אל-קאעדה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אל־קאעדה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קאעידת אל-ג'יהאד
قاعدة الجهاد
דגל הג'יהאד השחור ובו השהאדה נמצא בשימוש ארגונים סלפים רבים ובהם אל-קאעידה.
דגל הג'יהאד השחור ובו השהאדה נמצא בשימוש ארגונים סלפים רבים ובהם אל-קאעידה.
תקופת הפעילות 1988–הווה (כ־36 שנים)
אידאולוגיה אסלאמיזם סוני
פונדמנטליזם אסלאמי
הג'יהאד הסלפי
אנטי-אמריקניזם
אנטי-ציונות
אנטישמיות
מנהיגים עבדאללה עזאם
אוסאמה בן לאדן
איימן א-זוואהירי
סייף אל עאדל
מטה אפגניסטן, פקיסטן
אזורי פעילות כלל עולמי
בעלי ברית אפגניסטןאפגניסטן אפגניסטן (1996-2001, 2021-הווה)
סודאןסודאן סודאן (1989-1996)
המדינה האסלאמיתהמדינה האסלאמית בוקו חראם
המפלגה האסלאמית של טורקיסטן
לשקאר-א-טייבהלשקאר-א-טייבה לשקאר-א-טייבה
ג'יש-י מוחמד[[קובץ:תבנית:דגל/ג'יש-י מוחמד|קישור=ג'יש-י מוחמד|גבול|22x16pxpx|ג'יש-י מוחמד]] ג'יש-י מוחמד
חמאסחמאס חמאס
הג'יהאד האסלאמי המצרי
מתנגדים מדינות:
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
ישראלישראל ישראל
רוסיהרוסיה רוסיה
מצריםמצרים מצרים
כורדיסטןכורדיסטן כורדיסטן
ערב הסעודיתערב הסעודית ערב הסעודית
סוריהסוריה סוריה
ספרדספרד ספרד
צרפתצרפת צרפת
לבנוןלבנון לבנון
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין
הודוהודו הודו
קוסובוקוסובו קוסובו
בריטניהבריטניה בריטניה
תימןתימן תימן
ארגונים:
המדינה האסלאמיתהמדינה האסלאמית המדינה האסלאמית החל מ-2014
חזבאללהחזבאללה חזבאללה
חות'יםחות'ים חות'ים
קרבות המלחמה העולמית בטרור

מלחמת צ'צ'ניה השנייה
מלחמת אפגניסטן
מלחמת עיראק
מלחמת האזרחים בסוריה
www.sahab.net

אל־קאעדה, ובשמו המלא קאעידת אל-ג'יהאד (בערבית: قاعدة الجهاد, "יסוד/בסיס הג'יהאד"; תעתיק מדויק: קאעדת אלג'האד) הוא ארגון טרור אסלאמיסטי-סוני גלובלי. הוא ביצע פיגועי טרור רבי היקף שהביאו למותם ולפציעתם של אלפי בני אדם בעולם, ובעיקר בארצות הברית, בראשם פיגועי 11 בספטמבר בהם הופלו מגדלי התאומים. פעולות הארגון כוללות פגיעה באוכלוסייה אזרחית ובאתרים המקודשים לבני דתות שונות.

הארגון הוקם על ידי פעיל הטרור הפלסטיני עבדאללה עזאם ב־1988, ופעל בהנהגתו ובמימונו של הארכי-טרוריסט הסעודי אוסאמה בן לאדן, מ-1989 עד הריגתו במבצע חנית נפטון ב-2011. מיוני 2011 עמד בראשו הטרוריסט המצרי איימן א-זוואהירי עד להריגתו ביולי 2022. נכון להיום עומד בראש ארגון סייף אל עאדל.

מהות הארגון

במקורו, שאף הארגון להמשיך ולהרחיב את מאבק תנועת המחתרת שפעלה נגד הכיבוש הסובייטי באפגניסטן (המוג'אהדין) לתנועת מחתרת עולמית, כלל-אסלאמית. מטרת הארגון היא להשליט את השקפת עולמו האסלאמית הקיצונית על כל הדתות, לרבות האסלאם המתון, ביצירת חזית ג'יהאד נגד היהודים ו"הצלבנים", דהיינו התרבות הנוצרית של המערב, להפיל את המשטרים הנוכחיים במדינות אסלאמיות, הנתפסים בעיניו ככופרים ומושחתים, לסלק את ההשפעה המערבית ממדינות אלה ואת תמיכת המערב במשטרים המוסלמיים החילוניים, לקעקע את מעמדה של ארצות הברית בעולם, ולהשליט את דת האסלאם כדת בלעדית ויחידה.

הגרעין המקורי של אל-קאעידה באפגניסטן מורכב בעיקר ממצרים - אנשיו של איימן א-זוואהרי. גם ראש הארגון הצבאי אבו עוביידה אל-בנשירי היה יליד מצרים. הארגון אינו פועל במסגרת היררכית ברורה, אלא כקונפדרציה של ארגוני טרור, שמוציאים אל הפועל את האידאולוגיה והטקטיקה של הארגון, כאשר בן לאדן שימש מקור השראה והכוונה לעשיית הטרור. הארגון מעניק סיוע ותמיכה בהיבטים שונים לארגוני טרור הדוגלים בג'יהאד עולמי ברחבי העולם.

פיגוע התאומים, פיגוע ההתאבדות הראשון בהיסטוריה באמצעות מטוסי נוסעים אזרחיים, מלמד על התחכום והאכזריות של ארגון טרור זה

פיגועי הטרור של הארגון נחשבים למתוחכמים ואסטרטגיים. כך בפיגועי 11 בספטמבר, מספר לא רב של אנשים באמצעים פרימיטיביים הפכו מטוסי נוסעים לפצצות מונחות לפגיעה ביעדים חשובים ממדרגה ראשונה בארצות הברית. בפיגוע במדריד שתוזמן לפני הבחירות בספרד, ונעשה במסגרת תקיפות אל-קאעידה כנגד 20 מ-23 המדינות שתמכו במלחמת המפרץ השנייה בארצות הברית, הצליח הארגון להעלות לשלטון את המפלגה הסוציאליסטית שהתנגדה להמשך מעורבות צבאית בעיראק ולנטישת ספרד את הקואליציה של ארצות הברית במלחמת המפרץ, דבר שהוא ראה בו הצלחה גדולה.

אחת המטרות המובהקות של הארגון היא לתקוע טריז בין ארצות הברית לסעודיה ולשם הדגמה אפשר לראות שבן לאדן בחר אישית את רוב המפגעים באסון התאומים דווקא מבין הסעודיים שבחבורתו, אף שהחבורה המקורית לביצוע הפיגוע הייתה שונה, בשל רצונו להבאיש את ריחם של הסעודים בעיני האמריקנים. מייקל בארי, סופר ומרצה באוניברסיטת פרינסטון, סבור כי לארגון מטרה אסטרטגית כוללת שהיא לגרור את ארצות הברית למלחמה על אדמה אסלאמית, כדי לקומם את כל העולם האסלאמי נגדה.

לארצות הברית היו מספר הזדמנויות לקבל לידיה את מנהיג הארגון או לחסלו עוד לפני אסון התאומים, בתקופת שלטונו של הנשיא קלינטון, אבל הזדמנויות אלה לא מוצו מטעמים שונים ובהם נסיבות משפטיות, ניסיון להימנע מלפגוע באזרחים חפים מפשע, וניסיון להימנע מפגיעה בצמרת איחוד הנסיכויות ששהו במחנה ציד במקרה אחר.

במאי 2011 חיסלה ארצות הברית את מנהיג הארגון אוסאמה בן לאדן ובחודשים שלאחר מכן המשיכה להכות קשות בארגון ובבכיריו[1].

ביולי 2022 חיסלה ארצות הברית את מנהיג הארגון איימן א-זוואהירי.

אופן פעולתו של אל-קאעידה

כוחות קנדיים בקואליציה נגד אל-קאעידה באפגניסטן

עד למלחמת אפגניסטן שבה הופל משטר הטליבאן, הבסיס העיקרי של ארגון טרור זה היה באפגניסטן, שבו אנשי הארגון אומנו במחנות אימונים שונים. למערך האימונים של הארגון תרם רבות עלי מוחמד (אנ'), סוכן כפול של ה-CIA והג'יהאד האסלאמי המצרי, על בסיס מידע שצבר משירותו בצבא ארצות הברית. במהלך המלחמה ובעקבותיה נהרגו מאות רבות מאנשי אל-קאעידה ונתפסו מאות נוספים ונכלאו בבסיס הצבאי האמריקאי בגוואנטאנמו שבקובה, ויתר אנשיו ברחו לפקיסטן, איראן, עיראק, סוריה ומדינות נוספות. בסיסי האימונים הועברו לסודאן עד שנחשפו. כיום פעילותו העזה ביותר של הארגון היא בעיראק, שלתוכה חדרו אלפי לוחמי ג'יהאד מכל רחבי העולם מאז ניצחון האמריקנים במלחמת עיראק.

לאחר חשיפת התא הטורקי של הארגון שמנה כ־70 איש ניתן ללמוד רבות מדרכי הפעולה שלו: קבוצה קטנה מתארגנת ומראה נכונות לטרור. מנהיגיה פונים אל ראשי אל-קאעידה לשם סיוע ונפגשים עימם באפגניסטן. הם מקבלים הכוונה בבחירת מטרות, מימון, וכנראה אף אימון בחומרי נפץ ובביצוע פיגועים. לאחר מכן מנהיגיה חוזרים לארצם ומתחילים לרקום ולתכנן את הפיגוע. אם לא מצליחים לבצע פיגוע כפי שתוכנן, מנסים לפגוע במטרות משניות כפי הבנתם. ניתן ללמוד שיש מידה של חופש של אנשי התא בבחירת מטרות. בעוד שבן לאדן המליץ לתא הטורקי לפגוע בבסיס חיל אוויר שמשרת את ארצות הברית ובספינות ישראליות, בחרו אנשי התא לפגוע בקונסוליה הבריטית ובבתי כנסת.

עוד ניתן ללמוד שלא אצה להם הדרך-הצלחת הפיגועים היא הדבר החשוב ביותר ונדרשת לכך הכנה מדוקדקת וקפדנית. מאז נפגשו מנהיגי התא הטורקי עם בן לאדן וקצין המבצעים שלו בסוף 2001 ועד לפיגועים בנובמבר 2003 חלפו שנתיים. ישנו ניסיון לתזמן את הפיגועים שיתנהלו באותו יום במקביל כמו הפיגועים בארצות הברית, בלונדון, בברצלונה ובסיני, ואם אפשר במועד קרוב ככל שניתן כמו בשני הפיגועים באיסטנבול, שהתבצעו בהפרש של חמישה ימים. המטרות יהיו לרוב ערים מרכזיות מאוד כערי בירה או ערים גדולות.

לרוב תהיה מטרה אסטרטגית בפיגוע ולא סתם הריגת בני אדם של ה"אויב". כך אפשר לראות בפיגועים במרכזים החשובים ביותר בארצות הברית, מרכז הסחר והפנטגון (ובתכנון אף הבית הלבן), שנועדו לאותת לארצות הברית שהיא לא חסינה ובטוחה כפי שנדמה לה והיא תשלם מחיר כבד על המעורבות שלה בעולם הערבי. הפיגועים באיסטנבול שנועדו לאותת לטורקיה שלא תתקרב יותר מדי אל המערב ובמיוחד אל ארצות הברית וישראל. הפיגועים בסיני שנועד לסלק ולהבריח את התיירים המערבים והישראליים מאדמת סיני ולאותת למצרים שהיא תשלם על שיתוף הפעולה שלה עם הכופרים. והפיגועים בלונדון שנועדו לאותת לבריטניה שהיא תשלם מחיר על המעורבות שלה בעיראק.

אל-קאעדה של מפנה המאה ה-21 הייתה ייחודית בתשומת הלב שהקדישה לאינטרנט, מאחר ששאפה לבנות את עצמה כארגון טרור גלובלי, והיא הקדימה וגיבשה אסטרטגיה מוסדרת לגבי אופן השימוש של הארגון באינטרנט[2].

כיום, אל-קאעידה מקיים תאי טרור במקומות שונים בעולם, לרוב מתוך אזרחים מוסלמים או כאלו שהתאסלמו. אל-קאעידה מספק לחברי תאי הטרור דרכונים מזויפים, בעזרתן הם נוסעים למקומות בהם הם אמורים לפעול. כמה תאים מיד מתחילים לפעול כדי לתכנן ולבצע פיגועי טרור. תאים אחרים הם "תאים רדומים". התאים הרדומים משתלבים בקהילה עד לקבלת הוראות נוספות. תאים מסוימים בעיקר הרדומים משיגים כסף עבור הארגון במדינות המערב באמצעות הקמת עמותות פיקטיביות. לעיתים אף ממשלות נופלות בפח ותורמות כסף לעמותות אלו, שמצהירות על עזרה הומניטרית, אך בפועל מעבירות את הכספים לארגון לצורך טרור, למשל העמותה "דאגה אנושית" שהוקמה ב־1980 באוטווה, קנדה, והתיימרה להיות מוסד צדקה, אך בפועל העבירה כספים לפעילות טרור.

לארגון מספר רב של ספינות ואוניות בגדלים שונים, שבעזרתם הם משנעים אנשים וחומרי חבלה ברחבי העולם. על פי אנשי ביון מערביים מספר האוניות נאמד בין עשרות למאות. שיטה זו שנלקחה מהנמרים הטמילים, נועדה גם למטרה של גיוס כספים באמצעות שינוע סחורות חוקיות ברחבי העולם לצד הברחה של נשק וסמים. מכיוון שהים אינו טריטוריה מוגדרת של מדינה מסוימת, ואף ניתן לשוט תחת דגל פיקטיבי של מדינות רבות, שיכול אף להשתנות במהלך ההפלגה עצמה, הדבר מסייע רבות להסוואת אנשי אל-קאעידה וליכולות הניידות שלהם ברחבי העולם. בעקבות ידיעות אלו עלה חשש כי אל-קאעידה יעשו שימוש באחת מהספינות הללו, לפגוע בנמל אמריקני באמצעות נשק ביולוגי, פצצה מלוכלכת ואף באמצעות אונייה העמוסה בכמות רבה של חומר נפץ רגיל.

ב־5 ביולי 2005 פרסמה רשת אל ג'זירה קלטת שבה הופיע איימן א-זוואהרי, והציע בביטחון רב הודנה למדינות המערב, בתנאי שיסלקו את עצמם מכל הטריטוריות הערביות והמוסלמיות: עיראק, אפגניסטן ואף מה שהוא מכנה פלסטין.

ב־18 באוגוסט 2005 הצליחו אנשי הביטחון הסעודיים לחסל את ראש אל-קאעידה בסעודיה, עבד אל עזיז אל מוקרין, בבירה ריאד, ביחד עם שלשה מאנשיו, מספר שעות לאחר שאנשיו רצחו את המהנדס האמריקאי החטוף פול ג'ונסון שעבד בחברת לוקהיד מרטין בעריפת ראשו[3]. ארגון זה היה אחראי למספר רב של מעשי טרור בסעודיה שכוונו בעיקר כלפי זרים, ובהם פיצוץ מכוניות תופת בריאד בשלושה אירועים שונים, שגבו את חייהם של 56 בני אדם, רובם זרים. התקפות על מתקני נפט בחובאר ובינבוע, שבהם נרצחו 28 בני אדם. אירועי ירי שבהם נרצח גרמני בריאד, ואירוע ירי נוסף כלפי צוות של ה-BBC בריאד שבו נרצח צלם ונפצע כתב. פעילות הטרור של הסניף הסעודי נעשתה במטרה מכוונת וברורה להבהיל ולסלק את הנוכחות של לא מוסלמים מסעודיה.

אל קאעידה שולחים את ידם גם בהתנקשויות פוליטיות. מנהיג הברית הצפונית האפגנית אחמד שאה מסעוד נהרג בידי מתנקשים של הארגון מעט לפני הפיגוע בתאומים. נשיא פקיסטן לשעבר פרבז מושארף, שהכריז מלחמה על קיצוני האסלאם וחבר לארצות הברית, ניצל משני ניסיונות התנקשות בחייו בידי אנשי ארגון זה.

ב־19 באוקטובר 2008 פורסם בעיתון הבריטי "סאנדיי אקספרס" שארגון אל קאעידה מאיים להצית שריפות ענק באירופה, רוסיה, ארצות הברית ואוסטרליה, על מנת לזרוע בהלה ולפגוע בשירותי החירום ובתיירות[4].

דפוסי פעולה

לפיגועים של אל-קאעידה יש דפוסי פעולה אופייניים:

  • מקצוענות והכנה קפדנית ומדוקדקת. כל אירוע טרור מוכן בקפידה רבה במשך תקופה ארוכה. לדוגמה על מנת לבצע את הפיגועים בארצות הברית, אנשי הצוות למדו במשך תקופה לא קצרה אימוני טיסה.
  • פיגועים סימולטניים. מספר רב של פיגועים שמתוזמנים לשעה סמוכה. כדי לזרוע בהלה ולהדגיש שמדובר באירועי טרור, כמו גם לגרום לנפגעים במקרה שאחד מהפיגועים "משתבש", כפי שקרה לא אחת.
  • פיגועים בערים מרכזיות. רוב הפיגועים נעשו בערים חשובות כמו ערי בירה, ערים שניות בחשיבות לעיר הבירה, או מרכזים כלכליים. הפיגועים בערים מרכזיות פגיעתם המורלית גדולה יותר, כמו גם ההד התקשורתי שנוצר.
  • שימוש בפיגועי התאבדות. ברוב האירועים אם במטוסים, במכוניות, בספינות או באנשים שנעו בגופם, היה שימוש באנשים שהוכשרו להתאבד, אף כאשר נראה שלא היה צורך בכך, והיה אפשר להפעיל מטענים באמצעות מנגנוני השהיה או באמצעים אלחוטיים. מעבר לעצם הרצון להוציא פיגוע, ישנו רצון להגביר הפחדה בהדגשה שמאמיני האסלאם מוכנים למות למען ביצועו. מעבר לכך הדבר הוא חלק מטקטיקת ההסתוות של הארגון, הלוקח בחשבון כי המחבלים המבצעים יתפסו בשלב זה או אחר, ובחיסול המבצעים מבקש להקשות את חשיפת המפעילים והמתכננים.
  • שימוש בחומר נפץ תקני. ברוב הפיגועים הארגון עושה שימוש בחומר נפץ תקני, דבר המעיד על יכולתו לגייס כספים ואף להגיע לרכש של כמויות גדולות של חומר הנפץ. השימוש בחומר נפץ תקני גורם לנפגעים רבים יותר.
  • אי קבלת אחריות על הפיגועים. ברוב הפיגועים הארגון לא קיבל אחריות באופן גלוי, זאת כנראה על מנת לזרוע מבוכה וספקות בצד הנפגע. הפיגוע בספרד שבו פלג של אל-קאעידה קיבל אחריות היה יוצא דופן בדפוס זה, ובשל כך נחשד בתחילה בידי גורמי ביון אמריקנים כי מדובר בארגון אחר.

ארגונים המשתייכים לאל-קאעידה

אל-קאעידה הוגדר רשמית כגוף מאורגן בשנת 1988 על ידי מייסדו ומנהיגו הראשון, אוסאמה בן לאדן, שחיבר הכרזה עם מטרותיו של ארגון הטרור. על ההכרזה חתמו גם ראשי ארגון הג'יהאד האסלאמי המצרי שהתמזג עמו, ובראשם איימן א-זוואהירי, שנבחר למנהיג אל-קאעידה, לאחר חיסולו של בן לאדן. במשך השנים הוגדרו עשרות ארגוני טרור אסלאמיים נוספים כמשתייכים לארגון ובהם:

אסיה:

אירופה

14 באוגוסט 2003: הפסקת חשמל בת שלושה ימים בצפון ארצות הברית וקנדה, על פי טענת הארגון הפסקת חשמל נגרמה על ידי האקרים.
19 באוגוסט 2003: פיצוץ משאית תופת ליד בניין מטה האו"ם בעיראק, שגרם ל־24 הרוגים וכ-100 פצועים.
15 בנובמבר 2003: פיצוץ משאית תופת ביום שבת ליד שני בתי כנסת באיסטנבול בטורקיה, שגרם ל־27 הרוגים.
20 בנובמבר 2003: פיצוץ משאית תופת ליד בנק HSBC וליד הקונסוליה הבריטית באיסטנבול, שגרם ל־30 הרוגים, ובהם הקונסול הכללי של בריטניה, רוג'ר שורט.
11 במרץ 2004: פיגועים בארבע רכבות תחתית במדריד שבספרד. בפיגועים אלו נרצחו 192 אנשים וכ־1,400 נפצעו, שלשה ימים בלבד לפני הבחירות.
7 ביולי 2005: סדרת פיגועים בלונדון בקווי הרכבת התחתית ובאוטובוס קומתיים. בפיגועים אלו נרצחו 52 אנשים וכ־700 נפצעו.

אפריקה:

ארגונים המקושרים לאל-קאעידה

ארגונים שהיו בעבר חלק מאל-קאעידה

  • המדינה האסלאמית (דאעש, המדינה האסלאמית בעיראק ובלבנט) – ארגון שפעל בעיראק, היה ידוע בשם "אל-קאעידה בעיראק" ולקח חלק במלחמה בעיראק ומאוחר יותר גם במלחמת האזרחים בסוריה. בעקבות סכסוך בין מנהיגו אל-בגדאדי לבין מנהיג אל-קאעידה, החליטו האחרונים לנתק כל קשר עם הארגון.
  • ג'בהת פתח א-שאם (ג'בהת א-נוסרה) - ארגון הנוטל חלק פעיל במלחמת האזרחים בסוריה (בעבר היה חלק מהמדינה האסלאמית). בעקבות תקיפות אוויריות של רוסיה וארצות הברית שהתייחסו אליו כארגון טרור בשל היותו מסונף לאל-קאעידה, מנהיג הארגון, אבו מוחמד אל-ג'ולאני, הכריז על ניתוק מאל-קאעידה ב-28 ביולי 2016. הנהגת אל-קאעידה בירכה על המהלך, ועל כן סבורים כי ההתנתקות היא באופן רשמי בלבד.

פיגועים נגד ישראלים ויהודים

אף שאל-קאעדה הכריז על עצמו כארגון הפועל נגד יהודים, ופעל נגד מוקדים יהודיים בטורקיה, מרוקו ותוניסיה, לא ידוע על קשר בין אל-קאעדה ובין ארגוני טרור פלסטיניים הפועלים נגד ישראל, אך נתגלו מספר התארגנויות קטנות של אל-קאעידה בישראל. קבוצה בשם "גדודי הג'יהאד והתווחיד", שהודיעה על שייכותה לאל-קאעדה ביצעה ב-27 בינואר 2009 פיגוע על ידי מטען צד בציר כיסופים בו נהרג חייל ישראלי ונפצעו שלשה חיילים נוספים[6][7] בנוסף לכך, קבוצה אחרת המסונפת לאל קאעדה בשם "ג'ונד אנסאר אללה" ניסתה לבצע פיגוע וניסיון חטיפה בקרבת מעבר קרני בעזרת סוסים, אך הניסיון סוכל על ידי חיילים מגדוד 13 של גולני שהצליחו לחסל כ-4 מחבלים[8].

ב-5 בנובמבר 1990 נרצח חבר הכנסת הרב מאיר כהנא לאחר סיום נאום במלון מריוט בניו יורק שבארצות הברית על ידי מתנקש. לאחר מספר שנים התברר כי המתנקש השתייך לתא טרור בהנהגתו של השייח' העיוור, עומאר עבד א-רחמאן, שהיה השלוחה ראשונה של ארגון אל קאעדה בארצות הברית.

ב-28 בנובמבר 2002 נערכה מתקפת טרור בקניה, שבמהלכה פוצצו את עצמם שלושה מחבלים מתאבדים במלון "פרדייז" שבמומבסה ונעשה ניסיון להפיל מטוס נוסעים של ארקיע באמצעות טילי כתף נגד מטוסים מסוג 9K32 סטרלה-2. 13 אנשים נרצחו בפיגוע במלון "פרדייז", בהם שלושה אזרחים ישראלים. המחבלים, שביצעו את המתקפה, השתייכו לארגון טרור אסלאמי המזוהה עם אל-קאעדה.

ב-7 באוקטובר 2004 בוצעה סדרת פיגועים בסיני במלון הילטון טאבה ובראס א-שטן ביום האחרון של חג סוכות, באמצעות שלוש מכוניות תופת (שאחת התפוצצה ללא נפגעים), שהכילו כל אחת 150 ק"ג חומר נפץ. רמטכ"ל צה"ל משה יעלון דיווח ב־12 בנובמבר 2004 בוועדת החוץ והביטחון בעקבות הפיגוע בסיני, כי ישראל סיכלה בעבר חדירה של הארגון לישראל.

ב־5 באוגוסט 2005 שלטונות טורקיה וישראל סיכלו פיגוע גדול נגד ישראלים, כאשר הורו לארבע ספינות טיול שנשאו על סיפונן כ-3,500 ישראלים שלא לעגון בנמל אלניה בטורקיה ולחלופין לעגון בקפריסין. מאוחר יותר תפסו כוחות הביטחון הטורקיים מספר חשודים עם חומרי נפץ רבים, שהודו בתכנונם לפגע באחת מהספינות הללו באמצעות סירת נפץ או פיצוץ במתחם שיתאספו בו טיילים מהספינות.

אל-קאעדה פועל גם לגיוס מחבלים פלסטינים והקמת תאי טרור בשטחי יהודה, שומרון ועזה אך רובם המכריע מסוכלים (או באמצעות מעצר או באמצעות סיכול ממוקד) על ידי מערכת הביטחון הישראלית.

תמיכה

הארגון נהנה מתמיכה של קהלים שונים בארצות מוסלמיות, לרוב סמוי אך לעיתים גלוי. דוגמה לכך הוא היחס של "איחוד הרופאים הערבים" במצרים, המגיש סיוע ללוחמי הג'יהאד בצ'צ'ניה, אפגניסטן, עיראק ובוסניה, ובו זמנית נמנע מלהושיט עזרה לנפגעי אסון הצונאמי באסיה. הארגון נהנה מיחס סלחני במדינות מוסלמיות שונות. למשל, לאחר האולטימטום ששלטונות סעודיה הציבו לאנשי אל-קאעידה שיסגירו את עצמם ב־23 ביוני 2004, המבוקש עת'מאן בן האדי אל מקבול אל-עמרי שהסגיר את עצמו זכה לתנאים מפליגים, כמו בחירת בית הכלא, תשלום חובותיו תשלום סיוע, ופנסיה חודשית לו ולילדיו בידי השלטונות.

מדינות וארגונים המשייכים את אל-קאעדה לרשימת ארגוני הטרור

מפת המדינות המכירות באל-קאעדה כארגון טרור

באופן מלא

באופן חלקי

פעילות נגד אל-קאעידה

נשיא ארצות־הברית ברק אובמה מדווח על מותו של בן־לאדן

רשימת פיגועים בולטים של אל-קאעידה

הפיגוע בשגרירות האמריקנית בניירובי
עמוד ראשי
 ראו גם – אל-קאעידה בעיראק: פעולות טרור נגד כוחות הקואליציה
  • 29 בדצמבר 1992: הפצצת מלונות בנמל עדן בהם התאכסנו כוחות של צבא ארצות הברית בתימן.
  • 26 בפברואר 1993: ניסיון ראשון למוטט את מגדלי התאומים בניו יורק, משאית-תופת התפוצצה בחניון התת-קרקעי של מגדל מספר 1 במרכז הסחר העולמי. 6 אזרחים נהרגו ויותר מ-1000 נפצעו. הפיגוע בוצע על ידי המחבל רמזי יוסף.
  • 7 באוגוסט 1998: פיצוץ בו-זמנית של השגרירויות האמריקניות בקניה ובטנזניה. בפיגועים אלו נרצחו כ־223 בני אדם, ונפצעו למעלה מ־4,000[25].
  • 12 באוקטובר 2000: פיגוע התאבדות במשחתת האמריקנית קול שעגנה במפרץ עדן בתימן, באמצעות ספינת דיג עמוסת חומרי נפץ. התוצאה 17 אנשי צוות הרוגים ועשרות פצועים.
  • 10 בספטמבר 2001: התנקשות בחייו של מנהיג "הברית הצפונית" האפגאנית - אחמד שאה מסעוד, מתנגדו של בן לאדן, בידי צוות מתנקשים-מתאבדים שהתחזו לעיתונאים. לאחר הצגת רשימת שאלות שעסקו ברובן באל-קאעידה, בתחילת הראיון, הפעילו אנשי אל-קאעידה את חגורות הנפץ שלהם והרגו את מסעוד. יש הסוברים כי פעילות זו הייתה קשורה לפיגועים בארצות הברית.
  • 11 בספטמבר 2001: פיגועי 11 בספטמבר, שביצעו חברי הארגון בפיקודו של מוחמד עטא, הם אירוע הטרור הגדול בהיסטוריה האנושית, שבו נהרגו קרוב ל־3,000 בני אדם, באמצעות ארבעת מטוסי נוסעים שנחטפו ורוסקו לתוך מטרות נבחרות בוושינגטון ובניו יורק - העיר הכלכלית החשובה.
  • 11 באפריל 2002: פיגוע התאבדות באמצעות משאית תופת שטעונה בבלוני גז בבית הכנסת העתיק בג'רבה שבתוניסיה, שמשמש כאתר תיירותי, יומיים לפני יום העצמאות הישראלי. 17 אנשים נרצחים, רובם תיירים גרמניים[26].
  • 6 באוקטובר 2002: פיצוץ מכלית צרפתית על ידי ספינת תופת סמוך לחופי תימן. בפיגוע נהרג אדם אחד.
  • 12 באוקטובר 2002: פיגוע מכונית תופת במועדון לילה באי באלי באינדונזיה גרם למותם של 202 בני-אדם, רובם תיירים מאוסטרליה שנשרפו בו חיים ולפציעם של כ־300 נוספים. חלקם במצב קשה מאוד[27][28].
  • 28 בנובמבר 2002: צמד פיגועים במומבסה, קניה, נגד תיירים מישראל בבית מלון בעיר באמצעות מכונית תופת. 15 הרוגים ובהם 3 ישראלים. מטוס ארקיע הותקף במהלך המראתו בטיסה לעבר ישראל, בטילי כתף. התקפה שלא צלחה, אולם מהווה גורם עיקרי לשינוי כללי הביטחון בנמלי תעופה ומציאת פיתרונות להגנת מטוסים אזרחיים באוויר מפני תוקפנות קרקעית[25].
  • 12 במאי 2003: פיגוע בבית דירות של אזרחים זרים בבירת סעודיה, ריאד. 35 בני אדם נרצחו[29].
  • 18 במאי 2003: ארבעה פיגועים בקזבלנקה, המרכז הכלכלי החשוב שבמרוקו, כנגד מוקדים יהודיים ומערביים: המועדון הספרדי "קאסה דה אספאניה", מרכז התרבות היהודי "סרקל ד'אליאנס", ליד הקונסוליה הבלגית ובבית העלמין היהודי. את הפיגועים ביצעו 14 מחבלים מתאבדים, ונרצחו בהם 41 אנשים[30].
  • 5 באוגוסט 2003: פיצוץ מכונית תופת במלון מריוט בג'קרטה בירתה של אינדונזיה, בשעה 11:50 בבוקר, שגרם ל־12 הרוגים וכ-150 פצועים[31].
  • 7 באוגוסט 2003: פיצוץ מכונית תופת ליד שגרירות ירדן בבגדאד בירת עיראק, בפיגוע נהרגו 17 אנשים ונפצעו לפחות 40, על פי הערכות הפיגוע בוצע בגלל תמיכת ירדן במלחמה בעיראק.
  • 19 באוגוסט 2003: פיצוץ משאית תופת ליד בניין מטה האו"ם בעיראק שנהרס לחלוטין, שגרם ל־24 הרוגים וכ-100 פצועים[32].
  • 8 בנובמבר 2003: פיצוץ מכונית תופת במתחם אזרחים זרים בריאד בירת סעודיה. כ־17 הרוגים ועשרות פצועים[33]. פיגוע נוסף שהיה אמור לחול ב־25 בנובמבר עם תחילת חג עיד אל פיטר סוכל בידי כוחות הביטחון הסעודיים.
  • 12 בנובמבר 2003: פיצוץ משאית תופת בעיר נסיריה שבעיראק, בפיגוע נהרגו 17 שוטרים צבאיים ממוצא איטלקי ונהרגו עוד עשרה אזרחים עיראקים, בפיגוע נפצעו כ-100 בני אדם.
  • 15 בנובמבר 2003: פיצוץ מכוניות תופת ביום שבת ליד שני בתי כנסת באיסטנבול, טורקיה, שגרם ל־27 הרוגים[34].
  • 20 בנובמבר 2003: פיצוץ מכוניות תופת ליד בנק HSBC וליד הקונסוליה הבריטית באיסטנבול, שגרם ל־30 הרוגים, ובהם הקונסול הכללי של בריטניה, רוג'ר שורט[35]. במשפט שנערך לטרוריסטים התברר כי בן לאדן ומוחמד עאטף, קצין המבצעים שלו, נפגשו ב־2001 עם ראשי הקבוצה הטורקית, הכווינו אותם ומסרו להם 150 אלף דולרים לביצוע פיגועים בבסיס חיל האוויר אינג'ירליק, שמשמש את צבא ארצות הברית, ובספינות ישראליות, העוגנות בנמל מרסין[36].
  • 1 במרץ 2004: תקיפת משרדים של חברת נפט מערבית בעיר ינבוע שבמזרח סעודיה. בפיגוע נהרגו שישה בני אדם, בהם חמישה אזרחים מערביים.
  • 2 במרץ 2004: סדרת פיצוצים בעיר בגדאד בירת עיראק ובעיר השיעית כרבלה במשך יום עשורא, בפיצוצים נהרגו 178 אנשים ונפצעו לפחות 500.
  • 11 במרץ 2004: פיגועי 11 במרץ - ארבעה פיגועים שתוזמנו סימולטנית לשעה 7:30 בבוקר בארבע רכבות במדריד גרמו ל־192 הרוגים ולכ־1,400 פצועים. ספרד הגיבה בהלם, ומיליוני אזרחים ספרדים השתתפו בעצרות זיכרון ובהפגנות כנגד הטרור וביכו את מותם של החפים מפשע. במסמך אינטרנטי שמיוחס לאל-קאעידה נכתב כי ספרד היא החוליה החלשה מבין בעלות הברית בעיראק וניתן לנצל את הבחירות בספרד לשם כך. עוד נכתב כי הממשלה תוכל לעמוד רק בשלושה אירועי טרור[37][38]. בבחירות שלאחר הפיגוע השלטון התחלף, והורה על הוצאת הכוחות הספרדיים מעיראק, ובכך אפשר לראות שהפיגוע נחל הצלחה.
  • 28 במרץ 2004: שני פיגועי התאבדות בטשקנט בירת אוזבקיסטן נגד חיילים, שוטרים, ומשקיפים אוזבקיסטנים, בפיגוע נהרגו 47 בני אדם מתוכם 33 חיילים ו-14 שוטרים ומשקיפים[39].
  • 29 במאי 2004: חוליה של אל קאעידה משתלטת על מתקני חברת נפט בעיר חובאר בסעודיה[40]. החוליה החזיקה במשך יממה בכ-50 בני ערובה מערביים, שרובם שוחררו על ידי כוח קומנדו סעודי. באירוע זה נהרגו 22 בני אדם.
  • 30 ביולי 2004: פיגוע ירי נגד שגרירויות ישראל וארצות הברית בטשקנט ואף במשרד התובע הכללי[41], בירתה של אוזבקיסטן, בפיגוע נהרגו 2 בני אדם.
  • 9 בספטמבר 2004: פיגוע בשגרירות אוסטרליה בג'קרטה, בירת אינדונזיה באמצעות מכונית תופת[42]. בפיגוע נהרגו למעלה מ־11 אנשים ונפצעו כ-180 אנשים[43].
  • 7 באוקטובר 2004: סדרת פיגועים בסיני (ראו לעיל).
  • 2 ביולי 2005: חטיפת איהאב א-שריף, המיועד לשגריר מצרים בעיראק, ורציחתו, ב־7 ביולי 2005, בשל האשמה כי הוא מייצג שלטון של כופרים שתומך בנוצרים וביהודים. לשגריר היה רקע של עבודה בישראל[44].
  • 7 ביולי 2005: פיגועי 7 ביולי - סדרת פיגועים בלונדון בירת בריטניה ברכבות תחתית ובאוטובוס קומתיים, שבוצע על ידי זרוע של אל-קאעידה גרמו ל-52 הרוגים ולכ־700 פצועים. דפוס הפעולה דומה לפיגועים בספרד, אבל בניגוד לספרד, הבריטים לא רק שלא נבהלו, אלא אף הגיבו באגרסיביות ונחישות. נרשמו תקיפות רבות של מוסלמים בידי אזרחים, וממשלת בריטניה החליטה על גירושם של גורמים אסלאמיסטיים קיצוניים מחוץ לגבולה.
  • 23 ביולי 2005: שלושה פיגועים סימולטניים של מכוניות תופת התבצעו בשארם א-שייח' שבמצרים בליל שבת בשעה 1:00, וגבו כ־88 הרוגים ויותר מ-200 פצועים. ארגון גדודי עבדאללה עזאם, על שם מורו הרוחני של בן לאדן, קיבל אחריות על הפעולה. רבים מהתיירים עזבו את המקום. ראה פיגועי 23 ביולי.
  • 19 באוגוסט 2005: התקפת קטיושות משולבת על עקבה ואילת[45]. בעקבה עגנו שתי ספינות אמריקאיות. בפיגוע בעקבה נהרג שוטר ירדני, ואילו באילת הקטיושה נחתה סמוך לנמל התעופה. היה זה אירוע ראשון של אל-קאעידה בישראל. לא היו נפגעים באירוע זה, שלא היה מדויק. תוצאותיו של הפיגוע בכללותו מעידים על ירידה ביכולת המבצעית של גדודי עבדאללה עזאם, שקיבלו אחריות על פיגוע זה.
  • 1 באוקטובר 2005: פיגוע שבוצע באמצעות שלושה מחבלים מתאבדים באתרי תיירות באי באלי שבאינדונזיה, בשעה 6:50 בערב, בפיגועים אלו נהרגו כ-20 בני אדם ונפצעו כ-130 אנשים. ראה פיגועי 1 באוקטובר[46].
  • 9 בנובמבר 2005: פיגועי התאבדות בשלושה בתי מלון אמריקאים בעיר עמאן בירת ירדן, בשעה 8:50 בערב, בפיגועים אלו נהרגו כ-60 בני אדם ונפצעו יותר מ-100 אנשים[47].
  • 24 באפריל 2006: שלושה פיגועים בשתי מסעדות וסופרמרקט בעיירה דהב שבסיני, שבוצעו באמצעות מחבלים מתאבדים על ידי ארגון אל-קאעידה בעיראק, בפיגועים אלו נהרגו כ-20 אנשים ונפצעו יותר מ-70 בני אדם[48][49].
  • 3 בפברואר 2007: משאית תופת נהוגה בידי מחבל מתאבד מתפוצצת בשוק השיעי בבגדאד בירת עיראק, הורגת 121 אזרחים עיראקים ממוצא שיעי ופוצעת יותר ממאתיים.
  • 11 באפריל 2007: שני פיגועים שבוצעו באמצעות שתי מכוניות תופת באלג'יר בירת אלג'יריה ליד משרדי הממשלה, בשעה 11:50 בבוקר, בפיגועים נהרגו כ-30 בני אדם ונפצעו יותר מ-150 אנשים[50].
  • 2 ביולי 2007: מחבל מתאבד פוצץ מכונית תופת סמוך לאתר תיירות בצפון-מזרח תימן. בפיגוע נהרגו לפחות תשעה בני אדם - שבעה מהם תיירים מספרד[51].
  • 11 בדצמבר 2007: שני פיגועי התאבדות סימולטניים באלג'יר, בירת אלג'יריה, בשעה 8:45 בבוקר, כאשר שתי משאיות תופת נהוגות בידי מחבלים מתאבדים, שהכילו כל אחת 800 ק"ג חומר נפץ התפוצצו, אחת ליד בית המשפט העליון והשנייה ליד משרדי האו"ם. בפיגועים נהרגו כ-70 יותר מעשרה מהם עובדי או"ם, ונפצעו עשרות בני אדם[52].
  • 16 בינואר 2008: כ-200 פעילי אל-קאעידה השתלטו על בסיס צבאי בפקיסטן ליד הגבול עם אפגניסטן. במהלך הקרב נהרגו כ-40 חמושים ושבעה חיילים[53].
  • 1 בפברואר 2008: פיגוע ירי בשגרירות ישראל בנואקשוט בירת מאוריטניה, בפיגוע נפצעו שישה אנשים, בהם אזרחית צרפתייה[54].
  • 2 ביוני 2008: הפצצת שגרירות דנמרק באסלאמבאד בירת פקיסטן, בהודעה שפרסם הארגון נאמר שהפיגוע נועד לנקום על קריקטוריות מוחמד[55]. בפיגוע נהרגו שישה אנשים[56].
  • 8 ביוני 2008: שני פיצוצים ליד תחנת רכבת באלג'יריה (כ-100 קילומטר מזרחית לאלג'יר הבירה), בפיגוע נהרגו 13 אנשים ומתוכם עובד צרפתי שהיווה מטרה לארגון[57][58].
  • 19 באוגוסט 2008: פיצוץ מכונית תופת נהוגה בידי מחבל מתאבד ליד אקדמיה לשוטרים באלג'יריה כשישים קילומטר מזרחית לבירה אלג'יר, בפיגוע נהרגו 43 בני אדם ונפצעו כ-38 אנשים[59].
  • 20 באוגוסט 2008: פיגוע כפול בעיר בואירה שבאלג'יריה שבוצע באמצעות שתי מכוניות תופת, האחת התפוצצה ליד מחסום צבאי וכדקה אחרי השנייה התפוצצה ליד בית מלון, בפיגועים נהרגו כ-11 אנשים ונפצעו כ-31 בני אדם[60].
  • 17 בספטמבר 2008: פיגוע בשגרירות ארצות הברית בעיר צנעא בירת תימן, שבוצע באמצעות שתי מכוניות תופת שפוצצו את שער השגרירות, בנוסף הפיגוע כלל בין היתר גם ירי צלפים, ומחבלים חמושים ברובים אוטומטיים ורקטות RPG אשר פתחו באש לעבר שומרי השגרירות, בפיגוע נהרגו 19 בני אדם בהם שישה חיילים שישה מחבלים ואזרחית אמריקאית ששהתה במקום[61][62][63] לפחות שלושה מהמחבלים היו חברי ארגון אל-קאעידה בעיראק[64].
  • 26 בדצמבר 2008: תקיפת תחנת משטרה בעיר רמאדי שבעיראק, הנמצאת כמאה קילומטרים מערבית לבירה בגדאד. בפיגוע נהרגו כ-13 אנשים (מתוכם שישה שוטרים עיראקים ושבעה אנשי אל-קאעידה)[65].
  • 8 במרץ 2009: הפצצת אקדמיית משטרה במרכז העיר בגדאד בירת עיראק. בפיגוע נהרגו 28 בני אדם ונפצעו כ-57 בני אדם, הנפגעים הם בעיקר שוטרים ומגויסים טריים[66][67].
  • 15 במרץ 2009: פיגוע באתר תיירות בתימן. בפיגוע נהרגו חמישה אנשים מתוכם ארבעה תיירים דרום קוריאניים[68][69]
  • 3 ביוני 2009: התקפת שיירה של חיילים אלג'יראים כ-50 קילומטר מזרחית לאלג'יר בירת אלג'יריה. בפיגוע נהרגו 10 בני אדם מתוכם שמונה חיילים ושני מורים.
  • 8 ביולי 2009: חמושי אל קאעידה בצפון אפריקה הרגו 28 חיילים של צבא מאלי בקרבות[70].
  • 17 ביולי 2009: הפצצת מלונות ריץ-קרלטון ומלון מריוט על ידי שני מחבלים מתאבדים בג'קרטה בירת אינדונזיה כנגד תיירים זרים, בפיגוע נהרגו 11 בני אדם ונפצעו כ-50[71][72].
  • 8 בדצמבר 2009: הפצצת משרדי ממשלה בבגדאד בירת עיראק באמצעות שלוש משאיות תופת. לפחות 127 בני אדם נהרגו וכ-261 נוספים נפצעו[73][74].
  • 30 בדצמבר 2009: פיגוע בבסיס צבאי סודי במזרח אפגניסטן שבוצע באמצעות מחבל מתאבד שהיה סוכן כפול. בפיגוע נהרגו 7 אנשי CIA וקצין ביון ירדני[75][76].
  • 25 בינואר 2010: הפצצת מלונות פאר שבהם נוהגים לבקר זרים בבגדאד בירת עיראק באמצעות שלוש מכוניות תופת. לפחות 41 בני אדם נהרגו וכ-70 נוספים נפצעו[77][78].
  • 19 בספטמבר 2010: פיגוע במרכז בגדאד באמצעות פיצוץ של שתי מכוניות תופת כמעט בו-זמנית. לפחות 31 בני אדם נהרגו[79][80].
  • 1 בנובמבר 2010: חמושי אל-קאעידה בעיראק החזיקו כ-120 בני ערובה במשך כארבע שעות בכנסייה הסורית בבגדאד בירת עיראק. בניסיון החילוץ נהרגו כ-52 בני אדם בהם כומר ו-10 קצינים עיראקים ונפצעו כ-67 בני אדם[81][82].
  • 1 בינואר 2011: הפצצת כנסייה קופטית באלכסנדריה שבמצרים באמצעות מכונית תופת. בפיגוע נהרגו 21 נוצרים ונפצעו כ-97 בני אדם רובם נוצרים[83][84].
  • 13 במאי 2011: 80 הרוגים בפיגוע התאבדות כפול בפקיסטן[85].

מנהיגי אל-קאעידה

ראו גם

לקריאה נוספת

  • לורנס רייט, המגדלים הגבוהים - 11 בספטמבר, אלקאעידה וכישלון המודיעין האמריקני, כנרת זמורה ביתן, 2007
  • יורם שוייצר, אל-קאעידה וטרור המתאבדים - החזון והמעש, צבא ואסטרטגיה, כרך 2, גיליון 2, אוקטובר 2010
  • בנימין בן סימון, תובנות על ארגון אל-קאעידה, סטימצקי חממה ספרותית, 2011
  • מרק בודן, בן לאדן - החיסול, אור יהודה: כנרת זמורה-ביתן, 2012

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אל-קאעדה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ רויטרס‏, ארצות הברית: חיסלנו את מספר 2 באל-קאעדה, באתר וואלה!‏, 27 באוגוסט 2011
  2. ^ Brian Michael Jenkins, Is Al Qaeda's Internet Strategy Working?, RAND, ‏2011
  3. ^ צבא סעודיה הרג את מפקד אל-קאעדה במדינה, באתר הארץ, 18 ביוני 2004
  4. ^ חגית קלימן, אל-קאעידה מאיים בג'יהאד נגד היערות, באתר ynet, 19 באוקטובר 2008
  5. ^ המורדים בסומליה מאשרים: הצטרפנו לאל קאעידה, באתר ynet, 1 בפברואר 2010.
  6. ^ עלי ואקד, ארגון הקשור לאל-קאעידה לקח אחריות לפיגוע בכיסופים, באתר ynet, 27 בינואר 2009.
  7. ^ חנן גרינברג, צה"ל: חמאס לא ביצע את הפיגוע - אבל אחראי, באתר ynet, 27 בינואר 2009
  8. ^ חנן גרינברג, הפיגוע שסוכל בעזה: סוסי תופת ומשאיות מילוט, באתר ynet, 8 ביוני 2009
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 9.4 עם זאת, יש חשד שהמדינה שיתפה פעולה עם הארגון
  10. ^ מקוסובו עד עיראק. מודלים לתקיפה אמריקנית, באתר ynet, 25 באוגוסט 2013.
  11. ^ מרק בודן, בן לאדן - החיסול, אור יהודה: כנרת זמורה-ביתן, 2012, עמודים 99-100
  12. ^ שירות גלובס, ‏מסוקי אפאצ'י חיסלו בכיר בזרוע הצבאית של החמאס, באתר גלובס, 8 במאי 2003
  13. ^ וסוכנויות הידיעות, אבו מוסעב א-זרקאווי חוסל בתקיפה מהאוויר, באתר ynet, 8 ביוני 2006
  14. ^ AP, אל-קאעידה מאשר: 2 ראשי הארגון בעיראק חוסלו, באתר ynet, 25 באפריל 2010.
  15. ^ דני קושמרו, ‏בכיר אל קעידה חוסל בפקיסטן, באתר ‏מאקו‏‏, ‏4 ביוני 2011‏
  16. ^ סוכנויות הידיעות, סומליה: מנהיג אל-קאעידה במזרח אפריקה נהרג, באתר ynet, 11 ביוני 2011
  17. ^ בכיר אמריקאי: חיסלנו את מס' 2 באל-קאעדה, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2011.
  18. ^ יואב יצחק, בכיר אל-קאעידה אל-עוואליקי חוסל בתימן, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 30 בספטמבר 2011
  19. ^ מערכת וואלה! חדשות‏, תימן: בכיר ב"אל-קאעדה" חוסל - ואיתו עוד 23 בני אדם, באתר וואלה!‏, 15 באוקטובר 2011
  20. ^ סוכנויות הידיעות, ארה"ב: חיסולו של מס' 2 - מכה קשה לאל-קאעידה, באתר ynet, 5 ביוני 2012
  21. ^ שי לוי, ‏דיווח רשמי: חוסל מספר 2 של אל קאעידה בחצי האי ערב, באתר ‏מאקו‏‏, ‏18 ביולי 2013‏
  22. ^ מערכת ישראל היום, ‏המבוקש הבכיר מאל-קאעידה נתפס בלוב, באתר ישראל היום, 7 באוקטובר 2013
  23. ^ יואב זיתון, סוכל פיגוע בבנייני האומה ובשגרירות ארה"ב, באתר ynet, 22 בינואר 2014
  24. ^ ynet, ארה"ב חיסלה באפגניסטן את מנהיג אל-קאעידה איימן א-זוואהירי, באתר כלכליסט, 2 באוגוסט 2022
  25. ^ 25.0 25.1 ליאור אסטליין, ‏המבוקש מס' 1 באפריקה חוסל, באתר ישראל היום, 15 ביולי 2011
  26. ^ דיאנה בחור ויגאל צור, פיצוץ ליד בית כנסת בטוניסיה, באתר ynet, 11 באפריל 2002
  27. ^ אי.פי, כ-190 הרוגים בפיגוע באי באלי, באתר ynet, 13 באוקטובר 2002.
  28. ^ סוכנויות הידיעות, אל-קאעידה קיבל אחריות לפיגוע בבאלי, באתר ynet, 8 בנובמבר 2002
  29. ^ סוכנויות הידיעות, עשרות הרוגים בשלושה פיגועים בסעודיה, באתר ynet, 13 במאי 2003
  30. ^ מרוקו: כ-40 הרוגים במתקפת טרור בקזבלנקה, באתר ynet, 18 במאי 2003
  31. ^ סוכנויות הידיעות, "אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה לקח אחריות לפיגוע באינדונזיה", באתר ynet, 6 באוגוסט 2003
  32. ^ סוכנויות הידיעות, לפחות 20 הרוגים בפיגוע במטה האו"ם בבגדד, באתר ynet, 19 באוגוסט 2003
  33. ^ סוכנויות הידיעות, הפיגוע בריאד: 17 הרוגים, ביניהם 5 ילדים, באתר ynet, 9 בנובמבר 2003
  34. ^ דיאנה בחור-ניר, איסטנבול: 23 הרוגים בפיצוצים ליד שני בתי כנסת, באתר ynet, 16 בנובמבר 2003
  35. ^ אושר רשמית: הקונסול הכללי של בריטניה לטורקיה נהרג בפיגוע באיסטנבול, באתר ynet, 20 בנובמבר 2003
  36. ^ סוכנויות הידיעות, התביעה: מאסרי עולם לנאשמים בפיגועים באיסטנבול, באתר הארץ, 27 ביוני 2005
  37. ^ עלי ואקד ורותם כהן, סוכנויות הידיעות, יותר מ-190 הרוגים במתקפת טרור במדריד, באתר ynet, 11 במרץ 2004
  38. ^ ynet וסוכנויות הידיעות, ספרד: אט"א מכחישה מעורבות בפיגועים, באתר ynet, 13 במרץ 2004
  39. ^ סוכנויות הידיעות, אוזבקיסטן: עשרות הרוגים בגל של פיגועי טרור, באתר ynet, 31 במרץ 2004
  40. ^ סוכנויות הידיעות, לפחות 22 הרוגים ביממה של טרור בסעודיה, באתר ynet, 30 במאי 2004
  41. ^ שירות גלובס, ‏מחבל מתאבד פוצץ עצמו בשגרירות ישראל בטשקנט, אוזבקיסטן, באתר גלובס, 30 ביולי 2004
  42. ^ סוכנויות הידיעות, אינדונזיה: 9 הרוגים בפיצוץ ליד שגרירות אוסטרליה, באתר ynet, 10 בספטמבר 2004
  43. ^ שירות גלובס, ‏11 הרוגים וכ-180 פצועים בפיצוץ מכונית תופת ליד שגרירות אוסטרליה בג'קרטה, באתר גלובס, 9 בספטמבר 2004
  44. ^ סוכנויות הידיעות, "שולחיו הם סוכנים של היהודים", באתר nrg‏, 7 ביולי 2005
  45. ^ כתבי ynet, 3 קטיושות פגעו באילת ובנמל עקבה, באתר ynet, 19 באוגוסט 2005
  46. ^ איי.פי, באלי: עשרות הרוגים במתקפת טרור, באתר ynet, 2 באוקטובר 2005
  47. ^ רועי נחמיאס ועלי ואקד, טרור בעמאן: עשרות הרוגים ומאות פצועים, באתר ynet, 10 בנובמבר 2005
  48. ^ עלי ואקד ורועי נחמיאס, סדרת פיגועים בדהב: עשרות הרוגים - לא ישראלים, באתר ynet, 25 באפריל 2006
  49. ^ חנן גרינברג ורועי סופר, הערכות: אל-קאעידה אחראי לסדרת הפיגועים, באתר ynet, 24 באפריל 2006
  50. ^ סוכנויות הידיעות, אלג'יריה: לפחות 33 נהרגו בשני פיגועים בבירה, באתר ynet, 11 באפריל 2007
  51. ^ רועי נחמיאס והסוכנויות, תימן: 9 הרוגים, בהם 7 תיירים, בפיגוע התאבדות, באתר ynet, 2 ביולי 2007
  52. ^ סוכנויות הידיעות, אלג'יריה: עשרות הרוגים בפיגוע כפול בבירה, באתר ynet, 11 בדצמבר 2007
  53. ^ סוכנויות הידיעות, פקיסטן: עשרות הרוגים במתקפה על בסיס צבאי, באתר ynet, 16 בינואר 2008
  54. ^ רויטרס, אל-קאעידה לקח אחריות לפיגוע במאוריטניה, באתר ynet, 3 בפברואר 2008
  55. ^ סוכנויות הידיעות, אל-קאעידה נטל אחריות לפיגוע בשגרירות הדנית, באתר ynet, 5 ביוני 2008
  56. ^ סוכנויות הידיעות, פקיסטן: 6 הרוגים בפיגוע מחוץ לשגרירות הדנית, באתר ynet, 2 ביוני 2008
  57. ^ רויטרס, אל-קאעידה נטל אחריות לפיגועים באלג'יריה בשבוע שעבר, באתר ynet, 14 ביוני 2008
  58. ^ סוכנויות הידיעות, אלג'יריה: 13 הרוגים בפיצוץ בתחנת רכבת, באתר ynet, 8 ביוני 2008
  59. ^ סוכנויות הידיעות, אלג'יריה: עשרות נהרגו בפיגוע באקדמיה לשוטרים, באתר ynet, 19 באוגוסט 2008
  60. ^ סוכנויות הידיעות, עוד יום דמים באלג'יריה: 12 הרוגים בפיגוע כפול, באתר ynet, 20 באוגוסט 2008
  61. ^ סוכנויות הידיעות, תימן: 16 הרוגים במתקפה על שגרירות ארצות הברית, באתר ynet, 17 בספטמבר 2008
  62. ^ AP, ארצות הברית: צעירה אמריקנית נהרגה בפיגוע בתימן אמש, באתר ynet, 18 בספטמבר 2008
  63. ^ רויטרס, "הג'יהאד האסלאמי בתימן": נמשיך בפיגועים נגד גורמים מערביים, באתר ynet, 18 בספטמבר 2008
  64. ^ AP, תימן: מחבלים שביצעו פיגוע בשגרירות ארצות הברית זוהו כאנשי אל-קאעידה, באתר ynet, 1 בנובמבר 2008
  65. ^ AFP, עיראק: 13 הרוגים בהתקפת אל-קאעידה על תחנת משטרה, באתר ynet, 26 בדצמבר 2008
  66. ^ סוכנויות הידיעות, בגדאד: לפחות 30 הרוגים בפיגוע התאבדות, באתר ynet, 8 במרץ 2009
  67. ^ רויטרס, עיראק: אל-קאעידה קיבל אחריות לפיגוע בביה"ס לשוטרים, באתר ynet, 12 במרץ 2009
  68. ^ רויטרס, תימן: חמישה הרוגים בפיצוץ באתר תיירות, באתר ynet, 15 במרץ 2009.
  69. ^ רויטרס, תימן: אל-קאעידה עומד מאחורי הפיגוע הקטלני אתמול, באתר ynet, 16 במרץ 2009
  70. ^ AFP, מאלי: חמושי אל-קאעידה בצפון אפריקה הרגו 28 חיילים, באתר ynet, 8 ביולי 2009
  71. ^ רויטרס, "הפיגועים בג'קרטה קשורים לג'מעה אסלאמייה", באתר ynet, 19 ביולי 2009
  72. ^ סוכנויות הידיעות, אינדונזיה: 9 הרוגים בפיצוצים בשני בתי מלון, באתר ynet, 17 ביולי 2009
  73. ^ סוכנויות הידיעות, 112 בני אדם נהרגו בפיגוע משולב בבגדאד, באתר ynet, 8 בדצמבר 2009
  74. ^ AFP, אל-קאעידה בעיראק קיבלה אחריות על סדרת הפיגועים בבגדאד, באתר ynet, 10 בדצמבר 2009
  75. ^ סוכנויות הידיעות, אפגניסטן: 8 אמריקאים נהרגו בפיגוע התאבדות, באתר nrg‏, 30 בדצמבר 2009
  76. ^ סוכנויות הידיעות, אל-קאעידה: הפיגוע נגד בסיס ה-CIA היה נקמה, באתר nrg‏, 7 בינואר 2010
  77. ^ סוכנויות הידיעות, עשרות נפגעו בפיצוצים ליד 3 מלונות בבגדאד, באתר nrg‏, 25 בינואר 2010
  78. ^ סוכנויות הידיעות, אל-קאעידה: אנו ביצענו פיגועי המלונות בבגדאד, באתר nrg‏, 27 בינואר 2010
  79. ^ AP, בגדאד: 29 נהרגו בפיצוץ שתי מכוניות תופת, באתר ynet, 19 בספטמבר 2010
  80. ^ AP, עיראק: אל-קאעידה לקח אחריות על הפיגוע בבגדאד השבוע, באתר ynet, 24 בספטמבר 2010
  81. ^ סוכנויות הידיעות, עיראק: השתלטו על כנסייה וקראו לשחרור אסירים, באתר ynet, 1 בנובמבר 2010.
  82. ^ AP, החילוץ נכשל: 52 נהרגו בקרב בכנסייה בבגדאד, באתר ynet, 1 בנובמבר 2010
  83. ^ סוכנויות הידיעות, מצרים: 21 הרוגים בפיגוע סמוך לכנסייה קופטית, באתר ynet, 1 בינואר 2011
  84. ^ רועי נחמיאס, צפו ברגעי הפיצוץ בכנסייה במצרים: "אל תפחדו", באתר ynet, 2 בינואר 2011
  85. ^ סוכנויות הידיעות, פקיסטן: טליבאן לקח אחריות על הפיגוע, באתר ynet, 13 במאי 2011
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38316701אל-קאעדה

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אל-קאעדה&oldid=2535333"