ילקוט יוסף
 | |
| חלק מסדרת ספרי "ילקוט יוסף" | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | הרב יצחק יוסף |
| סוגה | הלכה |
| הסכמות | הרב עובדיה יוסף, הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב שלום משאש הרב יוסף שלום אלישיב |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | כרך ראשון תשל"א |
| מהדורות נוספות | |
| מספר כרכים | 41 (כולל 2 חלקי קיצור שו"ע) |
ילקוט יוסף הוא חיבור הלכתי מעשי נפוץ הכולל 41 כרכים על סדר השולחן ערוך מאת הראשון לציון והרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית לשעבר, הרב יצחק יוסף. סדרת הספרים מקיפה את כל חלק אורח חיים שבשולחן ערוך, ובנוסף גם משאר החלקים - יורה דעה אבן העזר וחושן משפט. בכל עמוד מובאת הלכה המנוסחת באופן פסקני, ותחתיה המקורות לפסיקה ודיונים מרחיבים.
ספר זה נחשב כספר יסוד בקרב חלקים גדולים של היהדות הספרדית. על חיבור זה זכה הרב יוסף ב-1988 ב"פרס הרב טולדאנו" של המועצה הדתית תל אביב ובפרס "מוסד הרב קוק" ובשנת ה'תשפ"ד (2024) זכה ב"פרס ישראל לספרות תורנית".
הכרך הראשון
הכרך הראשון של הספר יצא בשנת תשל"א (1971) נקרא 'ילקוט יוסף - פסקי דינים' (רל"ב עמ'). בכרך זה מובאים פסקי דינים בקצרה על כל חלקי השו"ע, בדומה לספר קיצור שולחן ערוך. את כרך זה מחשיב הרב עובדיה יוסף לאחד מספריו ומפנה אליו[1], שכן הרב יצחק יוסף סיכם את פסקי הדינים משו"ת 'יביע אומר' וירחון 'קול סיני'. ונוספו בו תשובות כת"י מאביו. כיום לא ניתן להשיג ספר זה, שכן במהדורות הבאות יצא הספר עם תוספות נרחבות.
מבנה הספר
סדרת הספרים "ילקוט יוסף" החלה כסיכום פסקיו של הרב עובדיה יוסף בחיבורי השו"ת שלו יחווה דעת, יביע אומר ועוד, מאוחר יותר החל הרב יצחק יוסף בפסיקת הלכה עצמאית על פי שיטת אביו וחילק את החיבור ההלכתי לארבעת חלקי השולחן ערוך באופן שחיבורו יוסיף עליו. ברוב חלקי הספר מובאת ההלכה בקצרה למעלה, ולמטה מובאים המקורות לפסיקת ההלכה באריכות.
הספר
בשנת תשמ"ג פורסמו חוברות ילקוט יוסף בדיני חגים ועוד. ובשנת תשמ"ה (1985) פורסם ילקוט יוסף לראשונה כספר ראשון בסדרה, והוא עסק בהלכות קריאת שמע ותפילה. במהלך כתיבת ספר זה ישב המחבר עם אביו, שהעיר את הערותיו. אביו, הרב עובדיה, אף כותב בהסכמתו לספר "עברתי סעיף אחר סעיף...". אביו עבר גם על הכרכים שבאו לאחר מכן בסדרת "ילקוט יוסף", וכל הכרכים בסדרה זכו להסכמתו. בכרכים הבאים בסדרת "ילקוט יוסף" הפך הרב יצחק יוסף לפוסק עצמאי הכותב פסקים משל עצמו, אם כי הקפיד להיצמד לשיטת אביו בפסיקת ההלכה, והיא פסיקה על פי הכרעתו של רבי יוסף קארו בספרו שולחן ערוך. בכך ביקש הרב יוסף לייצר טקסט הלכתי קצר ונוח, כך שכל יהודי, ואפילו אינו למדן, יוכל לעיין בו ולדעת כיצד לקיים מצוות יומיומיות. בשנת תשנ"ה יצא לאור הספר שארית יוסף (ג' כרכים) כהשלמות והוספות על סדרת הספרים ילקוט יוסף, מאוחר יותר שולבו הכרכים בסדרה. כיום נמכר סט ילקוט יוסף ב 34 כרכים שחלקם נדפסו במספר מהדורות. בנוסף יצא לאור סט שני כרכים ילקוט יוסף קיצור שולחן ערוך, בהם ההלכות הפסוקות בלבד (המופיעות למעלה בסדרה המקורית) בלבד. בשנת תשמ"ה יצא קונטרס מטעם אור ודרך של לדוד אמת חיבורו של החיד"א על הלכות קריאת התורה ומחובר לו ילקוט יוסף הלכות קריאת התורה.
ביקורת
פרס הרב טולידאנו
ב"פרס הרב טולדאנו" שעל ידי המועצה הדתית תל אביב נכתב סיבת הפרס על החלק איסור והיתר:[2]
"ייחודו של הספר הוא בצירוף המיוחד השווה לכל נפש מצד אחד, ומעמיק ולמדני מצד שני. בדרך כלל קשה לצרף את שני הדברים כאחד - אם הספר מיועד לציבור הרחב, אין בו מקום לפילפולים למדניים ולבקיאות רחבה, אם הספר מיועד לתלמידי חכמים מובהקים עליו להיות מושפע במקורות הלכתיים ובירידה לעומקה של הלכה... המחבר השכיל לצרף את שני הדברים כאחד. חלקו העליון של הספר הוא פסקי הלכה מתומצתים בהירים וברורים, חלקו התחתון הוא מקורות הלכתיים ובירור הלכתי נרחב. כשרונו המיוחד של המחבר הוא בהרצאת המושגים המסובכים בשפה פשוטה וברורה באופן שגם אלו שאינם אמונים על ספרי הלכה , ימצאו את מבוקשם בנקל. מאידך גם תלמידי החכמים יפיקו תועלת מרובה מפסקי ההלכה שבראש הגיליון שיש בהם משום אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא..."
פרס ישראל לספרות תורנית
בשנת ה'תשפ"ד (2024) זכה הרב יצחק יוסף בפרס ישראל לשנת ה'תשפ"ד בתחום ספרות תורנית. בנימוקי השופטים הרב פרופ' אברהם שטינברג, הרב פרופ' יגאל שפרן והגב' רחל סילבצקי נכתב: ”היצירה התורנית הענפה של הרב בסדרת ספריו "ילקוט יוסף" - למעלה מ־40 כרכים גדושים הכוללת את כל ההלכות הנוגעות לאדם מישראל מרגע קומו משנתו ועד הליכתו לשינה, הלכות הנוגעות לימי החול, לשבתות ולמועדים, הלכות הנוגעות לאירועי שמחה ולאירועי עצב, לכשרות המזון, לאישות ומשפחה, לתפילות ולנושאים הלכתיים אחרים. כמו כן עוסק הרב יוסף גם בנושאים רעיוניים ומחשבתיים, וכן בכללי פסיקה ושיטות לימוד התורה וההלכה. זכה הרב שסדרת ספריו נפוצה מאוד בישראל ובעולם – בישיבות, בבתי המדרש, בבתי הכנסת ובספריות הכלליות והאקדמיות ואף תורגמה לשפות שונות. פרסומיו התורניים מעמידים את הרב בשורה אחת עם גדולי הפוסקים של הדורות האחרונים... בפרט רואים אנו להדגיש את משקלן הסגולי הגבוה של תשובותיו ופסיקותיו ההלכתיות החשובות של הרב בכל התחומים התורניים המורכבים שנבעו מהמלחמה האחרונה (מלחמת חרבות ברזל). נושא כאוב זה בא לידי ביטוי הן בתשובות תורניות כתובות והן בהנחיות מנומקות בעל פה ביריעה רחבה. תרומתו של הרב בנושא זה לא תסולא בפז”.
חלקי הספר
בסוגריים נרשמה שנת ההוצאה לאור.
- השכמת הבוקר ונטילת ידיים, סימנים א' -ז' (תשמ"ה, תשס"ד- משולב עם "שארית יוסף" ח"א) ציצית, סימנים ח' - כ"ד. תפילין וספר תורה, סימנים כ"ה - מ"ה (תשמ"ה, תשס"ד- משולב עם "שארית יוסף" ח"א) (תשפ"א - מהדורה חדשה)
- ברכות השחר, פסוקי דזמרא וקריאת שמע, סימנים מ"ו - פ"ח (תשמ"ו, תשס"ד- משולב עם "שארית יוסף" ח"א) תפילה כרך א', סימנים פ"ט -ק"ט (תשמ"ה תשס"ד- משולב עם "שארית יוסף" ח"ב) (תשפ"א - מהדורה חדשה)
- תפילה כרך ב', סימנים ק"י-קל"ג (תשמ"ה, תשס"ד- משולב עם "שארית יוסף" ח"ג) קס"ת ובית הכנסת, סימנים קל"ד - קנ"ז (תש"נ, תשס"ד- משולב עם "שארית יוסף" ח"ג) (תשפ"א - מהדורה חדשה)
- ברכות כרך א', סימנים קנ"ח - קע"ו (תשפ"ד - מהדורה חדשה)
- נט"י, ברכה"מ, ברכות, סימנים קנ"ח - רל"ט (תשנ"א, תשס"ד- משולב עם "שארית יוסף" ח"ג, קונטרס ברכות: תשס"ז, תשע"א)
- שבת כרך א' חלק ראשון, סימנים רמ"ב – רס"ב (תשע"א)
- שבת כרך א' חלק שני, סימנים רס"ג – רס"ח (תשע"א)
- שבת כרך א' חלק שלישי, סימנים רס"ט – רע"ד (תשע"ב)
- שבת כרך א' חלק רביעי, סימנים רע"ה – ש' (תשע"ג)
- שבת כרך ב', סימנים ש"א – שי"ז (תשנ"ב, תשס"ד- משולב עם "שארית יוסף" ח"ג)
- שבת כרך ג', סימנים שי"ח – שכ"ב (תשנ"ג, תשס"ד- משולב עם "שארית יוסף" ח"ג)
- שבת כרך ד', סימנים שכ"ג – של"ד (תשנ"ד, תשס"ד- משולב עם "שארית יוסף" ח"ג) שבת כרך ה', סימנים של"ה – תכ"ח (תשנ"ד, תשס"ד- משולב עם "שארית יוסף" ח"ג) (מהדורה חדשה, הדפסת כרכים ד,ה יחד)
- איסור והיתר כרך א', יו"ד סימנים א' – ע"ח, שחיטה, צלייה ומליחה (תשמ"ז, תשנ"ח)
- איסור והיתר כרך ב', יו"ד סימנים ע"ט – פ"ו, דגים, חלב עכו"ם ותולעים (תשנ"ט) איסור והיתר כרך ג', יו"ד סימנים פ"ז – צ', בשר בחלב (תשנ"ט) (מהדורה חדשה, הדפסת כרכים ב,ג יחד)
- כיבוד אב ואם וכבוד רבו (תשס"א - ב' כרכים, תשס"ה- כרך אחד, אין שינויים בגוף הספר, רק נוספו בסוף מעט מהלכות כבוד רבו ות"ח)
- מצוות התלויות בארץ כרך א' – השביעית והלכותיה (תש"ס, תשע"ה)
- מצוות התלויות בארץ כרך ב' – ערלה (תשס"ב) מצוות התלויות בארץ כרך ג' - חדש כלאים ושעטנז (תשס"ב) (מהדורה חדשה, הדפסת כרכים ב,ג יחד)
- ביקור חולים ואבלות (תשמ"ט, תשס"ד)
- שובע שמחות כרך א' – נישואין, חנוכת הבית, מזוזה ומעקה (תשנ"ח, תשס"ד- מהדורת תשנ"ח עם הוספות, תשס"ה)
- שובע שמחות כרך ב' – מילה ופדיון הבן (תשנ"ח, תשס"ד- מהדורת תשנ"ח עם הוספות, תשס"ה)
- דיני חינוך קטן ובר מצווה (תשנ"ח, תשס"ג)
- אוצר דינים לאשה ולבת (תשמ"ט, תשס"ה)
- מועדים - פסח, כרך א' (הלכות ברכת האילנות, בדיקת חמץ ותערובת חמץ), סי' תכ"ט - תמ"ד (תשע"ה)
- מועדים - פסח, כרך ב' (ביעור חמץ, מצרכי מזון לפסח, הגעלת כלים, דיני מצה, דיני ערב פסח - עד דיני ליל הסדר), סימן תמ"ה עד סימן תע"ב (תשע"ז)
- מועדים - פסח, כרך ג' (דיני ליל הסדר, דיני ביעור מעשרות וידוי מעשרות, ביעור פירות שביעית בשנה השמינית לשמיטה, תענית שני וחמישי ושני ותפלות הפסח), סימן תע"ב עד סימן תצ"ב (תשע"ח)
- מועדים - ספירת העומר ושבועות (ספירת העומר, מנהגי ימי העומר, דיני חדש ומנהגי חג השבועות), סימן תפ"ט עד סימן תצ"ד (תשע"ט)
- מועדים - הלכות יום טוב וחול המועד, סימן תצ"ה עד סימן תקמ"ח (תשע"ט)
- מועדים- ארבע תעניות, מנהגי בין המצרים, דיני תשעה באב, דיני הכותל המערבי והר הבית וקיצור דיני אבלות (תשע"ט)
- מועדים - ימים נוראים, סי' תקפ"א - תרכ"ד (תשע"ב, אלול תשע"ה, אלול תשע"ו)
- מועדים - סוכה, סימן תרכ"ה - תרמ"ד (תשע"ד, תשרי תשע"ו)
- מועדים - ארבעת המינים הושענא רבה ושמחת תורה, סימן תרמ"ה - תרס"ט (אלול תשע"ו)
- מועדים – חנוכה, סי' תר"ע – תרפ"ד (תשע"ג, מהדורה שנייה עם הוספות תש"פ)
- מועדים – פורים, סי' תרפ"ה – תרצ"ז (תשע"ג, תשע"ו- מהדורת קובץ בית יוסף, תש"פ)
- קיצור שולחן ערוך א' (תשנ"ז, תשס"ו)
- קיצור שולחן ערוך ב' (תשנ"ז, תשס"ו)
כרכים שיצאו בעבר:
- שארית יוסף (ג' כרכים)
- שבת כרך א', סימנים רמ"ב – ש' (תשנ"ב, תשס"ד- כולל הוספות משארית יוסף ח"ג)
- מועדים – מסימן תכ"ט – תרצ"ז (תשמ"ח, תשס"ד - כולל שו"ת "ילקוט יוסף" מועדים)
קונטרסים:
- קובץ ילקו"י על הלכות ערב פסח שחל בשבת.
- ילקוט יוסף "קול תורה" - תשובות להשגות מהירחון "קול תורה" (סיון תשס"ג, תשס"ד)
- ילקוט יוסף – הלכות פורים משולש, ערב פסח שחל בשבת ותשעה באב דחוי (תשפ"א)
- ילקוט יוסף- "שמיטה", מעין חוברת, לקראת שנת השמיטה ה'תשפ"ב (תשפ"א)
קיצור שולחן ערוך
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | הרב יצחק יוסף |
| תורגם לשפות | אנגלית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, בוכארית, הודית ופרסית |
| סוגה | הלכה |
| הסכמות | הרב עובדיה יוסף |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | כרך ראשון תשנ"ז |
| מספר עמודים | א': כ-800 עמ', ב': כ-1100 עמ' |
| סדרה | |
| סדרת ספרים | ילקוט יוסף |
בשנת ה'תשנ"ז יצאו לראשונה שני כרכים של קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף מאת הרב יצחק יוסף, המבוסס על סדרת הספרים ילקוט יוסף.
בשנת ה'תשס"ו יצא לאור החלק הראשון של "קיצור שולחן ערוך - ילקוט יוסף" החדש, הכולל כ-800 עמודים ובהם הלכות יומיומיות על השכמת הבוקר, קריאת שמע, תפילה, ברכות, שבת וראש חודש. ובשנת ה'תשס"ז יצא החלק השני של הספר, הכולל 1100 עמודים ובהם הלכות המועדים וכן הלכות משאר חלקי השולחן ערוך - יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט. בספרים אלו נוספו ונתרבו הלכות חדשות, במיוחד בחלק יורה דעה. בספרים אלו מובאים סיכום פסקי הלכות של כל 24 הכרכים של ילקוט יוסף שיצאו עד אז. הספר זכה להסכמה מאביו של המחבר, הרב עובדיה יוסף, הכותב עליו "אשר הוא ממשיך את דרכי בהלכה".
הספר ראה אור בשפות רבות, ביניהם אנגלית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, בוכרית, הודית ופרסית. ספריו[דרושה הבהרה] יצאו גם בכתב ברייל לעיוורים.
קישורים חיצוניים
- אתר ילקוט יוסף
- קיצור שו"ע ילקוט יוסף במהדורת אינטרנט
- קיצור שו"ע ילקוט יוסף במהדורת אינטרנט
יצחק בן עובדיה יוסף (1952-), ילקוט יוסף, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
38627495ילקוט יוסף