יעקב שרת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעקב שרת
יעקב שרת במדי הבריגדה היהודית, 1945
יעקב שרת במדי הבריגדה היהודית, 1945
יעקב שרת במדי הבריגדה היהודית, 1945

יעקב (קובי) שרת (26 ביולי 192719 במאי 2022) היה עיתונאי, מתרגם, מוציא לאור ופזמונאי ישראלי. בנו של משה שרת, ראש הממשלה השני של ישראל, מנהל "העמותה למורשת משה שרת" והמוציא לאור של כתבי אביו.

ביוגרפיה

יעקב שרת למד בבית הספר התיכון בית הכרם בירושלים. עם מוריו נמנו דוד בנבנישתי וישעיהו ליבוביץ'. ב-1944, במסגרת הכשרה של הפלמ"ח, שהה ביישוב בית הערבה. בגיל 17 התגייס לבריגדה היהודית, שאביו היה בין מקימיה.

היה בין מייסדי קיבוץ חצרים שבנגב.

אחר כך למד היסטוריה רוסית בלונדון, וב־1960 שימש כמזכיר ראשון בשגרירות ישראל בברית המועצות וגורש ממנה ב-1961, באשמת ריגול.

ספריו

בשנת 1989, תקופת האינתיפאדה הראשונה, הוציא לאור את ספרו "מדינת ישראל לבית אלטנוילנד איננה", ובו הוא ניבא את מותו של המפעל הציוני, משום שאם ה'כיבוש והדיכוי' לא ייפסקו, מרחץ הדמים במזרח התיכון לא יסתיים, דבר שחשב שיסכן את המפעל הציוני.

מפעלו הגדול היה הוצאתם לאור של יומני משה שרת, שפורסמו ב-1978 ועוררו הדים רבים[1]. כן הוציא לאור ספרים המבוססים על מכתביו של אביו.

שיריו

בין פעילויותיו חיבור פזמונים להם כתבו לחנים טובי המלחינים בזמר העברי. בין הידועים שבהם נמנים "נגן לי ירדן", "אהבה פשוטה" ו"כנרת אחרת".

את שירו "נמה יפו" עיבד גיל אלדמע, למילים של יוסף מילוא וליצירה של יוני רכטר[2].

שרת היה מתרגם פורה ומגוון מאנגלית ומרוסית. בין היתר תרגם את ספרו של בני מוריס "קורבנות: תולדות הסכסוך הציוני - ערבי"[3], את ספרו של דזמונד מוריס, "הקוף העירום", וכן ספרי ילדים קלאסיים כספרי ההרפתקאות של פרידריך וילהלם מדר והספר "מונפליט" של ג'ון מיד פוקנר.

ב-2012 יצא לאור ספרו "פניני קדם" בהוצאת ידיעות ספרים, אסופת פתגמים וניבים עבריים קדומים[4].

פרסים

בשנת 2019 הוענק לו תואר יקיר העיר תל אביב-יפו[5].

העמותה להנצחת משה שרת

ב-1993 הקים יעקב שרת, יחד עם אחיו חיים שרת, את "העמותה למורשת משה שרת", במטרה לרכז, ולקטלג ולפרסם את כל כתבי אביהם[6], ולהוציא לאור כתבים אלה בצורה מסודרת ומוערת[7]. העמותה הוציאה לאור 14 ספרים, ביניהם הספר "דבר דבור 1949", שמכיל כאלף עמודים ומרכז את נאומי שרת באותה שנה. באתר האינטרנט של העמותה אפשר לעיין חינם ב-30 מספריו, כולל אלה שיצאו לאור בחייו ולפני הקמת העמותה, ובכללם שמונת כרכי היומן האישי שלו[8].

חיים אישיים

יעקב שרת נפטר ב-19 במאי 2022 בגיל 94. הותיר אחריו אישה, רנה שרת, מורה למחול, כוריאוגרפית וחוקרת מחול, שלושה ילדים, בהם נורית שרת, צלמת ואמנית ווידאו[9], חמש נכדות ושמונה נינים. תרם את גופתו למדע [10].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תום שגב, תוכניות הזוועה של שר הביטחון לבון: טרור בסוריה ובעזה "כדי שיהיה שמח", באתר הארץ, 23 באוגוסט 2007
  2. ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך: אלדמע גיל, "נמה יפו", 3 קולות, ארכיון, סדרה בי
  3. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ

    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים
    למה לרדת על המתרגם, באתר הארץ
  4. ^ ורד לי, וגם עמוד ענן, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2012
  5. ^ יעקב שרת - יקיר העיר תל אביב news1, אלי אלון, 21 במאי 2019
  6. ^ תום שגב, שיעור היסטוריה | כמו סוס, באתר הארץ, 29 באפריל 2011
  7. ^ אתר למנויים בלבד רועי צ'יקי ארד, בגין ובן צבי בפנים, גולדה ושרת בחוץ; מנהיגים מסוימים מונצחים, השאר לא, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2013
    אתר למנויים בלבד עופר אדרת, בניו של משה שרת מסתכלים בקנאה על גנדי, באתר הארץ, 22 באפריל 2016
  8. ^ אתר למנויים בלבד עופר אדרת, גם משה שרת שבר שתיקה - וצונזר, באתר הארץ, 22 בינואר 2016
  9. ^ אלי ערמון אזולאי, ביקור סטודיו: ההקלטות באדיבות סבא שרת, באתר הארץ, 19 ביולי 2012
  10. ^ https://www.facebook.com/msharett/
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33939650יעקב שרת