אמדוקס
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
 | |
 | |
| מטה החברה בצומת רעננה | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית, נאסד"ק: DOX |
| מייסדים | מוריס קאהן, שמואל מיתר, בעז דותן, אבינועם נאור |
| תקופת הפעילות | 1982–הווה (כ־42 שנים) |
| מיקום המטה | סנט לואיס, מיזורי, ארצות הברית |
| משרד ראשי | רעננה בישראל |
| ענפי תעשייה | תוכנה |
| מוצרים עיקריים | מערכות חיוב לקוחות (בילינג) וניהול קשרי לקוחות |
| שווי שוק | 9.72 מיליארד דולר (19 בדצמבר 2024) |
| הכנסות | 3.7 מיליארד דולר (2016) |
| רווח | 405.7 מיליון דולר (2016) |
| מנכ"ל | שוקי שפר (וגם נשיא) |
| אנשי מפתח | תמר רפפורט-דגים, מנהלת כספים ותפעול ראשית[1] |
| עובדים | 26,500 (2017) |
| www.amdocs.com | |
חברת אמדוקס היא מפתחת של תוכנות ושירותים למערכות חיוב לקוחות (בילינג) וניהול קשרי לקוחות (CRM). לאמדוקס יש מרכזי פיתוח במגוון רחב של מדינות, ובהן: ישראל, הודו, ארצות הברית, קפריסין וברזיל. אמדוקס היא חברה ציבורית. מניותיה נסחרות בנאסד"ק.
היסטוריה
החברה נוסדה בישראל בשנת 1982, כחטיבה בשם "עורק אינפורמיישן" (Aurec Information and Directory Systems) בקבוצת עורק שבשליטת מוריס קאהן והאחים צבי מיתר ושמואל מיתר. היא החלה כמיזם בתחומי המחשוב של חברת דפי זהב שאף היא הייתה אז בבעלות קבוצת עורק. עם חתימת החוזה לאספקת תוכנת מדריכי דפי זהב לחברת הטלפונים האמריקאית SBC) Southwestern Bell Corporation, כיום AT&T) ב-1985, רכשה חברת SBC 50% מהבעלות על החברה, ושינתה את שמה לאמדוקס. החברה התאגדה לצורכי מס באיי גרנזי בשנת 1988, מטה החברה שוכן בצ'סטרפילד, פרבר של סנט לואיס, מיזורי שבארצות הברית, והנהלתה הבכירה נמצאת ברעננה. לקוחותיה הם בעיקר מהסקטור הציבורי ומתחום הטלקומוניקציה, ובהם חברות ענק כגון: AT&T ,Vodafone ,Sprint ,T-Mobile.
ביוני 1998 הונפקה לראשונה אמדוקס בבורסה לניירות ערך בניו יורק וגייסה 252 מיליון דולר במחיר של 14 דולר למניה לפי שווי שוק של 2.75 מיליארד דולר.[2] כעבור שנה, ביוני 1999, יצאה החברה להנפקה שנייה וגייסה 673 מיליון דולר לפי מחיר של 22 דולר למניה. הנפקה זו כללה הצעת מכר של בעלי השליטה בחברה.[3] ארבעה חודשים אחר כך השלים מוריס קאהן, הצעת מכר של מניות אמדוקס בסכום של כ-502 מיליון דולר, "אמדוקס אינטרנשיונל", חברה פרטית בשליטתו, מכרה 18 מיליון מניות אמדוקס לפי מחיר של 24.25 דולר למניה. בשנים 1998–2000 גייסה אמדוקס בסך הכול כ-1.5 מיליארד דולר בהנפקות, מהם כ-300 מיליון דולר לחברה עצמה. השאר, כ-1.2 מיליארד דולר, זרמו לבעלי השליטה ולמנהלים הבכירים בחברה.[4][5]
בעת הנפקת החברה בעלי המניות העיקריים, בנוסף למוריס קאהן, חברת SBC ומנהלי אמדוקס, הייתה קרן "וולש, קרסון, אנדרסון וסטו" (WCAS). קרן זו קיבלה, בתמורה להלוואה של 125 מיליון דולר והשקעה של 120 מיליון דולר באמדוקס, כ-29% ממניות החברה בשנת 1997, כחלק ממהלך של חלוקת דיבידנד טרם ההנפקה, בהיקף של 79 מיליון דולר. מנהל הקרן, ברוס אנדרסון, היה יושב ראש דירקטוריון אמדוקס במשך כ-14 שנים.[6][7] חלק ממנהלי אמדוקס ועובדיה קיבלו אופציות ושאר מכשירי תגמול מבוססי הון באמצעות קרן "TOES Corporation", קרן הרשומה במקלט מס, ומאחר שאמדוקס עצמה רשומה במקלט מס (איי גרנזי), לא נדרשו בעלי האופציות לשלם מס בעת המימוש.[8][9]
ב-15 בנובמבר 2010 החליף אלי גלמן את דב בהרב כמנכ"ל ונשיא אמדוקס.
בשנת 2014 הועברו ניירות הערך של החברה למסחר בבורסת נאסד"ק.
רכישות ומיזוגים
בספטמבר 1999 רכשה אמדוקס את ITDS האמריקנית ב-182 מיליון דולר במניות. בפברואר 2000 רכשה אמדוקס את חברת סולקט הקנדית (Solect Technology Group) תמורת 1.2 מיליארד דולר במניות. רכישה זו הייתה העסקה הגדולה ביותר שבוצעה אי-פעם על ידי חברה ישראלית עד אז. סולקט השלימה לאמדוקס יכולות בתחום הבילינג לחברות תקשורת מבוססות IP.[10]
בשנת 2001, רכשה אמדוקס את יצרנית תוכנות ניהול קשרי לקוחות קלריפיי (Clarify), תמורת 200 מיליון דולר במזומן מידי חברת נורטל. רכישת קלריפיי איפשרה לאמדוקס להרחיב את היצע התוכנות שלה, ואת בסיס הלקוחות.[11] בנובמבר 2003, חברת רכשה את חברת הסטארט-אפ הישראלית אקזקט (XACCT) תמורת 30 מיליון דולר.[12] בשנת 2006, רכשה את חברת Cramer Systems, חברה פרטית בריטית, תמורת 375 מיליון דולר במזומן. חברה המתמחה בפתרונות Operations support systems) - OSS), מערכות לתמיכה תפעולית. באותה שנה רכשה גם את החברה האמריקנית Qpass תמורת 275 מיליון דולר במזומן. חברה המתמחה בפתרונות בתחום המסחר הדיגיטלי.[13]
באפריל 2015 הודיעה החברה על רכישת חטיבת הבילינג של קומברס תמורת 272 מיליון דולר.[14] בנובמבר 2015, רכשה את חברת התוכנה הישראלית cVidya, המפתחת מערכות לניהול הכנסות ומניעת רמאויות בחברות טלקום, תמורת 30 מיליון דולר.[15] באוגוסט 2016 הודיעה החברה כי תרכוש את חברת פונטיס הישראלית תמורת 90 מיליון דולר.[16]
מוצרי החברה בישראל ובעולם
במשך הזמן הפכה אמדוקס למפתחת מערכות הבילינג הגדולה בעולם, כיום מוצריה משווקים בכ-60 מדינות והיא מספקת שירותים לכ־90% מחברות הטלפון בארצות הברית.
מוצר המדף הבסיסי העיקרי של אמדוקס הוא מערכת CRM משולבת מנוע בילינג וקטלוג מוצרים לשימוש בארגונים גדולים, מוצר הבסיס כולל התאמות לעולם הטלקומוניקציה בכלל והסלולר בפרט. עם התפתחות המוצרים והגרסאות תוספות שנדרשו ללקוחות מסוימים הוטמעו לגרסתו הבאה של מוצר המדף.
דוגמאות לחברות מהעולם המשתמשות במוצרי אמדוקס: AT&T, BT Group, Sprint, T-Mobile, Vodafone, (אנ')Bell Canada, (אנ')Rogers Communications, (אנ')Telekom Austria ועוד.
בישראל חברות הסלולר סלקום[17] ופלאפון רכשו מוצרים שונים של אמדוקס, במרכזם המוצר Amdocs Clarify Classic Client כאשר בסלקום רק עובדי אמדוקס משמשים כמפתחי התוכנה ומרביתם עובדים בבית הלקוח ובפלאפון כלל הפיתוחים מבוצעים על ידי אנשי הפיתוח של פלאפון מלבד תמיכה בתקלות שמוגדרות ליבה וקו שלישי (Core). שתי החברות רכשו את המוצר בשנת 2000, עליו בוצעו התאמות (Customization) מקומיות רבות כדי להתאים למוצרים השונים ולתהליכי השירות הייחודיים. אותו המוצר שנרכש ב-2000 משמש כמערכת העיקרית לניהול קשרי לקוחות עד היום (נכון לאוקטובר 2012).
דוגמה נוספת היא חברת בטר פלייס הישראלית שהשתמשה במוצר Amdocs Clarify Smart Client, עליו בוצעו התאמות רבות לעולם הרכב וצריכת האנרגיה שעד היום לא נדרשו מאמדוקס בעולם הטלקומוניקציה. המפתחים עבור פרויקט זה היו כולם עובדי אמדוקס ומרביתם ישבו בבית הלקוח.
הנהלת אמדוקס
מנכ"לים
יושבי ראש הדירקטוריון
- בעז דותן 1995-1997
- ברוס אנדרסון 1997–2011
- רוברט מיניקוצ'י מ-2011
ארגון
מטה החברה נמצא בסנט לואיס, ארצות הברית והמשרד הראשי בצומת רעננה. בנוסף בישראל יש לאמדוקס מרכז פיתוח שהוקם בשנת 2001 בפארק התעשייה ספירים (פארק משותף לעיריית שדרות ולמועצה אזורית שער הנגב).[20] המרכז הורחב בשנת 2003 לאחר שקיבל מענק ממשלתי בסך 15 מיליון דולר.[21] בשנת 2013 פתחה אמדוקס מרכז פעילות למתן שירותים מנוהלים ללקוחותיה בנצרת.[22] בעבר היו לאמדוקס מרכזים גם בירושלים, בחיפה ובהוד השרון, אך מרכזים אלה אוחדו עם השנים עם פעילותה ברעננה. נכון לשנת 2017 מעסיקה אמדוקס בישראל 4,614 עובדים, המהווים כ-19% ממצבת כוח-האדם של החברה.[23]
בשנת 1997, הקימה אמדוקס מרכז פיתוח בלימסול שבקפריסין, לאחר שקיבלה הטבות מס והקלות מינהליות מממשלת קפריסין, שאיפשרו לה להעסיק מתכנתים מהודו וממזרח אירופה במדינה.[24] לאחר הצטרפות קפריסין ומדינות מזרח אירופה לאיחוד האירופי בשנת 2004, הורחב המרכז מאחר שעובדים ממזרח אירופה יכולים לעבוד בקפריסין ללא צורך באשרת עבודה. נכון לשנת 2017, מעוסקים בקפריסין 650 עובדים. בנוסף לאמדוקס יש מספר מרכזי פיתוח בהודו בהם, נכון לשנת 2017, מועסקים 9,960 עובדים. הפעילות של אמדוקס בהודו החלה בשנת 2003.[25]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של אמדוקס
- אפרת נוימן, אמדוקס תציין 25 לייסודה בחגיגה יקרה, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2006
- גיא רולניק ואמיר טייג, הכירו את דב בהרב: האיש שקיבל חברה של 1.6 מיליארד דולר ומסר למחליפו 5.3 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 9 בדצמבר 2010
- שניר הנדלר, הירושה שמשאיר דב בהרב: אמדוקס גייסה 700 עובדים בישראל ב-2010, באתר כלכליסט, 9 בדצמבר 2010
- הלל קורן, אמדוקס מפספסת תחזית ההכנסות; הרוויחה 118 מיליון דולר, באתר גלובס, 1 באוגוסט 2012
- אשר שכטר, ענקית הבילינג | אמדוקס מציגה: חשבון פשוט, באתר TheMarker, 11 באוגוסט 2012
עמרי זרחוביץ', עסקי חברות הטלקום מתנוונים והולכים - באמדוקס מפתחים להן תחמושת חדשה, באתר TheMarker, 3 בינואר 2017- שירי חביב ולדהורן, אמדוקס מעסיקה בהודו כ-10,000 איש - מעל 40% מעובדיה, באתר גלובס, 12 בדצמבר 2017
- נמרוד בוסו, אמדוקס הודיעה: בתוך חמש שנים נעזוב את בניין המטה בצומת רעננה, באתר כלכליסט, 14 בדצמבר 2017
הערות שוליים
- ^ דיאנה בחור ניר, "הביטו עלי מוזר באמדוקס כאשר חזרתי 10 ימים אחרי לידה", באתר כלכליסט, 11 במרץ 2021
- ^ אמדוקס התחברה לוול-סטריט, החברה גייסה ביום ו' 252 מיליון דולר לפי שווי של 2.75 מיליארד דולר, באתר גלובס, 22 ביוני 1998
- ^ אמדוקס גייסה 673 מיליון דולר; בקווב גייסה 66 מ' ד' לפי שווי של 420 מ' ד', באתר גלובס, 9 ביוני 1999
- ^ המיליונרים של אמדוקס, באתר גלובס, 28 בינואר 1999
- ^ 18 בכירי אמדוקס מחזיקים מניות בכ-1.8 מיליארד דולר, באתר גלובס, 19 ביולי 2000
- ^ SBC מקבלת מתנה: מניות אמדוקס ב-400 מיליון דולר, באתר גלובס, 24 בפברואר 2000
- ^ גתית פנקס, קרן וולש קרסון חילקה את כל אחזקותיה באמדוקס לשותפיה, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2003
- ^ השגריר של אמדוקס, באתר גלובס, 22 ביוני 2004
- ^ עידו אלון, מנהלי אמדוקס מחזיקים ב-25% מהחברה, באתר הארץ, 25 במרץ 2003
- ^ סופי שולמן, מה תהיה הרכישה הבאה של אמדוקס?, באתר הארץ, 30 במאי 2000
- ^ אמדוקס רכשה את חברת ה-CRM קלריפיי תמורת 200 מיליון דולר במזומן, באתר TheMarker, 2 באוקטובר 2001
- ^ עודד חרמוני, נקבע היקף עסקת אקזקט - אמדוקס תשלם 30 מיליון דולר במזומן, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2003
- ^ אמדוקס מוציאה 650 מיליון דולר בחודש וחצי - רוכשת את קריימר ב-375 מיליון ד', באתר TheMarker, 20 ביולי 2006
- ^ עמרי זרחוביץ', אמדוקס רוכשת את פעילות הבילינג של קומברס ב-272 מיליון דולר, באתר TheMarker, 29 באפריל 2015
- ^ ענבל אורפז, אמדוקס השלימה את רכישת cVidya ב-30 מיליון דולר; 10% מהעובדים פוטרו, באתר TheMarker, 18 בינואר 2016
- ^ רותי לוי, אמדוקס רוכשת את פונטיס מרעננה בכ-90 מיליון דולר, באתר TheMarker, 29 באוגוסט 2016
- ^ Cellcom Chooses Amdocs End-to-End Convergent Solution for Voice and Internet Services (באנגלית)
- ^ "הכירו את דב בהרב: האיש שקיבל חברה של 1.6 מיליארד דולר ומסר למחליפו 5.3 מיליארד דולר". TheMarker. נבדק ב-2022-04-26.
- ^ קובי ישעיהו, אלי גלמן פורש מתפקיד מנכ"ל אמדוקס; שוקי שפר יחליף אותו, באתר גלובס, 1 באוגוסט 2018
- ^ אמדוקס לא ממתינה לתמיכה ממשלתית - מקימה בית תוכנה בשדרות, באתר TheMarker, 3 בינואר 2001
אורה קורן, אמדוקס החלה בהפעלת מרכז אמדוקס נגב, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2001 - ^ אמדוקס זכתה במכרז התמ"ס להקמת מרכז פיתוח בשדרות, באתר גלובס, 31 ביולי 2002
- ^ ענבל אורפז, בלי עבר ביחידה 8200: הפספוס הענק של ההיי-טק הישראלי, באתר TheMarker, 22 בינואר 2014
- ^ שירי חביב ולדהורן, אמדוקס סוגרת פעילות בחיפה ומעבירה העובדים לרעננה, באתר גלובס, 6 במרץ 2018
- ^ חיים ביאור, מזל שלא הבאנו מתכנתים מהודו, באתר הארץ, 17 באפריל 2001
- ^ אמדוקס בוחנת הקמת מרכז פיתוח בהודו, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2003
34357889אמדוקס