היבה יזבק
| השכלה |
תואר שני בעבודה סוציאלית – אוניברסיטת תל אביב דוקטור לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה – אוניברסיטת תל אביב | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| עיסוק | פוליטיקאית, פעילה חברתית, חוקרת בתחום מדעי החברה | ||||
| |||||
הֶיבָּה יַזְבַּק (בערבית: هبة يزبك, תעתיק מדויק: הֶבָּה יַזְבַּכּ; נולדה ב־8 ביולי 1985) היא פוליטיקאית ערבייה-ישראלית, חברת הכנסת לשעבר מטעם מפלגת בל"ד בסיעת הרשימה המשותפת. יזבק היא דוקטור לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, פעילה חברתית ופמיניסטית.
ביוגרפיה
יזבק נולדה בנצרת, למשפחה מוסלמית. למדה בבית ספר תיכון קתולי בעיר. אביה מחמוד יזבק הוא היסטוריון המרצה באוניברסיטת חיפה.
בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר ראשון נוסף בסוציולוגיה, אנתרופולוגיה וייעוץ חינוכי (במסגרת תוכנית מצטיינים בחינוך) מטעם אוניברסיטת חיפה. בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית מטעם אוניברסיטת תל אביב ותואר דוקטור לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה מאוניברסיטת תל אביב. את עבודת הדוקטורט ערכה על העקורים הפלסטינים ב-1948.[1]
יזבק חוקרת קולוניאליזם התיישבותי, מגדר ומרחב, עם התמקדות בנושא העקורים הפלסטינים בתוך ישראל.[2] עוסקת בהיסטוריה חברתית ופוליטית של הפלסטינים, היסטוריה שבעל פה, הגירה מאולצת, מגדר ופמיניזם.[3] ביצעה את הסקר המקיף הראשון שנערך בקרב העקורים הפלסטינים בישראל מטעם אגודת הגליל.[דרוש מקור]
יזבק הייתה מזכירת ועד הסטודנטים הערבים באוניברסיטת חיפה ויו"ר תא בל"ד. פעלה בנושא המאבק הנשי והפלסטיני.[4] היא ניהלה את ועד הפעולה לשוויון בענייני אישות (קואליציה של ארגוני נשים וזכויות אדם) בין השנים 2009–2015 ופעלה בין היתר למען תיקון חוק גיל הנישואין והעלאתו מ-17 ל-18 שנה בשנת 2013.
בשנת 2017 ראה אור בהוצאת פרדס הספר "מעמד אישי ומגדר: נשים פלסטיניות בישראל", שערכה עם פרופ' ליאת קוזמא. המאמרים בספר (שנכתבו על ידי משפטנים, סוציולוגים וחוקרי המזרח התיכון) בוחנים את הקשר בין מעמד הפלסטינים בישראל ליחס המדינה כלפיהם, ולהשלכותיו של יחס זה על מעמד האישה, ובפרט על מעמד הנשים במערכת המשפט לענייני משפחה.[5]
טרם כניסתה לכנסת לימדה באוניברסיטה הפתוחה.
פעילות פוליטית
יזבק התמודדה מטעם מפלגת בל"ד בבחירות לכנסת התשע עשרה. היא שובצה במקום השישי ברשימה ולא נכנסה לכנסת.
בבחירות לכנסת העשרים ואחת נבחרה במקום השני ברשימת בל"ד, מוקמה במקום הרביעי ברשימת רע"ם-בל"ד, ונבחרה כחברת הכנסת העשרים ואחת.
בפוסטים שפרסמה יזבק בפייסבוק היא כינתה את המחבל סמיר קונטאר, "שאהיד". היא בירכה את ראווי סולטאני, עם שחרורו ממאסר שריצה בגין עבירות ריגול אחרי הרמטכ"ל גבי אשכנזי, והביעה געגוע לנשיא מצרים בעבר, גמאל עבד אל נאצר.[6] בפוסט אחר העלתה את תמונתה של המחבלת דלאל מוגרבי, שהנהיגה את חוליית המחבלים שרצחה 35 איש בפיגוע כביש החוף ב-1978, וכתבה: "היא הספיקה לעשות כל כך הרבה אף על פי שהיא מתה בגיל 20. מצדיעה להתנגדות הנשים".[7] ב-2021 אמרה יזבק שהיא איננה עומדת בצפירה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה משום שלטעמה מדינת ישראל מנצלת את זיכרון השואה כדי לדכא את הפלסטינים.[8] לאחר פרסום הכתבה אמרה יזבק כי השואה בעיניה אינה רק עניין ישראלי ויהודי, אלא עניין אנושי. וכי היא מכבדת את זכר השואה ומזדהה עם הקורבנות ומשפחותיהם.[9]
בבחירות לכנסת העשרים ושתיים שובצה מטעם בל"ד ברשימה המשותפת במקום ה-8. בערעור לבית המשפט העליון בנושא פסילת הרשימה המשותפת מהתמודדות בבחירות לכנסת העשרים ושתיים, צוינו התבטאויותיה האמורות בפייסבוק. השופטים כתבו כי בהיעדר הסבר כלשהו דבריה יכולים "להתפרש כהבעת הזדהות ותמיכה מצדה בגורמים שונים הנוטלים חלק במאבק מזוין נגד מדינת ישראל ובארגוני טרור"[10] אולם לא פסלו את מועמדותה של יזבק משום שהדיון עסק בפסילתה של כל רשימת בל"ד ולא בפסילתה של יזבק לבדה.
התמודדה שוב לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש ושובצה מטעם בל"ד ברשימה המשותפת במקום ה-8. מספר מפלגות עתרו לוועדת הבחירות המרכזית על פסילתה עקב אמירותיה. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, דרש ממנה הבהרות בעניין הפוסטים האמורים. בסופו של דבר חיווה את דעתו שיש לאפשר לה לרוץ לכנסת ה-23, למרות אמירותיה השנויות במחלוקת, לאחר שאמרה כי אין באמירותיה קריאה לאלימות אלא לסיום הכיבוש.[11] בינואר 2020 החליטה ועדת הבחירות המרכזית לפסול את מועמדותה לכנסת, בתמיכתם של נציגי הליכוד, כחול לבן, ישראל ביתנו, המפלגות הדתיות והחרדיות ונציג אחד של מפלגת העבודה[12] אך בית המשפט העליון לא אישר את הפסילה ברוב של חמישה מתנגדים מול ארבעה תומכים.[13]
במהלך הבחירות לכנסת ה-23 שובצה במקום ה-2 ברשימת מפלגת בל"ד ובמקום ה-8 בסיעת הרשימה המשותפת ונבחרה לכנסת לאחר שהרשימה זכתה ב-15 מנדטים. לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע הוצבה יזבק שנייה בין מועמדי בל"ד, במקום השביעי ברשימה המשותפת.[14] ולא נכנסה לכנסת לאחר שהרשימה המשותפת קיבלה 6 מנדטים.
ביולי 2021 נחקרה יזבק במשטרה בחשד לביצוע עבירות הסתה והזדהות עם מעשי טרור, באמצעות פרסום בעמוד פייסבוק אותו היא מנהלת.[15] ביולי 2023 החקירה נסגרה.[16]
חיים אישיים
יזבק מתגוררת בנצרת, נשואה לשחקן חסן טאהא, ואם לילד.[17]
קישורים חיצוניים
היבה יזבק, באתר הכנסת - היבה יזבק, באתר כנסת פתוחה
- פרסומים של היבה יזבק, באתר "אקדמיה" (באנגלית)
- חסן שעלאן, "נתניהו, תלמד מבל"ד מהו צדק". ריאיון עם "היורשת של חנין זועבי", באתר ynet, 20 באפריל 2019
- הדס בשן, טבילת האש של היבא יזבק, באתר מאקו, 18 בדצמבר 2019
הערות שוליים
- ^ היבא יזבק - חוקרת, פעילה פוליטית ופמינסטית ומומחית בתחום ההיסטוריה החברתית של הפלסטינים בישראל (באנגלית)
סמאח סלאימה, הכירו את ארבע הפמיניסטיות הערביות שרצות לכנסת, באתר "שיחה מקומית", 8 במרץ 2019
עטרה גרמן, ח"כ היבא יזבק קיבלה תואר דוקטור מאוניברסיטת ת"א, באתר "סרוגים", 2 באפריל 2020 - ^ תיאור כמשתתפת בכנס, באתר האגודה הסוציולוגית הישראלית
- ^ הפרופיל של היבא יזבק, באתר a-list
- ^ פאנל הדרת נשים בפוליטיקה - היבא יזבק, באתר יוטיוב (בערבית) (עם כתוביות בעברית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב
'סוג: נאום' אינו ערך חוקי
היבא יזבק על המאבק הפמיניסטי של בל"ד, נאום בערוץ "יעל לרר", באתר יוטיוב (אורך: 4:57), 17 בינואר 2013
- ^ הספר "מעמד אישי ומגדר: נשים פלסטיניות בישראל", באתר הוצאת פרדס
- ^ ניב שטנדל, למה לא נפסלה היבא יזבק מבל"ד? לא בגלל ביה"מ העליון, באתר מאקו, 26 באוגוסט 2019
- ^ יאיר אלטמן, אח הנרצח: לחקור את ח"כ יזבק, באתר ישראל היום, 26 בינואר 2020 (ארכיון)
- ^ אביגיל לושי ביטנר, ח"כ יזבק: "אני גם לא עומדת בצפירה - נועד להצדיק את הכיבוש", באתר ערוץ 13, 25/2/2021 (ארכיון)
- ^ היבה יזבק, פוסט תגובה לכתבתה של אביגיל לושי ביטנר, באתר Facebook (ארכיון)
- ^ ע"ב 5487/19 עוצמה יהודית ואחרים נ' הרשימה המשותפת ואחרים, ניתן ב-25 באוגוסט 2019
- ^ דני זקן, מנדלבליט: יש לאפשר לח"כ היבא יזבק לרוץ לכנסת ה-23, באתר גלובס, 27 בינואר 2020
- ^ ברוב גדול: ועדת הבחירות המרכזית פסלה את היבא יזבק מהתמודדות לכנסת, באתר מאקו, 29 בינואר 2020
- ^ א"ב 852/20 ח"כ אופיר כץ ואחרים נ' ח"כ היבא יזבק ואחרים, ניתן ב-9 בפברואר 2020
- ^ רשימת הרשימה המשותפת, באתר ועדת הבחירות (ארכיון)
- ^ אלי סניור, היבא יזבק נחקרה בחשד להסתה והזדהות עם מעשי טרור, באתר ynet, 5 ביולי 2021
- ^ אבי גדלוביץ', אחרי שנחקרה בחשד להזדהות עם מעשי טרור: נגנז התיק נגד חברת הכנסת לשעבר היבא יזבק, באתר בחדרי חרדים, 17 ביולי 2023
- ^ כתב תשובה לוועדת הבחירות המרכזית (בעמוד 6), באתר ועדת הבחירות המרכזית 2019
- רשימת חברי הכנסת
- פמיניסטיות ערביות ישראליות
- חברות הכנסת מטעם בל"ד
- חברי הכנסת מטעם בל"ד
- חברות הכנסת מטעם הרשימה המשותפת
- חברי הכנסת מטעם הרשימה המשותפת
- בוגרות אוניברסיטת חיפה
- בוגרי אוניברסיטת חיפה
- בעלות תואר דוקטור מאוניברסיטת תל אביב
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת תל אביב
- פעילות חברתיות ישראליות
- פעילים חברתיים ישראלים
- נצרת: אישים
- פעילות פוליטיות ישראליות
- חוקרות במדעי החברה
- חוקרים במדעי החברה
- חברות הכנסת העשרים ואחת
- חברי הכנסת העשרים ואחת
- חברות הכנסת העשרים ושתיים
- חברי הכנסת העשרים ושתיים
- חברות הכנסת העשרים ושלוש
- חברי הכנסת העשרים ושלוש
- חברות הכנסת ערביות
- חברי הכנסת ערבים
- נשים מוסלמיות
- ישראליות שנולדו ב-1985
- ישראלים שנולדו ב-1985