בית מחוקקים דו-ביתי
בית מחוקקים דו-ביתי הוא סוג של רשות מחוקקת, המחולקת לשתי אספות נפרדות. זאת בניגוד לבית מחוקקים חד-ביתי שבו כל החברים דנים ומצביעים כקבוצה אחת.
לעיתים קרובות, הבחירה לכל אחת מהאסיפות מבוצעת בשיטה שונה, ולכן ייתכן שהרכבי החברים בשתי הלשכות יהיו שונים מאוד.
הצעת חוק של חקיקת משנה דורשת בדרך כלל רוב מקביל, כלומר תמיכה של רוב החברים בכל אחת מהאספות. יחד עם זאת, ברפובליקות פרלמנטריות ומשטרים חצי-נשיאותיים (אנ'), לעיתים קרובות הבית שעליו אחראית הרשות המבצעת (למשל בית הנבחרים של בריטניה והאספה הלאומית של צרפת) יכול לבטל את החלטות הבית השני (למשל בית הלורדים של בריטניה והסנאט של צרפת). בחלק מבתי המחוקקים, בית אחד יכול לבטל את החלטות הבית השני רק בנסיבות מסוימות.
התקשורת בין שני בתים
התקשורת הרשמית בין שני הבתים מתבצעת בשיטות שונות:[1]
- שליחת הודעות
- הודעות רשמיות, כגון החלטות או העברת הצעות חוק, נעשות בדרך כלל בכתב, באמצעות הפקיד והדובר של כל בית.
- הפצה
- הפצה של הצעות חוק או תיקון להצעות חוק הדורשות הסכמה מהבית השני.
- מפגש משותף
- ישיבת מליאה של שני הבתים באותו זמן ומקום.
- ועדות משותפות
- עשויות להיווצר על ידי כך שוועדות משני הבתים יסכימו להצטרף לוועדה משותפת, או על ידי החלטה משותפת של כל בית. בקונגרס של ארצות הברית מתקיימות ועדות לפתרון פערים בין שני הבתים לגבי גרסאות של הצעות חוק.
הגדרה ויתרונות
בעלי אינטרסים עשויים להשיג שליטה מלאה על האספה הדומיננטית בזמן מסויים ולכן כדאי שתהיה קיימת אספה נוספת שנייה, בהרכב שונה.
קיימים מספר נימוקים בעד קיומו של בית מחוקקים דו-ביתי. לעיתים פדרציות מאמצות את שיטת בית המחוקקים הדו-ביתי כאמצעי לייצוג מדויק יותר של האוכלוסייה, כאשר הבדלים אזוריים או נושאים רגישים דורשים זאת. מבנה הבית השני מאפשר לייצג את כל המדינות מהן מורכבת הפדרציה. אולם ההצדקה המקורית לקיומם של שני בתים היא מתן הזדמנות לחשיבה נוספת על חוק לפני סיום החקיקה. במדינות השואפות לבצע שינוי במבנה החוקתי שיעניק כוח גדול יותר לקבוצות אשר עד כה לא היה להן כוח רב, ייתכן שהקבוצות ההגמוניות יידרשו דו-ביתיות כתנאי הכרחי שבלעדיו לא יסכימו לשינוי.
המודעות ההולכת וגוברת לייצוג והאופי הרב-תפקודי של בתי המחוקקים המודרניים, ממחישים גם כן את הצורך בדו-ביתיות, אם כי הבתים הנוספים עודם נחשבים למוסדות שנויים במחלוקת. מקרים זכורים שבהם באה לידי ביטוי המחלוקת הפוליטית בין בתים, הם הוויכוח על סמכויות הסנאט הקנדי או בחירת הסנאט (צרפת).
מערכת היחסים בין שני הבתים שונה בכל מדינה: בחלק מהמקרים, בעיקר במערכות פדרליות או מערכות עם ממשלות נשיאותיות, יש לשני הבתים כוח שווה. במקרים אחרים, למשל במספר מדינות עם רפובליקות פרלמנטריות, מאזן הכוחות נוטה בבירור לצד אחד.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- בית מחוקקים דו-ביתי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ "Chapter 21: Relations with the House of Representatives". Odgers' Australian Senate Practice (14th ed.). Parliament of Australia. נבדק ב-19 בפברואר 2018.
{{cite book}}: (עזרה)
39208568בית מחוקקים דו-ביתי