חפציבה
ערך זה עוסק בקיבוץ. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו  חדר האוכל של הקיבוץ ב-1995
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | הגלבוע |
| גובה ממוצע[1] | -76 מטר |
| תאריך ייסוד | 1922 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 758 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.1% בשנה |
(למפת עמק בית שאן רגילה)   חפציבה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
7 מתוך 10 |
חֶפְצִי-בָּה הוא קיבוץ השוכן בעמק חרוד על גבול עמק יזרעאל ועמק בית שאן. הקיבוץ נמצא בין הערים עפולה ובית שאן, ומשתייך למועצה אזורית הגלבוע. בחפצי-בה מתגוררים כ-400 נפשות והקהילה כוללת כ-200 חברים.
היסטוריה
הקיבוץ הוקם בשנת 1922 על ידי עולים מצ'כוסלובקיה ומגרמניה מתנועת תכלת-לבן שהורכבה משתי קבוצות דוברות גרמנית, האחת מצ'כסלובקיה והשנייה מברלין. שם הקבוצה הגרמנית לפני עלייתה היה "מהפכה" והקבוצה נוסדה על ידי משה שובה. הקיבוץ שוכן למרגלות הר הגלבוע. חפציבה הוא קיבוץ שכן לבית אלפא ושוכן מערבית לו. הקיבוץ הוקם על ידי הקרן הקיימת לישראל באדמות נוריס-מזרח (עמק יזרעאל המזרחי) שמו של היישוב הוא כשם החווה על יד חדרה בה הוכשרו הראשונים לחקלאות.
בקיבוץ חפצי-בה נמצא מרכז של תנועת המקויה. הקשר של התנועה עם הקיבוץ החל בשנת 1962, כאשר התלמיד הראשון מתנועת המקויה הגיע ללמוד עברית באולפן חפצי-בה. מידי חצי שנה מגיעה קבוצת תלמידים לאולפן במטרה ללמוד את שפת התנ"ך, לחזק את אמונתם ולהכיר את המקומות הקדושים ליהודים ולנוצרים. בחג היובל של חפצי-בה הקימה התנועה לרגלי הגלבוע גן יפני. הגן משלב אלמנטים ארצישראלים יחד עם תבנית מסורתית של גנים ביפן, ומכיל אלמנטים יפנים.
בשטח הקיבוץ שרידי בית כנסת עתיק, שהתגלה בשנת 1928 תוך כדי חפירת תעלת מים. בבית הכנסת "בית אלפא", אתר של רשות הטבע והגנים בכניסה לקיבוץ, נמצא פסיפס מפורסם גלגל מזלות, תיאור המקדש והוא ייחודי בשל תיאור עקדת יצחק.[3]
בית התרבות של הקיבוץ נקרא ע"ש צבי דר, מחלוצי הקיבוץ. ייסד את התעשייה האווירית בישראל.
ביום חמישי כ"ד תמוז תשמ"ו - 31 ביולי 1986 בשעה 17:00 לערך, נהרגו תשעה נערים ונערות בני 15-17 בני הקיבוץ וחבר הקיבוץ שנהג ברכב, לאחר שנלכדו ברכב הטרנזיט בעת שהסיעם חזרה מקייטנה בקיבוץ פלמחים, ונשרפו למוות בעקבות התנגשות חזיתית עם סמי-טריילר בכביש התענכים[4][5]. קרוב לעשרת-אלפים איש ליוו את ההרוגים בהלוויה שנערכה לאחר שלושה ימים בבית הקברות האזורי שלמרגלות הגלבוע. האסון השאיר חותם של עצב כבד בקיבוץ, ובעקבותיו גם סכסוך ארוך שנים בין כמה מחברי הקיבוץ.
בחפצי-בה ענפי גידולי שדה, פרדס, לול, מדגה ורפת. לחפצי-בה מפעל למוצרי פלסטיק בשם פלגל. מפעל נוסף "מדגלית" עוסק בתחום מוצרים להשקיה. בשנת 2003 עבר קיבוץ חפציבה הפרטה מלאה ולמעשה כל חבר דואג לפרנסתו. הקהילה דואגת לגמלאים שלה. ממערב לקיבוץ חפצי-בה הולכת ונבנית "הרחבה" קהילתית כאשר בשלב הראשון יבנו בה 110 יחידות דיור. בקיץ 2015 משפחות ראשונות החלו להתגורר בהרחבה.
קישורים חיצוניים
מידע רשמי
כתבות
- נדב מן, היו ימים: זכרונות מהעמק, באתר ynet, 4 באפריל 2008
- מיכאל יעקובסון, סקירה על בית התרבות בקיבוץ חפציבה, באתר 'חלון אחורי', 10 בספטמבר 2015
- מיכאל יעקובסון, סקירה על עבודת הנוף בגן לאומי בית הכנסת העתיק בית אלפא בחפציבה, באתר 'חלון אחורי', 20 בספטמבר 2015
- נעמה ריבה, קיבוץ חפציבה זונח ערכים היסטוריים לטובת נדל"ן, באתר הארץ, 23 בפברואר 2016
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ ספי בן יוסף, בית הכנסת העתיק של בית אלפא בחפציבה
- ^ מאיר הראובני ואמיר גילת, יגון ואבל בקיבוץ חפציבה; המוות הלם בעשר משפחות, מעריב, 1 באוגוסט 1986
- ^ מאיר הראובני ואמיר גילת, לוויה המונית היום בחפציבה, מעריב, 3 באוגוסט 1986
| ||||||||||||||
