הרב אליעזר מלמד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו המכלול לאתר.png חסר בערך זה אספקלריה תורנית. המידע המצוי בערך זה כתוב מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הרב אליעזר מלמד
Rabbi Eliezer Melamed.JPG
לידה 28 ביוני 1961 (גיל: 59)
י"ד בתמוז תשכ"א
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק הלכה
תפקידים נוספים רב היישוב הר ברכה וראש ישיבת הר ברכה
רבותיו הרב צבי יהודה קוק, אביו הרב זלמן מלמד, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב שלמה גורן, הרב שאול ישראלי, הרב מרדכי אליהו
חיבוריו פניני הלכה, שמחת הבית וברכתו, רביבים

הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט[1] ופרס הרב קוק לשנת תש"פ[2], מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה[3].

קורות חייו

נולד בירושלים, לרב זלמן ולשולמית מלמד (בתו של פרופ' יוסף ולק). שמו אליעזר נקשר בחלום של הרב צבי יהודה הכהן קוק[4], וכבר בנערותו למד אצל הרב צבי יהודה קוק. בילדותו למד בבית ספר חורב. ואח"כ בישיבת ירושלים לצעירים שלוש שנים (כיתות ח,ט,י), ואחר כך בישיבת מרכז הרב שש שנים. את שירותו הצבאי עשה ברבנות הצבאית במסגרת שלב ב', וכיהן כרב צבאי של חטמ"ר שומרון[5], הוסמך לרבנות בתמוז תשמ"ח על ידי רבו הרב אברהם שפירא והרב חיים כ"ץ ר"מ בישיבות בית אל ומרכז הרב. לימד שנה אחת בכולל לבעלי תשובה בשכונת מאה שערים ולאחר מכן למד ולימד עוד חמש שנים בישיבת בית אל, כיהן במשך כשני עשורים בראשות ישיבת הר ברכה, ובשנת תשע"ו הודיע על התפטרותו באופן רשמי[3]. בשנת ה'תשע"ט חזר לשמש כראש הישיבה[6].

היה מראשי הקבוצה שהקימה את תנועת הנוער אריאל[7], בה ישנה הפרדה בין בנים לבנות, ושימש כמזכ"ל הראשון שלה. הקים את סניף בני עקיבא הנפרד הראשון ברובע היהודי בירושלים והדריך בו. בתקופת הסכמי אוסלו שימש כמזכיר ועורך העלון של ועד רבני יש"ע וחבר באיחוד הרבנים למען ארץ ישראל.

הרב מלמד פעיל במוסדות ערוץ שבע, והיה מעביר את פינת ההלכה היומית ברדיו של הערוץ. חלק מפינות ההלכה ששודרו עובדו וראו אור בכרכים הראשונים של ספרי 'פניני הלכה'. הרב מלמד כותב טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע, בו הוא עוסק בעניינים אקטואליים והלכתיים ונוגע בנושאים חברתיים, משפחתיים, קהילתיים ולאומיים. חלק מהטורים קובצו לפי נושאים ויצאו בשלושה כרכים.

על סדרת פניני הלכה שכתב קיבל את 'פרס היצירה היהודית' על שם הרב צבי יהודה הכהן קוק מאת 'הקתדרה לתורה ולחכמה' בגבעת שמואל[8]. כן זכה בפרס הרב קוק על הסדרה. ועדת הפרס ציינה כי הסדרה מצטיינת בהיקפה, הנגשתה, יצירתיות ומקוריות, אקטואליות ורלוונטיות[2]. ‏ הרב מלמד נשוי לענבל[9], בתו של הצייר טוביה כץ, להם 13 ילדים[10].

שיטתו בלימוד ופסיקת הלכה

כללים ופרטים בהלכה

על פי שיטת ההוראה של הרב מלמד יש לחשוף ראשית את העיקרון או העקרונות שביסוד הסוגיה ולהגדירו במדויק, מתוך עיון בגמרא ובדברי הראשונים והאחרונים. יסוד הסוגיה הוא הכלל העומד בתשתית הפרטים ההלכתיים והוא תנאי הכרחי להבנת הנושא. על פרטי ההלכה להיבחן לאור אותו כלל, וממנו נגזרת גם פסיקה בנושאים חדשים שעל הפרק.

יסודות האמונה בתוך ההלכה

הרב מלמד רואה בהלכה מקור מחד וביטוי מאידך לערכי המוסר היהודי ולקשר בין האדם לבוראו. הן בשיעוריו והן בספריו מדגיש את הקשר שבין טעמיה הרוחניים של ההלכה לבין הפרטים ההלכתיים. חשיפת הקשרים הללו מסתייעת בהגדרת כלל היסוד של הסוגיה.

בהצגת טעמי ההלכה הוא עושה שימוש במקורות מגוונים מן ההגות היהודית, כמו ספרות המדרש, הקבלה והחסידות, המהר"ל וכתבי הראי"ה קוק.

סדרת הספרים "פניני הלכה"

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פניני הלכה

סדרה זו מבטאת את שיטתו ההלכתית של הרב מלמד, הבאה לידי ביטוי גם במאמריו בטור "רביבים" בעיתון "בשבע" וגם בשיעורים בעל פה. בשבט התשע"ו, פברואר 2016, צוין צאת הכרך החמש מאות אלף[11][12].

בנוסף להצגת ההלכה מן הכלל אל הפרט ובקישור ההלכה לטעמיה הרוחניים מאופיינים הספרים בהתייחסות למנהגי כל העדות. דרכו כפוסק הלכה היא שרק באותם המקומות שבהם יש מנהג עדתי מובהק יש להציג את הדבר כמחלוקת. פסיקתו ברוב המקומות (בהם אין מנהג מובהק) תתייחס למנהג האשכנזים והספרדים. הרב דוחה את הטענה שכל עדה צריכה לנהוג על פי פסיקות של רבנים בני העדה בלבד, גם במקומות שאין מנהג עדתי מובהק.

דעותיו

R-melamed2.jpg

הציבור הדתי לאומי והיחס לציבור החרדי

הרב מלמד עושה שימוש במונח "תורני" לתיאור הזרם החרדי לאומי בקרב הציבור הדתי לאומי, זרם שהוא משתייך לו. לדבריו, ישנו ניגוד מובהק בין ציבור זה לבין הציבור החרדי, וזרם זה אינו תת-זרם לא של הציבור החרדי ולא של הציונות הדתית הישנה, מאחר שלדעתו הוא נבדל משניהם במאפיינים עיקריים. א. החשיבות שהוא מייחס ללימודי חול ולהמנעות מהתפרנסות מדברי תורה. ב. החשיבות שהוא מייחס לשרות הבטחוני והלאומי.

מנגד, לפי הרב מלמד הזרם התורני אף אינו חלק מהציונות דתית הישנה, היות שבסיס המוטיבציה של הציבור התורני איננו רק הרצון להשתוות לציבוריות הישראלית החילונית או לקבל לגיטימציה בקרב הציבור החילוני (מאפיינים אותם הוא מזהה עם הציונות־דתית הישנה), אלא המחויבות ההלכתית למצוות השירות בצבא ולמצוות יישוב הארץ בהקשר הרחב שלה, והשאיפה ליטול חלק משמעותי בקביעת סדר היום הלאומי, הפוליטי והציבורי, לרבות הנהגת המדינה, וזאת אף על פי שהמאפיינים המעשיים של זרמים אלו דומים מאוד זה לזה.

אחוזים גבוהים מפעולות ההסברה של הרב מלמד מוקדשים לחידוד ייחודיות הדרך התורנית, והוא אמר מספר פעמים שמדובר בתופעה חברתית משמעותית, שהיקפה גדול יותר מן המצטייר בתקשורת. במדיום הפובליציסטי[13] הרב מלמד מרבה להתייחס לסוגיות אקטואליות ולהציג את עמדתו ביחס אליהן. בדרך זו מנסה הרב מלמד לשקף על פי הבנתו את השקפת העולם של הציבור התורני, במובדל מן הציבור החרדי ומחלקים בציונות הדתית הישנה.

היחס לציבור החרדי

במאמר שפרסם בעיתון בשבע[14] טען ש"בציבור החרדי קיימת תפיסת עולם שמתעלמת מערך אהבת הבריות וכבוד הבריות". באותו מאמר כינה את רבי עמרם בלוי "רשע גדול". ואת נטורי קרתא "חבורת פורעים". ובכך שהרב מבריסק נהג לקבל את רבי עמרם בלוי בכבוד הוא אחראי לכך, שלדבריו, "תרבות הרשע ביזוי השנאה והמחלוקת" היא "תופעה רווחת". וש"כאשר פורצת מחלוקת הרשעות הופכת לשיטה". את הביטויים הקשים שנקטו גדולי ישראל נגד הרפורמים ("עבודה זרה" ו"עורכי ישראל") תלה ב'שנאה' ו'שיטת ההחרמה' שיחס לציבור החרדי.

דברים אלו נאמרו על ידו בכדי להאשים את בכירי הרבנים מהציבור הדתי לאומי שמחו בו על מעשים שונים שלו, באמרו שהם לומדים מהציבור החרדי את תרבות השנאה שלו.

תורה ומדע

הרב מלמד רואה בשילוב תורה ומדע ערך חשוב, ודוגל בהכנסת לימודי החול בבתי הספר ובבחינות הבגרות. הוא תולה, בין השאר, את חשיבות לימודי החול בדברי הגר"א: "כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משארי החכמות - לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה"[15]. שילוב תורה ומדע במשנת הרב מלמד יונק מן השאיפה הכללית להציג את חכמת התורה בכל תחום מתחומי המציאות, ולהפוך אותה ל"תורת חיים" שאיננה מצומצמת בין כותלי בית המדרש בלבד[16].

הרב מלמד רואה באתגר השילוב הנכון שבין תורה למדע משימה המוטלת על כתפי הציבור התורני, כחלק מחזון הגאולה לתיקון עולם. בכלל זה חשיפת עמדתה הערכית-מוסרית של התורה בסוגיות משפט, כלכלה, ביטחון ויחסים בינלאומיים. עם זאת הרב מלמד נוקט עמדה ביקורתית מאוד כלפי השיח האקדמאי הישראלי. כך לדוגמה מבקר הרב את הכפיפות וההתבטלות של מוסדות חינוך לתוכניות לימודים חדשות שמכתיב משרד החינוך בהשפעת האקדמיה. הרב מדגיש את ערכו של הניסיון רב השנים ושל החיבור הבלתי אמצעי לתלמידים, שחסרים לחוקרי חינוך אקדמיים רבים. לדבריו, הדבר בא לידי ביטוי, בכשלונן של תוכניות חדשניות להקניית שפות ולהוראת מתמטיקה.

גישת הרב מלמד לשילוב תורה ומדע מקבלת ביטוי במספר תוכניות הפועלות במוסדות הר ברכה. כך לדוגמה פועלת בהמשך ללימודים התורניים בישיבה תוכנית 'שילובים'. תוכנית זו נועדה לאפשר לבוגרי ישיבות המשך התפתחות תורנית-רוחנית במהלך לימודיהם המקצועיים-אקדמיים. התוכנית מציעה שיעורים המותאמים בתכנים ובשעות לצורכי הסטודנטים ומסייעת במלגות, חדר מחשבים וחדרי לימוד לסטודנטים. ענף בתוכנית שילובים מוקדש לסיוע לנשים הלומדות לתארים מתקדמים (תואר שני ודוקטורט). גם תוכנית זו בנויה על לימוד תורה מוגבר ומלגות לסטודנטיות. בישיבת הר ברכה בראשה עומד הרב מלמד מוקדשת התייחסות מיוחדת לשאלת היחס בין תורה למדע. מכון הספרים הר ברכה שליד הישיבה פועל בתחומו בהוצאת ספרים מקצועיים בתחום, כגון: יש מאין, חוק והשגחה.

שש שעות לימוד תורה בשבת

לדעת הרב מלמד ישנה חובה ללמוד תורה בשבת ובחול המועד במשך שש שעות לפחות[17]. הוא למד זאת מהגמרא (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף סח עמוד ב) שלפיה צריך לחלק את זמן השבת, חציו לה' בלימוד תורה בבית המדרש וחציו לעונג שבת של אכילה, שתייה ושינה. הוא מביא ראיות בעניין גם משורת פוסקים. לימוד זה, לדעתו מהווה גם מענה לבעיות חינוך של הנוער[18].

עמדתו ביחס לרפורמים ועוד

כאשר בסיון התשע"ה ניסתה מועצת הרבנות הראשית להפסיק את כהונתו של שלמה ריסקין, רבה של אפרת, בשל דעותיו, התנגד לכך הרב מלמד. הוא כתב על כך בטורו:

לעיתים רבנים אחרים, ואף אני בכללם, מעדיפים פתרונות אחרים [...] חילוקי הדעות והמנהגים הם בעיקר בשאלות חינוכיות וחברתיות, ולא בשאלות הלכתיות מובהקות. הזמן ילמד אותנו מה המעלה והיתרון שבכל דרך. בכל אופן, אסור לנו לבטל את דרכו של הרב ריסקין, שהיא אחת מהדרכים החשובות לגילוי התורה בדורנו [...] פגיעה ברבנותו של הרב ריסקין כמוה כעקירת פרשיות שלמות בתורה[19].

בטור נוסף הגיב על טענות בדבר יחס לא ראוי לדבריו של ריסקין לנצרות וקרא לאנשים להזהר מקבלת טענות לא בדוקות נגדו[20]. כך גם קרא שלא להחרים את נציגי הרפורמים[21].

בשנת ה'תש"ף ערך פגישת זום עם רבה רפורמית[22]. ובעקבות כך ספג ביקורת רבה[23]. בחשון ה'תשפ"א התפרסם מכתב חריף ששלח לו הראשון לציון הרב יצחק יוסף במחאה על הפגישה ההיא, בו הוא טוען כי הרב מלמד הינו "פורץ גדר" שגדרו "כל גדולי ישראל לדורותיהם" ומצטט את דברי הרא"ש שהורה לנדות רב שלא שמע לגדולי הדור[24]. הרב מלמד התעלם מכך ומישיבת הרב ברכה נטען ש"המכתב לא הגיע אליהם". מספר ימים לאחר מכן חתמו על מכתב דומה עשרות רבנים וראשי ישיבות מהציבור הדתי לאומי, ובראשם בכירי הרבנים וזקני תלמידי הרצי"ה, בין החותמים - הרב דב ליאור, הרב נחום נריה, הרב אליקים לבנון, הרב דוד חי הכהן, הרב שמואל אליהו, הרב מיכה הלוי, הרב יהושע שפירא, הרב דוד דודקביץ, הרב יצחק שילת, הרב צבי ישראל טאו, הרב מרדכי נגארי, הרב אמנון שוגרמן ועוד[25]. לאחר מכן הצטרפו לחותמים אף ראשי הישיבה יוניברסיטי - ישיבת רבינו יצחק אלחנן - הרב משה דוד טנדלר והרב הרשל צבי שכטר, וכן הרב חיים שטיינר - מבכירי הר"מים בישיבת מרכז הרב וזקני תלמידי הרצי"ה.

בהמשך התבטא הרב שלמה עמאר על הרב מלמד ואמר שהוא "נפל לבור תחתית, הלך לדבר עם הרפורמים, טיפשות כזו, צריך להתפלל עליו שה' יציל אותו שיקום ויודה בשטות הזו ויתרחק"[26]. גם רב העיר רמת גן וראש ישיבת רמת גן הרב יעקב אריאל הצטרף להתנגדות וכתב מאמר נרחב נגד המעשה. כן הצטרף הרב יעקב שפירא ראש ישיבת מרכז הרב שאמר כי "המפגש איתם בא מגאווה"[27]. ראש ישיבת רמת גן הרב יהושע שפירא הוציא בעקבות הפרשה את החוברת "מנע רגלך מנתיבתם" בה הראה את שיטת הנצי"ב מוולוז'ין והרצי"ה ויחסם החמור למעשים כגון אלו.

להגנתו של הרב מלמד יצאו ארגון רבני צהר, יו"ר תנועת נאמני תורה ועבודה הרב רונן לוביץ, הרב אילעאי עופרן, הרב חיים נבון, הרב אברהם סתיו ותלמידו של הרב אליעזר - צוריאל חלמיש[28], אשר טען שגם אביו של הרב יצחק יוסף, הראשון לציון הרב עובדיה יוסף, נפגש עם רבאיים רפורמים.[29] על דברים אלו השיב ראש ישיבת מרכז הרב הרב יעקב שפירא כי אין קשר בין פגישה של מנהיגי הדור איתם לפי צורך השעה למען שמירה על היהדות הנאמנה מפניהם, לבין פגישה שבוחר אדם לעשות לצורך קירוב לבבות ונתינת לגיטימציה, כפי שעשה הרב מלמד[30].

בטור שהתפרסם מאוחר יותר האשים שמי שכינה את הרפורמים בכינויים חריפים כדוגמת "עוכר ישראל" ו"עבודה זרה" (בין היתר הרב גרשון אדלשטיין והרב אלישיב) בשנאה ו"תרבות של החרמה". וטען כי רבני הציונות הדתית החולקים עליו "למדו מהציבור החרדי את תרבות המחלוקת שלו".

פמיניזם וקריירה מול ערכי המשפחה

הרב מלמד רואה בפמיניזם תנועה שטרם הבשילה לתפיסת עולם מאוזנת, דבר שלדבריו יוצר עיוותים, כדוגמה הוא מביא את התקנה המחייבת מינוי אישה לדירקטור כאשר כל חברי הדירקטוריון האחרים הם גברים[31]. הוא מצדד בקידום נשים בשוק העבודה על ידי מתן אפשרות הולמת לעבודה בתנאים שיאפשרו להשאיר את המשפחה בראש סולם הערכים, כגון: עבודה במשרה חלקית ובשעות המתאימות לאימהות, וחקיקה תואמת בתחום חופשות לידה.

פמיניזם ופסיקה

יחד עם העמדה הביקורתית העקרונית של הרב מלמד כלפי הפמיניזם המודרני, הוא מתיר לכל אישה המעוניינת ללמוד תורה לשם שמיים ללמוד גמרא בעיון. מנגד הוא ממליץ לנשים שאין להן חשק מיוחד להתעמק בתורה, ללמוד ספרי הלכה מעשיים ולהעמיק ביסודות האמונה והמוסר. לדעתו עם התפתחות ההשכלה הכללית וההתמחות המקצועית של נשים בתחומים שונים בזמן המודרני, נשים צריכות ללמוד תורה הרבה יותר מכפי שלמדו בעבר. הרב מלמד אינו שולל אפשרות שאשה תשמש בתפקיד מורת הלכה או אף כדיינית, אולם לשם כך דרושה לדעתו הקמת מערך לימודי מתאים להצמחת נשים שתעמודנה בקריטריונים הנדרשים לכך, ובאופן מתון והדרגתי שלא יעורר התנגדות או יסב נזק לתהליך זה[32].

דוגמה נוספת לעמדותיו ההלכתיות ניתן לראות בקביעתו שראוי ששלוש נשים שאכלו כאחת יזמנו לפני ברכת המזון אף בנוכחות שני גברים שאינם מבני משפחתן.

מניעת הריון

לגבי מידת ההיתר ההלכתי למניעת הריון, מצדד הרב מלמד בחשיפת המידע ובהשארת רוב מרחב שיקול דעת לבני הזוג. במאמר בנושא נמנע הרב מקביעה מפורשת שיש איסור הלכתי במניעת הריון, ומקפיד להשאיר פתח רחב להתייעצות. בהמשך דבריו הוא כותב שבלא מעט מקרים דחיית היריון היא האפשרות העדיפה לכתחילה.

הפלת עובר חולה

סוגיית הפלות עוברים החולים במחלה קשה מצויה במחלוקת עמוקה בין פוסקי ההלכה. הרב מלמד פוסק כי מותר לבני זוג לבחור לשאול רב המקל במקרים אלה[33]. בטור "רביבים" כתב כי היו רבנים שהתרעמו על שפרסם את הדעה המקילה בהבלטה והורה שאפשר לסמוך עליה. בעמדתו זו הוא מסתמך על מה ששמע לדבריו מהרב אברהם שפירא. בעמדתו בנושא הפלות נעשה שימוש אף בין כותלי בית המשפט[34].

שירות צבאי וסירוב פקודה

הרב מלמד מעביר שיעור בישיבת הר ברכה

ישיבת הר ברכה, שבראשה עומד הרב מלמד, היא ישיבת הסדר. הוא רואה בשירות צבאי במסגרת ישיבת הסדר דרך לכתחילה ולא רק דרך ברירת מחדל, זאת ללא תלות במשימות הצבא ובפיקודו. הוא מנמק זאת בכך שיש מצווה להגן על חייהם ושלומם של יהודים ומשום מצוות יישוב ארץ ישראל. עם זאת יש לו ביקורת רבה על דרגי הצבא הבכירים[35].

בעת תוכנית ההתנתקות, לאחר שהרב אברהם אלקנה כהנא שפירא קרא לחיילים לסרב לפקודה של פינוי יישובים, חתם הרב מלמד על כרוז התומך בו[36].

הרב מלמד רואה בשאלת סירוב הפקודה הרבה מעבר לשאלה הלכתית. העצמאות הבאה לידי ביטוי במוכנות ללכת נגד הזרם ואף לשלם על כך מחיר אישי של הליכה לכלא או הדחה משירות קרבי וקצונה, היא זו שתאפשר את הצבתו ומימושו של חזון אלטרנטיבי לזה של התרבות החילונית-ליברלית השלטת[37]. מסיבה זו תומך הרב מלמד גם בהתעקשות של חיילים על עמדתם בעניינים נוספים, כמו הוצאת הציציות[38], וקבלת זמנים ותנאים ראויים לתפילה[39].

בפולמוס סביב "שירת נשים בצבא", תומך הרב מלמד, בניגוד לעמדת הרבנות הצבאית, ביציאתם של חיילים דתיים מאירועים שבהם מופיעה זמרת, גם כאשר מדובר בטקס רשמי וממלכתי, ואף אם יקבלו פקודה מפורשת להישאר[40].

כנגד הטענה שסירוב פקודה יפגע באחדות הצבא ואף עשוי להוביל להתפרקותו, טוען הרב מלמד שההפך הוא הנכון. רוב גדול של עם ישראל – כולל החרדים והמתנחלים – יזדהה הרבה יותר עם הצבא, אם יהיה ברור שפקודותיו אינן סותרות את ההלכה וסמכותו אינה מנסה להתחרות בסמכותה[41]. גם רוב המשרתים בצבא שאינם שומרי מצוות, מזדהים הרבה יותר עם ערכי השמירה על העם והארץ ועם מורשת ישראל שביסודו של הצבא, מאשר עם החובה הפורמלית לציית. רק מיעוט שמאלני קטן איננו מזדהה עם הערכים הללו ואין צריך לחשוש כל כך מתגובתו[42]. אדרבא, סירוב הפקודה ישיב את הצבא לערכיו המקוריים של נאמנות למורשת ישראל והתמקדות במלחמה באויבי ישראל, ולא בניסיון למצוא חן בעיני הגויים[43]. אין צורך לחשוש מ"מדרון חלקלק" בעניין זה, מפני שאין מדובר על סירוב לפקודה בעת לחימה (שאז יש לציית גם במצבים של חוסר הסכמה[44]), אלא לוויכוח עקרוני בין עמדות שהתבררו היטב בזירה הציבורית. כמו כן, הכל מבינים שיש הבדל בין סירוב לפעול כנגד יהודים או כנגד ההלכה, לבין סירוב להילחם באויבי ישראל. כפי שאין דואגים מן הכפיפות של הצבא לבג"ץ אף על פי שהוא מייצג עמדה רחוקה מאוד מזו של מורשת ישראל, ואף שהוא מתערב בפעילותו של הצבא ולא רק בשמירת זכויותיהם של חיילים פרטיים, כך אין צורך לדאוג מ"כפיפות" של הצבא לרבנים"[45].

בתגובה לעמדותיו בנושא סירוב פקודה ביטל שר הביטחון אהוד ברק את מסלול ה"הסדר" מישיבת הר ברכה. בתמוז ה'תשע"ג חידש מחליפו של ברק, משה יעלון, את המסלול בישיבה[46].

ביקורת כלפי פוליטיקאים וקציני צבא

הרב מלמד מותח לעיתים בטוריו בעיתון "בשבע" ביקורת על חלק מגורמי השלטון במדינת ישראל. כך למשל, לאחר מלחמת לבנון השנייה האשים את הנהגת המדינה ואת ראשי הצבא בשחצנות, בהטעיית הציבור ובהעדפת הקידום האישי, גורמים שהובילו לדבריו למחדל המדיני-צבאי[47]. בטור אחר ציין כי אף על פי שהוא בטוח כי ברמה העקרונית ראש הממשלה ושר הביטחון (נתניהו וברק) חשים מחויבות לביטחונה של מדינת ישראל ואף היו מוכנים למסור את נפשם עבור קיומה של המדינה, יש לחשוש שגם מניעים אישיים מדרבנים אותם לפעול נגד איראן[48].

עוד כתב שהרבנים הצבאיים הראשיים לאחר הרב שלמה גורן אינם בגדר "מרא דאתרא", משום שהם תלויים במפקדיהם ואם יפסקו שלא לפי דעתם הם עלולים להיות מודחים[49].

שירות לאומי

הרב מלמד קורא לחשיבה מחודשת בנושא ההליכה לשירות הלאומי לבנות, שירות שנפוץ מאוד בקרב בנות דתיות כתחליף התנדבותי לשירות צבאי. לדברי הרב מלמד, מול התרומה הציבורית בשירות הלאומי, ישנם גם חסרונות, כגון: פגיעה בבנות למשפחות עניות המתקשות לממן השכלה גבוהה לאחר נישואיהן, הקטנת הסיכויים להשלמת לימודים גבוהים ולמיצוי כישרונות והגשמה עצמית של הבנות וכן דחיית גיל הנישואין ודחיית הולדת ילדים[50]. לדעתו כתוצאה ממשך הזמן של השירות הלאומי, בנות רבות מוותרות על קריירה משמעותית[51].

נוער הגבעות, פעולות מחאה מרובות מוקדים ותג מחיר

הרב מלמד מתנגד לפעולות נקם פרטיות וסובר שיש לנהל את המלחמות של עם ישראל במסגרת צה"ל. בשנת 2015, לאחר הצתת בית משפחת דוואבשה בדומא, שיוחסה לפעילי 'תג מחיר' והרצח במצעד בירושלים, כתב:

"למרבה הצער, ביממה האחרונה אירעו שני מעשים מזעזעים ומתועבים של רצח וניסיון לרצח. אדם הלך, כביכול, בשם התורה והטהרה והקדושה, לבער את הטומאה, וזאת על ידי מעשה שהוא הנורא מכול, והוא עצמו אבי אבות הטומאה – רצח בזדון. ברוך ה' שזממו המתועב לא יצא אל הפועל במילואו, ונקווה שכל הפצועים יחלימו במהרה וישובו לאיתנם.

לצערנו, במקרה השני של בני המשפחה הערבית, התינוק נרצח ובני משפחתו נפצעו קשה מאוד, ומי יודע עוד כמה יצטרכו להתייסר מפציעותיהם הקשות. עוד הוסיפו חטא על פשע, וכתבו שם: 'יחי המלך המשיח לעולם ועד'. כאילו בשם השלום העולמי של ימות המשיח, צריך לרצוח אנשים בשנתם."[52]

ובטור המשך הוסיף:

ואף שמעת לעת יש לרבים טענות נגד המדיניות הביטחונית, ולעיתים הטענות מוצדקות, מצווה וחובה לנהל את המלחמה באויב במסגרת צה"ל והמדיניות שהממשלה מתווה לו. יתר על כן, אפשר לומר שמעולם לא היה לעם ישראל צבא מושלם, בלי שום תקלות מבצעיות ופגמים מוסריים [...] כאשר יש ביקורת על מדיניות צה"ל, צריך לאומרה כדי לשפר את המצב ולתקנו[53].

במאמר בעיתון "בשבע" הביע הרב מלמד אהדה לנוער הגבעות: "ראשי הצבא שנכשלו בניהול המלחמה נגד האויב הערבי, יחד עם ראשי המשטרה שנכשלו בהשלטת ביטחון ברחבי הארץ, נעשו גיבורים כלפי יהודים יקרים, שמקום מגוריהם לא הוסדר רשמית רק בגלל שיקולים פוליטיים. לכן צריך עתה לדבר בשבחם של נערי הגבעות היקרים, שמוסרים עצמם למען יישוב הארץ והפרחת השממה"[54]. באדר ב' ה'תשע"א נשאל, באתר ישיבה, האם הביע תמיכה בפגיעה בערבים במסגרת "מדיניות תג המחיר", מושג שכלל באותה תקופה פעולות מחאה מרובות מוקדים. הוא השיב כי הביע תמיכה בהפגנות כאלה שארגנו ועדי המתיישבים בצמתים, שנועדו להעסיק כוחות צבא רבים ככל האפשר, אך אמר כי מעולם לא הביע תמיכה בפגיעה של אנשים פרטיים בערבים או ברכושם[55]. לאחר רצח משפחת פוגל באיתמר כתב: "איננו שואפים לנקם פרטי, אלא לנקמה ממלכתית שצה"ל וכל מערכות השלטון יובילו"[56]

עליה להר הבית

הרב מלמד תומך בעלייה להר הבית בטהרה ובמקומות המותרים, בנימוק שיש בכך תועלת לשמירת הריבונות הישראלית במקום[57]. תלמידי הישיבה ותושבי היישוב בראשם הוא עומד עולים בקביעות להר הבית. הוא עצמו עלה להר לראשונה ביום ירושלים ה'תשנ"ז. בדצמבר 2017 עלה שנית להר[58] ומאז ביקר בו מספר פעמים.

כתבים שחיבר וערך

סדרת הספרים פניני הלכה שהרב מלמד חיבר

חיבורים

  • סדרה בת שבעה עשר כרכים בשם פניני הלכה בנושאים הלכתיים שונים. מטרת סדרה זו לכלול את כל ההלכות הנצרכות לימינו והסדרה טרם הושלמה. לסדרת זו נספחת סדרה נוספת ששמה 'הרחבות לפניני הלכה', ובה הוספות להלכות, יסודותיהן והטעמים המחשבתיים שלהן. בסדרה זו יצאו חמישה ספרים: ברכות, שבת, ימים נוראים, מועדים וסוכות.
  • שמחת הבית וברכתו - מצוות עונה והלכותיה, שמירת הברית, פרו ורבו, עקרות, סירוס, חשוכי ילדים, הפסקת הריון והאיש והאישה. גם לספר זה יצא כרך "הרחבות" שנכתב על ידי תלמידו הרב מאור קיים.
  • כריכת הספר המסורת היהודית, איור אלישע כץ
    כריכת הספר המסורת היהודית
    המסורת היהודית - חיבור המציג את היהדות כמכלול אחד - חזון ערכי לתיקון העולם, באמצעות ההשגחה האלוקית על ישראל והעולם, האידיאלים והערכים היהודיים, ההיסטוריה של עם ישראל בתקופותיו הטובות ובמשבריו הקשים, שיבת עם ישראל לארצו ותהליך התגשמות נבואות הגאולה, מצוות התורה על הערכים והרעיונות הצפונים בהן, וההלכה על כל מרחביה. הספר יצא לאור בשנת תש"פ (2020)[59].
  • כותב טור פופולרי קבוע בשם 'רביבים' בעיתון "בשבע" בו עוסק הרב מלמד בעניינים שונים מנקודת מבט תורנית והלכתית. מסקר שנערך ב-2009 עולה כי מספר הקוראים כ-270,000, שהופכים אותו למדור הנקרא ביותר בציבור הדתי[60].
    חלק מן המאמרים נקבצו לאחר עריכה והרחבה בסדרת ספרים בת אותו שם. החלק הראשון עוסק בענייני חינוך, משפחה, נישואין וקריירה; החלק השני בענייני מדינה וצבא; והחלק השלישי מאגד בתוכו מאמרים על גדולי ישראל ודמויות מופת.

עריכה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. "הרב אליעזר מלמד זכה בפרס מרכוס כץ" - ערוץ 7, י"ח באייר התשע"ט
  2. 2.0 2.1 הרב אליעזר מלמד והרב רא"ם הכהן הם זוכי "פרס הרב קוק" לשנת 2020, ערוץ 7, ‏3 בנובמבר 2020
  3. 3.0 3.1 הרב מלמד חושף: פרשתי מראשות ישיבת הר ברכה, כיפה, ‏2016-01-27
  4. אביו וכן הרב אליעזר ולדמן מספרים שכאשר נולד אליעזר מלמד הלך אביו, הרב זלמן ברוך מלמד לרב צבי יהודה הכהן קוק על מנת לבשר לו על הולדת בנו הבכור. הרב צבי יהודה אמר לו שהוא בדיוק חלם ש"אליעזר בא" ומשום כך ניתן לו שם זה (הרב חיים אביהוא שוורץ, בדרך התורה הגואלת, עמ' שס-שסא).
  5. שירות בחיל ההתיישבות | רביבים.
  6. החל מ'זמן אלול' לקראת שנת ה'תשע"ט
  7. תנועת הנוער אריאל - היסטוריהשי
  8. הרב מלמד: יש לחצים על מי שעוסק בכתיבת הלכה, באתר ערוץ 7, 12 ביולי 2013., דברי הרב באירוע - לכתוב הלכה לדורנו
  9. חנה פנחסי, "תוכנית ההתנתקות היא נגד התורה, המוסר, העם וזכויות-האדם הכי בסיסיות" - ריאיון עם הרבנית ענבל מלמד, ארץ אחרת, 1 באוקטובר 2004.
  10. מנורה חזני, ‏אישי נשי עם הרבנית ענבל מלמד: "כל ילד זה להכיר מישהו חדש", בערוץ "אורות - טלוויזיה יהודית", 10 במרץ 2011 קובץ וידאו.
  11. אתר ישיבה, חצי מיליון ספרי פניני הלכה, ישיבה, ‏7 בפברואר 2016
  12. כתבה מערוץ 7 על פניני הלכה לקראת יציאת הכרך על מועדים המספר 400,000 - כתבה מערוץ 7 על יציאת 'ימים נוראים' פרטי ההלכה ומשמעות ההלכה - בספר אחד
  13. בעיקר בטורו 'רביבים'.
  14. גליון מכ"ד כסליון עמוד 48
  15. מצוטט בהקדמה לספר "אקלידוס" (בתרגום לעברית שנעשה על ידי ר' ברוך בן יעקב שיק משקלוב, האג תק"ם - 1780; צוטט בשינויים קלים בהקדמה ל"פאת השולחן". פירוש הדברים: אדם הלומד תורה ולא יודע את חכמות הטבע לא יוכל להבין חלקים נרחבים של התורה, אשר ידיעת חכמות אלו מבהירה.
  16. ראו "פניני הלכה ליקוטים א'"
  17. לא פחות משש שעות, רביבים 668, 12 בנובמבר 2015 וכן בהרחבות לפניני הלכה שבת. ובפניני הלכה שבת (א').
  18. המפתח לחינוך הנוער, רביבים 513, 11 באוקטובר 2012
  19. לא לפסול את ספר התורה, רביבים, בשבע גיליון 646, .
  20. בצדק תשפוט את הרב, רביבים, בשבע גיליון 646, .
  21. ארכיון רפורמים, רביבים
  22. https://www.93fm.co.il/radio/617244/
  23. הרב יהושע וון-דייק, ‏המפגש של הרב מלמד עם רבה רפורמית: 'תמוה וצורב', באתר "סרוגים", 9 ביוני 2020
  24. הראש"ל נגד הרב מלמד: "פרצת גדר, עשית מעשה חמור"
  25. סרוגים: מכתב רבנים נגד הרב מלמד: "לא לתת הכרה לרפורמים
  26. סרוגים: הרב עמאר: הרב מלמד נפל לבור תחתית
  27. כל רגע: ראש ישיבת 'מרכז הרב' תוקף בחריפות: "המפגש איתם בא מגאווה"
  28. מוכפשי הראשון לציון הרב יצחק יוסף
  29. יהונתן גוטליב, גם הרב עובדיה יוסף נפגש עם רפורמים, ערוץ 7, ‏05/11/2020
  30. כל רגע: ראש ישיבת 'מרכז הרב' תוקף בחריפות: "המפגש איתם בא מגאווה"
  31. חוק החברות, התשנ"ט-1999, סימן ה': דירקטור חיצוני, בסעיף 239 (ד) חובת מינוי: "בחברה שבמועד מינוי דירקטור חיצוני כל חברי הדירקטוריון שלה הם בני מין אחד, יהיה הדירקטור החיצוני הממונה בן המין השני."
  32. הרב אליעזר מלמד, חזון לימוד התורה לנשים, רביבים, ‏03/09/2020
  33. עי' שמחת הבית וברכתו פרק ט
  34. ת"א 3198/01 (מחוזי ירושלים), פלוני ואח' נ' עריית ירושלים ואח', תק-מח 2008(2) 8941, אתר משרד המשפטים.
  35. הרב אליעזר מלמד, ‏מבית המדרש הצה"לי, באתר בשבע - ערוץ 7, 25 בינואר 2007
  36. רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא, באתר ערוץ 7
  37. אליעזר מלמד, רביבים, כרך ב', עמ' 308–312.
  38. אליעזר מלמד, רביבים, כרך ב', עמ' 274–277.
  39. אליעזר מלמד, רביבים, כרך ב', עמ' 235–240.
  40. אליעזר מלמד, פקודה נגד ההלכה, "בשבע", 12 בינואר 2012
    אליעזר מלמד, מדירים את היהדות מרשות הרבים, "בשבע", 5 בינואר 2012
  41. אליעזר מלמד, רביבים, כרך ב', עמ' 312.
  42. אליעזר מלמד, רביבים, כרך ב', עמ' 303.
  43. אליעזר מלמד, רביבים, כרך ב', עמ' 322.
  44. אליעזר מלמד, רביבים, כרך ב', עמ' 348–349.
  45. אליעזר מלמד, מדירים את היהדות מרשות הרבים, "בשבע", 5 בינואר 2012
  46. ישיבת הר ברכה - חוזרת למסלול ההסדר, באתר ערוץ 7, 8 ביולי 2013.
  47. הרב אליעזר מלמד, ‏ממחדל לניצחון - רביבים, באתר בשבע - ערוץ 7, 10 באוגוסט 2006
  48. הרב אליעזר מלמד, ‏קשה לסמוך עליהם - רביבים, באתר בשבע - ערוץ 7, 22 במרץ 2012
  49. פקודה נגד ההלכה | רביבים, revivim.yhb.org.il
  50. אליעזר מלמד, שירות לאומי, השכלה ונישואין, "בשבע", 11 במאי 2006
  51. "חשיבה מחודשת על השירות-הלאומי / הרב אליעזר מלמד - תורה ועבודה". תורה ועבודה (בעברית). בדיקה אחרונה ב-12 בדצמבר 2016. 
  52. הרב מלמד: לייבש את הביצה, ערוץ 7
  53. הרב אליעזר מלמד, לא לרצח, לא לאפליה, רביבים, ‏13 באוגוסט 2015
  54. אליעזר מלמד, לשבח ולא לגנות, "בשבע", 13 בנובמבר 2008
  55. הרב אליעזר מלמד, פגיעה בערבים כ'תג מחיר', ב' אדר ב' ה'תשע"א
  56. אליעזר מלמד, ‏במעלות קדושי ארץ ישראל, באתר בשבע - ערוץ 7, 17 במרץ 2011.
  57. דעתו של הרב והתייחסות לדעת אביו
  58. הרב אליעזר מלמד עלה להר הבית, ערוץ 7
  59. הרב אליעזר מלמד, תהליך כתיבתו ותוכנו של ספר ‘המסורת היהודית’, רביבים, ‏20 באוגוסט 2020
  60. בני משה, "רביבים" - הטור הכי פופולארי בציבור הדתי לאומי, באתר ערוץ 7, 6 בדצמבר 2009
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0