אלונים
חזית חדר האוכל באלונים | |||||||
מדינה | ישראל | ||||||
מחוז | הצפון | ||||||
מועצה אזורית | עמק יזרעאל | ||||||
גובה ממוצע[1] | 105 מטר | ||||||
תאריך ייסוד | 1938 | ||||||
תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית | ||||||
סוג יישוב | קיבוץ | ||||||
מוצא המייסדים | ארץ ישראל ועולים ממדינות רבות | ||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |||||||
- אוכלוסייה | 733 תושבים | ||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 32.8% בשנה | ||||||
| |||||||
32°43′10″N 35°08′43″E / 32.7195803007663°N 35.145348412281°E | |||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 | ||||||
http://www.alonim.org.il |
ישנן 6 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה
|
אַלּוֹנִים הוא קיבוץ בצפון עמק יזרעאל, ליד קריית טבעון, המשתייך לתנועה הקיבוצית. הקיבוץ, שעלה לקרקע במיקומו הנוכחי בשנת 1938, נמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל.
תהליך העלייה על הקרקע
הקמת קבוצת הרועים
בעקבות קריאתו של אלכסנדר זייד, מאנשי השומר, להקים קבוצת רועים שתסייע בידו לשמור על אדמות קרן קיימת לישראל באזור שייך אבריק, הגיעו ביום שלישי, י"ד באב תרצ"ה, 13 באוגוסט 1935, שלושה צעירים - חברי תנועת הנוער העובד, אל תחנת קריית חרושת של רכבת העמק. עם הזמן הצטרפו אל שלושת המתיישבים הראשונים חברים נוספים והם התגוררו בשלושה צריפים בפאתי קריית-חרושת.
מקימי הקבוצה התקיימו מעבודות מזדמנות מחוץ ליישוב (עבודות חוץ) וחיו בצמצום רב. במקביל, עסק הקיבוץ המאוחד, בהכנת תגבורת לקבוצה הצעירה - קבוצת עולים צעירים מגרמניה שהתחנכה בעין חרוד, והייתה תחילתו של מפעל עליית הנוער. העולים שהתחנכו בעין חרוד מפברואר 1934, הפכו במהרה לחלק מ"קבוצת הרועים". בכ"ג בטבת תרצ"ו, 18 בינואר 1936 התאחדו הקבוצות בקריית חרושת ובן-יום שילשה החבורה את מספרה והגיעה לכדי 70 חברות וחברים. ליד הצריפים הוקם מחנה אוהלים שהלך והתרחב. המיזוג והשילוב היו מהירים מאוד ואף נוצרו חברויות בין ילידי הארץ לבין ילידי גרמניה.
המעבר לשייך אבריק
בחודש אפריל 1936 החל המרד הערבי ברחבי ארץ ישראל. תנאי המחיה, קשיי אבטחת המקום והרצון שלא להשאיר את משפחת זייד לבדה בשייך אבריק הובילו את חברי הקבוצה להעתיק את מקום מגוריהם לחצר בית זייד בחודש יוני 1936. לאחר המעבר כל חברי היישוב התגוררו באוהלים. מתבן ישן שימש כחדר אוכל, ואת המים הובילו ממעיין יצחקיה שלמרגלות הגבעה. בנוסף לעבודות השמירה והמרעה, עסקו חלק מהחברים בחשיפת מערות הקבורה הקדומות שנתגלו בסמוך, הלא הן בית שערים התלמודית. באוקטובר 1936 נקנה עדר העיזים הראשון.
בינואר 1937 קיבלו חברי הקבוצה ההחלטה להצטרף לקיבוץ המאוחד ולהגדיל את היישוב באמצעות קליטה נוספת ומעבר ליישוב עצמאי. בעקבות החלטה זו החלו להיקלט בפברואר של אותה שנה עולים מקיבוצי ההכשרה של תנועת החלוץ בפולין. קליטתם של עולים אלו לא הייתה חלקה מכיוון שהם נראו גלותיים בעיניהם של חברי הקיבוץ הוותיקים והיו בחלקם מבוגרים יותר. בנוסף הצטרפו גם קבוצות נוספות של ילידי הארץ.
בערב פסח תרצ"ו, 26 במרץ 1937, הסתיים המעבר למחנה העצמאי בשייך אבריק (כיום גבעה בקריית עמל). הוקם צריף חדר האוכל, הוקמו אוהלים וצריפים רבים. למחנה כבר הייתה צורה של קיבוץ בהתהוותו: מגדל שמירה מעץ, צריפים ואוהלים, ענפי שירות הוקמו וחדר האוכל היה מוגן מפני צליפות הפורעים הערביים.
ההתיישבות במיקום הקבע
בסיוון תרצ"ז הוחלט לקרוא ל"קבוצת הרועים" בשם קיבוץ אלונים, על שם העץ השליט באזור הגבעות. חברי הקיבוץ השתלבו בארגון ההגנה באזור ועוסקים בשמירה ובאבטחת הנקודה והסביבה.
עם הזמן הלך וגדל הקיבוץ והחלה בעיה של תעסוקה בקרב חבריו, יחד עם מחסור באדמות חקלאיות עבור ענפי הקיבוץ. בינואר 1938 נחרשו אדמות קוסקוס (קריית טבעון) במבצע התגייסות של טרקטורים רבים ושל עשרות זוגות בהמות שהגיעו מרבים מיישובי הצפון.
חצי שנה לאחר מכן, בכ"א בסיוון תרצ"ח, 20 ביוני 1938, החלו חברי הקיבוץ להתיישב בקוסקוס תחתית (אזור הכניסה לקיבוץ של ימינו). במסגרת עליית חומה ומגדל הוקמה נקודה זו עם חומת אבנים, מאבני הבניינים העתיקים של הכפר ג'ידה, ולא עם לוחות עץ וחצץ. אבנים אלה ישמשו מאוחר יותר לבניית חדר-האוכל הראשון והבתים הראשונים בסביבתו[3]. הקבוצה חייתה בשתי נקודות, בקוסקוס תחתית ובשייך אבריק. מצב זה נמשך כשנתיים והביא לקשיים רבים בתחומי החיים השונים.
בי"ב בתמוז תרצ"ח, 11 ביולי 1938 נרצח אלכסנדר זייד בדרכו לאספה בשייך אבריק. מספר חודשים לאחר מכן, בכ"ג בתשרי תרצ"ט, 18 באוקטובר 1938, הונחה אבן הפינה לחומה בנקודת הקבע על הגבעה ב"קוסקוס עילית". החומה הגנה על אוהלי המגורים, אוהל חדר האוכל, צריף המרפאה וטנק המים. מחוץ לחומה הוקם בית הביטחון (הבית הלבן) וחמש עמדות מבוצרות. מאוחר יותר הוקם מגדל השמירה באזור רמת הדסה לאבטחת הסביבה, וגם מגדל המים באלונים, המהווה עד היום את הסמל של הקיבוץ.
בכ"ב בכסלו תרצ"ט, 15 בדצמבר 1938, נולד הילד הראשון באלונים, אילן-אלכסנדר בנם של נעמי ודוד מלכא, שנקרא על שמו של אלכסנדר זייד.
התפתחות הקיבוץ
רבים מחברי הקיבוץ השתלבו במסגרות הביטחוניות של אותה תקופה. חלקם של החברים התגייס למסגרות הלגאליות: חיל הנוטרים, משטרת החופים ופלגות הלילה המיוחדות וחלקם למסגרות הבלתי לגאליות: חיל המשמר, חיל השדה ופלוגות השדה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה יצאו חברים אחדים לשירות בצבא הבריטי על יחידותיו השונות. חברים אחדים הצטרפו לשורות הפלמ"ח. באלונים שכן בסיסה של המחלקה הערבית של הפלמ"ח. בשנים 1943–1946 התמקם מטה הפלמ"ח באלונים והאזור שימש כמקום אימונים ומסתור של רבות מפלוגות הפלמ"ח בתקופות שונות.
באותה התקופה גדל הקיבוץ והצטרפו חברים נוספים מארצות רבות. באלול תש"ב, ספטמבר 1942 נפתח גן הילדים הראשון באלונים. ענפי המשק החלו לגדול ולהתפתח, נזרעו שדות, ניטעו עצים וגפנים, עדר הכבשים התרחב ואליו צורף עדר פרות לחלב ולבשר. עם סיום מלחמת העצמאות, קבלה אלונים שטחים חקלאיים נוספים באדמת עמק יזרעאל וכן מספר חלקות יער אלונים לשמירה ולמרעה.
עם השנים התפתחו באלונים מספר מפעלים שניסו לנצל את ענפי האלון כחומר גלם, ביניהם מפעל "ניצב" שייצר תחילה ידיות לכלי עבודה ואחר כך צעצועי עץ. בשנת 1960 הוקם מפעל "אלום" שעסק בייצור אביזרי פרזול מאלומיניום (ידיות לדלתות ועוד). בשנת 1976 הוקם מפעל "אלגת" שעוסק בציפויים שונים של חלקי אלומיניום לתעשייה הביטחונית.
בשנת 1978 נחנך בקיבוץ חדר אוכל חדש, שנבנה בסמוך למבנה חדר האוכל ששירת עד אז את הקיבוץ.
בשנת 1995 הוקם בצומת אלונים, בשותפות עם משקיע פרטי, קניון "חוצות אלונים", שהיה הקניון הראשון בתנועה הקיבוצית.
בשנת 2015 הוקם מגרש הכדורסל והטניס.
בשנת 2018 החלה בנייתה של שכונה חדשה, שכונת נופר.
הקיבוץ כיום
כיום מתבססת כלכלת הקיבוץ על מספר ענפי חקלאות: לול, מטע אבוקדו וגידולי שדה. רבים מהחברים עובדים מחוץ לקיבוץ.
קיבוץ אלונים הוא קיבוץ בהתחדשות, הקולט בנים ומשפחות בנים לחברות מלאה. בקיבוץ כ-180 משקי בית, כ-85 ילדי בית-ספר, 100 תושבים ובנים. הקיבוץ ממוקם באזור בעל צמחיית עצי אלון ועצים רבים נוספים. ילדי הקיבוץ לומדים בבתי הספר של המועצה האזורית עמק יזרעאל בכפר יהושע, נהלל, יפעת ומזרע.
גלריה
-
צעצועי עץ מתוצרת הקיבוץ, שנות ה-50 של המאה ה-20
-
אולם האכילה בחדר האוכל
-
הכניסה אל חדר האוכל
-
חדר האוכל
-
הכניסה האחורית לחדר האוכל
-
הכניסה אל חדר האוכל
-
מבנה חדר האוכל הישן
-
מגדל הסילו בכניסה לקיבוץ
-
מגדל המים
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אלונים |
- אלונים - אתר האינטרנט של קיבוץ
- אלונים, באתר הרשות לפיתוח הגליל
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בחדר אוכל בקיבוץ אלונים ובית עליית הנוער, באתר 'חלון אחורי', 1 באפריל 2017
- אלונים, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- תמונות מאוסף קיבוץ אלונים - גואל לויצקי מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
- התפתחות קיבוץ אלונים, 1938, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- אלונים (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ קבוצת אלונים, דבר, 3 בנובמבר 1940
|
37979381אלונים