עזרא הסופר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף תקנות עזרא)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עזרא
מקום פעילות מסופוטמיה, פחוות יהודה
רבותיו ברוך בן נריה
תלמידיו שמעון הצדיק
חיבוריו רוב דברי הימים

עֶזְרָא הַסּוֹפֵר (חי במאה הרביעית לאלף הרביעי, נפטר ב-ט' בטבת או ב-י' בטבת) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני. כינויו "הסופר" מתאר את בקיאותו בתורה ואת פעולותיו בלימוד התורה והעתקתה. דעה נוספת מסבירה שזה כינוי לפקיד גבוה בממלכת פרס.

בגמרא נאמר שהנביא מלאכי, האחרון מבין נביאי התרי עשר, הוא למעשה עזרא הסופר [1].[2]

בשנת ג'תי"ג (שנה אחרי חנוכת בית המקדש השני), עלה עזרא מבבל לירושלים בראש חבורה, כממונה מטעם מלך פרס ארתחשסתא. הוא הביא עמו מענק של כסף וזהב ממלך פרס עבור בית המקדש ותרומות של יהודי פרס שהועלו באישור המלך, בנוסף לתקציב קבוע של המלך עבור בית המקדש.

חז"ל אמרו, כי עזרא יכול היה לעלות כבר בעלייה של זרובבל ויהושע, אך לא עלה מאחר שהיה צריך להמשיך לימודו אצל ברוך בן נריה, וכיוון שמצות לימוד תורה יותר גדול מבניית המקדש לא עלה[3] . בכך משמש עזרא הסופר חוליה מקשרת במסירת התורה בין הדורות שכן ברוך בן נריה היה תלמידו של ירמיהו הנביא.

על מעלתו של עזרא נאמר בתוספתא[4] כי ראויה הייתה התורה להינתן על ידו, אלא שבא משה רבנו וקדמו, עוד אמרו חז"ל על עזרא שאם אהרן הכהן היה קיים, היה עזרא גדול ממנו בדורו[5].

עזרא הסופר נפטר בט' בטבת, ומאחר שיום זה סמוך לעשרה בטבת, יום האבל לציון תחילת המצור הבבלי על ירושלים, צירפו את האבל על מותו של עזרא אליו.

על פי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו בספרו קדמוניות היהודים (המאה התשיעית לאלף הרביעי), עזרא נפטר בשיבה טובה "ונקבר בכבוד רב בירושלים"[6].

לפי מסורות עממיות נקבר עזרא בעיראק בקבר עזרא הסופר, והאתר שימש מוקד עלייה לרגל ליהודי עיראק ומוסלמים.

על שמו רחובות בישראל, תנועת הנוער הדתית עזרא וכן היישוב בית עזרא.

מעמדו וסמכויותיו

עזרא היה "שליח המלך", כלומר הממונה מטעמו על היהודים שישבו בנציבות עבר הנהר (ובכלל זה מחוץ למחוז יהודה). מתוקף תפקידו הוא היה שופט עליון שביכולתו לגזור קנסות, עונשי מאסר, גלות, ואפילו עונש מוות. בסמכותו היה מינוי שופטים ודיינים שיסייעו להשליט את חוקי התורה, שהוכרו כחוקי המלך. ככלל, עיקר סמכותו של עזרא מוגדרת כסמכות אוטונומית דתית ולא כתפקיד של שררה שלטונית.

יש מחלוקת בין המפרשים האם עזרא הסופר כיהן ככהן גדול בבית המקדש השני. שיטת הרמב"ם[7] ועוד[8] שעזרא הסופר היה כהן גדול. מאידך שיטת רש"י[9] והאבן עזרא[10] ועוד[11]. שהוא לא שימש ככהן גדול.

ממדרש שיר השירים רבה[12] משתמע שעזרא לא היה כהן גדול כלל. אלא להפך, ה' מנע את עלייתו בזמן הקמת הבית על מנת שלא לבזות את בית המקדש, מפני שמכורח גדלותו היה השטן מקטרג שהוא יותר ראוי לכהן ככהן גדול מיהושע בן יהוצדק, ובהכרח הייתה פורצת מחלוקת בעניין מינויו במקום יהושע בן יהוצדק[13].

גם במנין הכהנים של הספר יוסיפון עזרא לא נמנה ברשימת הכהנים הגדולים.

פעולותיו

עזרא פעל לחיזוק לימוד התורה וקיומה, והנחיל לעם את ההכרה שעבודת הקב"ה מתבצעת בידי כל יחיד בדומה לעבודת הקב"ה על ידי הכהנים בבית המקדש. בפעולותיו נקט עזרא בעיקר גישה של הסברה, שכנוע ותיקון תקנות, אותה העדיף על פני כפיה. לפי חלק מהמפרשים עזרא חתם על "האמנה" בשם עזריה, לפי דעה אחרת עזרא לא חתם מפני שלא היה אז ביהודה.

ארבעה חודשים אחרי עליית עזרא לארץ ישראל, הגיעו אליו חלק מהשרים וסיפרו כי נפוצים נישואי תערובת עם העמים השכנים, בעיקר בקרב עשירי העם. עזרא שראה בנישואי תערובת חטא חמור שעלול לגרום לעונש גלות ולסכנת התבוללות, הגיב בזעזוע, קרע את בגדיו, מרט את שערות ראשו וצם. קהל גדול שהתאסף סביבו בכה וקרא לגרש את הנשים הנוכריות. עזרא השביע את הכהנים והלווים לסייע לו וכינס את העם לאספה מיוחדת ואיים להחרים את רכושו של מי שיעדר מהאספה. באסיפה השביע עזרא את העם להיפרד מהנשים הנוכריות (אפשרות גיורן של הנשים הנוכריות לא הוזכרה כלל), והוחלט להקים בית דין מיוחד לגירוש הנשים הנוכריות. בבירור שערך בית הדין התגלה פגם בייחוסם של 113 איש. ראו הרחבה בגירוש הנשים הנוכריות.

כדי לחזק את קריאת התורה, כינס עזרא את כל העם לאספה מיוחדת בראש השנה. באסיפה עמד עזרא על מגדל עץ, וקרא בתורה לאוזני כל העם. לצידו עמדו 13 ממנהיגי העם והלויים וכנראה הסבירו לעם את פירוש הקריאה.  

בין פעולותיו העיקריות לחיזוק לימוד התורה נמנות התקנות הבאות:

  • הנהגת טעמי המקרא.
  • תקנה לקרוא בתורה בראש השנה (לדעת חלק מהמפרשים).
  • העמדת מתורגמן ליד הקורא בתורה, כדי שיסביר את הפירוש לשומעים.

לצידו פעלו תלמידיו שכונו "סופרים". הסופרים היו ביישובי יהודה העתיקו ספרי תורה למדו את העם תורה ותקנו תקנות.

תקנות עזרא

עזרא נחשב החוליה המקשרת בין תורה שבכתב לתורה שבעל-פה. חז"ל מונים עשר תקנות שנתקנו לעם ישראל על ידי עזרא[15], והן:

  1. קריאת התורה בימים שני וחמישי, וכן בתפילת מנחה של שבת. הקריאה בימי שני וחמישי נועדה למנוע מצב של שלושה ימים רצופים בלא קריאה בתורה, והקריאה במנחה בשבת נועדה לאלו שלא יכולים להגיע לקריאה בימי החול.
  2. קריאת פרשיות התוכחה, המכילות את הקללות המגיעות לישראל אם יפרו את התורה, בזמנים קבועים: את הכתובות בספר ויקרא לפני חג השבועות ואת הכתובות בספר דברים לפני ראש השנה, על מנת שתכלה שנה וקללותיה[16]. תקנה זאת מתאימה יותר לסדר קריאת פרשת השבוע במסורת הבבלית, ולא למסורת הארץ ישראלית של סיום התורה כל שלוש שנים.
  3. ישיבת בתי הדין בימי שני וחמישי, שהיו ימי השוק בהם מתכנסים בני הכפרים בעיירות הגדולות[17].
  4. כיבוס הבגדים בימי חמישי, כדי שביום שישי יהיו פנויים להכנות האחרות לשבת.
  5. אכילת שום בערבי שבת.
  6. השכמת האישה בבוקר לאפות, כדי שיהיה לחם מצוי בבית עבור העניים.
  7. לבישת סינר על ידי הנשים משום צניעות.
  8. שתהא אשה חופפת וטובלת.
  9. מעבר רוכלים ממקום למקום ומכירת תכשיטי נשים כדי שהנשים תמצאנה חן בעיני בעליהן. תקנה זאת מונעת מסוחרי המקום למנוע תחרות מצד רוכלים אשר אינם כפופים למסי המקום.
  10. טבילת בעל קרי לפני לימוד תורה.

משפחתו

עזרא היה בנו של שריה הכהן. והיה עשרים דורות מפנחס[18] בן למשפחת כהנים מבית צדוק, ממנה נתמנו הכהנים הגדולים. אחיו היה יהוצדק הכהן הגדול.     נאמר בתלמוד, כי רבי אלעזר בן עזריה היה דור עשירי לעזרא, וזו הייתה אחת הסיבות למינויו לנשיאות.

תאריך פטירתו

בסליחה אשכנזית מפורסמת, המזוהה כנכתבה על ידי רבי יוסף טוב עלם, נאמר שעזרא נפטר בט' בטבת ותאריך זה מופיע במגן אברהם ובספרי מפרשים אחרים של השולחן ערוך[19]. לעומת זאת, במספר סליחות ספרדיות, ובספרים אחרים, כמו ספר היוחסין של רבי אברהם זכות[20], כתוב שעזרא הסופר נפטר בי' בטבת[21].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ו עמוד א'
  2. ^ נחלקו בזה תנאים אך הגמ' אמרה שמסתברא כמ''ד מלאכי זה עזרא.
  3. ^ מסכת מגילה, דף ט"ז עמוד ב'
  4. ^ סנהדרין ד.
  5. ^ מדרש שמואל טו ב
  6. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 11, פרק ה, פסקה ה, סעיף 158.
  7. ^ הרמב"ם בהקדמתו למשנה תורה
  8. ^ המאירי, פתיחה למסכת אבות; תוס' רי"ד יומא ט, א
  9. ^ רש"י על ספר דברי הימים א', פרק ה', פסוק מ"א
  10. ^ אבן עזרא על ספר חגי, פרק א', פסוק א'
  11. ^ התשב"ץ, מגן אבות על מס' אבות פ"א מ"ב
  12. ^ שיר השירים רבה, ה, ה, באתר אוצר החכמה
  13. ^ ”אמר ריש לקיש מקודש הבית שלא עלה עזרא באותה שעה. שאלו עלה עזרא באותה שעה היה לשטן לקטרג ולומר מוטב שישמש עזרא בכהונה גדולה מלשמש יהושע בן יהוצדק כהן גדול ויהושע בן יהוצדק היה כהן גדול בן כהן גדול. אבל עזרא, על ידי שהיה אדם צדיק לא היה ראוי לשמש בכהונה גדולה כמותו”
  14. ^ סנהדרין כא: - כב. וראה שם מחלוקת בזה. וכן איתא בזבחים סב.
  15. ^ על פי תלמוד בבלי ברכות כ"ב; בבא קמא פ"ב
  16. ^ מגילה לא:
  17. ^ כתובות ג.
  18. ^ עזרא, יהוצדק, שריה, עזריה, חלקיה, שלוּם, צדוק, אחיטוב, אמריה, עזריה, יוחנן, עזריה, אחימעץ, צדוק, אחיטוב, אמריה, מריות, זרחיה, עוזי, בוקי, אבישוע, פנחס, אלעזר, אהרן ספר דברי הימים א', פרק ה', פסוקים כ"ט-מ"א. אמנם בספר עזרא, פרק ז', פסוקים א'-ה' מובאת רשימה מקוצרת יותר שהושמטו בה ששה מבין הדורות, וראה במצודת דוד וביאור המלבי"ם
  19. ^ שלמה האאס, כרם שלמה, אורח חיים, פרעסבורג 1843, סימן תק"פ, באתר היברובוקס
  20. ^ אברהם זכות, ספר יוחסין, קראקא, ש"מ (1580), דף י"ד, ב, באתר היברובוקס
  21. ^ חיים סיימונס, סיבות לתענית תשעה בטבת, סיני 106 (1990), עמ' קלט
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0