחה דמוגרפית אשר כלל קליטה של כ-28 משפחות נוספות.
בין השנים 2003 עד 2006 פעל במקום בית הספר האלטרנטיבי "באר" במתכונת "מיתר" מיסודו של דן לסרי, במרכז "חלומי" בניהולה של גליה שקולניק.
ב-2005 אירעה בקרבת הקיבוץ תאונת רכבת קטלנית ועל שמו נקראה "אסון רבדים".
ארכיב הניירת של בנק הפועלים היה בעבר באזור המסחרי של הקיבוץ.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רבדים |
- האתר של קיבוץ רבדים
- אתר ההיסטוריה וההנצחה של גוש עציון - קיבוץ רבדים
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על בניין חדר האוכל בקיבוץ רבדים, באתר 'חלון אחורי', 21 באפריל 2015
- Revadim Archeological finds from Ekron - אתר webshots ובו תמונות מהאתר המשוחזר
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
| ||||||||||||||||
