ספר מאירת עינים
 | |
| מאירת עינים מהדורה ראשונה - פראג ה'שע"ד | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי יהושע וולק כץ |
| סוגה | ביאור לשולחן ערוך חלק חושן משפט ויורה דעה |
| הוצאה | |
| הוצאה | פראג |
| מהדורות נוספות | |
| תאריך מהדורה ראשונה | ה'שע"ד - (1614) |
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | סמ"ע |
| היברובוקס | https://hebrewbooks.org/45231 |
"ספר מאירת עיניים" המכונה בקיצור "סמ"ע" הוא אחד מארבעת הספרים[1] לבירור ההלכה שחיבר רבי יהושע וולק כץ. מטרת החיבור הזה היא לפרש את קיצור דבריהם של השולחן ערוך והרמ"א ולהוסיף דינים חדשים. חותנו הגביר ר' ישראל ב"ר יוסף, סייע לו להדפיס את ספריו[2].
רבי יהושע וולק קרא בדרך רמז לספריו על שם הפסוק: "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים", ספר מאירת עינים הוא כנגד "והנהר הרביעי הוא פרת" - שמימיו פרים ורבים, מאחר שמטרת החיבור הזה הוא להנהיר ולהאיר את דברי השולחן ערוך והרמ"א.
מטרת החיבור
הסמ"ע מתייחס לביארו, כביאור שאין לפסוק הלכה מבלעדיו:
"ולחלק הרביעי, שהוא פירוש על השולחן ערוך, קראתי שמו 'ספר מאירת עינים' כאשר הוא באמת מאיר עיני המעיינים בהשולחן ערוך ובהגהותיו הסתומים והחתומים אשר זולת פירוש זה אסור לפסוק מתוכו. גם יאיר עיניהם בכמה וכמה חידושי דינים שנתחדשו בו, גם לרבות שבחיבור זה יתפקחו עיני המעיין בכמה וכמה פשטים וענינים שנראה כסותרים זה את זה."
— הקדמת המחבר לספר בית ישראל וגם לספר מאירת עינים
לעומת זאת רבי יואל סירקיש השיג ועורר בהקדמתו לספרו בית חדש על הסמ"ע בנקודה זאת: ”ובהיות שבזמנינו זה עמד הרב הגדול החסיד כמוהר"ר ולק הכהן ז"ל וחיבר ביאור ארוך על ספר שולחן הערוך ומתוך פירושיו וביאוריו לפעמים נמשכו דינים מדינים שונים לא שערום הראשונים. על כן הביאני ההכרח לעורר ולהזהיר למעיין בהלכה למעשה להורות כשורה”
הדפסתו
תחילה הדפיס את ספר מאירת עינים על חלק חושן משפט, כמו שכתב בהקדמה: ”והתחלתי בחושן המשפט שהוא מקצוע של תורה ועיני כל לפסוק מתוכו.” את החיבור מסר להדפסה בבית הדפוס של ר' משה כ"ץ בפראג, ובטרם החלו המדפיסים בעבודתם נפטר בי"ט בניסן ה'שע"ד - (1614). בצוואתו ביקש שיתמידו בלימוד חיבוריו וידפיסו אותם. הספר נדפס לבסוף באותה שנה[3]. כעבור כמה שנים בשנת ה'שפ"ח הדפיס ר' משה כץ מהדורה נוספת. מאז חזר ונדפס ברוב המהדורות של השולחן ערוך.
בכוונתו של רבי יהושע היה לכתוב פירוש על כל ארבעת חלקי השולחן ערוך, אך הוא הספיק לסיים רק את החלק לחושן משפט, כמו שכתב: "וכתבתי לשונו בסמ"ע ביורה דעה בהלכות גרים"[4] משמע, שהחיבור ליורה דעה היה כתוב לפניו, על כל פנים באופן חלקי. וראה שהחיד"א כתב, שכמדומה שראיתי שחיבר ספר מאירת עינים על שאר חלקי השולחן ערוך[5]
שנים רבות לא נמצא פירושו לחלק יורה דעה שהפנה אליו. יש ששיערו, שהוא נשרף בשריפה שכילתה רבים מחיבוריו. בשנת ה'תשס"ו נמצא חלק מחיבור זה, והובא לדפוס על ידי הרב ישראל הרצברג[6].
החלקים הנוספים מספרי ההלכה - דרישה ופרישה נמסרו לדפוס בלובלין, בבית הדפוס של קלונימוס קלמן יפה. בשנת ה'שצ"ה - (1635) הודפס חלק יורה דעה, חלק אבן העזר נדפס בשנת ה'שצ"ח, חלק חושן משפט בשנת ה'תע"ו וחלק אורח חיים בשנת ה'תקכ"ד[7].
צורת הדף
בדפוסים הראשונים נדפס הספר מאירת עינים כחיבור עצמאי, כשהמדפיסים הציבו את דברי הסמ"ע במקביל לדברי השולחן ערוך - בשני טורים.
בשנת תנ"א-(1691) נדפס לראשונה בפיורדא פירושו של הסמ"ע יחד עם פירושו של הש"ך סביב לדברי השולחן ערוך בשם "תורת כהנים[8] - שולחן ערוך מטור חושן משפט"[9]. בשנת ה'תק"ב נדפס בהומבורג גם בתוספת פירוש הט"ז ובאר הגולה[10].
כיום נוהגים להדפיס את דברי הסמ"ע והש"ך משני צידי דברי השולחן ערוך, תחת להם וסביבם את פירושם של באר הגולה, ט"ז, ביאור הגר"א, באר היטב, פתחי תשובה, הגהות רבי עקיבא אייגר, הגהות חתם סופר, כסף הקדשים, קצות החושן ונתיבות המשפט, כאשר שני האחרונים נדפסו בהוצאת מכון ירושלים בנפרד בסוף הכרך.
החולקים עמו
הסמ"ע הרבה להשיג בספרו על רבי מרדכי יפה בעל הלבושים, וכפי שכתב בהקדמתו שרבי מרדכי יפה סח לו פעם אחת, כי לצורך כתיבת ספר הלבוש, השתמש בבית יוסף בלבד ומתוך כך פעמים שטעה בהבנת דברי הרמ"א.
ברי פלוגתתו הם הש"ך והט"ז. כתב החוות יאיר[11], שכאשר יש מחלוקת בין הסמ"ע לש"ך, ההלכה כדעת הש"ך משום שהיה מאוחר יותר לסמ"ע, והטועה בדבר זה הרי הוא טועה בדבר משנה.
מחלוקת מפורסמת בין הסמ"ע והט"ז, נוגעת במהותו של קניין כסף - האם הוא מעשה סתמי לקנין שעל ידו נקנה החפץ או שהוא תשלום ושוה כסף בעד החפץ הנקנה[12].
מחלוקת בין הסמ"ע והש"ך היא לגבי הדמים מודיעים, האם אדם שהשכיר בית לחבירו ולא קצב את זמן השכירות, והשוכר הקדים ושילם את דמי השכירות, מהו זמן השכירות. לדעת הסמ"ע[13] אפשר לשער לפי ערך הדמים ששילם לכמה זמן השכירות תימשך. אך הש"ך[14], סובר שבמקרה כזה השוכר ידור בבית רק שלושים יום מכיון שסתם שכירות שלושים יום.
הגהותיו
השולחן ערוך והגהות הרמ"א נכתבו ללא מקורות וציונים, וכפי שכתב הרמ"א בהקדמתו לשולחן ערוך: ”ואף כי דברי סתומים וחתומים ואין ערך להם עם דברי הגאון כאשר כל דבריו נמצאים בספרו הגדול בית יוסף, מכל מקום הלכתי בדרכיו לכתוב הדברים סתמא.” בדפוס קראקא בשנת ה'שס"ז ושוב בשנת ה'שע"ח הוסיפו המדפיסים ציונים על דברי הרמ"א[15]. רבי יהושע עצמו תיקן את הציונים של דפוס קראקא הראשון והוסיף גם ציונים והגהות על דברי השולחן ערוך. משם ואילך פעמים שטעו המדפיסים והוסיפו את ההגהות והציונים לתוך דברי השו"ע והרמ"א, ומתוך כך יצאו שיבושים רבים[16].
גם שאר חלקי השולחן ערוך שהיו בשימושו היו מעוטרים בהגהות רבות, וכפי שהעיד רבי משה רבקש בעל באר הגולה בהקדמתו: שהעתיק מתוך השולחן ערוך של אביו, הגהות שהעתיק מהשולחן ערוך של הסמ"ע.
קישורים חיצוניים
- ישורון חלק ב - הרב שלמה גאטעסמאן
- ספר מאירת עינים - טקסט באתר ספריא
- ספר מאירת עינים על חלק יורה דעה באוצר החכמה
ראו גם
הערות שוליים
- ^ ספר "בית ישראל" על הטור הכולל שלשה חלקים: "דרישה", "פרישה" ו"הגהות דרישה ופרישה"
- ^ מתוך הקדמת המחבר לספר בית ישראל וגם לספר מאירת עינים
- ^ סמ"ע - מהדורה ראשונה; פראג שע"ד באתר הספרייה הלאומית של אוסטריה
- ^ סמ"ע חושן משפט סימן לד ס"ק נ"ד
- ^ שם הגדולים מערכת ספרים אות מ [כ] מאירת עינים
- ^ סמ"ע על חלק יורה דעה באוצר החכמה
- ^ בשו"ת כתב סופר (סימן ק"ט) הביא בשם אביו: שפעם היה לסמ"ע דין תורה עם אחד, והציע משפטו לפני בית הדין הגדול במקום וועד היריד, וכשטען הסמ"ע לפניהם הראוהו שהתעלם ממנו דברי עצמו והודה ולא בוש. כמה גדולים דברי חז"ל, אין אדם רואה חובה לעצמו. אך יש לפקפק האם בעל המעשה היה הסמ"ע מאחר שהוא נפטר קודם שנדפסו ספריו
- ^ הרב יהושע וולק והרב שבתי כהן היו כהנים
- ^ שולחן ערוך תורת כהנים באתר הספרייה בברנדנבורג של אוניברסיטת פוטסדאם
- ^ ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התומים באתר הספרייה בברנדנבורג של אוניברסיטת פוטסדאם
- ^ השמטות בסוף הספר
- ^ שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ק"צ, סעיף א'
- ^ שולחן ערוך חושן משפט (סימן שי"ב, סעיף א', סעיף קטן ב') וכן סבור הקצות החושן (שם סעיף קטן ב') מכיוון שהקניין נעשה בסתם בלא קציבת זמן, המשתמע מסכום הדמים לא עומד בסתירה לדברים שנאמרו, לכן "הדמים מודיעים".
- ^ (שם סעיף קטן ד') וכן סבור נתיבות המשפט שמאחר וסתם שכירות שלושים יום, הרי כאילו הדברים שנאמרו עומדים בסתירה לסכום ששולם ולכן אין לומר "הדמים מודיעים".
- ^ שלחן ערוך השלם חלק א; מבוא - עמוד 38
- ^ מבוא לשלחן ערוך השלם חלק כ; עמוד כב-כז
| פרשני הטור והשולחן ערוך | ||
|---|---|---|
| פרשני הטור | ||
| על הדף | בית יוסף • דרכי משה • ב"ח • דרישה ופרישה | |
| נוספים | פירוש המהר"ל מפראג • חידושי רבי יצחק אבוהב • חידושי רבי העשיל מקראקא | |
| פרשני השולחן ערוך | ||
| על כל החלקים | באר הגולה • באר היטב • ביאור הגר"א • כנסת הגדולה • ברכי יוסף | |
| על אורח חיים | מגן אברהם • ט"ז • פרי חדש • שערי תשובה • מחצית השקל • שולחן גבוה • מטה יהודה • פתח הדביר • תוספת שבת • מחזיק ברכה • פרי מגדים • משנה ברורה • שתילי זיתים • כף החיים • מור וקציעה | |
| על יורה דעה | ש"ך • ט"ז • מחצית השקל • פרי חדש • פתחי תשובה • כרתי ופלתי • שלחן גבוה • מטה יהודה • מחזיק ברכה • פרי מגדים • לבושי שרד • כף החיים • בית הלל • בית יצחק • חידושי הרי"ם • ערוגות הבושם | |
| על אבן העזר | חלקת מחוקק • בית שמואל • פתחי תשובה • בית הלל • חידושי הרי"ם • אבני מילואים | |
| על חושן משפט | סמ"ע • ש"ך • ט"ז • פתחי תשובה • אורים ותומים • נתיבות המשפט • קצות החושן • חידושי הרי"ם | |