סם (כללי)

כדורי הסם אקסטזי

משקאות אלכוהוליים

בשימוש הנפוץ בעברית מודרנית, סם הוא חומר שנטילתו משפיעה על גוף האדם, כדוגמה סם פסיכואקטיבי, משכר או ממכר, שהשימוש בו הוא על מנת לגרום הנאה, שינוי במצב תודעתי, ושינויים במצב-רוח.

המילה העברית "סם"

הביטוי הארכאי "סם מרפא" או "סם רפואה" פירושו תרופה, חומר הנצרך כדי לרפא או להקל תסמינים של מחלה או כטיפול מונע. השימוש במילה "סם" במשמעות זו מופיע לראשונה במשנה, במסכת יומא (ח', ד'): ”ועוד אמר רבי מתיא בן חרש, החושש בפיו, מטילין לתוכו סם בשבת, מפני שהוא ספק נפשות, וכל ספק נפשות דוחה את השבת”.

העיקרי בין "סם" למזון היא שהמזון משמש לתזונה. יוצאים מן הכלל הם כמה מאכלים ומשקאות מסוימים בעלי השפעה פרמקולוגית פסיכואקטיבית כגון משקאות חריפים, קפה או פטריות פסיכואקטיביות. ברפואה הסינית, ישנם מזונות שנחשבו ל"סמים" או ל"תרופות" מכיוון שהם משפיעים על חלקים מסוימים בגוף ומרפאים מחלות.

בימינו השימוש הנפוץ במילה "סם" הוא בכוונה אל סמים פסיכואקטיביים, כמאה חומרים ממכרים, טבעיים או סינתטיים. לחלקם היה או עדיין ישנו גם ערך של תרופות, בשימוש מבוקר, במרשם רפואי, בהתיעצות עם רופאים ובמעקבם.

המילה "סם" באנגלית

למילה "סם" יש בעברית עוד משמעויות נוספות, פחות בשימוש, חלקן מופיעות בצירופי מילים שונים או כמונחים ארכאיים, כגון "סמי רפואה" או "סמי מרפא" עם משמעות של תרופות. המונח "סם מרפא" הוא נמצא בשימוש בפקודת הרוקחים בישראל. בשפה האנגלית עדיין מקבלת המילה drug משמעות כפולה: הן של סם משכר או ממכר, (psychoactive drug) והן של תרופה (medicine). גם למילה "חומר" substance יש ברפואה כולל בענף הפסיכיאטרי שלה משמעות של "סם" (ראו המושגים abuse substance, psychoactive substance substance dependence. בשפות אחרות קיימת הפרדה ברורה בין המילים המציינת סמים וחומרים ובין המילים המציינות תרופות. האחרונות הן, למשל médicament בצרפתית, Arzneimittel או Medikament בגרמנית, Medicamento בספרדית), בעוד שלסמים קוראים droga, drogue, Drogen, stupéfiants, stupeficenti.

לגיטמציה חברתית

קיים מגוון רחב של סמים. חלקם נפוצים וניתנים לרכישה בחנויות השונות ברחבי הארץ כמו משקאות אלכוהליים ומשכרים אחרים. השימוש בקפה ובתה ובמשקאות אנרגיה וממתקים הכוללים קפאין ושיווקם אינו מוגבל חוקית. מינונים גבוהים של קפאין עלולים לגרום להרעלה מזיקה לבריאות ולהחמרה של הפרעות נפשיות כמו התקפי פאניקה ומצבים מאניים.

חלק מהסמים, תרופות ניתנות לנטילה על ידי החברה באמצעות פיקוח של המוסדות הממונים בנושא. אחרים נתנים בעת צורך, כך למשל, נהוג לתת טיפול בסם שכנגד הידוע בכינוי אנטידוט, בכדי לבטל השפעתה של הרעלה. קרי נַסְיוּב הנוגד להכשת נחש, בישראל ובארצות אחרות פותח נסיוב הנוגד הכשה של צפע מצוי.

סמי ספורט הם תרופות או חומרים כימיים לרוב סינתטיים, הניתנים לא לצורך טיפולי, אלא על מנת להשיג שיפור ספורטיבי. למשל, על ידי השפעה על הערנות, הגדלת מסת השרירים, חמצון הדם. לחלקם, כמו סטרואידים אנבלויים או אפדרין, יש גם השפעה פסיכואקטיבית.

חלקם האחר אסורים לשימוש כפי שמופיעים ב"פקודת הסמים המסוכנים". ולעיתים מכונים "סמי רחוב". הם מיוצרים ממקור צמחי או סינתטי ולרב אינם מיוצרים בתנאי בקרה ופיקוח כך שאין שליטה או מינון על הכמויות המסופקות מהן.

במדינות שונות קיימים סמים בעלי מקובלות חברתית רחבה יותר, למשל הטבק בארצות רבות, אם כי נעשו ניסיונות להגביל את שיווקם ואת שימושם לרעה עקב מסוכנותם הבריאותית.

סם במקרא

הסמים בתורה מופיעים במגוון שימושיו ועובר גלגולים רבים עד למונחו בימינו.

השימוש במילה "סם" מופיע לראשונה בעברית המקראית כאבקה המיוצרת מבשמים. קיימים שימושים נוספים בסמים הן כדיו, והן כחומר כימי הגורם לנשירת השיער.

במקום אחר במשנה תורה (ספר נזקים, הלכות חובל ומזיק) כותב הרמב"ם: ”השקהו סם או סכו סם, ושינה מראה עורו - משלם לו ריפוי בלבד, עד שיחזור מראהו כמות שהיה” - בהקשר זה מבחין הרמב"ם בין סם לצריכה פנימית (לשתייה) לסם לצריכה חיצונית (לסיכה על העור). עם זאת הגמרא ממליצה להימנע מכל שימוש בסמים הן גם בעת מחלה שכן כל מה שמועיל לחלק אחד בגוף מזיק לאיבר אחר מתרי"ג איברים.

כל מילי דמעלי להאי קשה להאי ודקשה להאי מעלי להאי

— פסחים מב ב

בתלמוד אנו נתקלים בשני מושגים נוספים. סם המוות, חומר הממית את האדם וסם החיים אשר מחזק את גוף האדם. פעמים רבות משמשים הביטויים כמטפורה, לתיאור מעשים ורעיונות המחלישים או המחזקים את האדם, בהתאמה, ללא צריכה ממשית של חומר. דוגמה לכך מופיעה בתלמוד בבלי, מסכת תענית (ז, א): "כל העוסק בתורה לשמה תורתו נעשית לו סם חיים, ... וכל העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המוות".

ראו גם

• תרופות
• חומר פסיכואקטיבי

לקריאה נוספת

• א. אליצור, ש. טיאנו, ח. מוניץ, מ. נוימן, פרקים נבחרים בפסיכיאטריה – מהדורה מחודשת ומתוקנת, הוצאת פפירוס, בית ההוצאה של אוניברסיטת תל אביב, 1990

• Jerry M. Wiener, Behavioral Science 2nd edition, National Medical Series, Williams & Wilkins, Baltimore, 1990
• Ethel E.Thompson, Doctors, Doctrines, and Drugs in Ancient Times, Bull Med Libr Assoc. Apr 1962; 50(2): 236–242

קישורים חיצוניים

• רופאים, דוקטרינות ותרופות בזמנים הקדומים - סקירה היסטורית מאת אתל תומפסון,. בבטאון איגוד הספריות הרפואיות באתר הספרייה הרפואית הלאומית של ארצות הברית
• פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981 (פקודת הרוקחים בישראל)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26743748סם (כללי)