שימושא רבא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שימושא רבא
איור תפילין של ראש של שימושא רבא
איור תפילין של ראש של שימושא רבא
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט שימושא רבא

שימושא רבא הוא חיבור קצר על הלכות תפילין, אשר חובר בתקופת הגאונים. חלקים מהחיבור הועתקו על ידי הרא"ש בסוף פסקיו על הלכות תפילין (המכונות הלכות קטנות) ומובא בדפוסי התלמוד, בסוף מסכת מנחות.

הרא"ש מקדים לחיבור את המילים: ”ועתה אכתוב הלכות תפילין הנמצאים על שם גאון ז"ל ונקרא שימושא רבא”. החיבור מופיע גם באחדים מכתבי היד של הלכות גדולות כתוספת להלכות תפילין, בשם 'הלכות שימושי תפילין'.

כנראה שהספר כלל גם נושאים אחרים חוץ מתפילין שלא הגיעו לידינו.[1]

מחברו

מחברו עדיין לא ידוע לנו, אם כי רוב הראשונים מייחסים אותו לראשית תקופת הגאונים, כנראה לתקופת ר' שמעון קיירא, בעל הלכות גדולות.

יש אומרים שמחברו הוא רבי שר שלום גאון.[2]

תוקפו ההלכתי

רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני העתיק כנראה את החיבור כולו, או את רובו לספר 'העיתים' שלו, בחלק שלא הגיע לידינו, ושם השיג על כמה מהלכותיו וכתב שאולי לא רבוואתא קמאי (רבנים קדמונים) כתבוהו בעצמם אלא אחד מן התלמידים בשם רבותיו או שיש בו טעויות סופר. גם את השגה זו העתיק הרא"ש והביאה מיד לאחר החיבור. טענות המפקפקים נובעות מכך שיש בו הלכות שאינן כתובות בתלמוד.

גם במחזור ויטרי טען כי אין לסמוך על החיבור כשהוא נוגד את התלמוד.[3]

לעומתם רבנו תם ראה בו ספר מחייב להלכה, והוא מרבה לצטט אותו בכל הנוגע להלכות תפילין. ובעקבותיו רוב חכמי אשכנז וגם ספרד שאחריו ראו בו חיבור בר סמכא ומרבים לצטטו.

תפילין דשימושא רבא

תפילין של ראש של שימושא רבא על פי שיטת ה"משמרת שלום" (השערות שכורכים בהן את הפרשיות יוצאות לכיוון פתיחת הפרשיות)

תפילין שנכתבו לפי הסדר המופיע בספר 'שימושא רבא' מכונות 'תפילין דשימושא רבא'. לדעת התוספות (תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ל"ד עמוד ב') סדר הפרשיות בתפילין אלו הוא כדעת רש"י, אמנם לדעת ספר העיטור "והלכות גדולות" זו שיטה שלישית, לפי דעה זו, אכן הוא כדעת רש"י, אך לא כפי שנראה מצד הקורא העומד מול המניח כשיטת רש"י, אלא כפי הנראה מצד המניח. 

בניגוד להלכות אחרות שנזכרו בספר שימושא רבא ואינן מקובלות להלכה כיום, יש שהקפידו להחמיר ולהניח גם את התפילין על פי הנפסק בשימושא רבא. הנוהגים להניח תפילין אלו, היו מניחים אותן בתפילת מנחה.

מסופר על מקובלים כרבי חיים ויטאל שהיו מניחים זוג תפילין אלו, אחרי שהיו מניחים תפילין דרש"י ותפילין דר"ת. כיום כמעט ואין מניחים תפילין אלו, בישיבת השלום שבראשות הרב דוד בצרי נוהגים המקובלים להניח תפילין האלו בתפילת מנחה, בישיבה יש אף גמ"ח מיוחד להשאלת תפילין אלו.

ישנם חסידי חב"ד שנוהגים להניח ארבעה זוגות תפילין, כולל תפילין לפי דעת רש"י, דעת רבנו תם, דעת שימושא רבא והראב"ד. נוהגים אצלם ליצור רק תפילין של ראש מיוחדות לפי דעות שימושא רבא והראב"ד, ובתפילין של יד משאירים את של רש"י (בשעה שמניח תפילין של שימושא רבא) ושל ר"ת (בשעה שמניחים תפילין של הראב"ד), ולכן מניחים של שימושא רבא קודם רבינו תם.[4]

לקריאה נוספת

  • הרב זמרוני ציק, תפילין של ימות המשיח, הוצאת "האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה", ה'תשע"ד
  • משמרת שלום סימנים ד'-ו' (סדר הפרשיות לפי השימושא רבא, וכן שמאל /ימין)
  • שו"ת רמ"ע מפאנו סימן ק"ז
  • ליקוטי לוי יצחק (אגרות קודש) דף תכ"ב

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מחזור ויטרי, עמוד 234. הוא מביא בשם שימושא רבא טעם לקריאת ויחל בתעניות.
  2. ^ רבי בנימין צבי אויערבאך, נחל אשכול, חלק שני, עמוד 84.
  3. ^ מחזור ויטרי, עמוד 645.
  4. ^ היום יום, עמ' פ.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0