אלון מורה
ערך זה עוסק בהתנחלות בשומרון. אם התכוונתם לאתר מקראי, ראו  | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | שומרון |
| גובה ממוצע[1] | 661 מטר |
| תאריך ייסוד | 1980 |
| תנועה מיישבת | אמנה |
| סוג יישוב | יישוב קהילתי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1] | |
| - אוכלוסייה | 2,103 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.4% בשנה |
(למפת צפון השומרון רגילה)   אלון מורה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
4 מתוך 10 |
| http://www.elonmoreh.co.il | |
אֵלוֹן מוֹרֶה היא התנחלות בשומרון, הסמוכה לעיר שכם. הקמת אלון מורה, מהוותיקות בהתנחלויות, לוותה במאבק ממושך של מייסדיה במשך כשבע שנים, עד לקבלת אישור מממשלת ישראל להקמת היישוב. במהלך שנים אלו התגבשה תנועת גוש אמונים, שריכזה את הפעילות האזרחית ליישוב יהודים בשטחי יהודה ושומרון וחבל עזה.
ההתנחלות צופה אל תל בלטה, אשר הוצע לזהותו עם שכם המקראית, ונקראה על שם האתר המקראי אלון מורה הנזכר פעמיים בתנ"ך, בקרבת העיר שכם, הר עיבל והר גריזים: ”וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ”[3], וכן: ”וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל הַגִּלְגָּל אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה”[4]. שמה של גִּלְגָּל זו השתמר בח'רבת ג'לג'ול שבשיפולי הר גריזים[דרוש מקור].
גאוגרפיה
אלון מורה ממוקמת על מורדותיו הדרומיים של רכס הר כביר, במרחק קילומטרים ספורים צפונית מזרחית לשכם. רכס הר כביר נמתח לאורך כחמישה ק"מ מדרום-מזרח לצפון-מערב. פסגתו המערבית מתנשאת לגובה של 792 מ' מעל פני הים. אלון מורה ממוקם מגובה 650 מ' ועד 750 מ' מעל פני הים. צפון היישוב נמצא על הר תלול ומתנשא כ-600 מטרים מעל סביבתו. שטחו המתוכנן של היישוב מגיע לכדי 4,000 דונם, חלקם מכוסים בחורש של עצי אורן.
למרגלות היישוב מצפון נמצאים עיינות בדן, הנזכרים עוד במקורות חז"ל, עמק תרצה ונחל תרצה, וכן הכביש הראשי שכם-בקעת הירדן המגיע לגשר אדם. זוהי "דרך מבוא השמש" ההיסטורית, שבה עברו, על פי המסורת, בני ישראל עם כניסתם לארץ בהנהגת יהושע, בדרכם לבנות מזבח בהר עיבל.
מצפון לעמק תרצה רכס הר טמון, וממזרח לו בקעת הירדן והרי הגלעד בעבר הירדן. ממערב ליישוב נמצאים הר עיבל והר גריזים, אתרי ההתרחשות המקראית של מעמד הברכה והקללה[5], ובתווך העיר שכם. בסמוך מדרום ליישוב נמצאים הכפרים עסכר (הוא "עין סוכר" מתקופת בית שני)[6], עזמוט, דיר אלחטב, סאלם (הוא "שלם עיר שכם" הנזכר בבראשית ל"ג לפי אוסביוס) ובית דג'ן. דרומית יותר שוכן עמק המכמתת, אשר בו עוברת הדרך הראשית שכם-רמאללה-ירושלים.
היסטוריה
לאחר מלחמת ששת הימים הוקמו התנחלויות ברמת הגולן, בסיני, ברצועת עזה, בבקעת הירדן, בגוש עציון ובחברון. כן הוקם מבוא חורון באזור לטרון. חבל הארץ היחיד שנכבש במלחמת ששת הימים ולא הוקמו בו התנחלויות עד מלחמת יום הכיפורים היה השומרון.
לאחר מלחמת יום הכיפורים, עם התגבשות גוש אמונים, הוקם גרעין אלון מורה על ידי מנחם פליקס ובני קצובר במטרה להקים התיישבות יהודית בשומרון ובמיוחד באזור שכם, העיר הגדולה בשומרון. הגרעין מנה בתחילתו כמה עשרות משפחות ומספר רווקים ורווקות. הגרעין ניהל מגעים רבים במטרה להקים יישוב במקומות שונים באזור שכם[7]. לאחר שנתקלו בסירוב של הממשלה החלו בגרעין לקיים הפגנות התיישבות, שפונו פעם אחר פעם בידי הממשלה. בעלייה השמינית, בתחנת הרכבת מסעודיה, בחנוכה ה'תשל"ו, ניתן לגרעין אישור על ידי ממשלת יצחק רבין, להתיישב במחנה "קדום", 11 ק"מ מערבה משכם[8].
לאחר עליית הליכוד לשלטון ב-1977 הבטיח ראש הממשלה מנחם בגין שיהיו הרבה אלוני מורה. חברי גרעין אלון מורה לא הסתפקו בהתיישבות במחנה קדום ובקשו להקים עיר יהודית בגבעות הטרשיות ממזרח לשכם[9]. לצורך כך נוהלו מגעים רבים עם גורמים בממשלה. בספטמבר 1978, בעקבות התחייבות של ראש הממשלה מנחם בגין שלא להקים התנחלויות במשך שלושה חודשים, עלו מתנחלים מגוש אמונים להתנחלות באזור חווארה[10]. בדצמבר 1978, לקראת תום שלושת החודשים, דרשו בגרעין אלון מורה להקים את היישוב ממזרח לשכם[11] וב-31 בדצמבר 1978 יצאו במסע עצמאי להר חווארה. המסע נעצר בידי צה"ל[12] והמשתתפים קיימו במקום שביתת שבת עד שיורשו להקים את ההתנחלות בהר חווארה[13]. לאחר שמונה ימים הושגה הסכמה עם המתנחלים שהיישוב יוקם בעיתוי ובמקום שהממשלה תקבע, והמפגינים שבו לבתיהם[14]. במאי 1979 נערך גרעין אלון מורה לחידוש המאבק, לאור ההתמהמהות בהקמת ההתנחלות ליד שכם[15]. במחלקה להתיישבות ניסו לאתר אדמות מדינה או אדמות נפקדים שמתאימות להתנחלות, לאחר ששר הביטחון סירב להפקיע אדמות לשם כך[16]. בעיתונות התפתח ויכוח על נחיצות ההפקעה, אל מול היתכנות הרכישה[17]. בתחילת יוני 1979 בוצעה ההפקעה והיישוב הוקם. חלק מחברי הגרעין עברו לאתר אלון מורה המקורי (היום איתמר), וחלקם נשארו במחנה קדום שהפך ליישוב קדומים. בישיבת הקבינט הכריז בגין ”כשתגיע שעתי לעמוד בפני בית דין של מעלה וישאלוני מהו המעשה הטוב שעשית שבגללו אתה ראוי להיכנס לגן עדן - אשיב: אלון מורה”.[18]
בעקבות עתירה לבג"ץ נגד שימוש בקרקעות המופקעות של "איתמר" לצורך הקמת התיישבות, פסק בית המשפט כי ההפקעה אינה חוקית[19] והממשלה החליטה להעביר את היישוב אלון מורה למיקומו הנוכחי בהר כביר. מרבית המתנחלים הסכימו לעבור להר כביר[20] ובסוף ינואר 1980 הועבר רוב הציוד של אלון מורה להר כביר[21]. במקביל, פעלו המתנחלים והשר אריאל שרון לרכוש קרקעות באזור רוג'יב כדי לאפשר את המשך קיום ההתנחלות במקומה הנוכחי[22]. אולם ארבע משפחות ועשרה רווקים סירבו להתפנות ואף הקימו במקום ישיבה עם הרב ישראל אריאל[23] והם פונו בכוח בתחילת פברואר 1980[24]. בשנת 1984 הוקמה ההתנחלות איתמר במקום.
מוסדות חינוך וקהילה
ביישוב פועלים מעון לגילאי 0-3, גן לגילאי 3, שני גני-ילדים - לגילאי 4-5, תלמוד תורה נחלת צבי לבנים בכיתות א-ו, בית ספר נחלת צבי לבנות בכיתות א-ח, ישיבת הסדר ברכת יוסף בראשות רב היישוב, הרב אליקים לבנון וכן ישיבה תיכונית עם חטיבת ביניים אזורית, ספריה, אולם ספורט, בריכת שחיה הפועלת בימי הקיץ. ישנם 5 בתי כנסת, מועדון קשישים, תנועת נוער - אריאל. ביישוב קיים גם מרכז לרפואה משלימה בשם "חצר הגפן".
מכון חלקת השדה
מכון חלקת השדה פועל משנת 1982. בקמפוס העומד לרשותו הוא מארח עד 200 בני נוער להשתלמויות בנושאי יהדות ואמונה ובנושאי ארץ ישראל. שמו ניתן לו מהאמור בספר בראשית: ”וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בְּבֹאוֹ, מִפַּדַּן אֲרָם; וַיִּחַן, אֶת-פְּנֵי הָעִיר. וַיִּקֶן אֶת-חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר נָטָה-שָׁם אָהֳלוֹ, מִיַּד בְּנֵי-חֲמוֹר, אֲבִי שְׁכֶם- בְּמֵאָה, קְשִׂיטָה. וַיַּצֶּב-שָׁם, מִזְבֵּחַ; וַיִּקְרָא-לוֹ--אֵל, אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל.”ספר בראשית, פרק ל"ג, פסוקים י"ח-כ'.
המכון התרכז בתחומים הבאים:
- היותו "מדרשת טיולים" לאזור. האירוח במקום והסיורים בסביבה הקרובה. אגף הטיולים נסגר בינואר 2016 עקב חובות, מספר עובדים הועסקו ב"מדרשת שומרון" השייכת אף היא לאיגוד 'אשכולות'.
- השתלמות לבנות מסיימות אולפנה בנושאי כשרות בבית.
שכונות היישוב
עקב שטחו הרחב של היישוב, 9,000 דונם, הוקמו בסביבתו שכונות.
שכונת גבעות עולם
השכונה מונה כ-40 משפחות. ומכונה גם בשם "אשדר" על שם החברה שבנתה אותה. שם השכונה "גבעות עולם" על שם הברכה שנאמרה ליוסף: "וליוסף אמר... ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם" (ספר דברים לג,יג-יד), כיוון שהיישוב אלון מורה נמצא בנחלת שבט אפרים שהוא מבניו של יוסף.
שכונת מצפה תרצה
שכונת מצפה תרצה, הממוקמת במרומי היישוב, בנויה מבתים צמודי קרקע דו-משפחתיים. השכונה נקראת על שמה של תרצה פורת (נערה בת 14 תושבת היישוב, שנרצחה בכפר ביתא ב-1988), ועל שם עמק תרצה הפרוש למרגלות היישוב אלון מורה.
שכונת "הרחיבי"
השכונה הייתה בנויה על הכתף היורד מהר כביר לכיוון דרום. שמה בא מהפסוק בספר ישעיהו: ”רָנִּי עֲקָרָה, לֹא יָלָדָה; פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא-חָלָה, כִּי-רַבִּים בְּנֵי-שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר ה'. הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ, וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ--אַל-תַּחְשֹׂכִי; הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ, וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי. כִּי-יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי; וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ, וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ.” (פרק נ"ד, א'-ג')
במקום היה מבנה בית כנסת מאבן מקומית שנבנה במהלך פעילות של נוער למען ארץ ישראל, נטיעות על שטח של 150 דונם ומתוכננת שכונה הכוללת 30 יחידות דיור.
גבעת "הרחיבי" באלון מורה היא הגבעה הקרובה ביותר לשכם ולקבר יוסף. המרחק ממנה לשכם הוא 4 ק"מ.
בפינוי שנערך באוקטובר 2007 נתקלו כוחות הביטחון בהתנגדות של 80 המתנחלים ששהו במקום. המתנחלים ניסו לחסום את דרכם של החיילים והשוטרים. בעימותים בין הצדדים נפצעו באורח קל מאד שני אזרחים ושוטר מג"ב. [1]
פורת יוסף (חוות סקלי)
חוות סקאלי הוקמה על ידי יצחק סקלי כ-4 ק"מ מזרחית לאלון מורה על רכס הר כביר, בגובה 792 מטר מעל פני הים.
הגבעה נקראת על שמו של פורת יוסף כהן, שהתגורר בה ונפטר בן 4 בשנת 2009.
בחווה גרות מספר משפחות בבתי עץ, בתי אבן ומבנים ניידים. הגבעה היא חווה חקלאית ותושביה מתפרנסים מעיסוק בבניה, מעדר הכבשים שברשותם וממקצועות חופשיים אחרים.
אתרי טבע ונוף
מצפון לאלון מורה מצוי הר כביר. עליו נמצאו שרידי חקלאות קדומה: בורות מים, גתות ובורות סיד.
שיח' בילאל אבן רבאח
בפסגת הר כביר ממוקם מבנה מקודש קדום (ולא קבר) לזכרו של השיח' בילאל אבן רבאח[דרוש מקור].
מצפה לונצי
במרומי הר כביר, הוקם בסיוע הקק"ל "מצפה לונצי" ע"ש תת-אלוף במילואים יוסף לונץ, מושל שכם בעבר, שהיה ידיד ההתיישבות וידיד גרעין אלון מורה. זוהי נקודת תצפית ייחודית המשקיפה על נוף מרהיב בהיקף של 360 מעלות.
במצפה לונץ מרפסות לכל רוחות השמים עם לוחות הסברים, מהם ניתן להשקיף על הגלעד, בקעת הירדן, צפון הארץ - עד הר החרמון ובמערב הרי השומרון ומדרום הרי בנימין עד להר בעל חצור.
מצפה אילן
בצדו הדרומי של היישוב, מאחורי הישיבה, הוקם בה'תשס"ז "מצפה אילן" על שם אילן גבאי, שנהרג במלחמת לבנון השנייה. המצפה משקיף על כל צפון השומרון ועמק יזרעאל, והותקנו בו שביל גישה נוח עם פנסי תאורה, ספסלי נדנדה ושולחנות פיקניק.
יער אורות
חורשת אורנים וצמחייה פראית הממוקמת בקצה היישוב. במקום שולחנות לפיקניק ומתקני משחק לילדים. האתר נקרא על שמו של אורי בר-און.
מעיין כפיר
ערך מורחב – מעיין כפיר
למרגלות היישוב נמצא מעיין כפיר (עין אל-כבירה). בשנת 2010 המעיין שופץ ונבנתה בריכה גבוהה שאוגרת את מימיו.
מצפה בניו
- ערך מורחב – מצפה בניו
מצפה מדרום ליישוב שהוקם לזכרו של בן יוסף לבנת שנרצח בקבר יוסף.
פיגועי טרור
היישוב אלון מורה סבל במהלך השנים ממספר אירועי טרור שגבו גם קרבנות בנפש:
- ב-20 במאי 1987, כ"א באייר תשמ"ז, נחטף הילד רמי חבה בן השמונה כשנסע באופניו ליד בתי היישוב על ידי מחבלים שרוצצו את ראשו באבנים והטמינו את גופתו במערה הסמוכה ליישוב. ליד מערה זו ניצבת כיום אנדרטה לזכרו.
- ב-6 באפריל 1988, חול המועד פסח תשמ"ח, יצאה קבוצה של כ- 20 נערים מאלון מורה בליווי של שני מבוגרים חמושים לטיול באזור הכפר הפלסטיני ביתא. במהלך הטיול הקיפו אותם מאות פלסטינים תושבי הכפרים באזור, ואילצו אותם להיכנס לתוך הכפר ביתא. הם תקפו אותם באבנים, וכהתגוננות ירה מלווה הטיול והרג נער פלסטיני. לאחר שפלסטינית זרקה על ראשו אבן כבדה, המאבטח פלט כדור ופגע בתרצה פורת, שהייתה לאזרחית הישראלית הראשונה שנהרגה באינתיפאדה הראשונה ביהודה ושומרון. המאבטח נפצע קשה בראשו והיה מוגדר כצמח תקופה ארוכה.[25]
- ב-7 באוקטובר 2000, שבת שובה, ח' בתשרי תשס"א, יצא הרב הלל ליברמן מביתו ביישוב בהליכה לכיוון קבר יוסף שבשכם, שננטש על ידי צה"ל באותו בוקר לאחר שבוע של התקפות פלסטיניות על מתחם הקבר במסגרת אירועי האינתיפאדה השנייה. בדרכו לשם הוא נרצח על ידי פלסטינים, וגופתו נמצאה רק כעבור ארבעה ימים.
- בינואר 2002 חדר מחבל חמוש בסכין ודקר ילד סמוך לבית בפאתי היישוב, וברח לאחר שכיתת הכוננות היישובית הגיע למקום. מספר ימים לאחר מכן ניסו שלושה מחבלים חמושים בסכינים לחדור פעם נוספת ליישוב. הם נורו על ידי כיתת הכוננות שפצעה שניים מהם והשלישי ברח.[26]
- ב-27 במרץ 2002, ערב פסח תשס"ב, פוצצו מחבלים מטען צד סמוך לרכב שנסע בין היישוב לחוות סקאלי הסמוכה. לא היו נפגעים אך הרכב ניזוק קשות מפגיעות של קליעי מתכת.
- למחרת, ב-28 במרץ 2002, מוצאי יום טוב ראשון של פסח תשס"ב, חדר מחבל לביתה של משפחת גביש ביישוב, ירה והרג את ההורים דוד ורחל, את הסב יצחק קנר ואת הבן רס"ן אברהם גביש, שהיה קצין בסיירת מטכ"ל.[27] מאוחר יותר באותו לילה חדר מחבל גם לחוות סקאלי הסמוכה, וברח לאחר חילופי אש בינו לבין תושבי החווה.
- בעקבות פיגועים רבים שהיו בישראל באותו חודש, שכונה מרץ השחור, החליטה ממשלת ישראל באותו לילה על יציאה למבצע חומת מגן.
- ב-29 באפריל 2003, כ"ח ניסן תשס"ג, חדרו שני מחבלים חמושים ברובי סער וברימונים לחוות סקאלי הסמוכה ליישוב. הם ירו לתוך שני בתים מטווח קצר, אך חוסלו בידי תושבי החווה, שקיבלו על כך תעודות הוקרה מצה"ל.[28]
- ב-25 ביולי 2010 סיכלו לוחמי מילואים פיגוע נוסף ביישוב, כשתפסו חמישה מחבלים חמושים בכלי-נשק מאולתרים ובסכינים בדרך ליישוב.[29]
- ב-24 בפברואר 2014 הושלכו שבעה מטעני חבלה מאולתרים לעבר שער היישוב. שני מחבלים נתפסו והועברו לחקירה.[30]
שבת אלון מורה
בכל שנה, בשבת פרשת לך לך, מתקיימת באלון מורה שבת אירוח גדולה (בפרשה זו מוזכרת "אלון מורה" לראשונה בתורה). ראשיתה של מסורת זו החלה בעיצומם של ימי האינתיפאדה השנייה, בימים בהם רבו מקרי-ירי על צירי התנועה בדרכי יהודה ושומרון והתמעטו מאד המבקרים באלון מורה. שבת האירוח נועדה לפרוץ את אווירת ההסגר ולהביא אורחים רבים. ברבות הימים הפכה שבת זו למסורת קבועה ומוכרת בציבור כשבת מיוחדת של היישוב אלון מורה.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אלון מורה |
- אתר האינטרנט של היישוב אלון מורה
- מסלול טיול ביישוב - באתר הטיולים "טבע ונופים בישראל".
- אתר האינטרנט של הישיבה התיכונית באלון מורה
- חיים לוינסון, 33 שנה אחרי שבג"ץ הורה לפנות את אלון מורה, פרוטוקולי הממשלה נחשפים, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2012
- בג"ץ דוויקאת נ' ממשלת ישראל, בעניין אי חוקיות עליית אלון מורה לקרקע
- אלון מורה - באתר המועצה האזורית שומרון
- 33 שנים לבג"ץ אלון מורה: פרסום תעודות באתר ארכיון המדינה
- אלון מורה האתר הקהילתי
ניר ברעם, מקום קטן, חלומות גדולים, באתר הארץ, 1 ביולי 2015- דו"ח של "בצלם" על השפעת אלון מורה על הכפרים הפלסטינים השכנים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ ספר בראשית, פרק י"ב, פסוק ו'.
- ^ ספר דברים, פרק י"א, פסוקים כ"ט-ל'.
- ^ ספר יהושע, פרק ח'.
- ^ י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל - השתמרותם וגלגוליהם, הוצאת יד יצחק בן צבי והאקדמיה ללשון העברית, עמ' 140-139, 351, 403.
- ^ אלון מורה - שם ההתנחלות המיועדת לקום על הר גריזים, מעריב, 4 בפברואר 1974
- ^ אלון מורה - כתום שנה, דבר, 19 בדצמבר 1976
- ^ משבר פנימי, דבר, 23 במאי 1978
- ^ למתנחלי חווארה הוצע לעבור למחנה צה"ל, דבר, 21 בספטמבר 1978; המשך
- ^ אלון מורה שכם, מעריב, 13 בדצמבר 1978
גרעין אלון מורה לא שובת, מעריב, 25 בדצמבר 1978 - ^ סוכל נסיון התנחלות ממזרח לשכם, דבר, 1 בינואר 1979
- ^ יוסף ולטר, שרון:לא פנו אלי לאתר שטח לאלון מורה, מעריב, 4 בינואר 1979
- ^ יוסף ולטר, הממשלה הלכה לקראת אלון מורה - והגרעין הלך הביתה לקדומים, מעריב, 9 בינואר 1979
יוסף וקסמן, זה נוסח החלטת הממשלה, מעריב, 12 בינואר 1979 - ^ גרעין אלון מורה נערך לחידוש המאבק, מעריב, 7 במאי 1979
- ^ יוסף צוריאל, מחפשים אדמות מדינה או נפקדים בשומרון, מעריב, 27 במאי 1979
- ^ אהרן דולב, גבעת המריבה 636, מעריב, 31 במאי 1979
- ^ עפר גרוזברד, מנחם בגין דיוקנו של מנהיג - ביוגרפיה, הוצאת רסלינג, 2006. עמוד 240
- ^ בג"ץ 390/79 עזת מחמד מוסטפא דויקאת, ו-16 אחרים נגד ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב-22 באוקטובר 1979
- ^ דני רובינשטיין, אלון מורה מוכנה לעבור להר כביר, דבר, 5 בדצמבר 1979
- ^ בגשם ובקור עז עזבו ראשוני המשפחות מאלון מורה להר כביר, מעריב, 30 בינואר 1980
- ^ הופסקה מכירת קרקעות ביהודה ושומרון ליהודים, מעריב, 6 בינואר 1980
היועץ המשפטי עשוי לחקור רכישת הקרקעות ברוג'ייב, מעריב, 1 בפברואר 1980; המשך
דני רובינשטיין, שרון הורה על הרכישות לאחר פסה"ד לפינוי אלון מורה, דבר, 4 בפברואר 1980 - ^ ביום א' יהיו באלון מורה ברית מילה וסיום הפינוי, מעריב, 1 בפברואר 1980
- ^ אלון מורה - הסוף; ברית לנטע יהושע ומבצעי התאבדות של 60 הסרבנים, מעריב, 4 בפברואר 1980
- ^ עמרם מצנע, יחסי הדרגים במהלך האינתיפאדה הראשונה, עמוד 57
- ^ כיתת הכוננות של אלון מורה מנעה פיגוע דקירה ביישוב, באתר ערוץ 7, 31 בינואר 2002
- ^ ליל הרצח באלון מורה, באתר לזכרו של רס"ן אברהם גביש; ניצולות הפיגוע הסתתרו מתחת לשולחן, באתר ynet
- ^ מאבטח ירה למוות בפלסטיני בבקעה, מאתר ynet; שני מחבלים חוסלו בגבעה סמוך לאלון מורה מאתר חדר החדשות
- ^ סוכל פיגוע ליד אלון מורה, באתר ערוץ 7, 25 ביולי 2010
- ^ עדו בן פורת, 7 מטענים לעבר אלון מורה, אין נפגעים, באתר ערוץ 7, 24 בפברואר 2014
| ||||||||||||||||
