הברית הצפונית
.svg) | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 אפגניסטן |
| סוג | ברית צבאית |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1994 – דצמבר 2001 (כ־7 שנים) |
| מקים היחידה | הרפובליקה האסלאמית של אפגניסטן |
| מלחמות | מלחמת האזרחים באפגניסטן |
| פיקוד | |
| יחידת אם | ממשלת הרפובליקה האסלאמית של אפגניסטן |
הברית הצפונית (בשמה הרשמי: החזית האסלאמית המאוחדת לשחרור אפגניסטן; בפרסית: جبهه متحد اسلامی ملی برای نجات افغانستان) הייתה חזית צבאית מאוחדת שנוצרה בסוף 1996, לאחר שהאמירות האסלאמית של אפגניסטן (טליבאן) השתלטה על קאבול בירת אפגניסטן. החזית המאוחדת הורכבה על ידי אישי מפתח של המדינה האסלאמית של אפגניסטן, בייחוד הנשיא בורהנודין רבאני ושר ההגנה לשעבר אחמד שאה מסעוד. החזית כללה בתחילה בעיקר טג'יקים, אך בשנת 2000 מנהיגים מקבוצות אתניות אחרות הצטרפו אליה וביניהם עבדול ראשיד דוסטום, מוחמד מוהאקיק, חאג'י עבדול קאדיר, ואסיף מושני. החזית הצפונית לחמה מלחמה הגנתית נגד ממשלת הטליבאן. הם קיבלו תמיכה מאיראן, רוסיה, טורקיה, הודו, טג'יקיסטן ואחרים, בעוד שהטליבאן קיבל סיוע ותמיכה מפקיסטן. עד 2001, הברית הצפונית שלטה על פחות מ-10% משטח אפגניסטן, בקצה הצפון-מזרחי של המדינה במחוז בדח'שאן. פלישת ארצות הברית לאפגניסטן ב-2001 הובילה לתמיכה ישירה לחזית הצפונית במהלך קרבות שארכו חודשיים, שבסיומן הטליבאן הובס, בדצמבר 2001. עם נסיגתו ונפילתו של משטר הטליבאן, הברית פורקה, וחבריה והארגונים שהרכיבו אותה הצטרפו לממשל חאמיד כרזאי.
עם נסיגת ארצות הברית מאפגניסטן בשנת 2021 והשתלטות הטליבן מחדש על המדינה, כוחות ההתנגדות לטליבן החלו להתכנס פעם נוספת בפנג'שיר שהייתה מעוז החזית הצפונית, ולהניף מחדש את דגלה.[1]
היסטוריה
רקע
לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי הפרו-סובייטי בראשות מוחמד נאג'יבולה ב-1992, הכוחות הפוליטיים באפגניסטן הסכימו על שלום והסכם חלוקת כוח (הסכם פשאוור). ההסכם היווה הבסיס ליצירת המדינה האסלאמית של אפגניסטן (פשטו: دا افغانستان اسلامی دولت) ומינה ממשלת ביניים לתקופה זמנית שהייתה אמורה להיות מוחלפת לאחר בחירות כלליות. כל הכוחות הפוליטיים המרכזיים במדינה היו שותפים בממשלה הזמנית מלבד חיזב-י אסלאמי גולבודין בראשות גולבדין חכמתיאר. תנועתו סירבה להכיר בשלטון החדש וכוחותיה ביצעו מתקפות על כוחות הממשלה בקאבול. חכתיאר ותנועתו קיבלו תמיכה כספית וצבאית מפקיסטן. בנוסף, סעודיה ואיראן התחרו על הגמוניה אזורית ותמכו במיליציות אפגניות שנלחמו אחת בשנייה. דרום אפגניסטן הייתה בשליטת מנהיגים מקומיים שלא סרו למרותה של הממשלה המרכזית בקאבול. בנובמבר 1994 הטליבאן השתלט על קנדהאר והרחיבו את שליטתם למספר מחוזות בדרום ומרכז אפגניסטן. בסוף 1994, רוב המיליציות שנלחמו בקרב השליטה על קאבול הובסו על ידי כוחות הנאמנים לשר ההגנה של הרפובליקה האסלאמית של אפגניסטן בראשות אחמד שאה מסעוד. הפצצות קאבול נפסקו, הממשלה המרכזית החלה בצעדים להשיב הסדר הציבורי ובתי המשפט שבו לעבוד. ואולם טליבאן התחזק וב-27 בספטמבר 1996 כוחותיו של אחמד שאה מסעוד נאלצו לסגת מהעיר עם המתקפה של טליבאן, שבאותו היום הכריז על האמירות האסלאמית של אפגניסטן.
יצירת החזית הצפונית המאוחדת
אחמד שאה מסעוד ועבדול ראשיד דוסטום שהיו אויבים בעבר יצרו את הברית הצפונית נגד הטליבאן.
קישורים חיצוניים
- אוריאל לוי, בהרים בצפון אפגניסטן מתארגנת מחתרת למאבק בטליבאן, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 23 באוגוסט 2021
הערות שוליים
- ^ אוריאל לוי, בהרים בצפון אפגניסטן מתארגנת מחתרת למאבק בטליבאן, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 23 באוגוסט 2021
32407460הברית הצפונית