גירוש הנשים הנוכריות
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: יובא חלקית. חסר חומר ומקורות תורניים.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: יובא חלקית. חסר חומר ומקורות תורניים. |
פרשת גירוש הנשים הנוכריות בידי עזרא הסופר (עזרא ט-י), אירעה בשנת ג' ש"ב[דרוש מקור](458 לפנה"ס). והייתה רבת משמעות בחייה ובהתפתחותה של החברה היהודית בארץ ישראל בתקופת עזרא. בזמנו של עזרא אחר עם סופה של גלות בבל, נישואי תערובת נעשו נפוצים, והיו אנשים באליטה של החברה היהודית, בכללם שרים, כהנים ולוויים, שנשאו נשים נוכריות.
רקע
התורה[1] אוסרת על יהודים להנשא לגויים או לשאתם: ”לא תתחתן בם; בתך לא תתן לבנו, ובתו לא תקח לבנך”.
עם בואו של עזרא לירושלים, כשליח המלך הפרסי ארתחששתא, והממונה מטעמו על היהודים שישבו בנציבות עבר הירדן, הגיעו אליו חלק מהשרים וסיפרו לו כי נפוצים נישואי תערובת עם העמים השכנים [2]. עזרא ראה בנישואי תערובת חטא חמור שעלול לגרום לעונש גלות ולהתבוללות דתית ולאומית, הוא הגיב בזעזוע, קרע את בגדיו, מרט את שערות ראשו וצם. בדבריו הוא מדגיש כי ירושת הארץ תלויה בראש וראשונה בהיבדלות מעמי הארץ, והוא ראה את ההתבוללות כגורם לחורבן ולגלות. שכניה בן יחיאל מבני עילם קרא לעזרא לגרש את הנשים הנוכריות. עזרא הסופר נעתר לקריאה זו, והשביע את הכהנים והלויים לסייע לו. הוא כינס את העם לאספה מיוחדת בירושלים ואיים להחרים את רכושו של מי שייעדר מהאסיפה. באספה השביע עזרא את העם לגרש את הנשים הנוכריות וצאצאיהן (לא מצוין האם ביקש גם מנשים יהודיות להיפרד מבעליהן הנוכרים), והוחלט להקים בית דין מיוחד לצורך הגירוש (אפשרות גיורן של הנשים הנוכריות לא הוזכרה כלל). בבירור שערך בית הדין התגלה פגם בייחוסם של 113 איש[3].
דרך התמדדותו של עזרא עם שבר גדול, שעד אז לא נודע כמותו, בקדושת האומה, מהווה אבן דרך עד ימינו. לדוגמה דברי בעל ציץ אליעזר[4] "מי ייתן והיה זה, כי תקום ותתעורר תנועה גדולה רבת ממדים בקרב העם היושב בציון למען מטרת קודש של מבצע - עזרא - נחמיה, לרפא את שבר בית ישראל מחלאת מכת התערובת שהביאוה אתם נידחי עמנו עם עליתם מהגולה, עקב התערבותם בגויים ולמדם ממעשיהם, אשר היא כרקב בעצמותינו, ויחרתו על דגלם הסיסמאות עתיקות היומין מאז ימי הקמת בנין בית שני, ונקבעו בכתבי הקודש כהוראה לדורות. והמה:”ועתה בנותיכם אל תתנו לבניהם ובנותיהם אל תשיאו לבניכם ולא תדרשו שלומם וטובתם עד עולם, למען תחזקו ואכלתם את טוב הארץ והורשתם לבניכם עד עולם” (עזרא, ט', י"ב) ”ועתה נכרת ברית לאלקינו להוציא כל נשים והנולד מהם בעצת ה' והחרדים במצות אלקינו וכתורה יעשה” (עזרא, י', ג') ויעבירו קול ביהודה ובירושלים שכל אשר לא יעשה כעצת שרי התורה וזקני עיני העדה, יבדל מקהל ישראל למען לא יוסף על אשמת ישראל ולא יאנף חלילה בנו ד' אשר נתן לנו בחסדו הפליטה הזאת, לתת לנו יתד במקום קדשו. וכל החרד לדבר ד' ילווה אליה, ובכל דרכי ההשפעה יחדיר בקרב כל איש ואיש מישראל, מהיושב על הכסא ועד אשר בבית הבור, את הדברים התקיפים והנמרצים של המנהיג המדיני בימי בית שני שהיה גם מאנשי כנה"ג המקבלים, הוא נחמיה, לאמר: הלא על אלה חטא שלמה מלך ישראל, ובגוים הרבים לא היה מלך כמוהו ואהוב לאלקיו היה, ויתנהו אלקים מלך על כל ישראל, גם אותו החטיאו הנשים הנכריות, ולכם הנשמע לעשות את כל הרעה הגדולה הזאת למעול באלקינו להושיב נשים נכריות[5]. ויש לנו להיות בטוחים כי כאשר נקום ונתעורר ונעשה את מעשינו זה בכנות ולשם שמים טהורה, יהיו דברינו נשמעים להקשיב ברצינות לקול הקריאה הגדולה, וכל קהל ישראל יענו לעומתנו בקול גדול: כן כדבריכם עלינו לעשות. וכבר הובטחו על ד' כיתות העומדים לפני הקב"ה שנאמר[6] זה יאמר לה' אני - זה שכולו למקום ולא נתערב בו חטא, וזה יקרא בשם יעקב - אלו גירי הצדק. וזה יכתוב ידו - אלו בעלי תשובה, ובשם ישראל יכנה - אלו יראי שמים[7]".
לפעולותיו של עזרא בתקופה זו נודעה משמעות הלכתית בענייני יוחסין, וכקביעת חכמים "כל הארצות עיסה לבבל". ולא עלה עזרא מבבל עד שעשאה כסולת נקיה.
הסיבה שעזרא ובית דינו לא העלו את הרעיון של גיור הנשים, כנראה עקב החשש מגיור שלא לשם שמים (יבמות כד) ושלא היה ראוי להיעשות בצורה המונית.
הערות שוליים
- ^ דברים ז ג
- ^ ספר עזרא, פרק ט', פסוקים א'-ב'
- ^ Ethnicity and the Mixed Marriage Crisis in Ezra 9-10: An Anthropological Approach. Katherine E. Southwood. Oxford University Press, 2012. p.1-2
- ^ שו"ת ציץ אליעזר חלק י"ח סי' סה
- ^ נחמיה יג כו-כז
- ^ ישעיה מד ג'
- ^ מכילתא שמות כ"כ - כ'. מסכת גרים סוף פרק ד'.
