הודו

הודו
भारत गणराज्य

דגל סמל
הטאג' מהאל באגרה, אחד משבעת פלאי תבל החדשים
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	האמת לבדה תנצח
המנון לאומי	ג'אנה גאנה מאנה המנון
ממשל
משטר	רפובליקה סוציאליסטית פדרלית
	דרופדי מורמו
שפה רשמית	הינדי, אנגלית
עיר בירה	ניו דלהי 28°34′N 77°12′E
גאוגרפיה
יבשת	אסיה
העיר הגדולה ביותר	מומבאי
שטח יבשתי	3,287,263 קמ"ר (8 בעולם)
אחוז שטח המים	9.5%
אזור זמן	UTC +5:30
היסטוריה
הקמה
עצמאות מהממלכה המאוחדת	15 באוגוסט 1947
ישות קודמת
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 בנובמבר 2024)	1,455,280,125 נפש (1 בעולם)
צפיפות	442.70 נפש לקמ"ר (29 בעולם)
דת	הינדואיזם 79.8% אסלאם 14.2% נצרות 2.3% יהדות 0.0003% סיקיזם 1.7% בודהיזם 0.7% ג'ייניזם 0.4%
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 24.62% גילאי 15 - 24 17.74% גילאי 25 - 54 42.45% גילאי 55 - 64 8.04% גילאי 65 ומעלה 7.15%
כלכלה
תמ"ג (2023)	3,549,919 מיליון $ (5 בעולם)
תמ"ג לנפש	2,439$ (163 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2021)	0.644 (134 בעולם)
מטבע	רופי הודי‏ (INR)
שונות
סיומת אינטרנט	in
קידומת בין־לאומית	91
(למפת הודו מוגדלת)   ניו דלהי מומבאי קולקטה היידראבאד בנגלור אחמדאבאד צ'נאי סוראט פונה ג'איפור לאקנאו קאנפור נאגפור פטנה לודהיאנה טריוונדרום פורט בלייר פקיסטן אפגנ. הרפובליקה העממית של סין נפאל בהו. בנג. מיאנמר ת. ס"ל מפרץ בנגל הים הערבי האוקיינוס ההודי הודו (למפת הודו רגילה)   ניו דלהי מומבאי קולקטה היידראבאד בנגלור אחמדאבאד צ'נאי סוראט פונה ג'איפור לאקנאו קאנפור נאגפור פטנה לודהיאנה טריוונדרום פורט בלייר פקיסטן אפגנ. הרפובליקה העממית של סין נפאל בהו. בנג. מיאנמר ת. ס"ל מפרץ בנגל הים הערבי האוקיינוס ההודי הודו

רפובליקת הוֹדוּ (בהינדי: भारत गणराज्य, בּהָרָט גַנְרָאגְ'יַה) היא מדינה בדרום אסיה השולטת על רוב תת-היבשת ההודית. הודו היא המדינה השביעית בגודלה בעולם בשטחה והמדינה בעלת האוכלוסייה הגדולה ביותר בעולם עם מעל ל-1.4 מיליארד נפש (נכון לאוגוסט 2023), אשר דוברים למעלה ממאה שפות שונות. הממשל בהודו הוא דמוקרטי. כנגזרת מכך, הודו היא גם הדמוקרטיה בעלת הכי הרבה אנשים בעולם.

הודו מחולקת לעשרים ושמונה מדינות (שבעצמן מחולקות למחוזות), שבע טריטוריות איחוד, וטריטוריה אחת של בירת המדינה, דלהי. בכל מדינה השלטון נבחר בבחירות מקומיות בעוד שבטריטוריות האיחוד השלטון ממונה על ידי המדינה. להודו קו חוף באוקיינוס ההודי שאורכו למעלה מ-7,000 קילומטרים, והיא גובלת בפקיסטן במערב; בנפאל, ברפובליקה העממית של סין ובבהוטן בצפון-מזרח; ובבנגלדש ובמיאנמר במזרח. מלבד מדינות אלה, קרובה הודו למספר מדינות-אי באוקיינוס ההודי: סרי לנקה, האיים המלדיביים ואינדונזיה. כלכלת הודו היא הרביעית בגודלה בעולם, וצומחת בקצב מהיר.

מתוקף היותה כר הצמיחה לתרבות עמק האינדוס ומוקד של דרכי מסחר חשובות ואימפריות גדולות, להודו תפקיד מפתח בהיסטוריה האנושית: ההינדואיזם, הסיקיזם, הבודהיזם והג'ייניזם מקורם כולם בהודו, בעוד גם האסלאם והנצרות זכו להשפעה נרחבת בתקופות מאוחרות יותר. במאה ה-19 הייתה הודו קולוניה של האימפריה הבריטית. היא זכתה בעצמאות בשנת 1947, לאחר מאבק מתמשך, אלים בחלקו.

כמדינה בעלת נשק גרעיני באופן רשמי וכמעצמה אזורית, להודו הצבא השני בגודלו בעולם מבחינת כוח אדם.

הסמלים הלאומיים של הודו:

החיה הלאומית: פיל אסייתי
הציפור הלאומית: טווס הודי
העץ הלאומי: פיקוס בנגלי
הפרח הלאומי: Nelumbo nucifera
חיית המורשת הלאומית: טיגריס
היונק המימי הלאומי: נהרתן הגנגס
הזוחל הלאומי: רב פתן מלכותי
יונק המורשת הלאומי: לנגור אפור
הפרי הלאומי: מנגו
המקדש הלאומי: מקדש אקשרדם
הנהר הלאומי: נהר הגנגס
ההר הלאומי: נאנדה דווי

אטימולוגיה

המונח "בְּהָרֵט" (ˈbʱaːɾət (מידע • עזרה)), שנזכר הן בשירה ההודית האפית והן בחוקת הודו, הוא שמה של המדינה בשפות הודיות שונות. המונח, שהוא קיצור של השם ההיסטורי "בהרטוורשה" (Bharatavarsha), ששימש במקור לתיאור אזור בעמק הגנגס, החל לצבור פופולריות במאה ה-19 כשמה הילידי של הודו. עם זאת, עד להכרזת העצמאות של הודו לא הייתה קיימת במהלך ההיסטוריה ישות פוליטית בשם הודו.

"הינדוסטן" (ɦɪndʊˈstaːn (מידע • עזרה)) הוא שם המציין את הודו בפרסית אמצעית. השימוש בו החל בתקופת האימפריה המוגולית והוא בשימוש רב מאז. משמעות המונח מגוונת, והוא מתייחס לאזור צפון הודו של היום ופקיסטן או להודו כולה. השם "India" (אינדיה), שבו נעשה שימוש באנגלית, מקורו בלטינית אמצעית, שבה זהו מונח המתייחס לדרום אסיה ולאזור שזיהויו אינו ברור במזרח אזור זה של היבשת; המונח הלטיני נשאב מהמונח היווני ההלניסטי "Ἰνδία" (אינדיה), שנשאב בתורו מהמונח "הינדוּש" בפרסית עתיקה, מחוז מזרחי של האימפריה האחמנית. בסנסקריט מילה דומה במקורה הבלשני, "סינדוּ" (Sindhu), שמשמעותה "נהר", ובעיקר "נהר האינדוס"; בשל כך משמש המונח גם לתיאור אגן הניקוז המיושב בצפיפות שבדרום הנהר.

המונח העברי "הודו", שמקורו ככל הנראה במונח הפרסי הינדוש או במילה בסנסקריט סינדהו, מופיע פעמיים בתנ"ך, במגילת אסתר, בצירוף ”מהודו ועד כוש” (מגילת אסתר, פרק א', פסוק א' ומגילת אסתר, פרק ח', פסוק ט'). במסכת מגילה נחלקים רב ושמואל באשר למיקומה של "הודו" המצוינת בתנ"ך ביחס לכוש, המזוהה עם מזרח אפריקה; אחד מהם סובר כי הן קרובות זו לזו.

היסטוריה

מהטמה גנדי, המוכר כאבי האומה ההודית, יחד עם ג'ווהרלל נהרו, לימים ראש הממשלה הראשון של הודו.

ערך מורחב – היסטוריה של הודו, חלוקת הודו

השרידים העתיקים ביותר של תרבות כתובה שנמצאו בהודו שייכים לתרבות עמק האינדוס (שנחקרה באתרים האראפה ומוהינג'ו דארו). כתב תרבות האינדוס לא פוענח עד היום אך ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על תרבות מפותחת ביותר שניהלה קשרי מסחר עם מסופוטמיה. עם השנים נעלמה תרבות זו ובתקופת השנים שבין תחילת האלף ה-2 לפנה"ס ועד למחציתה – עלתה והתרחבה התרבות הוודית. בני תרבות זו היו ככל הנראה נוודים שהגיעו לאזור נהר האינדוס (שרובו נמצא בפקיסטן של ימינו) ומשם התפשטו מזרחה אל המישור שבין האינדוס לגנגס (דרכי התפשטותם שנויות במחלוקת וישנם חוקרים הטוענים לרציפות תרבותית לתרבות עמק האינדוס). שבטים אלו כונו Arya וחוקרים העלו סברות שונות (שהתבססו בעיקר על מחקר בלשני) בנוגע למקורם של הארים. דתם של בני תרבות זו הותוותה בריג ודה בשפת הסנסקריט והתפתחה לכדי קאנון דתי שהפך והתגלגל – ברצף היסטורי שהתפרש על פני אלפי השנים הבאות – לגרעין הרעיוני הסמלי של אוסף האמונות שמכונה כיום דת ההינדואיזם.

דת האסלאם הגיעה להודו בתחילת המאה ה-11 עם פלישות המוסלמים וכיבוש עמקי האינדוס והגנגס. רוב ההודים לא הסכימו לקבל על עצמם את דת האסלאם משום שרעיונותיה ומנהגיה היו שונים לגמרי ממנהגי דת ההינדו שרווחה בהודו באותה תקופה.

עד למאה ה-16, פלישות המוסלמים להודו הפכו לשכיחות. אך באבור שפלש להודו ב-1526 ייסד את האימפריה המוגולית, אחת האימפריות המפוארות ביותר בעולם.

בשנת 1674 נוסדה בדרום הודו האימפריה המראטהית, והיא התקיימה עד 1818, עת נכנעה לאימפריה הבריטית. בחצר השלטון הבריטי שררה הסברה שהודו היא הטריטוריה החשובה ביותר.

בשנת 1770 מתו כעשרה מיליוני בני אדם ברעב המוני בחבל בנגל. רעב זה נגרם בעקבות המעבר לגידול אופיום בשטחים חקלאיים (שנכפה על חקלאים מקומיים בידי חברת הודו המזרחית הבריטית כחלק מן האסטרטגיה לייצאו לסין), שהוביל למחסור קטלני במזון עבור האוכלוסייה המקומית. רעב המוני נוסף הכה בחבל זה בשנת 1943 וגרם למותם של כשלושה מיליון בני אדם.

מאבקה הארוך של הודו לעצמאות החל רשמית ב-1885, כשנוסד הקונגרס הלאומי ההודי. הקבוצה מצאה מנהיג גדול בדמותו של מהאטמה גנדי. גנדי היה עורך דין שחונך בשיטה הבריטית, הוא השתמש בהפגנות לא אלימות שלהן קרא "סטיאגרה" כדי למחות נגד השלטון הבריטי בהודו. מאמיניו נהגו לשבת ברחובות ללא תנועה, אפילו אם המשטרה הכתה אותם. גאנדי אמר למאמיניו לא לקנות מוצרים בריטיים ולא לעבוד עבורם. הוא בילה שנים אחדות בכלא ושבת רעב לעיתים קרובות. ב-1919 הצבא הבריטי פתח באש נגד קבוצת הודים שהפגינו באמריטסר, כתוצאה מכך נהרגו 400 איש לא חמושים. אירוע זה נחשב לנקודת המפנה במאבק לעצמאות הודו. לאחר מלחמת העולם השנייה הכריז המושל הכללי של הודו, הלורד לואי מאונטבאטן, כי השלטון הבריטי יסתיים ב-14 באוגוסט 1947, אולם הודו תחולק בין מדינה הינדית – הודו, למדינה מוסלמית – פקיסטן, בניגוד לחזונו של גנדי לחיים משותפים של מוסלמים והינדים בהודו אחת. בגלל אזהרות של אסטרולוגים מפני ביש מזל ביום העצמאות המיועד, הוכרזה עצמאות הודו רק למחרת, 15 באוגוסט 1947, וכך הכריז ראש ממשלת הודו הראשון, ג'ווהרלל נהרו: "בשעת חצות, כשהעולם ינום את שנתו, תתעורר הודו לחיים ולחירות."

בחודש שאחרי החלוקה, התבצעו חילופי אוכלוסין רוויי דמים בין שתי המדינות החדשות. היה זה טרנספר של 4 מיליון הינדים ומוסלמים שהעבירו את ביתם לצד השני של הגבול. במהומות בין הינדים ומוסלמים שאירעו בעקבות אירוע זה נהרגו כחצי מיליון אנשים. על ידי שביתות רעב הצליח גאנדי לגרום להפסקת המהומות בכלכותה ובדלהי, אך ב-1948 הוא נרצח על ידי קנאי הינדי, שחשב שהקו שהוא נוקט כלפי המוסלמים הוא רך מדי.

מאז הכרזת העצמאות של שתי המדינות, נותרו מספר אזורים במחלוקת בין המדינות, כשהגדול שבהם הוא חבל קשמיר, בו נסיך הינדי ששלט באוכלוסייה מוסלמית החליט כי מדינתו תצטרף להודו ולא לפקיסטן. ימים ספורים לאחר הכרזת העצמאות, החלה מלחמת הודו–פקיסטן הראשונה שנמשכה מ־1947 ועד 1949 ונסבה סביב עתיד החבל. הפסקת האש בסוף הלחימה הותירה בידי הודו שני שלישים מהשטח. גם ב-1965 וב-1971 אירעו מלחמות בין המדינות שמרכזן חבל קשמיר. אף על פי שפקיסטן הפסידה ברוב הקרבות, גורל האזור טרם הוכרע, ועדיין מתרחשים באזור פיגועי טרור וסכסוכי גבול מקומיים בין הצבאות. מצב זה גורם לאי יציבות מתמדת בין הודו לפקיסטן, שאף הוביל החל מסוף שנות ה-90 למרוץ חימוש גרעיני בין שתי המדינות, במקביל לניסיונות שנעשו על ידי האו"ם ליישב את הסכסוך בדרכי שלום.

מאז עצמאות הודו שלטה בה מפלגת הקונגרס הלאומי ההודי, מפלגתם של ג'ווהרלל נהרו ומהטמה גנדי, תחילה בראשותו של נהרו ואחר כך של בתו אינדירה גנדי ושל נכדו רג'יב גנדי, חוץ מאשר בשתי תקופות קצרות בשנות השבעים והשמונים, והחל משנת 2014 אז עלתה לשלטון מפלגת העם ההודית בראשותו של נרנדרה מודי.

ראש הממשלה נהרו משל במדינה עד למותו ב־1964. תחת נהרו נקטה המדינה מדיניות של התרחבות תעשייתית המבוססת על תעשייה כבדה, על ידי סדרת תוכניות חומש. מדיניות החוץ של נהרו הדגישה את הנייטרליות, והודו נעשתה לחברה מובילה במדינות הבלתי-מזדהות.

בשנות ה-90 עברה הודו מהלך של ליברליזציה ורפורמה כלכלית, שפתחה את הכלכלה ההודית לסחר והשקעות בינלאומיות. הפוליטיקה הפנימית של הודו גם עוצבה מחדש, כשנאמנויות ישנות על פי קאסטה, אמונה ואתניות פינו את מקומן למפלגות אזוריות קטנות רבות.

פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של הודו

בהתאם לחוקתה, הודו היא "רפובליקה ריבונית, סוציאליסטית, חילונית ודמוקרטית". בדומה לארצות הברית, להודו צורת ממשל פדרלית. עם זאת, לממשל המרכזי בהודו כוח רב יותר מאשר למדינות המרכיבות את הודו, והממשל המרכזי עוצב על פי הדגם הבריטי. הממשל המרכזי יכול לפטר ממשלות של מדינות במקרה שאף מפלגה אינה מסוגלת להקים ממשלה בראשותה, או בהתקיים סעיפים מסוימים המוגדרים בחוקה. כן יש ביכולתו של הממשל המרכזי להטיל על מדינה שלטון פדרלי ישיר, הידוע כשלטון הנשיא.

הממשלה מפעילה כוחות מנהליים נרחבים בשם הנשיא, אשר תפקידיו הם במידה רבה טקסיים. הנשיא וסגנו נבחרים באופן בלתי ישיר אחת ל־5 שנים, הנשיא על ידי חבר אלקטורים בו חברי חברי שני בתי הפרלמנט ההודי, כל חברי הפרלמנטים של מדינות הודו וחברי הפרלמטים של דלהי ופונדיצ'רי. סגן הנשיא, שנבחר על ידי חברי שני בתי הפרלמנט ההודי, תופס את תפקיד הנשיאות במקרה של מוות או התפטרות של הנשיא המכהן.

הפרלמנט ההודי (הידוע בשמו סנסאד) מורכב משני בתים: הבית העליון – רג'יה סבהה (מועצת המדינות) והבית התחתון – לוק סבהה (בית העם). בדומה לנהוג בפרלמנט הבריטי, הבית התחתון הוא העיקרי וממשלת הודו מקבלת אימון מהלוק סבהה.

משרדי הימייה בניו דלהי, בין בית ראש הממשלה למשרד הביטחון. העמודים עם האוניות בראשם מציינים את ארבע האומות בחבר העמים: אוסטרליה, ניו זילנד, דרום אפריקה וקנדה

הכוח הביצועי הלאומי מרוכז בידי מועצת שרים (ממשלת הודו), המונהגת על ידי ראש ממשלת הודו. בדומה לנהוג בישראל, הנשיא ממנה לתפקיד ראש הממשלה את האדם שהוצע לכך על ידי מרבית חברי הלוק סבהה. רוב זה ניתן להשיג הן על ידי מפלגה שזכתה ברוב מוחלט והן על ידי צירוף של סיעות בפרלמנט ההודי. לאחר מכן, מתייעץ הנשיא עם ראש הממשלה ובסוף התהליך ממנה שרים הכפופים לראש הממשלה. בפועל, אין לנשיא שום שיקול דעת את מי למנות לראש הממשלה, חוץ מאשר במצבים בהם שום מפלגה או צירוף מפלגות אינם מהווים רוב מוחלט בלוק סבהה. מרגע מינוי ראש הממשלה, אין לנשיא כל שיקול דעת בנוגע לכל עניין אחר, לרבות מינוי שרים. אולם כל החלטות הממשל המרכזי כוללות את שמו באופן סמלי.

מהקמת הודו ועד לשנות התשעים נשלטה הודו על ידי הקונגרס הלאומי ההודי ובני משפחת נהרו-גנדי (ג'ווהרלל נהרו, אינדירה גנדי, רג'יב גנדי) למעט הפסקות קצרות, אך משלהי שנות התשעים מפלגת העם ההודית עמדה במרבית הזמן בשלטון.

יחסי חוץ

בתקופת המלחמה הקרה הצהירה הודו על מדיניות אי הזדהות ונמנעה מלבחור צד באופן מובהק. לצד זאת, כן הושפעה הודו מברית המועצות כמודל סוציאליסטי, ואף קיבלה ממנה סיוע צבאי ודיפלומטי במספר מקרים. זיקה זו בין המדינות נשמרה גם אחרי תום המלחמה הקרה.

התחזקותה של הרפובליקה העממית של סין כמעצמה עולמית בכלל, ובפרט מעצמה אזורית סמוכה להודו, הפכה את סין לאחד האתגרים הדיפלומטיים המשמעותיים של הודו, והיריבות בין המדינות גברה. על רקע זה, ועל רקע פעילות הדרגתית של ארצות הברית לכונן חזיתות דיפלומטיות כנגד סין, בעשור השני של המאה ה־21 התחזק שיתוף הפעולה של הודו עם ארצות הברית, גם בפן הכלכלי וגם בפן האסטרטגי. אף עוד קודם לכן הצטרפה הודו לברית האזורית שקידמה ארצות הברית, הברית לדיאלוג ביטחוני רב-צדדי, בה משתפות פעולה גם יפן ואוסטרליה אל מול האתגרים שמציבה סין.

בספטמבר 2023 פורסם כי ממשלתו של נרנדרה מודי מתכננת להחליף את שם המדינה באנגלית מאינדיה לבהרט. חברי ממשלה התבטאו כי שינוי השם אמור להוות שחרור מהכבלים הקולוניאליסטיים של המדינה.

מדינות הפדרציה

ערך מורחב – המדינות והטריטוריות של הודו

הודו היא פדרציה בת 28 מדינות, 7 טריטוריות איחוד, וטריטוריה אחת של בירת המדינה – דלהי. לכל מדינה יש בית מחוקקים, ממשלה נבחרת בראשות ראש השרים, ומערכת משפט עצמאית, אך מושל המדינה ממונה על ידי נשיא הודו. טריטוריות האיחוד נשלטת על ידי מנהלן הממונה על ידי ממשלת הודו. בתי המחוקקים של כמה מהמדינות מורכבים משני בתים, אך רובן הן בעלות בית מחוקקים חד-ביתי.

גבולות המדינות עברו שינויים רבים במהלך קיומן, הגדול שבהם ב-1956, כשגבולות מרבית המדינות שונו מגבולות שהתבססו על חלוקות היסוטריות שהתקיימו בימי הראג' הבריטי לחלוקה מבוססת לשונות.

כלכלה

ערכים מורחבים – כלכלת הודו, עוני בהודו

מאז הכרזת העצמאות נקט הממשל ההודי גישה סוציאליסטית הכוללת שליטה ריכוזית ממשלתית ובקרה על היוזמה החופשית, בין היתר בשל תלותה הכלכלית בברית המועצות. התפרקות הגוש המזרחי בראשית שנות ה-90, הביאה לתהליך ליברליזציה בהודו, שהפחיתה את הבקרה הממשלתית על השקעות חוץ במקביל להפרטה של חברות, בעיקר אלו שהיו בשליטת מדינות הודו.

נכון ל-2014 התמ"ג ההודי הוא הרביעי בעולם (אחרי האיחוד האירופי, סין וארצות הברית) במונחי שווי כוח הקנייה, וה-9 בעולם במונחים נומינליים. למרות זאת ההכנסה השנתית לנפש היא רק כ-1,688 דולר (כ-6,209 דולר במונחי שווי כוח הקנייה) ו-37% מהאוכלוסייה מצויים מתחת לקו העוני. כוח העבודה ההודי מונה כמעט חצי מיליארד נפש. הודו נמנית עם מדינות ה-BRICs, קרי ארבע הכלכלות המתפתחות הגדולות בעולם בשנות ה-2000. צמיחת התמ"ג ההודי בשנים 2006–2007 הייתה מהגבוהות בעולם – למעלה מ-9% לשנה, אך ירדה במעט כתוצאה מהמשבר הכלכלי העולמי של השנים 2008–2010, לכ-7% לשנה. האינפלציה עלתה ללמעלה מ-9%. משקיעים זרים מבצעים יותר ויותר השקעות בכלכלה הצומחת של הודו ובשוק המניות שלה.

המטבע ההודי הוא הרופי ההודי והוא מתחלק למאה פאייסה. נכון לאפריל 2022, דולר אמריקני אחד שווה 75.92 רופי הודי.

אומנות הודית נמכרת על ידי ילדים

ענפי הכלכלה העיקריים הם:

• חקלאות – מעסיקה למעלה ממחצית כוח העבודה ההודי אולם תורמת רק כ-15% מהתמ"ג. כשני שלישים משטחה של הודו ראויים לעיבוד חקלאי. למרות מודרניזציה של החקלאות והכנסת ציוד ממוכן עדיין כשני שלישים מהעובדים עובדים בחקלאות. הודו מספקת את צרכיה ברוב המוצרים החקלאיים ומייצאת מוצרים חקלאיים שונים (כגון תה, אורז בסמטי, תבלינים).
• תעשייה – מעסיקה כ-14% מכוח העבודה ותורמת כ-28% מהתמ"ג. בין התעשיות העיקריות: טקסטיל, רכב, מכונות וכימיקלים.
• שירותים – בענף זה מועסקים כ-34% מכוח העבודה, התורמים כ-57% מהתמ"ג. הודו מהווה יעד מרכזי למיקור חוץ של חברות רבות בעולם בתחום תכנות המחשבים ומוקדי שירות בשפה האנגלית. לחברות טכנולוגיה בינלאומיות רבות, כמו יבמ, יש מרכזים גדולים בהודו כמו גם לחברות טכנולוגיה ישראליות כגון אמדוקס ונס טכנולוגיות. להודו שני בסיסים מדעיים באנטארקטיקה – מאיטרי ודקשין גנגוטרי.

נכון ל-2008 יש בהודו כולה למעלה ממיליון משפחות שהכנסתן עולה על 100,000 דולר לשנה, ו-27 מיליארדרים, ביניהם לאקשמי מיטאל ומוקש אמבאני, הנמנים, על פי פורבס, עם עשרת עשירי תבל בשנת 2009. בשנת 2013 עלה מספר המיליארדרים בהודו ל-55 (בהשוואה ל-37 בבריטניה ו-22 ביפן).

גאוגרפיה

מפת הודו

ערך מורחב – גאוגרפיה של הודו

הודו נמצאת בדרום אסיה, שטחה 3,287,590 קמ"ר, שוכנת על רוב תת-היבשת ההודית. תת-היבשת היא חצי אי המוקף משלושת עבריו באוקיינוס ההודי, ונמצא על הלוח ההודי, שהוא חלק מהלוח הטקטוני ההודי-אוסטרלי. הודו גובלת יבשתית בפקיסטן, סין, בנגלדש, מיאנמר, נפאל, ובהוטן.

הודו מחולקת לאזורים הבאים: הרי ההימלאיה, שפלות הנהרות הגדולים, מדבר טהאר ורמת דקאן.

בירת הודו היא ניו דלהי. ערים חשובות נוספות: קולקטה (לשעבר כלכותה), מומבאי (לשעבר בומביי), צ'נאי (לשעבר מדרס), בנגלור, אחמדאבאד, היידראבאד, קאנפור, נאגפור, פונה, לאקנאו, אגרה ווארנאסי.

בשנת 2023 נחנכה מערכת קווי שיט הנהרות הארוך בעולם על גנגס.

אקלים

האקלים במרבית שטחה של הודו הוא מונסוני. יש שלוש עונות עקריות בהודו: עונה שחונה וקרה יחסית (אוקטובר עד פברואר), עונה שחונה וחמה (פברואר עד יוני), ועונה גשומה וחמה (יוני עד ספטמבר) בה יורדים גשמי המונסון, הגורמים לעיתים קרובות להצפות ולאובדן בנפש וברכוש. עם זאת, בין חלקי הודו, ניכר הבדל רב בכמויות המשקעים: בעיר צ'רפונג'י הסמוכה לגבול בנגלדש נמדדה כמות של 24,555 מ"מ לשנת 1995 (שיא עולמי) ובמדבר טהאר יורדים 100–500 מ"מ לשנה.

• 
  מדבר טהאר בצפון מערב הודו
• 
  הר קנצ'נג'נגה
• 
  חוף במדינת אנדרה פרדש
• 
  הרי גהט המערביים
• 
  ביצות הסונדרבאנס
• 
  נהר גודווארי (Godavari) במרכז הודו הנשפך למפרץ בנגל

דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של הודו

שרשרת הרי ארבאלי בראג'סטאן

הרי נילג'ירי בטאמיל נאדו

אגם פנגנונג בלדאק

אחד מחופי הים בגואה

הרי ההימלאיה בהודו

טבלת מדינות וטריטוריות הודו, ממויינת לפי כמות האוכלוסייה:

מדינות

	מדינה	מפה	אזור	עיר בירה	שנת הקמה	אוכלוסייה (2011)	שטח (קמ"ר)
26	אוטר פרדש		מרכז	לאקנאו	1950	199,812,341	243,286
27	אוטראקהאנד		מרכז	דהראדון	2000	10,086,292	53,483
19	אודישה		מזרח	בובנשוואר	1950	41,974,218	155,820
1	אנדרה פרדש		דרום	היידראבד	1953	49,506,799	160,205
3	אסאם		צפון-מזרח	דיספור	1950	31,205,576	78,550
2	ארונאצ'ל פרדש		צפון-מזרח	איטנגאר	1987	1,383,727	83,743
4	ביהר		מזרח	פטנה	1960	104,099,452	94,163
10	ג'הרקאנד		מזרח	ראנצ'י	2000	32,988,134	74,677
6	גואה		מערב	פאנאג'י	1987	1,458,545	3,702
7	גוג'ראט		מערב	גנדינגאר	1960	60,439,692	196,024
9	הימאצ'ל פרדש		צפון	שימלה	1971	6,864,602	55,673
8	הריאנה		צפון	צ'אנדיגאר	1966	25,351,462	44,212
23	טאמיל נאדו		דרום	צ'נאי	1950	72,147,030	130,058
24	טלנגנה		דרום	היידראבד	2014	35,193,978	114,840
25	טריפורה		צפון-מזרח	אגרטלה	1972	3,673,917	10,492
13	מאדהיה פרדש		מרכז	בופאל	1956	72,626,809	308,252
16	מגהלאיה		צפון-מזרח	שילונג	1972	2,966,889	22,720
14	מהאראשטרה		מערב	מומבאי	1960	112,374,333	307,713
17	מיזוראם		צפון-מזרח	אייזול	1987	1,097,206	21,081
15	מניפור		צפון-מזרח	אימפאל	1972	2,855,794	22,347
28	מערב בנגל		מזרח	קולקטה	1950	91,276,115	88,752
18	נאגאלנד		צפון-מזרח	קוהימה	1963	1,978,502	16,579
22	סיקים		צפון-מזרח	גנגטוק	1975	610,577	7,096
20	פנג'אב		צפון	צ'אנדיגאר	1966	27,743,338	50,362
5	צ'האטיסגאר		מרכז	ראיפור	2000	25,545,198	135,194
12	קרלה		דרום	טריוונדרום	1956	33,406,061	38,863
11	קרנאטקה		דרום	בנגלור	1956	61,095,297	191,791
21	ראג'סטאן		צפון	ג'איפור	1956	68,548,437	342,269

טריטוריות איחוד

	טריטוריית איחוד	מפה	עיר בירה	אוכלוסייה (2011)	שטח (קמ"ר)
A	איי אנדמן וניקובר		פורט בלייר	380,581	8,249
D	ג'אמו וקשמיר		סרינגאר, ג'אמו	12,258,433	42,241
C	דאדרה ונאגר האוולי ודאמאן ודיו		דאמאן	586,956	603
G	דלהי		ניו דלהי	16,787,941	1,490
E	לדאק		לה	274,289	59,146
F	לקשאדוויפ		קאוואראטי	64,473	32
H	פודוצ'רי		פודוצ'רי	1,247,953	492
B	צ'אנדיגאר		צ'אנדיגאר	1,055,450	114

דת

הגיוון הדתי בהודו הוא רב, והודים רבים לא רואים סתירה בין חלק מהדתות השונות המתקיימות בה, לכן לדוגמה בודהיסטים רבים בהודו רואים את עצמם גם כהינדואים.

קבוצת הדתות הנפוצה ביותר היא ההינדואיזם על כל זרמיו וכתותיו, שאליהם משתייכת 80.4% מהאוכלוסייה. בהודו מיעוט מוסלמי גדול, המונה כ־13.4% מהאוכלוסייה. בנוסף קיימות במדינה גם הנצרות (2.3%), סיקיזם (1.9%), בודהיזם (1.5%), ג'ייניזם (0.5%), זורואסטרים, בהאים ומאמינים בדתות עממיות. בהודו היו בעבר קהילות יהודיות, בעיקר במהאראשטרה, שם ישבה קהילת "בני ישראל" וקהילת היהודים העיראקיים. בקוצ'ין היו מספר קהילות – בעיקר המלברים והפארדסים. אחרי 1948 עלו רוב הקהילות היהודית לישראל, וכיום נשארו במדינה אלפים בודדים של יהודים.

ההינדואיזם

לדת ההינדואית השפעה מכריעה על אורח החיים והתרבות בהודו. השפעה רבה ניכרת לשיטת המעמדות (קאסטות). בשיטה זו מתחלקים האנשים לארבע "וארנות" – צבעים, המייצגים כל אחד מעמד שונה, בעל זכויות וחובות משלו. חלוקה נוספת מקבילה ל"וארנות" היא מערכת ה"ג'אטים" – מקצועות, המחלקים את האנשים לבעלי מקצועות שונים, כיום יש כ-3,000 ג'אטים שונים בחברה ההינדואית.

הווארנה העליונה היא "הווארנה הלבנה" וארנת הברהמינים, המנהיגים הרוחניים ופרשני כתבי הקודש ה"ודות". הווארנה השנייה היא "הווארנה האדומה" וארנת הקשטריה – מלכים שליטים ולוחמים. הווארנה השלישית היא "הווארנה החומה" – וארנת הואישיה, הכוללת את הסוחרים, החקלאים ובעלי המלאכה ולבסוף – "הווארנה השחורה" וארנת "השודרה", מעמד המשרתים והעבדים. מתחת ומחוץ למערכת הווארנות, נמצאים ה"דלית" המכונים לעיתים "האסורים במגע" (אנגלית: untouchables), שהם חסרי צבע ומעמד ונחשבים ל"טמאים".

על אף החוקה המקנה העדפה מתקנת, עד היום בני המעמדות הנמוכים, הטמאים ואנשי השבטים עובדים לרוב בעבודות הבזויות, וסובלים השפלות מצד ההודים האחרים.

ההינדואים כמו מרבית דתות המזרח, מאמינים בגלגול נשמות, הטוען שנשמתו של אדם עוברת גלגולים שונים ולא מוצאת מנוח, עד שהיא מתמזגת עם הברהמן ואין היא צריכה לעבור גלגולים נוספים.

האלים הראשיים בהינדואיזם הם: ברהמה, שהוא בורא העולם, וישנו – משמר היקום, שיווה – כוח ההרס שבעולם וכן האלה האם מהאדווי, שנמצאת בקאלי, פרואוטי, לקשמי דורגה ועוד. לפי האמונה ההינדואית מרבית החיות קדושות ובראשן הפרה, ואין לפגוע בה או לאכול מבשרה שכן היא נחשבת לאם מקיימת ומזינה.

תרבות

הקולנוע ההודי הוא בין המפותחים בעולם, והיקף תעשיית הסרטים בהודו עצום: הודו מייצרת כ-900 סרטים בשנה, יותר מכל ארץ אחרת בעולם, אף יותר מהוליווד שמייצרת סה"כ כ-300 סרטים בשנה. מרכז תעשיית הסרטים נמצא בעיר מומבאי, וזכה לכינוי "בוליווד". הסרט ההודי הראשון הופק בשנת 1913 על ידי מי שנחשב לאבי הקולנוע ההודי, גובינד פאלק (Govind Palke).

רוב הסרטים ההודיים מרצים את העדפות הקהל בשילוב של פעולה, רומנטיקה, מוזיקה ומאבק כנגד הרוע. סרט מסוג זה נקרא מסאלה, כפי שמסאלה היא שילוב של תבלינים הודיים. המוזיקה היא חלק מרכזי ברוב הסרטים, ולעיתים רבות שירי הסרט הופכים לשירי הפופ הפופולריים במדינה. הסרטים מוקלטים ב-2 או 3 שפות כדי להבטיח לעצמם קהל רב.

בהודו עשרות ערוצי טלוויזיה, שרבים מהם משודרים בכל רחבי העולם.

המטבח ההודי

ערך מורחב – המטבח ההודי

מאחר שהודו היא בעצם תת יבשת, קשה לדבר על מטבח הודי אופייני, היות שיש הבדלים משמעותיים בין האוכל המקובל בדרום לבין האוכל המקובל בצפון, בין מה שאוכלים הינדים לבין מה שאוכלים מוסלמים, והבדלים נוספים.

ככלל, אוכל הודי מתבסס על מאכלי קטניות וירקות שלידם מוגש לחם או אורז או שניהם, והאוכל מתובל בג'ינג'ר, שום, בצל, הל, כורכום, כוסברה, כמון, עלי עץ הקארי, קינמון, תערובות גאראם מסאלה (תערובת המורכבת ממספר תבלינים) ועוד.

במקרים רבים מוגש האוכל על צלחת טאלי.

תיירות בהודו

הודו מהווה מוקד תיירות עולמי בשל העושר והגיוון הרב של תרבותה, אוכלוסייתה ונופיה. קסמי המזרח משכו במשך אלפי שנים מבקרים לתת היבשת. אחד ממקורות המידע על הודו בימים עברו הוא כתביו של אבן בטוטה, שביקר בהודו במאה ה-14.

בשנת 2017 ביקרו בהודו כ-10 מיליון תיירים זרים. הגידול בתיירות גבוה, ועמד על כ-14%. באותה שנה נמנו גם למעלה מ-1,650 מיליון ביקורים של תיירים פנימיים. ההכנסות במט"ח מענף התיירות עמדו על כ-27 מיליארד דולרים. המספר הרב ביותר של תיירים זרים מגיעים מארצות הברית ומבריטניה.

חמשת המדינות המתוירות ביותר הן אנדרה פרדש, אוטר פרדש, מהאראשטרה, דלהי וראג'סטאן. מדינות נוספות שמושכות תיירים רבים הן קרנטקה, טאמיל נאדו, קראלה וגואה. הרי ההימאלאיה בצפון וחופי הים הטרופיים בדרום, מהווים מוקד משיכה למטיילים, לצד הדתות העתיקות, טכניקות היוגה והמדיטציה, וכן האמנות והארכיטקטורה העשירה שמציעה הודו.

אחד ממוקדי התיירות הבולטים בהודו הוא הטאג' מהאל שבעיר אגרה, מצבת האהבה שבנה הקיסר שאה ג'האן לזכר אשתו מומתאז מהאל. באתר, שהוכרז כאחד משבעת פלאי עולם, מבקרים מדי שנה יותר מ-3 מיליון בני אדם.

יהדות הודו

ערך מורחב – יהדות הודו

יהודי הודו מונים כיום כ-3,000 איש^{[דרוש מקור]} בלבד (כמחציתם במומבאי, כ-1,500 בטהנה, 300 בפונה, ורק עשרות בודדות בקוצ'ין, כלכתא וניו דלהי); עד לפני מספר עשורים מנו יהודי הודו כ-30 אלף נפש.

המקצועות המסורתיים של יהודי הודו היו בתעשיית השמן, בהמשך עברו לתעשייה קלה ואז הצטרפו לכוחות הביטחון והממשלה ואף הגיעו לעמדות גבוהות. יהודי הודו השתתפו בתנועת השחרור של המדינה, וכשקמה מדינת ישראל בשנת 1948 היגרו אליה בהמוניהם.

הקהילה היהודית במומבאי נעזרת בגופים המנסים לסייע לה ולתמוך בה בהמשך דרכה, כגון הג'וינט, הסוכנות היהודית, אורט, אגודת חזון אלי, וחב"ד הפעילים במקום גם עם ישראלים ותיירים ממקומות שונים בעולם.

כמו כן קיימות קהילות יהודיות במדינות מיזורם ומאניפור שבצפון מזרח הודו.

רבים מיהודי הודו עלו לישראל.

ראו גם

• צבא הודו
• רכבות בהודו
• הודים

לקריאה נוספת

• עזריאל קרליבך, הודו - יומן דרכים, הוצאת עיינות, 1956 (ספרית מעריב, 1986; כתר הוצאה לאור, 2014).
• טינה רוזנברג, המלאכיות של הודו - נשים מכת הטמאים בהודו מיילדות תינוקות, מרפאות מחלות ומצילות חיים, נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל, גיליון 127, דצמבר 2008
• שרה קורבט, מהמרים על המונסון - חקלאים נואשים בהודו יוצרים באתים ובמעדרים מציאות חדשה בשטח, נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל, גיליון 138, נובמבר 2009
• ג'ון לנקסטר, נוודים אבודים, נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל, גיליון 141, פברואר 2010

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של הודו
• מידע על הודו בקטלוג הספרייה הלאומית
• פרטי עיתונות היסטוריים על הודו באתר עיתונות יהודית היסטורית
• ציטוטים מהספר: "מקורות המסורת ההודית" – אתר ויקיציטוט
• מידע פוליטי-חברתי על הודו, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
• הודו, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
• מדריך הודו, באתר של צור שיזף
• מדריך למטייל בהודו, באתר של למטייל
• הודו בעיניים ישראליות, באתר ynet, 3 במרץ 2009
• דרום הודו: כל מה שיש ליבשת להציע, באתר וואלה!‏, 9 באוקטובר 2012
• אשר שכטר, "הודו נשארה אומה דרוויניסטית שבה לחוק אין משמעות", באתר TheMarker
• שנטרחם שפי, ‏הודו בתכנותה, מערכות 13, ספטמבר 1942
• כתב הטיימס, ‏למהלך ההזדיינות ההודית, מערכות 13, ספטמבר 1942
• מפה אינטראקטיבית של הודו בעברית, אתר "זזנו"
• ליאור לרנר, יותר מחצי מיליון ילדי רחוב בכלכלה המבטיחה בעולם, באתר TheMarker‏, 20 באוקטובר 2015
• חגי עמית, האם הדמוקרטיה היא הברכה או הקללה של הודו?, באתר TheMarker‏, 22 בדצמבר 2016
• מירב ארלוזורוב, ההזדמנות הכי גדולה בעולם שהישראלים מחמיצים, באתר TheMarker‏, 5 בינואר 2017
• "המשימה: הודו" - פרק על ההיסטוריה שהובילה להקמת הודו בפודקאסט "מינהר הזמן", תאגיד השידור הישראלי "כאן"
• ליאור בן-עמי, השיבה של השגריר מהודו, באתר "ידיעות אחרונות", 7 בספטמבר 2018
• נורית פרח, ‏הודו כמו שלא ידעתם שאפשר: טיגריסים, דובים ואיילים, באתר גלובס, 16 בפברואר 2019
• אמיר טייג, רחובות צפופים, תנועה משוגעת, פרות וביוב, במעצמה הכלכלית הצומחת בעולם, באתר TheMarker‏, 7 ביוני 2019
• צור שיזף, הינדואית ודמוקרטית? מסע בעקבות רוחות הפשיזם של הודו החדשה, באתר הארץ, 22 בינואר 2020
• הודו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מפות עתיקות של הודו מאוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37557626הודו