ג'אמו וקשמיר (מדינה)
 | |
| רכס קארקוראם ליד העיר לדאק | |
| מדינה |
 הודו |
|---|---|
| מחוזות במדינה | 22 |
| בירת המדינה |
ג'אמו (נובמבר–אפריל) סרינגאר (מאי–אוקטובר) |
| שפה רשמית | אורדו[1] |
| תאריך ייסוד | 26 באוקטובר 1947 |
| שטח | 222,236 קמ"ר (דירוג: 5) |
| גובה | - מטרים |
| ‑ הנקודה הגבוהה | 7,724 |
| ‑ הנקודה הנמוכה | 247 |
| תאריך נטישה | 31 באוקטובר 2019 (עתידי) |
| סוג יישוב יורש | טריטוריית איחוד |
| יישובים יורשים | טריטוריית האיחוד ג'אמו וקשמיר, לדאק |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במדינה | 12,541,302 (דירוג: 19, 2011) |
| ‑ צפיפות | 56 נפש לקמ"ר (דירוג: 26, 2011) |
| קואורדינטות | 34°05′N 74°50′E / 34.08°N 74.83°E |
| אזור זמן | UTC +5:30 |
| http://jkgad.nic.in | |
ג'אמו וקשמיר היא מדינה בצפון הודו, בהרי ההימלאיה. היא גובלת בצפון ובמזרח בסין בחבלים שינג'יאנג וטיבט, במערב ובצפון-מערב בפקיסטן, ובדרום – במדינות הודו הימאצ'ל פרדש ופנג'אב. המדינה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים: ג'אמו, עמק קשמיר ולדאק.
הדתות הנפוצות בה הן אסלאם, הינדואיזם, בודהיזם וסיקיזם. השפות הרשמיות המדוברות בה הן קשמירי (אנ') ואורדו. בנוסף להן מדברים בדוגרי (אנ'), הינדי, לדאקי, פוריג, טיבטית ואנגלית. ג'אמו וקשמיר היא המדינה היחידה בהודו בה יש רוב מוסלמי.
בירת הקיץ של המדינה היא סרינגאר ובירת החורף היא ג'אמו.
היסטוריה
הסכסוך בקשמיר
ערך מורחב – קשמיר
החל מחלוקת הודו בשנת 1947 עומד חבל קשמיר במוקד הסכסוך הטריטוריאלי בין הודו לבין פקיסטן.
קשמיר עמדה במרכזן של שלוש מלחמות בין המדינות: ב-1947 פלשו כוחות לא-רשמיים בתמיכת פקיסטן לקשמיר, אחרי שהמדינה ניתנה להודו על ידי המהראג'ה שלה, הארי סינג, אף על פי שהיה בה רוב מוסלמי. האו"ם הצליח להשיג הפסקת אש כשהמדינה מחולקת דה-פקטו בין פקיסטן (כשליש משטח קשמיר) והודו (כשני שלישים, כולל עמק קשמיר העשיר והפורה יותר).
ב-1965 פלשו כוחות גרילה בתמיכת פקיסטן לקשמיר ההודית. אחרי חמישה שבועות של קרבות הושגה הפסקת אש בעזרת האו"ם. מקובל כיום לראות במלחמה זו ניצחון הודי, כיוון שפקיסטן נכשלה במטרתה לכבוש את קשמיר.
בחורף 1999, התרחשה מלחמת קרגיל, במסגרתה פלשו חיילים פקיסטניים לעיר קרגיל שבקשמיר, בתקופה שבה עמדות הצבא בהרים אינן מאוישות. הודו כבשה בחזרה את כל השטח שתפסה פקיסטן. במקביל פתחו הודו ופקיסטן במרוץ חימוש שבסופו פיתחו שתי המדינות נשק גרעיני. שרידי העימות ניכרים גם בימים אלה, בפיגועי טרור תכופים המתרחשים במדינה, וכן בעימותי גבול מוגבלים בין צבאות הודו ופקיסטן.
פוליטיקה וממשל
ג'אמו וקשמיר הייתה המדינה היחידה בהודו שנהנתה מאוטונומיה מיוחדת לפי סעיף 370 בחוקת הודו. בנוסף על כך, גא'מו וקשמיר הייתה המדינה היחידה בהודו שלה יש דגל וחוקה משלה. בשנים האחרונות תנועת הבדלנות בקשמיר נמצאת בירידה, אם כי היא עדיין קיימת.
לאור חוקת הודו, שיטת השלטון ג'אמו וקשמיר היא דמוקרטיה פרלמנטרית וייצוגית. הפרלמנט הוא דו מושבי וחברים בו כ-123 נציגים הנבחרים בבחירות אישיות (87 בבית התחתון ו-36 בבית העליון). למושל יש את הסמכות להציב שתי מועמדות נשים מטעמו, אם הוא סבור שלנשים אין ייצוג מכובד. הפרלמנט במדינה הוא היחיד בהודו שתקופת כהונתו היא 6 שנים, זאת בניגוד לנורמה הארצית של 5 שנים.
בשנת 1990 התקבל חוק המעניק סמכויות מיוחדות לכוחות הביטחון המזוינים. חוק זה נתקל בהתנגדות עזה מצד הארגונים Human Rights Watch ואמנסטי אינטרנשיונל. דו"ח חירות בעולם העניק לג'אמו וקשמיר דירוג של "חופשי באופן חלקי".
באוגוסט 2019 אישר פרלמנט ההודי את החלטת הממשלה הפדרלית ההודית לבטל את סעיף 370 בחוקה המעניק מעמד אוטונומי ייחודי למדינה זו. ההחלטה מפצלת את מדינת ג'אמו וקשמיר לשתי טריטוריית איחוד: לדאק וג'אמו וקשמיר שתהיינה כפופות ישירות לממשל הפדרלי[2][3]. הארגון מחדש ייצא לפועל ב-31 באוקטובר 2019 ובאותה עת תחדל המדינה להתקיים.
מחוזות
מדינת ג'אמו וקשמיר מחולקת ל-22 מחוזות:
| אזור | שם | שטח (קמ"ר) | אוכלוסייה (2011) |
|---|---|---|---|
| ג'אמו | אודאמפור | 4,550 | 555,357 |
| ג'אמו | 3,097 | 1,526,406 | |
| דודה | 11,691 | 409,576 | |
| סמבה | 904 | 318,611 | |
| פונץ' | 1,674 | 476,820 | |
| קתוע | 2651 | 615,711 | |
| קישטוואר | 1,644 | 231,037 | |
| ראג'ורי | 2,630 | 619,266 | |
| ראסי | 1,719 | 314,714 | |
| רמבאן | 1,329 | 283,313 | |
| קשמיר | באראמולה | 4,588 | 1,015,503 |
| בדגאם | 1,371 | 755,331 | |
| בנדיפורה | 398 | 385,099 | |
| גנדרבאל | 259 | 297,003 | |
| סרינגאר | 2,228 | 1,250,173 | |
| פולוואמה | 1,398 | 570,060 | |
| ענאנטנג | 3,984 | 1,069,749 | |
| קולגאם | 1,067 | 423,181 | |
| קופווארה | 2,379 | 875,564 | |
| שופיאן | 612.87 | 265,960 | |
| לדאק | לה | 45,110 | 147,104 |
| קרגיל | 14,036 | 143,388 | |
| סך הכל | 101,387 | 12,548,925 | |
דמוגרפיה
האוכלוסייה במדינה זו מגוונת מאד, בקשמיר ובחלק המערבי של לדאק יש בעיקר מוסלמים, בג'אמו יש בעיקר הינדואים, ובחלק המזרחי של לדאק ובזנסקאר יש בעיקר בודהיסטים.
בשנים 1989–1990 אולצו כ-350 אלף פנדיטים הינדואים לעזוב את קשמיר בעקבות פרעות מצד קיצונים מוסלמיים, ובכך היטו את הכף לשליטה דמוגרפית מלאה של המוסלמים בעמק קשמיר.
מבין השפות הדומיננטיות במדינה ניתן למנות את האורדו, הינדית, פנג'אבי, פאהארי (אנ') ופשטו. האורדו נחשבת לשפה הדומיננטית ביותר במרחב הציבורי, ונחשבת לשפה "נייטרלית" במרחב המגוון מבחינה אתנית.
| חלוקת האוכלוסייה על פי דת במדינת ג'אמו וקשמיר | |
| חלוקת האוכלוסייה על פי דת בעמק קשמיר | |
| אסלאם | 95% |
| הינדואיזם, אחרים | 4% |
| חלוקת האוכלוסייה על פי דת בג'אמו | |
| אסלאם | 28% |
| הינדואיזם | 66% |
| סיקיות, אחרים | 4% |
| חלוקת האוכלוסייה על פי דת בלדאק | |
| אסלאם | 44% |
| בודהיזם | 50% |
| הינדואיזם, אחרים | 5% |
אקלים
| אקלים בקשמיר | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 5 | 7 | 14 | 19 | 24 | 29 | 31 | 31 | 28 | 22 | 16 | 9 | |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | -2 | -1 | 3 | 7 | 11 | 14 | 18 | 18 | 12 | 5 | -1 | -2 | |
| אקלים בלדאק | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | -1 | 1 | 7 | 13 | 16 | 20 | 25 | 24 | 21 | 15 | 8 | 2 | |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | -13 | -12 | -6 | -1 | 1 | 7 | 10 | 10 | 6 | -1 | -7 | -11 | |
כלכלה
הכלכלה המקומית מבוססת בעיקר על חקלאות. הזעפרן המקומי נמכר בכמויות גדולות ברחבי העולם ומביא למדינה מטבע חוץ אשר תורם רבות לצמיחה הארצית. היצוא החקלאי של ג'אמו וקשמיר כולל תפוחים, שעורה, דובדבנים, תירס, דוחן, תפוזים, אורז, אפרסקים, אגסים, זעפרן, דורה, ירקות וחיטה. זאת בעוד שהיצוא התעשייתי כולל עבודות יד ושטיחים. התעשייה הארצית סובלת מקשיים הכוללים שטח מאוד הררי ומחסור בחשמל. לכן, השלטון המקומי והארצי פועלים על מנת לפתח את התעשייה ובכך למשוך משקיעים זרים.
אחוז העוני במדינה נחשב לאחד מהנמוכים בהודו.
תחבורה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ שפות נפוצות נוספות הן קשמירי, הינדית, דוגרי, פנג'אבי ועוד
- ^ סוכנויות הידיעות, צעד דרמטי: הודו מבטלת את המעמד המיוחד של קשמיר, באתר ynet, 5 באוגוסט 2019
- ^ ביטלה את האוטונומיה: הודו שמה את מנהיגי חבל קשמיר במעצר בית, באתר www.maariv.co.il
| המדינות והטריטוריות של הודו | ||
|---|---|---|
| מדינות | אוטר פרדש • אוטראקהאנד • אודישה • אנדרה פרדש • אסאם • ארונאצ'ל פרדש • ביהר • ג'הרקאנד • גואה • גוג'ראט • הימאצ'ל פרדש • הריאנה • טמיל נאדו • טלנגאנה • טריפורה • מאדהיה פרדש • מניפור • מגהלאיה • מהאראשטרה • מיזוראם • מערב בנגל • נאגאלנד • סיקים • פנג'אב • צ'האטיסגאר • קרנאטקה • קרלה • ראג'סטאן | 
|
| טריטוריות איחוד | איי אנדמן וניקובר • ג'אמו וקשמיר • דאדרה ונאגר האוולי ודאמאן ודיו • טריטוריית הבירה הלאומית דלהי • לדאק • לקשאדוויפ • פודוצ'רי • צ'אנדיגאר | |
| מדינות לשעבר | איחוד המדינות המזרחיות • איחוד מדינות פטיאלה ופנג'אב המזרחית • אג'מר • אנדרה • בומביי • בופאל • בילספור • ג'אמו וקשמיר (מדינה) • היידראבאד • וינדהיה פרדש • טרוונקור-קוצ'ין • קוץ' ביהאר • מאדהיה בהרט • מדראס • מייסור • סאורשטרה • פנג'אב המזרחית • קוץ' • קורג | |
| טריטוריות איחוד לשעבר | ארונאצ'ל פרדש • גואה, דאמאן ודיו • דאדרה ונאגר האוולי • דאמאן ודיו • הימאצ'ל פרדש • טריפורה • מיזוראם • נאגאלנד | |
26618572ג'אמו וקשמיר