רבי עמרם אבורביע
 | |
| לידה | י"ז באדר תרנ"ב |
|---|---|
| פטירה | ז' בטבת תשכ"ז (בגיל 74) |
| מקום פעילות | ישראל |
| תפקידים נוספים | הרב הראשי של פתח תקווה |
הרב עמרם אבורביע (י"ז באדר תרנ"ב מרץ 1892[1] - ז' בטבת תשכ"ז דצמבר 1966) היה דיין ורב ראשי לעדה הספרדית בפתח תקווה.
תולדות חייו
נולד בטטואן שבמרוקו הספרדית לרב שלמה אבורביע (משפחה שמקורה מקסטיליה שבספרד[2]) וליוכבד לבית כלפון. לאביו היה בטטואן בית מדרש שנקרא "מדרש שלמה" ולאחר שעלה החזיק בביתו בעיר העתיקה בירושלים ישיבה בשם "אור זרוע".
עלה ממרוקו לארץ ישראל בשנת תרס"ו (1906) בהיותו כבר מצווה עם סבו הרב יוסף אבורביע וסבתו ביליידא. המשפחה קבעה מושבה בעיר העתיקה בירושלים. למד בישיבת "טובי ישבעו" של עדת המערביים ולאחר מכן עבר לישיבת פורת יוסף. היה תלמידו של הרב יוסף חיים הכהן, ששימש ראב"ד ונשיא של עדת המערביים בירושלים. הוסמך לרבנות ולדיינות על ידי מורו ולימים נשא לאשה את בתו רבקה. נולדו להם חמישה בנים ובת.
הרב אבורביע שילב תורה ומלאכה. בשותפות עם ידידו הרב יוסף שלוש, ראש עדת המערביים בירושלים, ניהלו בית מסחר לספרים ולתשמישי קדושה בעיר העתיקה ובהמשך בשכונת מחנה יהודה בירושלים. הם עסקו בהוצאה לאור של ספרי קודש ובמשלוח ספרי תורה ליהדות צפון אפריקה ולגלויות נוספות. במקביל היה ר"מ בישיבת "פורת יוסף" שבעיר העתיקה ומגיד שיעור בישיבת "שערי ציון" מיסודו של הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, שמינהו כרב שכונות הנחלאות בירושלים. שימש גם כשוחט ובודק. כשלושים שנה שימש דיין בהרכב בית הדין של עדת המערביים בירושלים, בראשות הרב בן ציון אברהם קואינקה.
בשנת תר"פ (1920) נמנה הרב אבורביע עם מייסדי שכונת בית וגן בירושלים. בשנת תרפ"ז (1927) יזם את בניית בית הכנסת "אור זרוע"[3] בשכונת נחלאות, שכלל בית מדרש בראשותו. בשנת תרפ"ט (1930) נבחר לחבר הוועד הפועל של עדת המערבים בירושלים. בשנת תרצ"ג (1933) מונה לשד"ר לארצות צפון אפריקה מטעם כולל ועד העדה. הרב אבורביע היה ציוני פעיל עוד לפני הקמת המדינה ונטל חלק במאבק להקמת המדינה. בשל קשריו עם "ההגנה" נעצר על ידי שלטונות המנדט. התנדב למשמר העם. בניו נמנו על הנוטרים, היו חברי מחתרות ובהמשך שירתו בצה"ל.
בשנת תשי"א (1951) לאחר פרישתו של הרב עובדיה הדאיה מתפקיד הרב הספרדי של פתח תקווה נבחר הרב אבורביע לתפקיד, לצדו של הרב האשכנזי, הרב ראובן כץ. מסר שיעורים בבתי כנסת במרכז העיר: בית ישראל, אוהל חיים ובית אברהם (מכונה "בית הכנסת הגדול לספרדים") שנוסד על ידו. בשבתות מסר שיעורים גם בשכונות נוספות. היה חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל ויו"ר המועצה הארצית של ארגון רבני עדות המזרח.
נפטר בפתח תקווה בז' בטבת תשכ"ז (1966).
ספרו "נתיבי עם"
חלק א' של ספרו "נתיבי עם" ( שו"ת ומנהג ירושלים) יצא לראשונה בשנת תשכ"ד. הכרך כולל את "מנהגי ירושלים ומנהגי בית אל" עם בירורי הלכות ותשובות על סדר ארבעת חלקי השולחן ערוך. חלק ב של הספר, שיצא בשנת תשכ"ו, כולל כשישים דרשות בהלכה ובאגדה שנשא. מאמרים ודברי תורה מפרי עטו פורסמו בכתבי עת תורניים, כמו 'קול התורה'. עמד במשא ומתן בענייני הלכה עם רבנים בישראל ובחו"ל. הספרים למהדורותיהם זכו להסכמות הרב עובדיה הדאיה, הרב עזרא עטיא, הרב עובדיה יוסף, הרב אליהו בקשי-דורון, הרב שאר ישוב כהן והרב שלמה משה עמאר, שהיה מהאחרונים שהוסמכו לרבנות על ידי הרב אבורביע.
עוד ערך הרב אבורביע את כתב היד של סידור רינת ישראל, נוסח ספרדים ועדות המזרח, וכן חיבר תפילה תפילה מיוחדת לשלום פצועי צה"ל.
הנצחתו
הרב אבורביע הונצח בכמה מקומות ומפעלים:
- בתי ספר 'נתיבי עם' רשת החינוך התורנית מדעית אמי"ת
- רחובות בירושלים (רח' נתיבי-עם] ובשכונת עין גנים בפתח תקווה (רח' אבורביע)
- בית מדרש נתיבי עם בבאר שבע
- קרן מלגות ע"ש אבורביע לתלמידים מצטיינים
- עמותת "נתיבי-עם" לרכישת ציוד לפעילות הצלה
לקריאה נוספת
- הקדמה לספרים "נתיבי-עם דרשות" ו"נתיבי-עם", מאת הרב עמרם אבורביע פרק תולדות המחבר, עורכים: בנו גדעון אביבי ומרדכי בוזגלו, פתח תקווה, רחובות, מיתר מהדורות תשס"ג ותשס"ו
- "תיטואן-ירושלים-פתח תקווה 'נתיבי עם' הרב עמרם אבורביע", צמרת-רבקה אביבי, 'ברית' כתב העת של יהודי מרוקו, אות ברית קודש, עורך אשר כנפו, חוברת 29, עמודים 13–20, אשדוד, קיץ תש"ע 2010.
- "סמל האהבה היראה והתום", לדמותו של הרב עמרם אבורביע ז"ל מאת אברהם עדס, "במערכה", אדר א' תשכ"ז
- "יהודי המזרח בארץ ישראל", משה דוד גאון, הוצאת המחבר, התרצ"ח
- "האירו פני המזרח הלכה והגות אצל חכמי ישראל במזרח התיכון", צבי זהר, תל אביב, תשס"א.
- "מדינת ישראל והציונות בעיני חכמים ספרדיים-מזרחיים", צבי זהר, בתוך: "שני עברי הגשר - דת ומדינה בראשית דרכה של ישראל", עורכים: מרדכי בר און וצבי צמרת, יד בן צבי, ירושלים, תשס"ב, עמ' 335–339
- "המסע לגילוי המנהג הספרדי-ירושלמי: הרב עמרם אבורביע ויצירתו 'נתיבי עם'" צבי זהר, בתוך: "הרב עזיאל ובני זמנו פרקי עיון בהגותם של חכמי המזרח בישראל במאה העשרים" עורך: צבי זהר, בהוצאת הוועד להוצאת כתבי הרב עזיאל זצ"ל, ירושלים, תשס"ט עמ' 120–165
- "ש"ס והציונות: ניתוח היסטורי", ד"ר נרי הורוביץ, כיוונים חדשים - כתב עת לציונות וליהדות גיליון 2 הוצאת הסוכנות היהודית לארץ ישראל המחלקה לחינוך ציוני
- "חכמי המערב בירושלים", הרב שלמה דיין, ירושלים, תשנ"ב, עמ' 390–400
- "תעודה לתולדות השד"רים של ועד העדה המערבית בירושלים בתקופת המנדט הבריטי, מטרת שליחותו של השד"ר ציון אוחנא למערב הפנימי -מרוקו", משה עובדיה, 'ברית' כתב העת של יהודי מרוקו, עורך ראשי: אשר כנפו, חוברת 28 עמודים 72–76, אשדוד, תשס"ט 2009
קישורים חיצוניים
- עמרם אבורביע, באתר דעת
- חכם עמרם אבורביע, באתר החכם היומי
- הרב ע. אבו רביע, דבר, 21 בדצמבר 1966 - ידיעה על פטירת הרב עמרם אבורביע
- עמרם אבורביע, נתיבי עם, חלק א, מהדורה ראשונה, תשכ"ד, באתר היברובוקס
- עמרם אבורביע, נתיבי עם, חלק ב, מהדורה ראשונה, תשכ"ו, באתר היברובוקס
- 51 שנה לפטירתו של הרב אבורביע,אזכרה שערך הרב משה אלחרר, אתר ערוץ 7.
- יובל שנים לפטירתו, ערוץ היוטיוב.
- 160 החכמים הספרדים שכדאי ללמוד את הגותם , חדשות סרוגים 43. חכם עמרם אבורביע
הערות שוליים
- ^ אנציקלופדיה דעת
- ^ על אביו הרב שלמה אבורביע ועל סבו - הרב יוסף אבורביע, בבלוג ספורי ארץ-ישראל מצבות מדברות
- ^ בית הכנסת אור זרוע בוויקיפדיה האנגלית
