שו"ת מן השמים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"שו"ת מן השמים" הוא חיבור הלכתי מראשית המאה ה-13 מאת ר' יעקב הלוי ממרויש, מבעלי התוספות.[1]

מהות הספר

שו"ת זה הינו יוצא דופן וייחודי בספרות ההלכה בכך שהמענה על השאלות נעשו באמצעות "שאלת חלום" – מצב בו אדם נענה לשאלותיו במהלך הלילה על ידי חלום. השימוש בשאלת חלום כדי להכריע בסוגיה הלכתית יוצא דופן בספרות ההלכה בה העיון השכלי והמסורת הם הכלים הכמעט בלעדיים שבאמצעותם מתבצעות הכרעות.

על אף שתשובות שו"ת זה ניתנו באמצעות 'שאלת חלום', הוא מצוטט לרוב בספרות שלאחריו, והרדב"ז, מגדולי וחשובי האחרונים מרבה לצטטו בתשובותיו, וכותב כי ר' יעקב ממרויש זכה לחלומותיו "על ידי התבודדות ותפילה והזכרת שמות".[2]

למרות היותו של נושא פסיקת ההלכה על־פי רוח הקודש או על־פי נבואה שנוי במחלוקת, אף חכם לא טען אי־פעם שלר' יעקב ממרויש לא הייתה התגלות ברוח הקודש של תשובות לשאלותיו, אלא היו שאמרו שאסור לפסוק הלכה על־פיה.

יש להעיר שגם ר' יעקב ממרויש לא היה מעלה בדעתו לטעון שפסקיו הם בגדר נבואה, שכן ידוע שאין הנבואה שורה אלא בארץ ישראל בזמן שרוב עם ישראל יושב בארצו, כפי שניסחו זאת הרמב"ם ורבי יהודה הלוי.

הרב ראובן מרגליות ההדיר והוציא ב-1926 את החיבור (לבוב, תרפ"ו ומהדורה ב' בתרפ"ט, מהדורה מורחבת: ירושלים, מוסד הרב קוק תשי"ז), כאשר הוא מקדים לו סקירה ארוכה וממצה של השתלשלות הדיון אודות פסיקת הלכה על־פי חלומות נבואה ורוח הקודש, מן המשנה והתלמוד ועד ימינו אלה.

תפילין של רש"י ור"ת

תשובה מפורסמת בשו"ת זה היא בשאלת המחלוקת בין רש"י ורבנו תם על סדר הפרשיות שבתפילין:

ועוד שאלתי על סדר פרשיות שבתפלין וכך הייתה שאלתי: אנא המלך הגדול הגבור והנורא חכם הרזים מגלה נסתרות מגיד נעלמות שומר הברית והחסד, הגדל נא חסדך עמנו היום וצוה למלאכיך הקדושים להודיעני את אשר נסתפקנו בסדר פרשיות של תפלין. כי יש מהחכמים האומרים הויות באמצע ואם החליף פסולות, ויש מחכמים האומרים הויות כסדרן ואם החליף פסולות ועתה מלך מלכים צוה למלאכיך הקדושים להודיעני הלכה כדברי מי, ודברי מי אתה מחבב? והשיבו: אלו ואלו דברי אלהים חיים וכמחלוקת למטה כך מחלוקת למעלה. הקב"ה אומר הויות באמצע וכל פמליא של מעלה אומרים הויות כסדרן..

שו"ת מן השמים, מהדורת הרב ראובן מרגליות, סימן ג'

כמו כן שואל המחבר על זמן קץ הגאולה, ולא נענה.

לא בשמים היא

ערך מורחב – לא בשמים היא

החיד"א דן באריכות בכמה מספריו[3] בנושא הכרעת ההלכה באמצעות חלומות שבחיבור זה, ומעמת אותה מול הכלל "לא בשמים היא". גם הרב עובדיה יוסף[4] מתייחס לשאלה זו ולדעתו מותר להיעזר בפסיקת ההלכה בשאילת החלום. אך אין לפסיקה המתקבלת בדרך זו עדיפות על פסיקה רגילה, ורשות נתונה לחכם לחלוק עליה מכוח סברתו.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הרדב"ז (חלק א סימן שמ) מביא שיש שיחסו את הספר לרבנו תם. אולם החיד"א (שם הגדולים אות רכד ד"ה ואני הצעיר) הוכיח שאינו מרבנו תם, והביא מספר שיבולי הלקט (כלל א, סימן ד וסימן יב; כלל ב דין כא) שהוא מרבינו יעקב ממרויש.
  2. ^ שו"ת הרדב"ז, חלק ג', סימן תקל"ב
  3. ^ חיד"א, ברכי יוסף, אורח חיים סימן תרנד ס"ק ב'. חיד"א, "דבש לפי", מערכת נ' אות יב. חיד"א, שו"ת "יוסף אומץ" סימן פב.
  4. ^ יביע אומר, ח"א, אורח חיים, סימן מ"א, סעיף כא-ל.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33879070שו"ת מן השמים