ארץ חמדה גזית
ארץ חמדה - גזית היא רשת בתי דין לממונות הפועלת בישראל במסגרת עמותת ארץ חמדה. בתי הדין של הרשת דנים על פי דין תורה, במסגרת חוק הבוררות.
רקע והקמה
במהלך שנת תשס"ו (2006) הוקמו שני מיזמים בתחום בתי הדין לדיני ממונות. האחד, "בית הדין משפט והלכה בישראל" שהוקם על ידי מכון "ארץ חמדה" ללימודי דיינות. בית הדין פעל בירושלים ובתל אביב.
מיזם שני הוא "איגוד בתי הדין – גזית", שהוקם ביוזמתו הרב ד"ר משה בארי. בגזית הוקמו במשך כשלוש שנים בתי דין ברחבי הארץ. בשנת תשס"ט (2009) החליטו שני הגופים לאחד את פעילותם.[1]
חזון הרשת הוגדר כך:
"מתוך אמונה שהתורה יכולה להתמודד גם עם הבעיות המורכבות והמתוחכמות ביותר של הכלכלה המודרנית על פי ערכי הצדק, היושר והמוסר, מטרת בית הדין היא ליישם את ערכי התורה וההלכה גם בחיים מודרניים משתנים, בכל תחומי החיים הציבוריים והעסקיים".[1]
הקמת הרשת התפרשה כחיזוק משמעותי להתרחבות הפלורליזם השיפוטי בישראל.[2]
תיאור הרשת
רשת בתי הדין ארץ חמדה גזית מפעילה נכון לשנת תש"פ תשעה בתי דין: בירושלים, בחיפה, בפתח תקווה, ברמת גן, בקצרין, בבית שמש, בקריית גת, בעפרה ובכפר יונה, בנוסף, לבית הדין לערעורים.
ברשת מכהנים רבנים בולטים מהציונות הדתית, ובהם: הרב יעקב אריאל, הרב יוסף כרמל, הרב משה ארנרייך, הרב בניהו ברונר, הרב יהונתן בלס, הרב אליעזר שנקולבסקי, הרב אברהם גיסר, הרב עבדיה אחיטוב, הרב בניהו טויטו, הרב אורי סדן, הרב חיים בלוך, הרב אריאל בראלי, הרב אהרן כ"ץ, הרב ציון כהן והרב אליהו בלום. מנהל הרשת הוא הרב אהרן פלדמן.[3]
בתי הדין של הרשת דנים על פי דין תורה, במסגרת חוק הבוררות, ופועלים על פי סדרי דין מחייבים,[4] ועל פי מדיניות הלכתית אחידה.[5] כמו כן, פסקי הדין מפורסמים לאחר השמטת פרטים מזהים.[6]
הסכם הבוררות מאפשר לבית הדין של ארץ חמדה גזית לחייב את הצדדים בהוצאות משפט, בפיצוי על נזק עקיף (גרמא) בפיצוי על מניעת רווח, וכן, בהכרה בכך שחברה בע"מ יכולה לתבוע ולהיתבע.[7]
הרשת עוסקת בתיקים בהיקפי תביעות ממון מקטנות ועד לתביעות של מיליוני שקלים,[8] וגובה אגרה עבור שירותיה.[9]
כמו כן, הרשת מציעה סיורים לימודיים בבית הדין בירושלים, הכוללים משפט מבוים בהשתתפות המבקרים.[10]
מדיניות הלכתית
רשת ארץ חמדה גזית קיבלה על עצמה שורה של החלטות מדיניות הלכתית[5] המחייבת את דייני הרשת. בכלל זה:
- קבלת העיקרון שהכלל דינא דמלכותא דינא חל במדינת ישראל וממילא נותן תוקף הלכתי לחלק מחוקי הכנסת, ומאפשר לתבוע כספים בהתאם לחוקים אלו או להתגונן מתביעה בהתאם לחוקים אלו.[11] הרשת מפרסמת את רשימת החוקים של מדינת ישראל להם היא נותנת תוקף הלכתי.[12]
- קבלת העיקרון שאין לכפות על הצדדים פשרה שרירותית, אלא רק פשרה הקרובה לדין. בנוסף, נקבע שניתן להשתמש בהסכמת הצדדים לפשרה כדי להחזיר לבית הדין את מלוא הסמכויות שבתי דין החזיקו בהם בעבר, ללא המגבלות ההלכתיות החלות על בתי דין בימינו (כגון, האפשרות להכריע במחלוקות, או לדון בתביעות לפיצוי על נזקי גוף).
- קבלת הפסיקה שבית הדין רשאי להכריע גם ללא עדים במקרה שהוא השתכנע מעבר לספק לסביר על בסיס ראיות נסיבתיות או עדויות פסולות.
- קבלת ההכרעה שמותר על פי ההלכה לפנות עם פסק דין של הרשת להוצאה לפועל של משרד המשפטים כדי לממש אותו.
- קבלת התפיסה שחברה בע"מ היא מעין "אישיות משפטית פיקטיבית", אשר משמעה שהיא מתנהלת כאילו היא אישיות משפטית. לפיכך בדרך כלל לא ניתן לתבוע באופן אישי את בעלי המניות.
- בנוגע להוצאות משפט נקבע שבדרך כלל אין לחייב את הצד המפסיד בהוצאות משפט של הצד שזכה, ויש לחלק באופן שווה את עלות אגרת בית הדין ואת ההוצאות על מומחי בית הדין. אולם, במקרה שבו צד אחד נהג באופן בלתי ראוי במהלך הדיונים ניתן לחייב אותו בהוצאות.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אודות רשת בתי הדין, באתר ארץ חמדה גזית
- ^ אדם חפרי-וינוגרדוב, "התעצמות הפלורליזם המשפטי בישראל: עליית בתי-הדין ההלכתיים לדיני ממונות בציבור הציוני-דתי", עיוני משפט לד 47-92 (2011)
- ^ שור שנגח ומערכת המשפט - עולם קטן, באתר www.olam-katan.co.il
- ^ סדרי דין תשע"ו, באתר ארץ חמדה גזית
- ^ 5.0 5.1 מדיניות הלכתית, באתר ארץ חמדה גזית
- ^ פסקי דין ומאמרים, באתר ארץ חמדה גזית
- ^ הסכם בוררות, באתר ארץ חמדה גזית
- ^ תביעה להשבת כספים שנתנו בהיתר עיסקא / ארץ חמדה גזית 75109, באתר www.dintora.org
- ^ אגרת, באתר ארץ חמדה גזית
- ^ סיורים בבית הדין, באתר ארץ חמדה גזית
- ^ הרב פרופ' רון ש' קליינמן, "יחס דיינים לחוק ולפסיקה האזרחיים, ובפרט לבנייה בלתי חוקית", תחומין כרך לו, עמ' 346.
- ^ חוקי הכנסת בפסיקת ארץ חמדה גזית, באתר ארץ חמדה גזית
26837796ארץ חמדה גזית