אורדו
| מדינות | פקיסטן, הודו, ובנוסף מיעוט דוברים במדינות הבאות: בחריין, איחוד האמירויות הערביות, עומאן, קטר וערב הסעודית |
|---|---|
| אזורים | המזרח התיכון, מרכז אסיה |
| דוברים | כ־150,000,000 |
| שפת אם | כ־66,000,000 (1997) |
| כתב | (שפה הנכתבת מימין לשמאל) |
| משפחה | |
| לאום | פקיסטן, אוטר פרדש, דלהי |
| מוסד | רשות השפה הלאומית (פקיסטן), המועצה הלאומית לקידום שפת האורדו (הודו)[1] |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
אֻרְדוּ (IPA: [ʊrd̪uˈ] (מידע • עזרה); אורדו: اردو) היא ניב של הינדוסטנית, המזוהה עם מוסלמים בדרום אסיה. זוהי השפה הלאומית והלינגואה פרנקה של פקיסטן. היא מדוברת בהיקף נרחב גם בהודו, שם היא אחת מ-22 השפות המועמדות להיות שפות רשמיות ושפה רשמית של חמש מדינות בהודו. על בסיס ניב הכהרי בולי של דלהי, היא התפתחה תחת השפעת הפרסית, הערבית והשפות הטורקיות במשך למעלה מ-900 שנים.[2] היא החלה להתעצב באזור הקרוי אוטר פרדש שבהודו, במהלך סולטנות דלהי (1206-1527), והמשיכה להתפתח תחת האימפריה המוגולית (1526-1858). לשפה ישנו קשר מובנות הדדית עם הינדי סטנדרטית המדוברת בהודו. שתי השפות חולקות את אותו הבסיס ההודי; אוצר המילים, הדקדוק והפונולוגיה שלהן כה דומים עד כי נראה שהן שפה אחת.[3] האוכלוסייה המשולבת שלהן היא הרביעית בגודלה בעולם.[4]
עם זאת, הן נכתבות במערכות כתב שונות. רוב המוגולים הגיעו משבט ברלאס, שהיה ממוצא מונגולי. בני השבט אימצו את התרבות הטורקית[5] ואת התרבות הפרסית[6][7] והתיישבו בטורקסטן ובח'ורסאן. שפת אמם הייתה צ'אגאטאי (אותה הם הכירו בתור טורקית) והם דיברו בנוחות גם בפרסית, הלינגואה פרנקה של האליטה הטימורית.[8] עם זאת, לאחר הגיעם לתת-היבשת ההודית, הצורך לתקשר עם התושבים המקומיים הוביל לשימוש בשפות הינדיות הנכתבות באלפבית הפרסי, עם כמה התאמות ספרותיות ואוצר מילים השאוב מהפרסית והטורקית. דבר זה הפך לתקן חדש הנקרא הינדוסטנית, הקודמת לאורדו.
אורדו לרוב עומדת בניגוד להינדי. מלבד השיוכים הדתיים, ההבדלים מוגבלים לרוב לצורות הסטנדרטיות: אורדו תקנית נכתבת בסגנון נסתעליק של האלפבית הפרסי ונשענת במקרים רבים על הפרסית ועל הערבית כמקור לאוצר מילים טכני וספרותי.[9] בניגוד מוחלט, ההינדי התקנית נכתבת בדוונאגרי ונשענת על הסנסקריט.[10] עם זאת, בשתי השפות קיימת כמות גדולה של מילים פרסיות, ערביות וסנסקריטיות, ורוב הבלשנים מחשיבים אותן לשתי צורות תקניות של אותן השפות,[11][12] ורואים את ההבדלים כעניין סוציו-בלשני,[13] על אף שכמה מסווגים אותם בנפרד.[14] המובנות ההדדית קטנה בהקשרים ספרותיים ומיוחדים אחרים הנשענים על עגה מקצועית ומשכילה יותר משפת הרחוב. בשל הלאומיות הדתית מאז חלוקת הודו והמתחים המשותפים הממושכים, דוברי שתי השפות כשפת אם מתייחסים אליהן כאל שפות שונות לחלוטין, על אף נקודות הדמיון הרבות בין השתיים בסביבה המדוברת. עם זאת, די קל למצוא הבדלים באוצר המילים.
היסטוריה
המילה "אורדו" מקורה במילה הטורקית ordu שפירושה "צבא, מחנה צבאי" (אותה המילה נשאלה לעברית במונח "אורדת הזהב" ולאנגלית בצורת horde "שבט נודד"). האורדו צמחה במצב של מגע לשוני שהתפתח מפלישות לתת-היבשת ההודית על ידי שושלות טורקיות מהמאה ה-11 והלאה.[15] ראשית כשכבש הסולטאן מחמוד מהשושלת הע'זנווית את אזור פנג'אב בתחילת המאה ה-11, אחר כך כשפלשה השושלת הע'וית לצפון הודו במאה ה-12, ובצורה רחבה בהרבה עם הקמת סולטנות דלהי.
השפה הרשמית של השושלת הע'וית, סולטנות דלהי והאימפריה המוגולית וממשיכיהן, וכמו כן שפת התרבות של השירה והספרות, הייתה הפרסית, בעוד ששפת הדת הייתה ערבית. רוב הסולטאנים והאצולה בתקופת הסולטנות היו טורקיים ממרכז אסיה שדיברו טורקית צ'אגאטאי כשפת אם. המוגולים היו אף הם צ'אגאטאים, אך אימצו מאוחר יותר את הפרסית. מוזפר עלם מניח שהפרסית הפכה ללינגואה פרנקה של האימפריה תחת אכבר בשל גורמים פוליטיים וחברתיים על רקעה הנזיל והלא עדתי.[16] שפת המגע החדשה שילבה במהרה ניבים אחרים, כפנג'אבי, הריאנבי וכהארי בולי של המאה ה-17, ניב הבירה החדשה בדלהי. בשנת 1800 הייתה כהארי בולי לדומיננטית.[17]
| סדקי | ענבלי | וילוני | חכי | כפוף | בתר־ מכתשי |
מכתשי /שיני |
שפתי (־שיני) | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אפי | (ɳ) | n | m | |||||||||||||
| סותם | | (q) | gʱ | kʰ | ɖʱ | ʈʰ | d̪ʱ | t̪ʰ | bʱ | pʱ | ||||||
| מחוכך | ʤʱ | ʧʰ | ||||||||||||||
| חוכך | ɦ | (ɣ | x) | | ʃ | z | s | ʋ | f | |||||||
| מקורב (צדי) |
j | |||||||||||||||
| l | ||||||||||||||||
| מקיש | (ɽʱ) | ɾ | ||||||||||||||
* תוספת פונמה בהתאמה לסטנדרט
| ||||||||||||||||
קישורים חיצוניים
- Lahore during the Ghaznavid periodקנוול חאליד, דוקטורט פרופסור חבר, המכללה לאמנות ועיצוב אוניברסיטת פנג'אב, לאהור (אנגלית)
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ספר לימוד בוויקיספר: אורדו |
סרט: שיר ללימוד האותיות בשפת אורדו באתר 'שיאה טיוי'.
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ "National Council for Promotion of Urdu Language". Urducouncil.nic.in. אורכב מ-המקור ב-2007-11-27. נבדק ב-2012-07-26.
- ^ "A brief history of Urdu". BBC. נבדק ב-2012-07-26.
- ^ "Urdu language - Britannica Online Encyclopedia". Britannica.com. נבדק ב-2012-07-26.
- ^ "Statistical Summaries, by size". Ethnologue. נבדק ב-2012-07-26.
- ^ Babur באנציקלופדיה בריטניקה
- ^ "Timurids". The Columbia Encyclopedia (6th ed.). New York: Columbia University.
- ^ למידע נוסף על החברה הטורקו־פרסית בימי הביניים במרכז אסיה ובאיראן, קראו את הערך המסורת הטורקו-פרסית.
- ^ Iran: The Timurids and Turkmen באנציקלופדיה בריטניקה.
- ^ "Bringing Order to Linguistic Diversity: Language Planning in the British Raj". Language in India. נבדק ב-2012-07-26.
- ^ "A Brief Hindi - Urdu FAQ". sikmirza. ארכיון מ-2007-12-02. נבדק ב-2012-07-26.
- ^ "Hindi/Urdu Language Instruction". University of California, Davis. אורכב מ-המקור ב-2008-04-05. נבדק ב-2012-07-26.
- ^ "Ethnologue Report for Hindi". Ethnologue. נבדק ב-2012-07-26.
- ^ "Urdu and it's Contribution to Secular Values". South Asian Voice. אורכב מ-המקור ב-2013-01-05. נבדק ב-2012-07-26.
- ^ "Some notes on Hindi and Urdu". The Annual of Urdu studies. 11: 203–208. 1996.
- ^ "History of Urdu language". Docstoc.com. נבדק ב-2012-07-26.
- ^ Alam, Muzaffar. "The Pursuit of Persian: Language in Mughal Politics." In Modern Asian Studies, vol. 32, no. 2. (May, 1998), pp. 317–349.
- ^ H. Dua, 2006, "Urdu", in the Encyclopedia of Language and Linguistics, 2nd edition.
| שפות בפקיסטן | ||
|---|---|---|
| שפות רשמיות ברמת המדינה | אורדו • אנגלית | 
|
| שפות רשמיות ברמת המחוזות | בלוצ'ית (אנ') • סינדית • סראיקית (אנ') • פנג'אבי • פשטו | |
| שפות מיעוטים | בורושסקי • גוג'ראטית | |
| ראו גם | שפות הודו-אריות • שפות איראניות • ערבית • פרסית • טורקית צ'אגאטאי • פקיסטן: שפות | |
| שפות רשמיות בהודו | ||
|---|---|---|
| ברמת האיחוד | הינדי • אנגלית | 
|
| ברמת המדינות | אורדו • אורייה • אסאמית • בודו • בנגלית • גוג'ראטית • דוגרית • הינדית • טלוגו • טמילית • מאיטהילית • מלאיאלאם • מניפורית • מראטהית • נפאלית • סינדית • סאנטלית • סנסקריט • פנג'אבי • קונקאני • קאנדה • קשמירית | |
| שפות קלאסיות | טלוגו • טמילית • סנסקריט • קאנדה | |
| ראו גם | שפות הודו-איראניות • שפות הודו-אירופיות • שפות דראווידיות • הודו: שפות | |
33460930אורדו