רבי יעקב ריישר
 | |
| שער שו"ת שבות יעקב | |
| לידה |
1661 ה'תכ"א פראג |
|---|---|
| פטירה |
24 בדצמבר 1732 (בגיל 71 בערך) ו' בטבת ה'תצ"ג מץ |
| מקום קבורה | מץ |
| מקום פעילות | פראג, רישא, אנסבך, וורמייזא, מץ. |
| חיבוריו | שבות יעקב, עיון יעקב, חק יעקב, מנחת יעקב, תורת השלמים, סולת למנחה, פאר יעקב. |
| אב | רבי יוסף מחבר ספר גבעות עולם |
רבי יעקב ריישר (ידוע גם כ-יעקב בַּקוֹפֶן, בכתיב מיושן: באַקאָפען; 1661, פראג – ו' בטבת תצ"ג, 1732, מץ) היה מרבני אשכנז, פוסק ומחבר הספרים חק יעקב, עיון יעקב, שבות יעקב ועוד.
ביוגרפיה
נולד בפראג בסביבות שנת ה'תכ"א למשפחת רבנים חשובה בה התמנה לדיין. אביו, רבי יוסף, הוא מחבר ספר "גבעת עולם".[1] רבי יעקב נשא את בִּתו של בנימין וולף מפראג, אביו של בעל הספר אליה רבה[2]. בהמשך, עבר לכהן כרב בעיר ריישא (ז'שוב), ועל שמה נקרא "ריישר" (יידיש: 'בן העיר ריישא'). מאוחר יותר עבר לאנסבך ומשם לוורמיזא, לאחר מכן עבר לעיר מץ שם כיהן כרב העיר, בה נפטר ונקבר. רבי יעקב כותב בהקדמה לספרו עיון יעקב, שהתעוור בשני עיניו, והתפלל אל ה׳ שירפאו, ונדר שאם יתרפא, ישלים את ספרו 'עיון יעקב' על העין יעקב. ואכן בשנת ה'תפ״א נשמעה תפילתו, ובא לעירו רופא מומחה, וריפא את שני עיניו, ואז הוא קיים את נדרו.
תלמידו היה רבי גרשון קובלנץ, מחבר שו"ת קרית חנה (מיץ תקמ"ה), שימש כרב במיץ.
משפחתו
- חמיו, רבי בנימין זאב וואלף שפירא, רבה של פיהם (כיום בוהמיה). (מזכירו בחיבורו חק יעקב)[3].
- גיסו (אחי אשתו), הרב אליהו שפירא, מחבר ספר "אליה רבה".
- גיסו, רבי דוד אופנהיים, רבה של פראג.
- סבו, אבי חמיו, רבי אהרן שמעון (מופיע בספרות ההלכה בשם מהר"ש מפראג. רבי יעקב מזכירו פעמים רבות בחיבורו[4]).
- מחותנו רבי שמואל זאנויל ווייל - אב"ד ור"מ ראפשוויר והגלילות.
צאצאיו
- בנו יחידו רבי שמעון שנפטר בחייו[5].
- נכדו רבי נחמיה ריישר רבי יעקב סמך עליו ומסר לו את כתבי ידו, למען יברור את מה להדפיס. בתחילה נתמנה רבי נחמיה למו"צ וחבר בית הדין של סבו בעיר מיץ, ומשנת 1737 כיהן גם כרבה הראשון של דוכסות לוטריגן (לוריין Lorraine).
חיבוריו
- "מנחת יעקב" - על הספר "תורת החטאת" של הרמ"א
- "מנחת יעקב" - על הלכות נדה.
- "עיון יעקב"- על האגדות שבספר עין יעקב
- "פאר יעקב"- חידושים על מסכתות ברכות, בבא קמא, כתובות וגיטין, הודפס בסוף ספרו שבות יעקב, דיהרנפורט תקס"ח.
- "חק יעקב"- חידושים על שלחן ערוך הלכות פסח
- "שבות יעקב" - שו"ת
- "תורת השלמים" - על הלכות נדה ועל כללי הספיקות של הש"ך
- "סולת למנחה" - השגות ותגובות לספרו של רבי יוחנן קרמניצר שכתב יחד עם בנו ר' שמעון. רבי יוחנן ענה על השגותיו בקונטרס משלו, ואף עליהן ענה רבי יעקב, כאשר שני הצדדים נוקטים בסגנון חריף ביותר.
- "לא הביט און ביעקב" - תשובות לתשובותיו של רבי יוחנן קרמניצר.
לקריאה נוספת
- צבי יעקב לרר, "תולדות הגאון רבי יעקב רישר", בתוך: ישורון, עמ' תקס"ט-תרי"ד, ירושלים תשפ"א.
- ביאור להגדה של פסח פיסקא דכמה מעלות טובות, מוריה (כתב עת), שנה עשרים ושנים, גליון ה-ז (רנ"ז-רנ"ט), ניסן תשנ"ט.
- שמואל שילה, "הרב יעקב ריישר בעל הספר 'שבות יעקב': האיש בזמנו ולזמנו - ולזמנינו?", דין מוסר ויושר במשפט העברי: קובץ מאמרים, ירושלים תשס"ז 2006, עמ' 303–324
- הרב יצחק ישעיה וייס, פענוח חתימת רבי יעקב ריישר: הקטן כאש"ע יעקב, ירושתנו, ב עמ' שכח - שכט, באתר היברובוקס
קישורים חיצוניים
- יעקב בן יוסף ריישר, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
- "יעקב בן יוסף ריישר", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ הספר לא נדפס. ראה קטלוג הספריה הלאומית.
- ^ שם הגדולים, מערכת גדולים, אות א, קלח.
- ^ סימן תצ"ד.
- ^ ראה לדוגמה מנחת יעקב, כלל כד, סעיף ב.
- ^ ראו מצבתו קלמן ליבן, גל־עד, מצבה מס.98, פראג ה'תרט"ז, באתר היברובוקס
