אילן גילאון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אילן גילאון
אילן גילאון, 2006
אילן גילאון, 2006
לידה רומניה (1952-1965)רומניה (1952-1965) גאלאץ, רומניה
פטירה ישראלישראל רמת גן, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1965
סיעה מרצ, המחנה הדמוקרטי
חבר הכנסת
7 ביוני 199917 בפברואר 2003
(3 שנים ו־36 שבועות)
24 בפברואר 200916 במרץ 2020
(11 שנים)
29 בינואר 20216 באפריל 2021
(9 שבועות ו־5 ימים)
כנסות ה־15, 1822, 23
תפקידים בולטים
  • יו"ר סיעת מרצ
  • סגן ראש עיריית אשדוד

אילן גילאון (12 במאי 1956, ב' בסיוון ה'תשט"ז1 במאי 2022, ל' בניסן ה'תשפ"ב) היה פוליטיקאי ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת מרצ. היה פעיל פוליטי בתא השמאל "קמפוס" באוניברסיטה העברית בירושלים, יו"ר צעירי מפ"ם וסגן ראש העיר אשדוד. היווה סמן שמאלי במפלגת מרצ והגדיר עצמו כמרקסיסט[1].

ביוגרפיה

גילאון נולד בעיר גאלאץ בחבל מולדובה, שברומניה, בשם פלורין גולדשטיין, בנם של אברהם ורחל. בגיל 7 חודשים לקה במחלת הפוליו, שגרמה לו לנכות ברגלו, בעטיה הוא הסתייע פעמים רבות במקל הליכה או בקלנועית. בשנת 1965, בגיל תשע, עלה לישראל עם משפחתו, לרובע ג' באשדוד. בבית ספרו הוגדר כתלמיד בעייתי בשל היפראקטיביות וקשיי שפה[2]. בצעירותו היה חבר תנועת "השומר הצעיר". מאוחר יותר עיברת את שמו לאילן גילאון. בכיתה י"ב התעמת גילאון עם הנהלת בית ספרו, ובעקבות כך נשר ממנו ועשה בגרות אקסטרנית[3].

בבחירות 1977 היה גילאון חבר במטה של מחנה של"י[4].

תחילה סירב צה"ל לגייס אותו בשל מצבו הרפואי, אך לבסוף התקבל בגיל 24 לשירות מקוצר (בהתנדבות), אותו עשה בחיל החינוך.

למד לתואר ראשון ביחסים בינלאומיים ובמדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, אך לא השלימו. היה מראשי תא השמאל "קמפוס" באוניברסיטה העברית. גילאון קרא לעצמו מרקסיסט[1] ואת תפיסת עולמו הגדיר "סוציאליזם אורתופדי".

בין שאר עיסוקיו, ניהל חברה עצמאית לציוד אנטנות[3], ערך והנחה תוכניות בטלוויזיה המקומית של אזור השפלה, הגיש יחד עם חגי סגל את התוכנית "ראש בראש" בערוץ הכנסת, ופעם בשבוע החליף את נתן זהבי בתוכנית "זהבי עצבני" ברדיו ללא הפסקה.

בין שתי כהונותיו כחבר הכנסת פתח מסעדה באשדוד בשם "בית העם", שבה כל המלצרים היו לבושים בבגדי תנועות נוער.

פעילות ציבורית ופוליטית

משנת 1986 כיהן כיו"ר צעירי מפ"ם[5]. החל מ-1990 היה רכז נוער מפ"ם[2], ולאחר מכן היה רכז נוער מרצ הראשון ויו"ר עמותת "חנוך" בשנת 1995. בשנת 1993 התמודד למועצת עיריית אשדוד מטעם מרצ ומונה לסגן ראש העיר, החזיק בתיק החינוך העירוני, ופעל להגדלת התקציב ולפיתוח פרויקטים חדשים. בתפקיד זה כיהן עד שנת 1999, אז נבחר לכנסת מהמקום השמיני ברשימת מרצ לכנסת החמש עשרה.

בכנסת ה-15

גילאון בחר להקדיש את רוב עבודתו בכנסת ה-15 לעניינים חברתיים. בהתאם לכך היה חבר בוועדות הכלכלה, הפנים ואיכות הסביבה, זכויות הילד, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות והוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים. התגאה במיוחד בכך שהשתמש במעמדו כחבר הכנסת על מנת לפתור באופן פרטני בעיות של אזרחים שפנו ללשכתו.

גילאון העביר למעלה מ-15 חוקים ותיקונים לחוקים, בהם תיקון לחוק הביטוח הלאומי המשפר את זכויות הנכים וחוק המחייב לשלם שכר מינימום למלצרים, ללא קשר לתשר שהשאירו הסועדים. גולת הכותרת של עבודתו בקדנציה זו הייתה הרחבת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והכללת הפרק הדן בנגישות מבנים לנכים, מאבק שהסתיים רק בכנסת ה-16, בה לא היה חבר.

היה הח"כ היחיד ממרצ שהצביע נגד תקציב ממשלת ברק, בטענה שהתקציב הוא אנטי-חברתי בצורה מובהקת. בתגובה לקריאתו של ברק לאחר פרסום דו"ח העוני "לפתוח את המקררים" אמר: "בשביל אמירות כאלה צריך טכנאי מקררים, לא ראש ממשלה".

בבחירות המקדימות בתוך מפלגתו הפסיד את המקום השישי ברשימה לכנסת השש עשרה בשני קולות בלבד, הגיע רק למקום השביעי, ולא נבחר לכנסת.

בכנסות ה-18–20

בפריימריז של מרצ, בדצמבר 2008, הגיע גילאון למקום הראשון מבין המתמודדים. בהתאם לכך, הוצב במקום השני ברשימת המפלגה לכנסת ה-18, לאחר היושב ראש, חיים אורון, ונבחר לכהן בשנית בכנסת, בסיעה בת שלושה מנדטים בלבד. בכנסת זו כיהן כיושב ראש סיעת מרצ. בפברואר 2012 התמודד בבחירות לראשות מרצ, והגיע למקום השני (37.7%) מול ח"כ זהבה גלאון שזכתה ברוב הקולות (60.0%). היה ממובילי המאבק נגד תוכנית ויסקונסין (תוכנית מהל"ב) ותרם לעצירתה[6].

בבחירות המקדימות של מרצ להרכבת רשימתה לבחירות לכנסת ה-19, זכה גילאון במקום הראשון[7], ומשכך הוצב במקום השני, אחרי יו"ר המפלגה זהבה גלאון. ממקום זה נכנס גילאון לכנסת ה-19.

עם החזרה לכנסת מונה ליושב ראש ועדת המשנה לתקנות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ("ועדת הנגישות"), במסגרתה עסק ביישום סעיף הנגישות מ-2005, על ידי התקנת תקנות לחוק, שיחייבו בעלי עסק פרטי להתאים עצמם לנגישות לבעלי מוגבלות עד סוף שנת 2015[8].

גילאון פעל לסגירת המוסדות הפסיכיאטריים הפרטיים. הוא נהג לערוך ביקורות פתע במוסדות סגורים. כך, התריע על התעללות והזנחה במוסד "נווה יעקב" במאי 2011[9].

במהלך שנת 2012 עמד בראש ועדת משנה מיוחדת של הכנסת בנושא הסדרת הפנסיה בקיבוץ המתחדש. המלצות הוועדה כללו בין היתר העלאה משמעותית בפנסיה שמספקים הקיבוצים לחבריהם, וכן שמירת זכויותיהם של אלה שכבר הגיעו לגיל פרישה[10].

בתחילת 2014, בעקבות עתירה שהגיש לבג"ץ ביחד עם יוזם חוק הדיור הציבורי רן כהן, ניתן לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את דירותיהם והחל יישום החוק לאחר 15 שנות הקפאה[11].

אות "יקיר אקים" לשנת 2013 הוענק לגילאון על פעילות יוצאת דופן למען אנשים בעלי מוגבלויות בכל תחומי החיים. בשנת 2014 הוענק לו גם אות יקיר האגודה לזכויות החולה בישראל לשנה זו, על תרומתו ופועלו למען הרפואה הציבורית[12].

בדצמבר 2016 הצליח גילאון להעביר בקריאה טרומית הצעת חוק שלו להשוואת קצבת הנכות לגובה שכר המינימום, וזאת בניגוד לעמדת הממשלה[13]. כתוצאה מהיעדרותם של מספר חברי כנסת מהקואליציה וכמה שנמנעו, עברה הצעת החוק בפער של קול אחד בלבד[14]. המהלך אמנם נבלם בשלבי החקיקה המאוחרים יותר, אך הוביל למאבק ציבורי חריף להעלאת קצבאות הנכות, אשר כלל הפגנות קשות של ארגוני הנכים, שכללו חסימות כבישים. באוגוסט 2017 הצטרפה הסתדרות העובדים הכללית החדשה למאבק, ובערב יום הכיפורים, לאחר משא ומתן שבו לקחו חלק גם חבר הכנסת גילאון לצד יו"ר הקואליציה חבר הכנסת דוד ביטן, הגיעו להסכמות עם נציגי הממשלה בדבר העלאת קצבת הנכות לכ-4,050 ש"ח בפעימות עד שנת 2021, והצמדתה לשכר הממוצע במשק[15].

במרץ 2017 הכריז גילאון על התמודדתו לראשות מרצ מול יו"ר המפלגה המכהנת זהבה גלאון[16], אך בפברואר 2018 פרש מהמירוץ בעקבות שבץ מוחי שלקה בו[17].

הכנסת ה-21 ואילך

בפריימריז שנערכו במפלגת מרצ לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, זכה גילאון במקום הראשון (לאחר יו"ר המפלגה תמר זנדברג). הוא הוצב במקום דומה לקראת הבחירות לכנסת ה-22, עם המיזוג של המחנה הדמוקרטי, ונבחר לכנסת.

במשך הבחירות לכנסת ה-23 הוצב במקום השמיני ברשימת העבודה-גשר-מרצ ולא נבחר לכנסת[18].

בדצמבר 2020 הודיע שלא ירוץ בבחירות לכנסת ה-24[19].

בינואר 2021 שב לכהן כחבר הכנסת בכנסת העשרים ושלוש, לאחר התפטרותו של עמיר פרץ מהכנסת[20].

פעילות פרלמנטרית

עיקר פעילותו של גילאון בכנסת הייתה ממוקדת בנושאי רווחה, זכויות נכים ונושאים חקלאיים. בכנסת ה-19 כיהן כחבר בוועדת הכנסת ובוועדת הכספים, כיו"ר סיעת מרצ ויושב-ראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל–רומניה. בנוסף, כיהן כיושב ראש השדולות הבאות: השדולה לשוויון בבריאות, השדולה החברתית, השדולה למען אנשים עם מוגבלויות, והשדולה למען הדיור החברתי.

חקיקה

בכנסת ה-15
  • חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998.
  • חוק המקרקעין (תיקון מס' 23), התשס"ב - 2001: תיקון המגדיר בחוק המקרקעין מיהו אדם בעל מוגבלות לפי חוק שוויון לאנשים בעלי מוגבלות אשר נקבע בהתשנ"ח-1998.
  • חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 12), התשס"ב-2002: תיקון המוסיף לחוק סעיף "מוגבלות". "השר בהתייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע כללים ויכין תוכניות בדבר שילוב וקידום ענייניהם של אנשים עם מוגבלות במקומות עבודה".
  • חוק חופש המידע (תיקון מס' 3) (חברה בת של תאגיד עירוני), התשס"ג-2002.
בכנסת ה-18
  • תיקון לחוק גיל פרישה שדחה את ההעלאה המדורגת של גיל הפרישה לנשים מגיל 62 לגיל 64 עד שנת 2017 (יחד עם חברי כנסת רבים נוספים).
  • חוק המקנה פטור מתשלום ארנונה למסגרות יומיות המספקות שיקום בתחום התעסוקה לנכי נפש[21].
  • תיקון לחוק חניה לנכים הקובע כי הודעת תשלום קנס לרכב הנושא תג נכה, הניתנת בידי פקח, תינתן רק אם הרכב צולם באופן המעיד כי התקיימה אחת הנסיבות בהן לא הותרה החניה לפי הוראות החוק (יחד עם נסים זאב).
  • סדרת תיקונים לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, שדחו את המועדים שבהם על מוסדות שונים לקיים הוראות בדבר נגישות.
בכנסת ה-19
  • קביעת תקנות הנגישות לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, הנוגעות לכל תחומי החיים.
  • תיקון לחוק זכויות יוצרים - הנגשת יצירות ספרותיות וחומר כתוב לעיוורים וללקויי ראייה ללא צורך בקבלת הסכמת בעלי הזכויות.

חיים אישיים

גילאון התחתן עם יהודית, אב לארבעה. התגורר עם אשתו ברמת גן. בפברואר 2018 ובמרץ 2019 עבר אירועי שבץ מוחי[22].

גילאון נפטר ב-1 במאי 2022[23], מעט לפני יום הולדתו ה-66[24].

קישורים חיצוניים

מכּתביו

עם מותו

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 ראו למשל ב-רותם סלע, בשמם של עקרונות נעשה עוול נורא למשתתפי תוכנית ויסקונסין, באתר nrg‏, 3 במאי 2010 - ”אתם אנשים טובים, ויכול להיות שהתוכנית טובה. אבל אני מרקסיסט, אני לא מאמין בהפרטה”...
  2. ^ 2.0 2.1 אורן כהן, מאיר יערי היה מתפלץ, חדשות, 5 באוקטובר 1990
  3. ^ 3.0 3.1 יגאל וילפנד, אדום בן 31, מעריב, 22 באוגוסט 1988
  4. ^ מחנה שלי קורא לכם, מעריב, 13 במאי 1977
  5. ^ כביש חוצה שומרון חוצה העם, מעריב, 7 באוגוסט 1987
  6. ^ עידו סולומון, משרד האוצר: לא נוכל לספק למשתתפי תוכנית ויסקונסין את השירותים שקיבלו עד כה, באתר TheMarker‏, 6 במאי 2010
  7. ^ סרטונים מיכל רשף‏, אין הפתעות במרצ: גילאון שני, הורוביץ שלישי, באתר וואלה!‏, 11 בנובמבר 2012
  8. ^ הלית ינאי-לויזון, ‏"מהפכת הנגישות": דווקא משרדי הממשלה קיבלו הנחה ודחייה, באתר גלובס, 4 ביוני 2014
  9. ^ אתר למנויים בלבד דן אבן, ועדה במשרד הבריאות: לסגור את המחלקות הסגורות בבתי החולים הפרטיים, באתר הארץ, 10 ביולי 2013
  10. ^ אריק בשן, הוגש דוח "ועדת גילאון" על הפנסיה הקיבוצית, באתר mynet‏ קיבוץ, 2 בינואר 2013
  11. ^ אביטל להב וצבי לביא, מכירת הדירות הציבוריות תחודש באופן מיידי, באתר ynet, 6 בינואר 2014
  12. ^ הכנס השנתי ה-7 של האגודה לזכויות החולה: הניסיונות של המדינה לחסוך בבריאות על גב החולים, יגיעו בסופו של דבר לכל אחד ואחת מאתנו
  13. ^ יובל בגנו, ‏חנוק מדמעות: אילן גילאון בכה מאושר אחרי ניצחון על הקואליציה, באתר מעריב אונליין, 7 בדצמבר 2016
  14. ^ מורן אזולאי, מהומה בקואליציה בעקבות הפסד בהצבעה בכנסת, באתר ynet, 7 בדצמבר 2016
  15. ^ יניב כרמל, אילן, התפשרתם בהסכם? "פירסט ווי טייק מנהטן, ד'ן ווי טייק ברלין", באתר דבר ראשון, 11 באוקטובר 2017
  16. ^ אריק בנדר ויובל בר, ‏ח"כ אילן גילאון הכריז על התמודדותו לראשות מפלגת מרצ, באתר מעריב אונליין, 14 במרץ 2017
  17. ^ אילן גילאון מסביר את הרקע לפרישה: "עברתי שבץ מוחי", באתר מעריב אונליין, 13 במרץ 2018
  18. ^ אתר למנויים בלבד יהונתן ליס, השומר האחרון: אילן גילאון נפרד מהכנסת, ולא מצטער על הברית עם העבודה, באתר הארץ, 6 במרץ 2020
  19. ^ אילן גילאון הודיע: לא אתמודד בבחירות הקרובות, באתר ישראל היום, 4 בינואר 2021
  20. ^ גיא עזרא, ‏חוזר לכנסת: זה הח"כ שיחליף את עמיר פרץ, באתר "סרוגים", 26 בינואר 2021
  21. ^ חזקי ברוך, ועדת העבודה והרווחה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק המבקשת להעניק פטור מארנונה למוסדות שיקום לנכי נפש., באתר ערוץ 7, 14 במרץ 2012
  22. ^ דן לביא, ‏אילן גילאון חש ברע ופונה לבי"ח, באתר ישראל היום, 18 במרץ 2019
  23. ^ יקי אדמקר‏, "הלב האדום הכי גדול": חבר הכנסת לשעבר אילן גילאון מת בגיל 65, באתר וואלה!‏, 1 במאי 2022
  24. ^ בגיל 65: חבר הכנסת לשעבר אילן גילאון הלך לעולמו, באתר כיפה, 1 במאי 2022
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33812886אילן גילאון