קבר עזרא הסופר
 |
קבר עזרא (בערבית: العزير; תעתיק עברי: אלעזיר) הוא אתר בעיראק לחופו המערבי של נהר חידקל, שעל פי האמונה העממית היה מקום קבורתו של עזרא הסופר. סביב הקבר צמח יישוב ששמו "אל-עוּזֵיר".
היסטוריה
ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו (המאה ה-1 לספירה) כתב שעזרא נפטר בשיבה טובה ו"נקבר בכבוד רב בירושלים",[1] אולם קבר שנקרא על שמו נטען שנתגלה בעיראק סביב שנת 1050.
ידוע היה שבלילות מסוימים היה עולה אור מקבר עזרא. בחיבורו על אתרי עלייה לרגל, כתב יאסין אל-ביקאוי (המאה ה-11) שהאור יורד על הקבר. סוחרים יהודים בין המאות ה-11 וה-13 שעסקו במסחר בהודו, לעיתים קרובות ביקרו בקברו בדרכם למצרים. הנוסע היהודי המפורסם בנימין מטודילה ביקר ב"קבר עזרא הכהן" בשנת 1170 לערך ותיעד את המנהגים והטקסים של היהודים והמוסלמים במקום ("מסעות ר' בנימין", עמ' מח). המשורר הנוסע יהודה אלחריזי ביקר בקבר בשנת 1215 וסופר לו על רועה שנגלה אליו בחלום מקומו של הקבר, 160 שנה קודם לכן. אלחריזי, לאחר שסיפר שבתחילה החשיב את הדיווחים על אורות העולים מן הקבר כבדיוניים, טען שבביקורו ראה אור בשמיים שהאיר את החשיכה וקיפץ לימין ולשמאל, ממערב למזרח. רבי פתחיה מרגנסבורג נתן דיווח דומה לזה של אלחריזי, על גילוי הקבר.
הגאוגרף יאקות אל-חמאווי כתב בספרו "מֻעגַ'ם אל-בֻלדאן" (תחילת המאה ה-13) בערך "סמרה" כי היא עיירה הנמצאת ב"ארץ מיסאן" ובה קבור הנביא אל־עוזיר.[2]
בעבודתו במאה ה-19, סר אוסטן הנרי לייר טען שהקבר המקורי ככל הנראה נסחף על ידי מסלול הזרימה המשתנה של החידקל, מאחר שאף לא אחד מהמבנים החשובים הנזכרים על ידי בנימין מטודלה היו קיימים בזמן עבודת המשלחת שלו. אם הצעתו נכונה, פירושה שהקבר הנוכחי אינו אותו קבר שבנימין מטודלה וסופרים מאוחרים יותר ביקרו בו.
על פי חוקר יהדות בבל ד"ר צבי יהודה, המסורת והמנהגים היהודיים הקשורים לקברים הקדושים בבבל גובשו בהשפעת המוסלמים, הנוהגים לייחס קדושה גם לקברים קדושים של יהודים. ה"זיארה" - העלייה לרגל של יהודי בבל לקברות קדושים, החלה במאה ה-16 להתקיים (במקום בימים הנוראים) בזמן חג השבועות, המכונה על ידי יהודי בבל "עיד א-זיארה" (חג הביקורים). תקופה זו נמשכה כחודש ובמהלכה הגיעו יהודים מכל רחבי עיראק וגם מהארצות השכנות להשתטח על הקברים, לבקש בקשות ולשלם נדרים, ולערוך חגיגות הכוללות גם תפילה וסעודה. בין הקברים החשובים ביותר, ששימשו לביקורים אלה, היה גם קבר עזרא.[3]
ליד הקבר היה בית כנסת. יוסף ב"ר נסים בן מנחם גבאי, מהגבירים הגדולים בבגדאד, וידידו הנשיא ר' משה ב"ר מרדכי שנדוך, הקדישו בשנת 1739 ארון קודש לבית הכנסת. בשנת 1740 או 1742 בנו שניהם מעון לקבר.[4] ליד הקבר היו גם בתי מלון, לאכסן את העולים לקבר. המבקרים באו בספינות קיטור שעגנו ליד הכפר. רבי אליהו עזרא גבאי, שהיה עסקן ציבור וגבאי הקבר, ייסד במקום בשנת תרכ"ד ישיבה בת כ-15 חכמים שלמדו בה. הישיבה התקיימה במשך שנים רבות והביאה לריבוי היישוב היהודי במקום. בשנת תש"ה היו שם כ-200 יהודים, מרוכזים בגטו סביב לקבר עזרא, כאשר חלק מהנשים עסקו בתפירת בגדים לבדואים מהסביבה.[5]
הנוסע לטהר בקר, שביקר בבגדאד באמצע המאה ה-19, מזכיר בכתביו גם את ביקורי היהודים בקבר עזרא.[6]
מדי עלותם להשתטח על הקבר, נהגו יהודי בבל לזמר פזמון שחובר לכבוד עזרא הסופר על ידי הרב אברהם בן שלמה עזרא עובדיה, שככל הנראה חי בבגדאד במאה ה-19, ופתיחתו: "אשיר שירים אמרי שפר, חקוקים הם על הספר".[7]
המתחם המקודש
המבנים הקיימים כיום, הכוללים באופן יוצא דופן אתר פולחן משותף למוסלמים ויהודים, הם ככל הנראה בני 250 שנה לערך. ישנה חומה מקיפה וכיפה מרוצפת במרצפות כחולות ובית כנסת נפרד, שלמרות שכיום אינו בשימוש, נשמר במצב טוב.
הנוסע הבריטי המלומד, הקולונל קלודיוס ג'יימס ריץ' (Claudius James Rich), שהיה הקונסול האנגלי הראשון בבגדאד, הזכיר את הקבר בספרו "Residence in Koordistan" משנת 1836 (עמ' 389). בשנת 1820 סיפר לו ערבי מקומי ש"יהודי, בשם ח'וֹף יעקוּבּ (Khoph Jakoob, כלומר "כוואג'ה יעקב" - האדון יעקב, הוא הנשיא יעקב בן אהרן[8]), הקים את המבנה הנוכחי מעליו לפני כשלושים שנה". ריץ' ציין שלמתחם הקבר המקודש היה גג עם חומה וכיפה ירוקה (דיווחים מאוחרים יותר תיארו אותה כחולה) והוא הכיל חדר מרוצף שבו הקבר היה ממוקם.
בשנת 1876 החריב שטפון גדול את הבניינים שנבנו על יד הקבר ובהם גם בנין גדול שנבנה על ידי מזל־טוב, אלמנת הגביר אליהו יוסף דור עזרא מכלכותא.[9]
נראה כי מתחם הקבר והיישוב סביבו שימשו כמוצב קבע לנסיעות במעלה הנהר בזמן המערכה במסופוטמיה במלחמת העולם הראשונה והמנדט הבריטי במסופוטמיה (אנ'), ומשום כך מוזכר בכמה יומני מסע וזכרונות אנשי צבא בריטיים מהתקופה. לורנס איש ערב, שביקר בקבר בשנת 1916, תיאר את המבנים כ"מסגד עם כיפה וחצר בעלת לבנים צהובות, עם כמה לבנים, פשוטות אך יפות, בצבע ירוק כהה ומצופות בזכוכית, שנבנו אל תוך החומה בפסים והתזות... הבניין המתוכנן ביותר בין בצרה לקטסיפון". הקולונל אלפרד רולינסון (Alfred Rawlinson) (אנ'), שראה את המתחם בשנת 1918, הבחין כי צוות מיילדות הוצב במקום לרווחתן של נשים שבאו לשם כדי ללדת.
רובה המוחלט של יהדות עיראק עלה לישראל עד השנים 1951-52, אולם המתחם המקודש המשיך להיות בשימוש, כאשר במשך זמן רב זכה לביקוריהם של "ערביי הביצות" המתגוררים באזור הביצות בדרום, בין נהרות הפרת והחידקל. כיום האתר הוא מקום עליה לרגל לשיעים של דרום עיראק. הכתובות העבריות על ארון המתים העשוי מעץ, שלט ההקדשה והאותיות העבריות הגדולות של שם ה' עדיין נשמרות באופן בולט בחדר התפילה.
העיירה אל-עוזייר
אל-עוזייר הוא אחד משני מחוזות המשנה של מחוז קלעת סאלח במחוז הראשי מיסאן. העיירה עצמה היא בת 14,000 תושבים ונמצאת כ-100 קילומטרים מדרום לעמארה.
קישורים חיצוניים
- AFP, עיראק: מוסלמים משמרים את קברי יחזקאל ועזרא, באתר ynet, 5 במאי 2009
הערות שוליים
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 11, פרק ה, פסקה ה, סעיף 158.
- ^ אברהם בן־יעקב, יהודי בבל מסוף תקופת הגאונים עד ימינו, הוצאת קרית־ספר, ירושלים תשכ"ה; מהדורה שנייה 1979; עמ' מז.
- ^ ד"ר צבי יהודה, קברים קדושים בבבל, "נהרדעא" - בטאון מרכז מורשת יהדות בבל, גיליון 30 (יוני 2009), עמ' 23.
- ^ אברהם בן־יעקב, יהודי בבל מסוף תקופת הגאונים עד ימינו, הוצאת קרית־ספר, ירושלים תשכ"ה; מהדורה שנייה 1979; פרק רביעי, עמ' צח, קיא.
- ^ אברהם בן־יעקב, יהודי בבל מסוף תקופת הגאונים עד ימינו, הוצאת קרית־ספר, ירושלים תשכ"ה; מהדורה שנייה 1979; פרק תשיעי, עמ' שלב-שלג, שלט.
- ^ אברהם בן־יעקב, יהודי בבל מסוף תקופת הגאונים עד ימינו, הוצאת קרית־ספר, ירושלים תשכ"ה; מהדורה שנייה 1979; עמ' ריג.
- ^ אברהם בן־יעקב, יהודי בבל מסוף תקופת הגאונים עד ימינו, הוצאת קרית־ספר, ירושלים תשכ"ה; מהדורה שנייה 1979; פרק ששי, עמ' רח.
- ^ אברהם בן־יעקב, יהודי בבל מסוף תקופת הגאונים עד ימינו, הוצאת קרית־ספר, ירושלים תשכ"ה; מהדורה שנייה 1979; פרק תשיעי, עמ' שלה.
- ^ אברהם בן־יעקב, יהודי בבל מסוף תקופת הגאונים עד ימינו, הוצאת קרית־ספר, ירושלים תשכ"ה; מהדורה שנייה 1979; פרק תשיעי, עמ' שמ-שמא.
23011251קבר עזרא הסופר