חיים גבריהו
| לידה |
19 באוקטובר 1914 זאדני, אוסטרו-הונגריה |
|---|---|
| פטירה |
20 בדצמבר 1989 (בגיל 75) ירושלים |
| ענף מדעי | מקרא, בלשנות, וארכאולוגיה |
חיים משה יצחק (חמ"י) גבריהו (19 באוקטובר 1914, אוסטרו-הונגריה - 20 בדצמבר 1989, ירושלים) היה יו"ר החברה לחקר המקרא בישראל, יו"ר החברה היהודית העולמית לתנ"ך, מייסד הכינוסים הארציים לתנ"ך, מייסד החידונים העולמיים לתנ"ך וחבר מועצת העיר ירושלים מטעם הציונות הדתית.
ביוגרפיה
נולד בשם חיים גוטסמן בכפר זאדני (כיום הכפר פריבורז'בסקה (אוק') שבאוקראינה) לשיינדל (הרשקוביץ) ואלתר גד גוטסמן והוא הבן השלישי ממשפחה בת 9 נפשות. מילדותו למד חיים בחדר ובבית ספר עממי. מהגיעו לבר-מצווה, למד בישיבותיהם של הרב יוסף צבי דושינסקי בעיר חוסט, בישיבת הרב יוסף הלוי בעיר קיראליהאזה (קורולבו (אנ')) שבקרפאטו-רוס, בישיבת הרב שמחה נתן גרינבורג בעיר קזמארק (קז'מרוק (אנ')) שבסלובקיה, בישיבת הרב מרדכי מרגליות יפה שלזינגר בעיר אייזנשטאדט שבאוסטריה וכן כמה חודשים בישיבת הרב יוסף ברויאר בפרנקפורט גרמניה. בשנת 1933 הצטרף לפלוגות ההכשרה של "בני עקיבא" בצכ'יה ועסק בהכשרה לקראת עלייה לארץ ישראל. במהלך ההכשרה פגש את לאה לנדסמן אך לא הזדמן לה לעלות לארץ איתו בשנת 1936. בהגיעו לארץ ישראל הלך להכשרה של קבוצת שח"ל ברחובות ולאחר מכן היה בין המקימים של קיבוץ טירת-צבי[1]. השניים היו בתקשורת ענפה ביידיש וכן בעברית מנוקדת במהלך השנים 1936–1939. לאה וחיים התחתנו בבית הכנסת החורבה בשנת 1940 ולהם ארבעה ילדים; דבורה (1943 - נפטרה בגיל שלושה שבועות), בתיה (1944), ראובן (1947, קצין סיירת שריון שנהרג במלחמת יום הכיפורים בקרב החווה הסינית), וגלעד (1949)[2].
חיים עבד בעבודות שונות; ליטוש יהלומים, גננות, הוראה ועוד. רעייתו לאה עבדה בעבודות שונות כדי שחיים יוכל להתפנות ללימודים אקדמאיים וכך הוא למד מקרא, לשון, וארכאולוגיה. בשנות ה-40 החל ללמד בבית הספר לבנות של חנה שפיצר. הוא הוסמך במדעי הרוח בשנת 1944 על ידי האוניברסיטה העברית[3].
חיים היה פעיל מאוד בתחום ההגנה בשכונת שמעון הצדיק בירושלים. במלחמת השחרור לחם בהגנת שער מנדלבאום פעמים רבות, ישיבותיהם של חברי ההגנה של השכונה נערכו בביתם של לאה וחיים. חיים עבד ביד ושם אך עקב מעבר המוסד לתל אביב בגלל המצור על ירושלים נאלץ להפסיק את עבודתו שם[4].
בקיץ 1952 עברו חיים ולאה לביתם בשיכון הסוכנות היהודית בשכונת נווה שאנן. לשכונה היה צריף תפילה קטן. בהקמת מוזיאון ישראל נהרסו חלקים רחבים מהשכונה וכן פוצו התושבים, אך לא נבנה בית כנסת חדש, וחיים גבריהו התעקש מול עיריית ירושלים שייבנה בית כנסת חדש טרם ייהרס הישן. בשנת 1955 נפטרה בטרם עת לאה, ובית הכנסת של שכונת נווה שאנן נקרא על שמה "אהל-לאה". בשנת 1962 השלים חיים את הדוקטורט שלו בנושא "מלחמת התנ"ך באלילות"[5] באוניברסיטה העברית בהדרכת משה צבי סגל, יחזקאל קויפמן, ואנדרה נהר. בשנת 1964 הושלמה הקמת בית הכנסת החדש של השכונה ונחנך באותו השם.
בשנת 1956 התחתן חיים עם חנה דוידוביץ, איתה חי בנווה שאנן עד מותו ב-1989. חנה גדלה בכפר סמוך לחיים בהרי הקרפטים, ניצולת אושוויץ וחברת פלמ"ח. להם שתי בנות; שרה (1957), הידועה כשרי אנסקי (עיתונאית, בשלנית ומחברת ספרי בישול ישראלית) ורחל (1959), כיום רחל אור אורטרגר, דיאטנית ואחות דיאטטית.
חידון התנ"ך
ביוזמתו של גבריהו התקיים חידון התנ"ך הבינלאומי למבוגרים[6][7] בעשור למדינת ישראל (1958). ב-1963 הקים את חידון התנ"ך העולמי לנוער שהפך לאירוע שנתי קבוע המתקיים בכל שנה ביום העצמאות.
החברה לחקר המקרא
פרופ' גבריהו היה בין מייסדי החברה לחקר המקרא ושירת כיו"ר שלה. בין היתר בתפקידו זה העביר שיעורי תנ"ך שבועיים לראשי הממשלה דוד בן-גוריון ומנחם בגין, וכן לנשיא יצחק נבון. מטרתו הייתה לקרב את כל ישראל, חילוניים ודתיים, באמצעות לימוד תורה. פעמים רבות אכן הוטחה עליו ביקורת שלימד ספרי קודש במונחים עממיים מדי.
חוג התנ"ך בבית ראש הממשלה ובבית נשיא המדינה
החוג הראשון לתנ"ך התקיים בי"ט במרחשון תשי"ח (4 לדצמבר 1958)[8] והתכנס אחת לשבועיים בבית ראש הממשלה דוד בן-גוריון. חיים יזם את החוגים וארגן אותם, וכעבור השנים נערך החוג בבית נשיאי המדינה יצחק בן-צבי, זלמן שזר, אפרים קציר, יצחק נבון, ובבית ראש הממשלה מנחם בגין.
ההרצאות והשיח פורסמו בסדרת ספרים עיוניים "דברי חוג העיון בתנ"ך בבית ראש הממשלה".
פרסומים
- אנשי גלעד : סיפור אוטופי על החיים בארץ ישראל במשך שלושת הדורות הבאים - 1942[9]
- ברכת המינים - 1949
- קורס בכתב גמרא - 1952
- לדמותם של צדיק ורשע בתנ״ך ואצל עמי המזרח הקדמון - 1953
- פרעה מלך מצרים - 1966
- אליהו הנביא לפי המקרא - 1966
- על אלישע הנביא - 1988
- ספר פרופ' חמ"י גבריהו - 1989
לאחר מותו
- ספר פרופ’ חמ"י גבריהו ב - 1991
- מעשה סופרים במקרא - 2000
קישורים חיצוניים
- תולדות משפחת גבריהו-גוטסמן, ספר מאת אחיו שמואל גבריהו
- מיכל אנסקי מספרת על סבה פרופסור חיים גבריהו
- גל-עד לסרן ראובן גבריהו (אורכב 17.10.2013 בארכיון Wayback Machine)
הערות שוליים
- ^ חיים גבריהו, עם העליה לטירת צבי, זרעים: ירחון בני עקיבא בארץ-ישראל י', 1937 (שנה ב'), עמ' 13-14
- ^ שמואל דב גבריהו-גוטסמן, תולדות משפחת גבריהו- גוטסמן, 2005
- ^ שמות המוסמכים למדעי הרוח, הבוקר, 18 בדצמבר 1944
- ^ גלעד גבריהו, שכונת נוה שאנן ירושלים, 2013
- ^ התכתבות בין רחל ינאית בן-צבי לבין ד"ר חיים משה יצחק גבריהו, יו"ר "החברה לחקר המקרא בישראל". (עמ' 41), באתר ארכיון המדינה
- ^ יונתן אוריך, יוסף שער, מחבר חידוני התנ"ך העולמי, הלך לעולמו, באתר כיפה, 19 בנובמבר 2013
- ^ חגיגות העשור - החידון התנ"כי, חיילים מצטיינים (עמ' 31), באתר ארכיון המדינה, 1958
- ^ בן ציון לוריא (ע), עיונים בספר שמואל - חלק' א', 1992
- ^ הספריה הלאומית, [http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001859862/NLI אנשי גלעד : סיפור אוטופי על החיים בארץ ישראל במשך שלושת הדורות הבאים אנשי גלעד : סיפור אוטופי על החיים בארץ ישראל במשך שלושת הדורות הבאים הוא ספר אשר נכתב בשנת תש"ב על ידי גבריהו, חיים משה יצחק, 1914-1989 גבריהו, חיים משה יצחק, 1914-1989], באתר הספרייה הלאומית
32559008חיים גבריהו