קנסו של עזרא
קנסו של עזרא הוא קנס שהטיל עזרא הסופר ובית דינו על הלויים למנוע מהם מתנת מעשר ראשון ולתתו לכהנים. הקנס הוטל מחמת סירוב הלויים לעלות לארץ ישראל בימי שיבת ציון. מקור הטלת הקנס אינו מפורש בספר עזרא, ונכתב לראשונה בתלמוד ירושלמי, ואחריו בתלמוד בבלי[1].
פרשני התלמוד נחלקו אודות מהות העונש - האם גדר הקנס הוא עקירת זכותם של בני שבט לוי (ה"לויים") לקבל את המעשר ראשון לגמרי, או שמא הקנס רק אוסר על נתינת המעשר ללוויים באופן ישיר מאת הבעלים - בני ישראל. גם נחלקו הדעות אם בטל תוקף הקנס אחר פטירתו של עזרא הסופר.
לפי דעתו של רש"י, הראשון לקנוס את זכות הלויים במניעת מעשר ראשון היה חזקיהו המלך, שעכב מכלל הלויים את מעשרם באופן ישיר מאת העם בגלל השתתפותם בעבודה זרה[2].
רקע הלכתי
התורה, בפרשת קורח, מעניקה ללויים כמתנה, את המעשר של היבול החקלאי של ארץ ישראל; ”וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד” (במדבר יח כא) ואף מצווה את בני ישראל - בעת הבאתם את ביכוריהם החקלאית אל בית המקדש להתוודות שנתנו מתנה זו ללויים כדרוש ”וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי.. לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי” (דברים כו יג)
קנסו של עזרא, האומר כי מוטלת החובה להביא את המעשר לכהנים במקום ללווים, למרות שהדבר מפורש בתורה - מוסבר בתלמוד (בשם רבי יהושע בן לוי[3]), כי ישנה סמכות לעזרא ובית דינו "לשנות" דברי תורה אלו מכיוון שאין בעצם סתירה בתקנת עזרא עם הכתוב בתורה, שהרי גם הכהנים בני אהרן נמנים כבני לוי וגם נקראים בשם לויים[4] ובכך אין מניעה הלכתית לבית הדין להורות כי מתנת המעשר ראשון תינתן לכהנים במקום ה"לויים". המהרש"א מנמק כי ההעברה מגיעה לכהנים דווקא - ולא לעניים (שנתינת פרנסה להם נחשבת גם היא למצווה)- מחמת אותה הסברה שהכהנים הינם בעצם בני לוי.[5]
בתלמוד ירושלמי נכתב כי לומדים מהאות "ו" של ”וְלִבְנֵי לֵוִי..” (במדבר יח כא) -שמשמעה המשך הדיבור אודות מתנות כהונה המדוברים קודם בפרשה - שנותנים מעשר ראשון לכהונה[6]. ואכן, גם מדרשים ארצישראלים קדומים מצביעים כי מקובל לתת מעשר ראשון לכהן.[7]
סיבת הקנס
התלמוד, במסכת יבמות, מבסס את סיבת הקנס על הפסוק בספר עזרא;
וָאֶקְבְּצֵם אֶל הַנָּהָר הַבָּא אֶל אַהֲוָא וַנַּחֲנֶה שָׁם יָמִים שְׁלֹשָׁה וָאָבִינָה בָעָם וּבַכֹּהֲנִים וּמִבְּנֵי לֵוִי לֹא מָצָאתִי שָׁם
רש"י מפרש כי כן היו מבני שבט לוי נוכחים במעמד החנייה על הנהר הבא אל אהוא. אלא, שלויים הללו היו קצוצי בהונות[8] -בכך שלא היו מוכשרים להפעיל כלי זמר בבית המקדש כדרוש מבני לוי. אילו אחיהם הלויים השלמים בבהונותם סירבו לעזוב את ארץ בבל בגלל מצב הכלכלי הטוב במקביל למצב הכלכלי הירוד שבארץ ישראל, ואף מפני פחד הסכנות מהגויים שרדפו את היהודים אשר בארץ ישראל וטירחת בנין הארץ גרם לאי-עלייתם.[9]
היעב"ץ מפרש כי הלויים השתתפו בעלייה הראשונה לארץ ישראל בימי זרובבל ויהושע בן יהוצדק (שקדמה לעליית עזרא הסופר בעשרים ושלש שנה[10]). רק כשנעצרה בניית המקדש למשך שמונה עשר שנה על ידי מלשינות אל מלך פרס, חזרו רוב ככל הלויים אל בבל. ובשנת ג'תי"ג - עת עליית עזרא מבבל לירושלים - סירבו אלו הלויים מלעלות שוב, וזאת הסיבה גרמה הטלת העונש מאת עזרא ובית דינו.[11]
תועלת לכהנים
יש סוברים כי מכוונת העברת המתנה לכהנים היא כדי שיסמכו הכהנים על תרומת מעשר ראשון - שהיא מתנה קבועה הניתנת בכל שנה, ויציבותה נמשלת במדרש כנחלת קרקע שנותנת את פירותיה בקביעות[12] בימים שהם טמאים ולא יכולים לאכול תרומתם הרגילה.[13]
פרטי העונש
יש מפרשני התלמוד המסבירים, כי העונש מנע מהלויים לקבל מעשר ראשון באופן ישיר מבעלי הקרקע ויישום הקנס היה הוראה לעם להביא את מעשרם אל לשכת בית האוצר אשר בירושלים - כפי שעשה חזקיהו המלך בימיו, שמטרת הריכוז והעברת המתנה דרך הלשכה הייתה כדי למנוע את המתנה מהלויים שהשתתפו בעבודה זרה. לעומת זאת, רבי יוסף בכור שור סבור כי העובדה שהוקח מעשר ראשון אל לשכת בית האוצר מסמן שכל יבול המעשר נחלט לרשות הכהנים[14] רבי יהושע בן לוי מציין כי גם בית דין של מעלה הסכים עם קנסו של עזרא ובית דינו[15];
לשכת בית האוצר
לשכת בית האוצר הייתה כעין "לשכת ריכוז", שריכזה למקום אחד את כל מעשרות בני ישראל. הלשכה היה בבית המקדש בירושלים. מייסד הלשכה - לפי שיטתו של רש"י - היה חזקיהו המלך כאשר ראה שרוב בני לוי בימיו נכשלו בעוון עבודה זרה.[16]
המשכיות הקנס
התלמוד מספר כי בימי רבי יהושע בן לוי ניסו להחזיר את נתינת מעשר ראשון אל הלויים, אך ללא הצלחה. בתלמוד בבלי מסופר כי רבי עקיבא (שחי כארבע מאות שנה אחר תקופת עזרא הסופר) ניסה לעכב הכהנים מלקבל התרומה על סמך הכתוב ”וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם אַתֶּם וּבֵיתְכֶם כִּי שָׂכָר הוּא לָכֶם חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם בְּאֹהֶל מוֹעֵד” (במדבר יח לא) והואיל שאין הכהנים רשאים לאכלו בבית הקברות מוכיח הכתוב שאין לכהן אחיזה במתנה זאת. ענה לו רבי אלעזר בן עזריה שפירוש הכתוב הנהו שהבכל מקום בא ללמדנו, שאין מעשר ראשון כרוך להיאכל תוך חומות ירושלים (כמעשר שני) - ובזאת ניצח רבי אלעזר את רבי עקיבא.
אולם, לפי התלמוד ירושלמי, מסופר כי רבי אלעזר לא מצא פתרון לטענת רבי עקיבה של "בכל מקום" ולסופו של הוויכוח הצליח רבי עקיבה לעכב את נתינת מעשר ראשון להכהנים באופן אקסקלוסיבי ובמקומם להעביר את המתנה אל עניים -גם עני כהן וגם עני ישראל[17].
לפי גירסתו של רבי אבהו, החולק על דעת רבי אלעזר בן עזריה לא היה רבי עקיבא אלא רבי יהושע בן חנניה.[18]
ברמב"ם
הרמב"ם מזכיר כי "עזרא קנס את הלוים בזמנו שלא יתנו להן מעשר ראשון אלא יינתן לכהנים לפי שלא עלו עמו לירושלים".[19] למרות שמשמעות הרמב"ם לכאורה היא שרק בזמנו של עזרא חל תוקף קנסתו, בעל הכסף משנה מסביר כי הקנס היה בתוקף גם אחר תקופת עזרא בזה שהחכמים העריצו נתינת מעשר ראשון אל הכהן על אף שהיה ברשות הבעלים לתת את מעשרם או לכהן או ללוי.[20]
סיכום
היות שמתנת מעשר ראשון הנהו חלף עבודת הלויים[21], בעת שאין הלויים ראויים ומוכנים לשרת מפסידים את זכותם למתנה זו. הכהנים שונים מהלויים בזה שאצלם אין מתנות כהונה כרוכה בשירותם דווקא, אלא גם כהן שאינו עובד בעבודת הקודש שבבית המקדש זוכה לקבלת מתנותיו[22]. אולם, מבחינה הלכתית השתתפותו של כהן בעבודה זרה גורם לו הפסדה במתנותיו כל עוד שמחזיק באליליות.
הערות שוליים
- ^ "כולי עלמא (סוברים שעיכוב מעשר ראשון מהלויים הנהו מחמת), קנסא שלא עלו בימי עזרא" -תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף פ"ו עמוד ב'
- ^ רש"י למסכת מכות דף כג עמוד ב.
- ^ לא ברור אם מדובר על התנא רבי יהושע בן לוי, או האמורא
- ^ תלמוד ירושלמי מסכת מעשר שני ה:ג, בשם רבי יהושע בן לוי. תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף פ"ו עמוד ב'
- ^ חידוש אגדות למהרש"א יבמות פו: (בהסבר שיטתו של רבי אלעזר בן עזריה
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מעשר שני דף לא עמוד א
- ^ "נותן לכהנים וללוים" -פסיקתא דרב כהנא כו,א | -(מטענות קורח) "מעשר ראשון לכהן..!" -מדרש תנחומא לפרשת קרח, פרק ג.
- ^ כפי המובא בזוהר חדש לאיכה דף נ"ו עמוד ב
- ^ רש"י לתלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ס"ט עמוד ב', הובא בתוספות למסכת יבמות דף פו עמוד ב, ד"ה "ומבני"
- ^ בנ"ב לחורבן (דהיינו שנת ג'ש"צ) יסדו ישראל עולי בבל את יסוד בית המקדש - סדר הדורות, ערך עזרא
- ^ יעב"ץ ליבמות פו: (על הלויים שסירבו לעלות ולא על אלו שכן עלו)
- ^ "מה נחלה אין משתנה ממקומה אף מעשר ראשון אין משתנה ממקומו" (ולא כמעשר עני שנתינתו אינו בקביעות אלא מדי שנה שלישית במחזור) -ספרי במדבר יח כא
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף פ"ו עמוד ב'
- ^ תוס' ד"ה מפני למסכת יבמות דף פו עמוד ב.
- ^ רש"י תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף כ"ג עמוד ב', על סמך הכתוב ”הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר” (מלאכי ג י)
- ^ רש"י למסכת מכות דף כג עמוד ב על סמך הפסוק ”וַיֹּאמֶר יְחִזְקִיָּהוּ לְהָכִין לְשָׁכוֹת בְּבֵית ה' וַיָּכִינוּ. וַיָּבִיאוּ אֶת הַתְּרוּמָה וְהַמַּעֲשֵׂר..” (דברי הימים ב לא יא)
- ^ וזאת כפי ההלכה שמעשר ראשון מותר לזרים -פירוש המשניות לרמב"ם, מסכת טבול יום ד:א
- ^ ירושלמי מעשר שני דף לא.
- ^ HebrewBooks.org - רמב"ם הלכות מעשר פרק א הלכה ד
- ^ כסף משנה הל מעשר א ד
- ^ ספורנו לספר במדבר ח טז
- ^ מן הכתוב אצל הכהנים "עבודת מתנה אתן את כהנתכם" כמקביל למתן הלויים שכתוב "חלף עבדתכם" - שפתי כהן לפרשת קורח
