מיזוראם
| מדינה |
 הודו |
|---|---|
| בירת המדינה | אייזול |
| שפה רשמית | מיזו, אנגלית |
| שטח | 21,081 קמ"ר (דירוג: 24) |
| אוכלוסייה | |
| ‑ צפיפות | 42 נפש לקמ"ר (דירוג: 27, 2001) |
| אזור זמן | UTC +5:30 |
| mizoram.gov.in | |
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
מיזוראם (באנגלית: Mizoram) היא מדינה אחת משבע האחיות בצפון-מזרח הודו. היא מוקפת על ידי מיאנמר (בורמה) ומתחברת להודו רק בקצה הצפוני, לשלוש המדינות אסאם, מניפור וטריפורה. זו מדינה הררית שהייתה למדינה ה-23 בפדרציה ההודית בפברואר 1987, עד אז הייתה מחוז של אסאם. למיזוראם חשיבות אסטרטגית גדולה, בהיותה ממוקמת בין מיאנמר לבנגלדש, עם גבול באורך 722 ק"מ.
היסטוריה
כמו בשאר מדינות האזור, ההיסטוריה של השבטים השונים במיזוראם מסתורית. ככל הנראה שבטים אלו היגרו למדינה במהלך המאה ה-16. עד תקופת הראג' הבריטי השבטים התקיימו במין ממלכות אוטונומיות בחברה גרונטוקרטית. כפרים אלו התקיימו בעיקר מחקלאות.
בשנות ה-40 של המאה ה-19 הבריטים החלו להגיע לאזור וכתוצאה מכך התפתחו סכסוכים אלימים עם המקומיים. מבחינה רשמית, סביבת מיזוראם הפכה לחלק מהודו הבריטית בשנת 1895. בשנת 1898 האזור ההררי של מיזוראם הפך לחלק מאסאם. במחצית הראשונה של המאה ה-20 החל גל מיסיונריות נוצרית באזור זה.
לאחר עצמאות הודו בשנת 1947, החלו סכסוכים בין ראשי השבטים הרבים לבין השלטון הממשלתי. בעשרים השנים שלאחר מכן אף הוקמו מחתרות בדלניות. בתחילת שנות ה-70 נתינה אוטונומיה חלקית לאזור מיזוראם,[דרושה הבהרה] אשר הפכה למדינה בשנת 1987. בעשורים האחרונים חל שקט יחסי במיזוראם.
טופוגרפיה, גאוגרפיה ואקלים
במיזוראם נוף הרים גבעות תלולות מגוון. ההרים מתנשאים לגובה ממוצע של 1,000 מטר ומופרדים בנהרות רבים הזורמים דרומה ביוצרם נקיקים ועמקים רבים. הפסגה הגבוהה במיזוראם היא ההר הכחול (פוונגפוי) שגובהו 2,210 מטר.
האקלים במיזוראם מתון: הקיץ נעים והחורף קריר. הטמפרטורות הן 11–21 מעלות צלזיוס בחורף ו 20–29 בקיץ. כל האזור נתון תחת השפעת המונסון וגשם יורד בשפע בחודשים מאי-ספטמבר. ממוצע הגשם הרב שנתי עומד על 2,540 מ"מ. החורף יבש בדרך כלל.
עולם החי והצומח במיזוראם מגוון וניחן בשפע עצים ושיחים טרופיים המשגשגים באזור זה, ובמיוחד החיזרן (במבוק) הנתון לתופעת המאוטאם (Mautaam) - בשפת מיזו "מות החיזרן" - פריחה ומוות של כל החיזרן בשנה אחת כל 49 שנה, שבשנה העוקבת יש מכת חולדות המשמידה את כל היבול ולכן כל 49 שנה יש רעב גדול שלאורך ההיסטוריה גרם לרוב לפריצת מלחמות על משאבים זמינים.
כלכלה
התמ"ג המקומי במיזוראם עמד בשנת 2012 על כ-1.1 מיליארד דולר. אחד מעמודי התווך של הכלכלה המקומית הוא הסחר עם דרום-מזרח אסיה, זאת בעקבות מיקומה של המדינה. מקורות נוספים לצמיחת המדינה הם חקלאות, מנהל ציבורי ובינוי. מגזר השירותים היווה נתח מרכזי מהכלכלה.
נכון לשנת 2013 ועל פי הבנק המרכזי של הודו, 20.4% מכלל אוכלוסיית המדינה נמצא מתחת לקו העוני, בדומה לממוצע הארצי. שיעור העוני באזורים הכפריים גבוה במיוחד ועומד על כ-35.4%. לעומת זאת, העוני באזורים העירוניים יחסית נמוך, ועומד על כ-6.4%.
רוב האוכלוסייה עוסקת בחקלאות. לאורך ההיסטוריה, החקלאות הייתה נפוצה באופן מסורתי באזור כמקור למזון לפרט, ולאו דווקא כמקור לצמיחה כלכלית אזורית. המוצרים המרכזיים המיוצרים במדינה כוללים אורז, פירות ותבלינים. למרות העיסוק הרב בחקלאות, ענף זה מפיק תפוקה נמוכה יחסית.
מיזוראם היא אחת היצרניות המובילות של במבוק בהודו. במדינה גדלים 27 מינים של במבוק, והיא מספקת 14% מהייצוא המסחרי של במבוקים מהודו. מוצרי היער תורמים כ-5% לתוצר הגולמי של המדינה.
תחבורה
התחבורה במיזוראם היא סוגיה מורכבת, בגלל מיקומה המרוחק בארץ. עצמאות הודו והפיצול מבנגלדש האריך בכ-1,400 ק"מ את הדרך לבנגל ולמטרופולין קולקטה. מערכת הכבישים כוללת 8,500 ק"מ, מתוכם 700 ק"מ כבישים מהירים. רוב תנועת הרכבות היא מסחרית. בשנים האחרונות ישנו ניסיון לפתח את נתיבי המים על מנת לחזק את התחבורה המקומית ואת הקשר המסחרי עם מיאנמר.
דמוגרפיה ותרבות
נכון למפקד האוכלוסין משנת 2011, אוכלוסיית מיזוראם מונה כ-1,091,014 נפש. המפקד מצביע על צמיחה של 22.8% מאז המפקד של שנת 2001. מיזוראם היא המדינה השנייה בקוטן אוכלוסייתה בהודו. מבחינה מגדרית, 50.62% מהאוכלוסייה הם גברים, לעומת 49.38% נשים. צפיפות האוכלוסייה היא 52 נפשות לקילומטר מרובע.
שיעור האוריינות במיזוראם עומד על כ-91.33% - השני בגובהו בהודו (אחרי קרלה) ומעל הממוצע הארצי העומד על כ-74%. כ-52% מאוכלוסיית המדינה מתגוררים באזורים עירוניים, הרבה מעל לממוצע בהודו.
מבחינה אתנית, רוב מכריע של האוכלוסייה מורכב משבטים רבים ומגוונים.
דת
החלוקה הדתית בשנת 2011 הייתה כך:
- נצרות- 87.16%
- בודהיזם- 8.51%
- הינדואיזם- 2.75%
- אסלאם- 1.35%
- סיקיזם- 0.03%
- ג'ייניזם- 0.03%
- אחר\ חוסר דת- 0.16%
מרבית מהאוכלוסייה היא נוצרית, בעיקר פרוטסטנטית. ישנם זרמים נוצרים נוספים כגון הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי וצבא הישע.
המיעוט הגדול ביותר הוא הבודהיזם, והזרם השכיח במדינה הוא הטהרוואדה.
בני מנשה
בעשורים האחרונים החלו בני המיזו, הנקראים גם לוש'אי (לו-סאיי), קרוביהם של שבטי קוקי-צ'ין, ממדינות מיזוראם ומניפור שבצפון מזרח הודו - לזהות את עצמם כצאצאי השבטים האבודים ולהתקרא בני מנשה. למעלה מאלף מהם עברו בפועל גיור אורתודוקסי ואלפים המירו את דתם ומחכים להתגייר. בתי כנסת ומרכזי לימוד הוקמו באייזול בירת מיזוראם, באימפל בירת מניפור, ובמספר עיירות נוספות. בשנת 2005 הוקפאו הליכי הגיור של בני מנשה עקב בעיות הלכתיות ומתחים שנגרמו ביחסים בין ממשלות ישראל והודו, בשנת 2006 חודשה פעילות הגיור אם כי בממדים צנועים ביותר.
באוקטובר 2006 עלו לארץ כשלוש מאות מבני המנשה ממיזוראם לישראל בליווי תקשורתי גדול, דרך מומבאי, והצטרפו לכאלף בני העדה הנמצאים בארץ. בשל מאבקי כוח בין הרשויות הדתיות, גוירו בני המנשה ברובם על פי מסורת יהדות ספרד, ונשלחו להתנחלויות בשטחי יהודה והשומרון.
פוליטיקה וממשל
המושל (ראש המדינה) ממונה אחת לחמש שנים על ידי נשיא הודו. השר הראשי (ראש הרשות המבצעת וראש המדינה בפועל) הוא מנהיג המפלגה הגדולה\ קואליציית מפלגות בפרלמנט. הבחירות לפרלמנט החד-ביתי (אשר מכיל 40 מושבים) נערכות אחת לחמש שנים. הבחירות האחרונות התקיימו בנובמבר 2013. המפלגה הדומיננטית בימינו היא הקונגרס הלאומי ההודי.
מחוזות
במיזוראם ישנם כשמונה מחוזות ושלוש מועצות אזוריות האמורות לספק אוטונומיה לשבטים השונים.
חינוך
בית הספר היסודי הראשון הוקם בשנת 1898 על ידי מיסיונרים נוצריים. המדינה נהנתה מזה זמן רב משיעורי אוריינות גבוהים במיוחד ביחס לממוצע בהודו. ב־1961 היה שיעור האוריינות כ-51%. במפקד משנת 2011 הוא הגיע ל-92%, לעומת הממוצע הארצי שעמד על כ-74%. בימינו, מיזוראם היא השנייה בשיעור האוריינות לאחר קרלה.
בשנת 2012 היו 3,894 בתי ספר במדינה. מתוכם 42% נמצאים בבעלות ציבורית ומנוהלים על ידי השלטון, 28% פרטיים ללא מימון ממשלתי, 21% פרטיים עם מימון ממשלתי, והשאר הם בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים השייכים למחוזות האוטונומיים. היחס בין המורה לתלמיד הוא בערך 1:20 ללימודים יסודיים ו-1:15 בבתי ספר על-יסודיים.
במדינה פועלת אוניברסיטה ציבורית, אוניברסיטה פרטית ומכללה אחת להנדסה.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מיזוראם- מיזוראם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| המדינות והטריטוריות של הודו | ||
|---|---|---|
| מדינות | אוטר פרדש • אוטראקהאנד • אודישה • אנדרה פרדש • אסאם • ארונאצ'ל פרדש • ביהר • ג'הרקאנד • גואה • גוג'ראט • הימאצ'ל פרדש • הריאנה • טמיל נאדו • טלנגאנה • טריפורה • מאדהיה פרדש • מניפור • מגהלאיה • מהאראשטרה • מיזוראם • מערב בנגל • נאגאלנד • סיקים • פנג'אב • צ'האטיסגאר • קרנאטקה • קרלה • ראג'סטאן | 
|
| טריטוריות איחוד | איי אנדמן וניקובר • ג'אמו וקשמיר • דאדרה ונאגר האוולי ודאמאן ודיו • טריטוריית הבירה הלאומית דלהי • לדאק • לקשאדוויפ • פודוצ'רי • צ'אנדיגאר | |
| מדינות לשעבר | איחוד המדינות המזרחיות • איחוד מדינות פטיאלה ופנג'אב המזרחית • אג'מר • אנדרה • בומביי • בופאל • בילספור • ג'אמו וקשמיר (מדינה) • היידראבאד • וינדהיה פרדש • טרוונקור-קוצ'ין • קוץ' ביהאר • מאדהיה בהרט • מדראס • מייסור • סאורשטרה • פנג'אב המזרחית • קוץ' • קורג | |
| טריטוריות איחוד לשעבר | ארונאצ'ל פרדש • גואה, דאמאן ודיו • דאדרה ונאגר האוולי • דאמאן ודיו • הימאצ'ל פרדש • טריפורה • מיזוראם • נאגאלנד | |
33963304מיזוראם