אבו מוסעב א-זרקאווי

אבו מוסעב א-זרקאווי
أبو مصعب الزرقاوي

אבו מוסעב א-זרקאווי בצעירותו
לידה	30 באוקטובר 1966 זרקא שבירדן
נהרג	7 ביוני 2006 (בגיל 39) היבהיב שבעיראק
שם מלא	אַחְמַד פַדִיל א-נַּזַאל אלְ-חַ'לַאיְלַה
מדינה
מנהיג קבוצת המונותאיזם והג'יהאד 1999 – 17 באוקטובר 2004 (כ־5 שנים)
מנהיג אל-קאעידה בעיראק 17 באוקטובר 2004 – 15 בינואר 2006 (שנה ו־12 שבועות)
מנהיג מועצת השורא של לוחמי הג'יהאד בעיראק 15 בינואר 2006 – 7 ביוני 2006 (20 שבועות ו־4 ימים) אבו איוב אל-מסרי ←

אַבּוּ מֻסְעַבּ א-זַּרְקַאוִיּ (בערבית: أبو مصعب الزرقاوي, תעתיק מדויק: אבו מצעב אלזרקאוי; תאריך לידה אפשרי 30 באוקטובר 1966 – 7 ביוני 2006) היה טרוריסט בינלאומי ממוצא ירדני, חבר בכיר בארגון אל-קאעידה ומנהיג שלוחתו של הארגון בעיראק. זרקאווי התנגד לנוכחות של ארצות הברית וכוחות צבאיים מערביים בעולם האסלאמי, כמו גם לתמיכה של המערב בקיומה של ישראל. בתוך כך, השתתף בתכנון והוצאה לפועל של פיגועים נגד צבא ארצות הברית בעיראק ונגד דיפלומט אמריקני בירדן. יש המעריכים כי לא-זרקאווי היה כוח רב יותר מאשר לאוסאמה בן לאדן, וזאת בשל הפרסום הרב לו זכה כמנהיג הג'יהאד נגד צבא ארצות הברית והממשלה הזמנית בעיראק. לאחר ניסיונות התנקשות רבים בחייו על ידי ארצות הברית, נהרג לבסוף ב-7 ביוני 2006 בהפצצת חיל האוויר האמריקאי בעיראק.

תולדות חייו

א-זרקאווי גדל בזרקא (מכאן כינויו) בשם אַחְמַד פַדִיל א-נַּזַאל אלְ-חַ'לַאיְלַה (أحمد فضيل النزال الخلايلة, אַחְמַד פַצִ'יל אַלנַזַאל אלְחַ'לַאיְלַה). משפחתו השתייכה לשבט בני חסן - שבט ערבי בעבר הירדן. בגיל 17 נשר מבית הספר הנסיך טלאל בעקבות שימוש באלכוהול ובסמים. ייתכן שאף היה מעורב בתקיפה, בעקבותיה נעצר לתקופה קצרה בשנות ה־80.

ב־1989 נסע א-זרקאווי לאפגניסטן כדי להצטרף ללוחמי המוג'אהדין ולהילחם נגד הפלישה הסובייטית, אבל הסובייטים כבר החלו לצאת. במקום זאת, נהיה א-זרקאווי כתב של עיתון אסלאמי והתיידד עם בן לאדן. ישנם דיווחים שבאמצע שנות ה־90 נסע א-זרקאווי לאירופה וייסד את ארגון הטרור "א-תוחיד", ארגון המוקדש להריגת יהודים והצבת שלטון אסלאמי בירדן.^{[דרוש מקור]}

א-זרקאווי נעצר בירדן בשנת 1992, וישב 7 שנים בכלא הירדני בעוון קשירת קשר להדחת המונרכיה וניסיון ליצור ח'ליפות אסלאמית. שמועות טוענות כי בכלא א-זרקאווי הפך למנהיג שזכה ליראת כבוד מאסירים אחרים. בכלא פגש את אבו מוחמד אל-מקדסי (עיסאם אל-ברקאווי) והושפע מרעיונותיו.

לאחר שחרורו מהכלא ב־1999, היה א-זרקאווי, לפי מקורות רשמיים בירדן, מעורב בניסיון לפוצץ את מלון ראדיסון בעמאן, שלקוחותיו היו לעיתים קרובות תיירים אמריקאים או ישראלים. הוא נמלט מירדן לפשאוור, עיר בפקיסטן הסמוכה לגבול עם אפגניסטן. א-זרקאווי, בתמיכת ראשי אל-קאעידה, ייסד מחנה אימונים לקבוצת הג'יהאדיסטים שלו ליד הראת. לטענת ממשל בוש, מחנה האימונים התמחה ברעלים וחומרי חבלה. בשנת 2001, קצת אחרי פרוץ מלחמת אפגניסטן, ברח א-זרקאווי לעיראק. בד בבד, הוא נשפט שלא בפניו בירדן ונגזר עליו גזר דין מוות על תכנון הפעולה נגד מלון ראדיסון.

בעיראק, החלו א-זרקאווי וחברי קבוצתו, שנקראה "קבוצת המונותאיזם והג'יהאד", להקים רשת של תאי טרור ברחבי המדינה לקראת הפלישה האמריקאית המתוכננת. עם פרוץ מלחמת עיראק ב-2003, החל הארגון לפגוע במטרות אמריקאיות במדינה. א-זרקאווי, שראה בשיעים כופרים, תכנן פיגועים רבים גם נגד האוכלוסייה השיעית בעיראק. כתוצאה ממעורבותו בטרור נגד ארצות הברית, הציעה ממשלת ארצות הברית פרס של 25 מיליון דולר עבור מידע שיוביל ללכידתו, סכום הזהה לפרס שהועמד על ראשו של אוסאמה בן לאדן במרץ 2004. ב־15 באוקטובר 2004 הוסיפה ארצות הברית את א-זרקאווי ואת ארגונו לרשימת ארגוני הטרור והורתה להקפיא את כל נכסי הארגון שנמצאו בתחומה.

ב-17 באוקטובר 2004, הוא הכריז על נאמנות ארגונו לאל-קאעידה ושינה את שם ארגונו ל"אל-קאעידה בעיראק". ב-27 בדצמבר 2004 שידרה תחנת אל-ג'זירה הקלטה שבה כינה אוסאמה בן לאדן את א-זרקאווי "הנסיך של אל-קאעידה בעיראק" וביקש ש"כל אחינו בארגון יקשיבו לו ויצייתו לו במעשיו הטובים".

ב-15 בינואר 2006, התאחד ארגונו של א-זרקאווי עם מיליציות סוניות אחרות והקים ארגון מטרייה בשם "מועצת השורא של לוחמי הג'יהאד בעיראק". ב-7 ביוני 2006 נהרג א-זרקאווי בהפצצת חיל האוויר האמריקאי יחד עם שבעה מעוזריו בעת ששהה בבית מבודד מכפר היבהיב, שמצפון-מזרח לבעקובה.

קשרים לפיגועי 11 בספטמבר

אנשי ממשל אמריקנים טענו כי א-זרקאווי ומוחמד עטא, מנהיג המתקפה ב־11 בספטמבר והטייס של המטוס הראשון, נפגשו עם נציג בכיר של המודיעין העיראקי בפראג כחמישה חודשים לפני ההתקפה. טענות אלו שימשו לתמיכה בטענה שעיראק מהווה איום על ארצות הברית והצדקה לכיבוש עיראק ב-2003. אולם הניו יורק טיימס דיווח ב־21 באוקטובר 2002 שמוחמד עטא לא נפגש עם המודיעין העיראקי בפראג. טענה זו אושרה רשמית עם פרסום מסקנות הוועדה שחקרה את האירוע.

בנאומו של מזכיר המדינה של ארצות הברית, קולין פאוול, במועצת הביטחון של האומות המאוחדות, היווה א-זרקאווי את אחת הסיבות הראשיות לצורך במלחמה כנגד עיראק. באותו נאום כינה פאוול את א-זרקאווי "פעיל אל-קאעידה". אמינותם של חלקים רבים מהנאום נעשתה מפוקפקת עם הזמן, אבל פאוול וממשל בוש לא שינו את טיעוניהם. על פי ה-MSNBC, הפנטגון הציע לפחות שלושה מבצעים לחיסול פעילותו של א-זרקאווי ולחיסולו באופן אישי. לטענת העיתון, הבית הלבן סירב משום שהוצאתו של א-זרקאווי מהמערכה תערער את הטיעון כי המלחמה בעיראק מהווה חלק מהמלחמה בטרור.

אירועים בהם היה מעורב

רציחתו של לורנס פולי

לורנס פולי היה דיפלומט אמריקני בכיר אשר עבד בסוכנות לפיתוח בינלאומי (ה-USAID) בירדן. ב־28 באוקטובר 2002 הוא נרצח ליד ביתו בעמאן. בחקירתם, הודו שלושה חשודים שהם חומשו וקיבלו תשלום מא-זרקאווי עבור ביצוע ההתנקשות. א-זרקאווי נשפט בירדן פעם שנייה שלא בפניו ונגזר עליו גזר דין מוות שני.

רציחתו של ניקולס ברג

ניקולס ברג היה איש עסקים אמריקאי שנחטף בעת ששהה בעיראק. במאי 2004 פורסמה קלטת וידאו המראה קבוצה של חמישה רעולי פנים כורתים את ראשו. רעול הפנים שביצע את המעשה המזוויע, בעת שהניף את הסכין, הזדהה כא-זרקאווי וקיבל אחריות על תכנון הפעולה. לטענתו, הרצח היה גמול על ההתעללויות שביצעו חיילים אמריקנים בכלא אבו גרייב. ניתוחים שבוצעו על הקלטת לא הצליחו לייצר מסקנה אחידה בנוגע לזהותו של הרוצח והדעות עדיין חלוקות. לדוגמה, דווח שניתוח קולי שביצע ה־CIA אישר כי הדובר הוא אכן א-זרקאווי, מצד שני מבנה גופו לא התאים לזה של א-זרקאווי. טענות אלה הולידו תאוריית קונספירציה הטוענת שהקלטת מבוימת.

אחרים

• ב־11 ביולי 2004, א-זרקאווי קיבל אחריות על שיגור פצצות מרגמה בסאמרא, עיראק. חמישה חיילים אמריקניים וחייל עיראקי נהרגו.
• א-זרקאווי, לכאורה, קיבל אחריות על הפיגוע במלון קנאל בעיראק ב־19 באוגוסט 2003. בהתקפה, שככל הנראה בוצעה על ידי מחבל מתאבד אשר נהג במשאית המלאה בחומרי נפץ, נהרגו 22 בני אדם. ב-2005 נתפס חבר בכיר בארגונו של א-זרקאווי ומאז הוא החשוד העיקרי בתכנון הפעולה.
• ירדן מאשימה את א-זרקאווי בתכנון ליצור ענן כימי בעמאן. נעצרו גברים אשר, לכאורה, תכננו לשחרר את ההתקפה הכימית. א-זרקאווי נשפט שוב שלא בפניו ונגזרו עליו 15 שנות מאסר, בנוסף לשני גזרי דין מוות בעבור עברות קודמות בירדן.
• עצורים בטורקיה טענו שנשלחו על ידי א-זרקאווי לאיסטנבול כדי לארגן התקפה על פסגה של נאט"ו.

בנוסף, טוענים גורמים בממשל האמריקני כי א-זרקאווי:

• אחראי לרציחתם של לפחות 700 בני אדם, בעיקר על ידי פיצוצים
• אימן אחרים בשימוש ברעלים לצורך התקפות על מטרות אפשריות באירופה
• הפעיל "חוף מבטחים" לטרוריסטים בדרום עיראק
• תכנן פעולה נגד בית מלון בבגדאד

מותו של א-זרקאווי

הריסות הבית הבטוח של זרקאווי לאחר הפצצת חיל האוויר האמריקני

הדעות בקשר למצבו של א-זרקאווי היו חלוקות. היו שמועות שטענו כי א-זרקאווי מת מאחר שהוא לא נראה מאז 2001. ה"דיילי טלגרף" תיאר את הטענה שא-זרקאווי היה מנהיג רשת הטרור בעיראק כמיתוס שמקורו במקורות מודיעין לא אמינים. המודיעין הלקוי התקבל מכיוון שהוא תאם את המטרות הפוליטיות של ארצות הברית, כגון כיבוש עיראק.

בתחילת 2002 אנשי הברית הצפונית דיווחו שא-זרקאווי נהרג בהתקפה אווירית של ארצות הברית, דיווחים אלה מעולם לא אומתו למרות שגורמים רבים אחרים חזרו על הטענה. לאחר מכן, קבוצות כורדיות טענו שא-זרקאווי לא נהרג בהפצצה אלא רק נפצע ונסע לבגדאד כדי לקבל טיפול רפואי, במהלכו כרתו לו רגל. ב־7 באוקטובר 2002, יום לפני שהקונגרס האמריקני אישר לנשיא לפתוח במלחמה, הציג הנשיא את הטענה כעובדה. קולין פאוול חזר על הטענה בנאומו במועצת הביטחון של האומות המאוחדות והאמונה הרווחת הייתה שלא-זרקאווי יש רגל תותבת. אולם, נראה היה כי האדם אשר הזדהה כא-זרקאווי בקלטת הרצח של ניקולס ברג לא היה בעל רגל תותבת. דו"ח ועדת החקירה על אירועי ה-11 בספטמבר טוען כי הידיעות בדבר רגלו של א-זרקאווי היו חלק במסע דיסאינפורמציה אשר הוא ניהל.

במרץ 2004, קבוצת מורדים עיראקית פרסמה הודעה הטוענת שא-זרקאווי נהרג ב-2002. לטענתם א-זרקאווי לא הצליח להימלט מהתקפת הטילים בגלל הרגל התותבת שלו, לא סופקו שום ראיות.

ב-15 בדצמבר 2005 דווח בעיתונות שא-זרקאווי כביכול נתפס בידי שירותי הביטחון העיראקי, אך שוחרר מפני שזהותו לא נקבעה.

ב-7 ביוני 2006 לאחר מבצע מודיעיני שנמשך שבועות. נהרג א-זרקאווי ביחד עם שבעה מאנשיו בהתקפה אווירית של חיל האוויר האמריקני על בית בו שהה סמוך לבעקובה, כ-50 ק"מ צפונית לבגדאד. על הבית הוטלו שתי פצצות, כל אחת במשקל של כרבע טון. ביחד עם א-זרקאווי נהרג יועצו הרוחני, עבד אל רחמן.

לקריאה נוספת

• בנימין בן סימון, תובנות על ארגון אל-קאעידה, חממה ספרותית, 2011.
• יורם שוייצר, אל-קאעידה וטרור המתאבדים - החזון והמעש, צבא ואסטרטגיה, כרך 2, גיליון 2, אוקטובר 2010.
• ג'ובי ווריק, דגלים שחורים - העלייה של דאעש, ידיעות ספרים, ספרי חמד, 2016.

קישורים חיצוניים

• אבו מוסעב א-זרקאווי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

מדיה וקבצים בנושא אבו מוסעב א-זרקאווי בוויקישיתוף

עברית

• יוסי עבדי, עתיד אל-קאעידה לאחר החיסול(הקישור אינו פעיל), מתוך אתר NFC.
• ד"ר יורם קהתי, אלזרקאוי - אישיותו, תפיסת-עולמו ותרומתו לג'האד, המרכז למורשת המודיעין
• ליאור אסטליין, ‏הלקח של נסיך האופל, באתר ישראל היום, 11 במרץ 2011

אנגלית

• ברשימת הטרוריסטים המבוקשים ביותר
• על ארגונו של א-זרקאווי
• מאמר בניו-יורק טיימס על א-זרקאווי
• מאמר בMSNBC טיימס על א-זרקאווי
• א-זרקאווי בהקשר של המלחמה בעיראק
• עובדות מוזרות במקרה של ניקולס ברג

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32533892אבו מוסעב א-זרקאווי