הרב שלמה אבינר
 | |
| לידה |
1943 (גיל: 81 בערך) ה'תש"ג |
|---|---|
| השתייכות | ציונות דתית, חרדים-לאומיים |
| תחומי עיסוק | ארץ ישראל, עם ישראל, הלכה, חינוך, גאולה, מדינת ישראל, אמונה, זוגיות |
| רבותיו | הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב צבי ישראל טאו, הרב יהודה ליאון אשכנזי |
| תלמידיו | ראה בהמשך |
הרב שלמה חיים הכהן אבינר (נולד בשנת תש"ג - 1943) הוא נשיא עטרת ירושלים בירושלים ורב היישוב בית אל לשעבר. עורך שיחותיו של רבו הרב צבי יהודה קוק. נודע גם בספרים הרבים (למעלה מ-200 בשפות שונות) שיצאו על פי שיעוריו ובתשובות ההלכתיות הרבות שהוא עונה מדי יום.
ביוגרפיה
נולד בעיר ליון, בצרפת של וישי, לזאב הכהן ודבורה לנגנאור. כרבים מיהודי צרפת השתמשו הוריו בשנות מלחמת העולם השנייה בזהות בדויה כדי להינצל משליחתם למחנות ההשמדה. סבו מצד אמו, הרב מאיר לוי פלאם, היה מפעילי המזרחי בפולין ובצרפת, ומצאצאי המגיד מלוצק, שעל שמו נקרא הרב אבינר.
בצעירותו היה חבר בתנועת הנוער בני עקיבא בצרפת כחניך וכמדריך, ומאוחר יותר גם כאחד מחברי הנהלת התנועה בצרפת[1] . כיוון שדילג על כיתות א' ו-ב'[2] סיים את התיכון בגיל 16 והתחיל ללמוד בבית הספר הגבוה לחשמל (Supélec) בפריז, והוסמך כמהנדס חשמל ואלקטרוניקה. סיים השתלמות במרכז לחקר גרעיני בצרפת[דרושה הבהרה], ולאחר מכן גויס לחיל האוויר הצרפתי, שבו שירת ביחידת מחשוב.
בשנת 1966, ביום שבו סיים את שירותו הצבאי, עלה עם גרעין בני עקיבא לקיבוץ שדה אליהו שבעמק בית שאן, כדי ליישם את רעיון חיי העבודה והחקלאות בארץ ישראל. בעקבותיו לאחר זמן עלו בני משפחתו.
בשנת 1967 התגייס לצה"ל ושירת בחיל הרגלים. במלחמת ששת הימים לחם בחזית הדרומית ובמלחמת יום הכיפורים לחם בגבול הצפון. הוא הגיע בשירותו הסדיר לדרגת סגן ובמילואים לדרגת רב-סרן.
למד בישיבת מרכז הרב, וכאשר חודש היישוב היהודי בחברון, עבר ללמוד בישיבה שם. בחברון פגש את מי שלימים תהיה אשתו. גם כשלמד בחברון, וגם בשנים מאוחרות יותר שבהן כיהן כרב בצפון הארץ, המשיך להגיע לשיעורים בישיבת מרכז הרב, של ראש הישיבה הרב צבי יהודה קוק. בהוראת הרב צבי יהודה הוא ערך חוברות של שיחותיו, שהפכו מאוחר יותר לספרים בשם "שיחות הרב צבי יהודה"[3].
בשנות לימודיו בישיבה נמנע מקבלת מלגה מהישיבה, ועבד לפרנסתו בהוראת מתמטיקה בישיבת נתיב מאיר ובישיבת ירושלים לצעירים. בראשית לימודיו כתלמיד ישיבה הוזמן על ידי "המוסד" לעבוד בשורותיו, אך הוא דחה את ההצעה עקב רצונו להמשיך בלימוד בישיבה. עם זאת, נשלח מאוחר יותר פעמיים לשליחויות קצרות באיראן שלאחר ימי המהפכה האיראנית[4][5]. שימש גם כר"מ אמונה בישיבת מרכז הרב.
בשנת 1971 החל לכהן, בהמלצת הרב צבי יהודה קוק, כרב הקיבוץ לביא שבגליל התחתון, במקום הרב משה לוינגר[6]. בשנים הראשונות בתפקיד עבד במשק חצי יום מתוך הזדהות עם הרעיון הקיבוצי. יותר מאוחר הוא הוסמך לרבנות בידי הרבנים הראשיים הרב שלמה גורן והרב עובדיה יוסף.
בשנת 1977 עבר לכהן כרב מושב קשת ברמת הגולן. בשנת 1981, עבר לשמש כרב היישוב בית אל (כ-4 שנים לאחר הקמתו). באותה שנה הקים את ישיבת עטרת כהנים ברובע המוסלמי של העיר העתיקה בירושלים, שבראשה עמד. בשנת ה'תשס"ה שונה שמה של הישיבה ל"עטרת ירושלים".
בשנת 1980 פרסם ספר שבו בירר את החובה ב"בני עקיבא" להפריד בין בנים לבנות בפעילות ולפעול לפי גדרי צניעות מחמירים יותר מכפי שהיה מקובל עד אז, הן בלבוש והן בהתנהגות. מזכ"ל "בני עקיבא", אמנון שפירא, יצא בחוברת נגד, ובה כתב שהיו רבנים שהתירו ואף חייבו את התערובת[7]. בסופו של דבר ספרו זה תרם ליצירת הציבור החרדי לאומי. מספר סניפים של בני עקיבא אכן עברו לפעול בהפרדת בנים ובנות, ולאחר מכן הוקמה גם תנועת הנוער "אריאל".
בשנת 1981, לקראת פינוי סיני, נמנה עם האישים הבולטים בהובלת התנועה לעצירת הנסיגה מסיני שהובילה להקמת מפלגת התחיה. הוא נסע ברחבי הארץ והרצה בפני תלמידי ישיבות תיכוניות ואולפנות, ושכנע רבים מהם לעבור ולהיות בסיני בעת הפינוי. הוא עצמו התיישב בעצמונה (סיני). עמדתו הייתה שיש להמשיך ולשתול עגבניות עד הרגע האחרון, כי "לא תהיה נסיגה, אלא אם כן ה' רוצה אותה".
בשנת 1990 החל לשדר באופן קבוע את דברו ברדיו ערוץ 7. עם התקדמות הסכמי אוסלו ובייחוד בגבור פיגועי ירי נגד ישראלים ביהודה שומרון ועזה ב-1994, קרא לתושבי יהודה שומרון ועזה להתאזר בסבלנות ולהאמין שהמצב ישתנה. בגבור הלחץ הציבורי נגד הממשלה ומפלגות השמאל, הוציא פסק כתוב, בו הוא קובע שראש הממשלה אינו ערב רב ועל כן אין לפגוע בו. כפי שעולה מחקירת המשטרה, וממשפטה של מרגלית הר-שפי, לפני הרצח, היא ביקשה מהרב פסק דין לגבי ראש הממשלה יצחק רבין, ונענתה שאסור לפגוע, לא בראש הממשלה ולא באף אחד אחר מנציגי השמאל.
בעת ההתנתקות מגוש קטיף ב-2005 היה הרב אבינר אחת הדמויות המובילות בעד ממלכתיות, בקראו לאזרחים שלא לפעול באלימות נגד החיילים, ולחיילים שלא לסרב פקודה, אך להשתמט מן המשימה בדרכים אחרות. הרב עצמו עבר לגור בנווה דקלים. תלמידיו טוענים כי הוא היה מהגורמים הממתנים בעת המחאה בכפר מימון, ומנע אלימות לפני פינוי היישוב נווה דקלים ובעת הפינוי, הן מצד חיילים והן מצד תושבים ומפגינים.
בשנת 2013, עם הגיעו לגיל 70, סיים באופן פורמלי את תפקידו כרב היישוב בית אל[8].
בקיץ 2021 (ה'תשפ"א) ביקש לסיים את תפקידו בראשות ישיבת עטרת ירושלים אותה ייסד, ומינה במקומו שני ר"מים וותיקים – הרב אבישי צרויה והרב אביב צוברי. הוא ימשיך לכהן כנשיא הישיבה.[9]
פועלו
מלבד תפקידיו בבית אל ובישיבת עטרת ירושלים, הוא עוסק גם בהוראה, העברת שיעורים שבועיים בנושאים שונים ביהדות בישיבות, מכינות, אולפנות, תנועות נוער, יישובים ועוד.
במסגרת הישיבה יזם הוצאת חוברת חודשית, בה מאמרים בתחומי מחשבה והלכה, בשם "עיטורי כהנים", בה הוא מפרסם באופן קבוע תשובות קצרות שלו ושיחות של הרב צבי יהודה שנערכו על ידו. נוהג לכתוב מדי שבוע גם בעלוני פרשת השבוע כמו "מעייני הישועה" והעלון השבועי של מכון מאיר - "באהבה ובאמונה". בנוסף תשובותיו מפורסמות גם באתר "ספריית חוה"[10], והוא ענה למאזינים בשתי תוכניות רדיו שבועיות ברדיו קול חי וברשת "מורשת" של קול ישראל (במקום תוכניתו זו שודרה בעבר בערוץ שבע). בסוף שנת תש"ע החל לכתוב מדורי יהדות באתרי יהדות כגון סרוגים וכיפה.
הוא מייעץ ליחידים ולבני זוג הפונים אליו בעל פה או בכתב, בכל נושא, משאלות הלכתיות ועד לשאלות בנושאים ציבוריים ומדיניים. רבים פונים אליו, גם בשל נגישותו. ב-2019 פורסם כי הוא מקבל כ-400 שאלות ביום בשגרה, כ-600 ביום בתקופת החגים וכ-800 שאלות בזמן מלחמה. הוא מספיק לענות על כמאתיים מהן[11]. לאחרונה[דרושה הבהרה] החל אף לענות בוידאו לשאלות באינטרנט באתר שו"ת הווידאו של מעלה.
הוא מרבה לעסוק בעניינים חברתיים, ובפינותיו בעלוני פרשת השבוע ובהרצאותיו הוא מרבה לדבר על נושאים כמו אלימות במשפחה, צדקה, יחסים שבין אדם לחברו, פמיניזם ועוד. הוא יזם את הקמת ארגון עצת נפש[12], נמנה בעבר עם קבוצת הרבנים המלווה את הארגון החברתי "במעגלי צדק" באופן פעיל, וקשור בארגון "צדק", המרכז פעילות עבור נוער דל אמצעים המאגדת ובו אלפי בני נוער מכל הזרמים, דתיים וחילוניים.
בנוסף לפעילותו בישראל, נוסע הרב אבינר מספר פעמים בשנה לחו"ל, בעיקר לצרפת, על מנת לארגן גרעיני עלייה במסגרת עמותה לעלייה קהילתית. בנוסף מטפלת העמותה גם בליווי המשפחות בארץ ובסיוע לקליטתן. מאמריו ושיעוריו מתורגמים לצרפתית, אנגלית, רוסית, ספרדית, פורטוגזית וגרמנית. כך צבר קהל תלמידים גדול גם בצרפת.
עמדותיו ההלכתיות והציבוריות
בשאלה מה קודם למה, עיסוק בשאלת ארץ ישראל או בעניינים החברתיים, הרב אבינר טוען שהדברים משלימים זה את זה ונובעים זה מזה. יסוד גישתו טמון בין היתר בצורה בה הוא לומד ומלמד את "מאמר הדור" שכתב הרב קוק. לשיטתו, הדור של היום, כמו דורו של הרב קוק, הוא אידיאליסט ותובע הבנה. לכך שתי השלכות: ראשית, הנוער ביקורתי ואינו מקבל דברים מאליהם רק בשל סמכות האומר; כאשר ערכים אינם מוצגים לו ברמת העומק שהוא דורש, הוא מפנה להם גב. שנית, הנוער מחפש משהו שלא יהיה רק אמת כללית מופשטת, אלא אמת בשבילי, מה שהוא מכנה "חיפוש האותנטיות".
מתוך כך, נובע סגנונו הייחודי הכולל דיבור בגובה העיניים בד בבד עם עיסוק בנושאים פילוסופיים מורכבים. הוא עצמו מתאר את הדור כמחפש "תשובות גדולות בלשון פשוטה" וצריך לפנות אל בני הנוער ואל הדור כולו מתוך הבעיות שמטרידות אותם ודרך הבירור המאפיינת אותם. הוא משלב גם הומור וסיפורים להמחשת רעיונותיו בשיעוריו, יחד עם תוכן רוחני ברמה גבוהה.
לאחר עיון במאמרו של הרב אבינר, המתייחס לפרשנותו של הרב קוק לעקידת יצחק, טען אבי שגיא בספרו "יהדות בין דת למוסר" כי הרב אבינר הוא מהבודדים בהגות היהודית לדורותיה שביטא את חשיבות המוסר הטבעי. שגיא התייחס לעובדה כי לפי פרשנותו מובן לכאורה שהציווי האלוקי קובע את המוסר וממילא אין עימות. לעומת שגיא, אחרים (כמו הרב אורי שרקי) לא הבינו כך. לטענתם, כוונתו של הרב אבינר, המובעת במאמרים רבים, היא שאלוקים הוא מקור המוסר הטבעי שאמנם יש לו חשיבות גדולה, ולכן במקום שבו יש עימות בין רצון ה' למה שנראה כמוסר הטבעי, יש לפעול לפי דבר אלוקים.
עמדותיו בעניינים המדיניים
יחסו לארץ ישראל
גישתו ביחס לארץ ישראל, בנויה על ארבעה יסודות:
- היסוד האמוני - יסוד זה טוען שעם ישראל קם לתחייה, על פי פקודת ריבונו של עולם. עם ישראל נולד מחדש, חוזר לארצו ובונה אותה, מקים את מדינתו, ועתה זהו הצו ההיסטורי האלוקי להתמסר בין השאר לארצו.
- היסוד המוסרי - בבסיסו טענה שהארץ הזאת אינה רכוש פרטי של הממשלה או הכנסת, היא שייכת לעם ישראל, כולו, ולכל דורותיו, בצדק וביושר, ואין לומר שבגלל שהעם גורש מארצו בעל כורחו, הוא איבד את זכותו על ארצו. וממילא כל הפקרה של חלק מן הארץ היא מעשה בלתי מוסרי ביחס לעם הנצחי.
- היסוד הדתי - בסיסו בהלכה, המחייבת במסגרת מצוות יישוב ארץ ישראל, לעלות לארץ, ליישב את הארץ, ולהבטיח ריבונות על הארץ, ולא להפקיר אותה לידי הגויים או לשממה (על פי הרמב"ן בהוספות לספר המצוות לרמב"ם).
- היסוד הלאומי - בבסיסו הציונות, ועליו טוען הרב אבינר שעם צריך להיות נאמן לארצו, וחוסר נאמנות הוא גם בושה וחרפה וגם סכנה.
עם היותו אידאולוג בנושא ארץ ישראל, הוא מדגיש, כי המטרה אינה מקדשת אמצעים המבוצעים בדרכים פסולות. לכן הוא מקפיד לדרוש שהמאבקים הציבוריים לא יחצו את הקווים האדומים שעוברים בפגיעה באהבת ישראל. גם בעניין זה הוא ממשיך את דעת רבו, הרב צבי יהודה קוק, שהתייחס למאבקים בין פלגים לפני קום המדינה והגדיר שלושה תנאים למאבק: בלי הרמת יד, בלי ביזוי ובלי שנאה. עמדתו זו, הבלתי מתפשרת, הביאה פעמים רבות לביקורת כלפיו מצד החולקים על גישתו.
יחסו לסכסוך הישראלי-פלסטיני
לפני תקופת הסכמי אוסלו, הרב אבינר הרבה להתבטא שאין בין בני ישראל לערבים בני ישמעאל כל ויכוח דתי. הוויכוח הוא רק לגבי בעלות על שטח. לאחר הסכמי אוסלו, ובמיוחד עם התגברות החמאס ובראשו השייח' יאסין, חזר והדגיש כי זו אמנם מלחמה בה קמים עלינו להרגנו, אך ביסודו לא מדובר כאן במלחמת דת, אלא במלחמה על שליטה וטריטוריה, וכן מלחמה נגד עם ישראל ספציפית, כחלק מ"התגברות המניעות, דווקא כשמתקרבים לגאולה".
בשנת תשנ"ב פרסם חוברת בשם "שו"ת אינתיפאדה" בעניין התקוממות הערבים אז. הרב יוסף קאפח מתח על החוברת ביקורת חריפה[13].
צבא וסרבנות
הרב אבינר נחשב כממלכתי ומתון במחנה הדתי-לאומי, ולמרות היותו בעל דעות נחרצות בנושא ארץ ישראל והתנגדותו לפינוי יישובים, הוא מתנגד לצורת מאבק אלימה ולסרבנות לפינוי יישובים. לאחר רצח כמה מתלמידיו בישיבת עטרת כהנים הרגיע את תלמידיו, וקרא להם לא לקחת את החוק לידיים, אלא לנהוג בגישה ממלכתית ולתת לשב"כ ולמשטרה לעשות את עבודתם. חבר בועד רבני יש"ע.
עמדה זו, שלדעתו היא דעתו של רבו הרב צבי יהודה, שייכת להשקפת עולמו הרחבה על ערכו של צה"ל ומדינת ישראל. הוא רואה בצבא ערך מקודש, לא ככלי לחימה בלבד, אלא כתשובה למציאות המדינית/ביטחונית בישראל. כל תלמידיו, בשלב זה או אחר של לימודיהם, משרתים בצה"ל, ומהם שהפכו לקצינים בכירים.
לקראת תוכנית ההתנתקות פרסם הרב אבינר מאמר הקובע כי תוכנית זו היא פקודת רשע וטירוף. עם זאת הוא הדגיש כי אין לסרב פקודה, מפני שהאיסור לפנות חל על הממשלה ולא על החייל. הוא המשיך ואמר כי הוא מצפה מן החיילים שלא למלא את פקודת הפינוי - לא מתוך סירוב הפגנתי, אלא מתוך היעדר יכולת מוסרית ונפשית למלאה: "סירוב פקודה - לא! מוטיבציה - גם לא!"[14].
מעורבות פוליטית
במשך השנים תמך בגלוי במפד"ל, ואף המליץ להצביע בעדה בבחירות, למרות החלופות הימניות השונות שעלו.
בשנת ה'תשס"ה-2005 פרש מתמיכתו במפד"ל והצטרף כיועץ למפלגת אח"י (סיעת התחברות) שהקימו אפי איתם והרב יצחק לוי שפרשו מהמפד"ל. בכנס היסוד של התנועה הפתיע כשאמר שצריך לשמור על קשרים טובים עם המפד"ל מכיוון שבעתיד יתחברו מחדש. כמו כן אמר כי יש להתנהג בענווה כלפי המפד"ל מכיוון שיש לה הרבה זכויות ואילו התנועה החדשה היא רק בחיתוליה. ואכן, בבחירות שהתקיימו בשנת ה'תשס"ו-2006, הורה להצביע עבור הרשימה המאוחדת של המפד"ל והאיחוד הלאומי ("ציונות דתית לאומית מתחדשת" הייתה אז אחד ממרכיבי האיחוד הלאומי).
בשנת ה'תשע"ב פרסם בעלוני השבת קריאה להתפקד למפלגת הבית היהודי והביע תמיכה בנפתלי בנט[15]. עם זאת, לקראת הבחירות לכנסת העשרים פרסם חוברת שבה מתח ביקורת על "הבית היהודי" והביע תמיכה במפלגת יחד (אלי ישי)[16]. החל מן הבחירות לכנסת העשרים ואחת תומך הרב אבינר במפלגת נעם[17].
ביוני 2021, לקראת הקמת ממשלת בנט ולפיד, בשותפות מרצ ולראשונה בשותפות עם רשימה ערבית, נמנה עם הרבנים שחתמו על עצומה לפיה אין לקבל "שתקום ממשלה בישראל שתפגע בדברים היסודיים ביותר בענייני דת ומדינה. (...) ייפגעו גם ענייני הביטחון, ששייכים לעצם קיומנו, כאשר היא נשענת על תומכי טרור".[18]
עלייה להר הבית
הרב אבינר אוסר את העלייה להר הבית בימינו. לדבריו, מלבד הספקות ביחס לגבולות מקום המקדש, אין לעלות גם מחמת קדושתו הרבה של ההר שעם ישראל עדיין אינו ראוי לה. הוא מוסיף כי מאותה סיבה "גם היה צורך לאסור לערבים להיכנס להר הבית", משום שחל עליהם עונש שמימי של "הזר הקרב יומת". את סמכות הקביעה בעניינים אלו הוא מוסר לרבנות הראשית לישראל שאוסרת את העלייה[19]. את העלייה להר הוא רואה כשיבוש חמור, ואוסר לימוד תורה מרבנים התומכים בה ולימוד בחברותא עם העולים, אם יש חלופה אחרת. עם זאת כתב שאין לבטל שידוך עם מי שעולה[20].
תרומת איברים
הרב אבינר נמנה עם הרבנים התומכים באופן פעיל בתרומת איברים ובחתימה על כרטיס אדי (בהתניה של סימון קבלת אישור מסמכות רבנית בכרטיס). שיטתו מבוססת על הפסיקה ההלכתית כי מוות מוחי, כולל גזע המוח, נחשב למוות, והתרומה מהווה פתרון יחיד להצלת חייהם של חולים רבים הממתינים להשתלת איברים. הרב אבינר פרסם מאמרים רבים בנושא ומפעם לפעם "המרכז הלאומי להשתלות איברים" מפנה אליו משפחות המתלבטות בעניין.
בענייני צניעות
הרב אבינר נחשב למחמיר בענייני צניעות יחסית לפוסקים דתיים לאומיים. פרסם שלושה ספרים וכן מאמרים בנושא. הוא מתנגד לחברה מעורבת של בני נוער והיה מראשוני הרבנים שקראו להפריד את הפעילות של תנועת "בני עקיבא". פסק שאין לנשים להרצות לפני קהל של גברים, הוא מסתייג משימוש בשמות חיבה אצל בני זוג מאורסים וממליץ שלא יתארחו בשבתות זה בביתו של זו. בספר "גן נעול" קבע בין השאר כי המרפק צריך להיות מכוסה בכל עת ואסור ללבוש בגדים בצבעים בולטים. עם זאת, בעניין גרביים לאשה, נקט בעמדה מקלה שלא לחייב, בעקבות "החפץ חיים".
הרב אבינר מבסס את עמדתו בענייני צניעות על כבוד האישה והתנגדות להפיכתה לאובייקט המיועד לסיפוק צורכי הגבר. עם זאת, פסיקותיו ואמירותיו בנושאים אלה מעוררות לעיתים התנגדות חזקה, גם מאת רבנים בציבור בדתי לאומי, בטענה שהן מנוגדות לתפיסה המקובלת ביהדות את הצניעות, את הנשיות ואת היופי.
הרב אבינר קורא לבנות דתיות שלא להתגייס לצה"ל. לדבריו זהו איסור, כמו איסורי שבת או צניעות[21], רוב מוחלט של הרבנים וכל גדולי הדור אוסרים זאת, וכל רגע שבו אישה משרתת בצבא היא עוברת עבירה. במקרים של גיוס בכפייה עליה לסרב גם במחיר מאסר[22]. בינואר 2018 פורסמה המלצתו לבחור ישיבה שהתלבט אם להתגייס, כי נכון למצב בצבא בשנים האחרונות, שבו לדבריו ישנה מגמה לערבב ככל האפשר גברים ונשים, עליו "לבקש יחידה בה אין נשים, כגון יחידות קרביות ממש, או יחידות של חרדים", ובהיעדר אפשרות כזו לא להתגייס[23].
הרב אבינר מביע חשש מפני התפרקות המסגרות המשפחתיות, בשל חוסר צניעות ומהמחיר הגבוה שגובה תופעה זו, המתבטא באחוז גירושין גבוה. הוא מזכיר ששמירת האינטימיות של בני הזוג מחזקת את הזוגיות ואת התא המשפחתי.
בענייני חינוך
שיטתו החינוכית מבוססת על הפסוק "חנוך לנער על פי דרכו", גישתו סוברת כי בכל ילד יש נפש ייחודית ולה צרכים ייחודיים, ועל ההורים והמחנכים יש לשים לב אליו באופן אישי ופרטני. בספרו חינוך באהבה (2 כרכים), בונה הרב אבינר את יסודות החינוך.
היסוד הראשי אותו הוא מדגיש הוא אהבה. על ההורה לאהוב את הילד ללא תנאי, ללא קשר למעשיו הטובים או הרעים. מעבר לאהבה שבלב צריך לגלות את האהבה על ידי מעשים כמו אמירה, חיבוק וכדומה. אהבה, לדברי הרב, היא צורך חיוני של הילד ממש כאוויר לנשימה. כמובן מהצד השני אין לבלבל בין אהבה לבין פינוק שיכול להשחית את נפש הילד.
היסוד השני לשיטתו הוא הערכה. לילד יש "אני" (שזיגמונד פרויד והפסיכולוגיה הכללית מכנים "אגו") ואותו צריך לבנות בצורה מאוזנת. על פי שיטתו, מחד אסור לחנך את הילד להתנפח מגאווה, ולכוונו להעצמת ה"אני" בצורה שאינה אמיתית כי הדבר יזיק לו בחייו, אך מאידך צריך ללמד את הילד שלא להשפיל עצמו ולא להתרגל לתודעה עצמית נמוכה. ההערכה שמוענקת על ידי ההורה או המחנך נותנת לו מדד כיצד הוא נתפס בעיני האנשים סביבו, מה מקומו בעולם וכו' ולכן כה חשוב לבטאה. במילים אחרות, הערכה היא הבעת הכבוד לילד על מקומו והישגיו.
על בסיס קומת ההערכה בונה הרב את יסוד האמון. על המחנך להאמין כי הילד ביסודו הוא טוב וכי כוונותיו טובות, אך הוא מסתבך במערבולת החיים והיצרים ולכן שוגה לעיתים בהתנהגותו. המחנך צריך לעזור לו להוציא אל הפועל את טבעו הטוב. ככלל, שיטת הרב אבינר היא שהמחנך הוא כמו גנן ששותל שתילים ותפקידו הוא לסייע להם לגדול כפי טבעם הטבוע בהם.
הרב אבינר קובל על כך שבעידן המודרני אין להורים די זמן לשהות עם ילדיהם למרות שהדבר קריטי להתפתחות הילד. צריך להקשיב למה שהילד אומר, להאזין לו ללא ביקורת או הטפות מוסר. ההורה צריך לגלות אהדה ואמפתיה אל הילד, וכך יפתח הילד ויחשוף רגשותיו. מצד שני צריך לדעת לדבר אל הילד בשפה פתוחה וברורה ללא כיסויים והסתרות. ההורה צריך לדבר אל הילד לא כשופט או חוקר אלא כסנגור, מישהו מהצד שלו. שנינו מאותו הכפר, עם אותם אינטרסים.
אלו יסודות כלליים התואמים את כלל הגילאים, אך הוא מתייחס בשיטתו גם להפרדה ביחס בין הגילאים השונים.
- גיל הינקות (3-1): בגיל זה, עיקר החינוך הוא אהבה. צריך לחבק ולנשק את הילד ככל שאפשר, כי אהבה מופשטת אינה נתפסת אצלו. אצל תינוק יונק, תתורגם אהבה זו גם ליניקה עצמה, שבה הוא נמצא קרוב אל אמו, חש בחום גופה ומקבל את צרכיו הגופניים והנפשיים כאחד. מעבר לאהבה צריך לתת לילד בגיל זה הרגשה שהוא "בעל ערך" ושהוא מצליח והדרך הנכונה לעשות זאת היא על ידי נתינת אתגרים בהם הוא יוכל להצליח. ריבוי כישלונות בגיל זה, יטביע בילד דימוי עצמי נמוך שיכול להרוס כל חלקה טובה באישיות.
- הגיל הרך (6-3): הגיל הרך מאופיין, לדעת הרב אבינר, ברכות פיזית ונפשית של הילד, דבר הגורר הדרכות חינוכיות מיוחדות לגיל זה. הילד צריך לגדול בשמחה, תוך נתינת חופש ליצירה ובניין עצמי. מצד שני צריך להעמיד לו גבולות ברורים, אך לא מתוך ענישה, כי הילד בגיל זה אינו מסוגל להבין את עניין העונש והדבר רק פוצע את נפשו הרכה. צריך לפנק את הילד בצורה נכונה, היינו מילוי כל צרכיו מבחינה גופנית ונפשית.
- הוא מתנגד להפעלת לחץ על הילד שילמד בגיל הרך. לדעתו, יש לתת לילד להתענג על הלמידה בגיל זה ולא לכפותו בכך. לשם כך חשוב לבחור גן ילדים שיתאים לכך, בהיותו בבואה של המשפחה, בה יקבל הילד אהבה ללא תנאי, מקום משחק וחינוך אשר יבנו אותו לפי יכולותיו והתפתחותו.
יחסו למדעים
לרב אבינר הערכה גדולה לכל המקצועות והמדעים, הן בזכות עברו המדעי והתעניינותו המדעית המתמדת והן בגלל השקפת עולמו, הסוברת שבניין האומה בארצה מצריך גם אנשי תורה וגם אנשי מדע.
פרסם מאמר הקורא לנוער הרואה עצמו מתאים לכך ללמוד מתמטיקה ושאר מדעים תאורטיים שאינם מושכים את הצעירים. המאמר הכה גלים בקהילה האקדמית בישראל שהרבתה לצטטו במקומות שונים.
עם זאת הוא רואה בלימוד תורה ערך עליון, ואף סובר כי האידיאל, למי שמסוגל לכך, הוא ללמוד תורה בלבד ללא לימודי חול ולהשלים את הבגרויות באופן עצמאי לקראת סוף התיכון.
על ברוך גולדשטיין
לאחר טבח מערת המכפלה כתב הרב אבינר תשובה הלכתית מפורטת. 15 שנה לאחר מכן תימצת את גישתו בתשובה שנתן בשו"ת "מעלה": "ברור שברוך גולדשטיין לא פעל מתוך רגשי נקמה פרטיים", ו"דווקא בגלל זה הוא היה צריך לבקש רשות מהאומה, כי אחר כך מי שיצטרך לקחת את המעמסה של האחריות זו האומה כולה. אם הוא היה שואל אותנו היינו אומרים לו לא לעשות את זה. ככה לא פועלים. אבל הוא לא שאל אותנו. והוא נהרג. הרי הוא ידע שמה שהוא עושה זה מסוכן, לכן ודאי שהוא זכר צדיק לברכה, זכר קדוש לברכה, אבל המעשה היה מעשה לא נכון"[24].
בנושאים נוספים
בפברואר 2011 יצא הרב אבינר להגנתו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, באמרו שלמד את החומר ולדעתו השופטים טעו כאשר הרשיעו אותו[25], ושבכלל שבתי המשפט בישראל נחשבים כערכאות של גויים, ובפרט במקרה זה שבו בחבר השופטים ישב גם שופט גוי[26]. בהתאם לעמדתו זו נמנה עם רבנים ששלחו מכתב תמיכה לקצב, בו הביעו אמון בחפותו וביקרו בחריפות את התקשורת הישראלית[27].
הוויכוח סביב פסיקותיו ופעילותו
בשנת 2002 פורסמה בעיתון "מעריב" כתבת תחקיר של קלמן ליבסקינד ובה הובאו האשמות של שתי נשים, שעל פי הכתבה עברו "הטרדה" לכאורה כשבאו לייעוץ אצל הרב אבינר[28]. כ-120 רבנים חתמו על עצומת תמיכה ברב אבינר, בהם הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא[29]. הרב אבינר הגיב לתחקיר בפירוט, הוא אמר שניסה לסייע במשך שנים לשתי הנשים ושההאשמות האמורות הן שקרים ודמיונות[30]. היועץ המשפטי לממשלה החליט לסגור את תיק החקירה מחוסר אשמה. בורר שמונה בפרשה מטעם עורך "מעריב" ומקורבי הרב אבינר, הפסיכיאטר פרופ' נתנאל לאור, קבע "שהמאפיין המרכזי בעניין היה ליקויי תקשורת הנובעים מהעדר ליווי מקצועי צמוד בתחום הנפש", "ושאין להאשימו, אלא לבקרו על כך שנכנס לשדה המקצועי ללא גיבוי"[31].
אחת המתלוננות פנתה לבית הדין הרבני האזורי בירושלים באומרה שבוצע נגדה מסע הכפשה. בית הדין פסק כי הנשים העלילו עלילה על הרב אבינר וכי "התביעה קנטרנית": "הגענו למסקנה ברורה שאין ממש בתביעה, והיא בנויה כולה על דמיונות של התובעת. השתכנענו שמדובר בתביעת סרק. בנידון דידן ההר לא הוליד אפילו עכבר". המתלוננת ערערה על הפסיקה בבית הדין הרבני הגדול. בפסק דין שניתן בז' בתשרי תשע"א (2010) דחה בית הדין את הערעור. הוא קבע כי דבריה של המערערת הן "דברי השמצה זדונית" וכי היא מונעת "משנאה עמוקה". עוד נפסק כי "צדק ביה"ד האזורי שחייב את המערערים לפרסם התנצלות והבעת צער על הפגיעה בשמו וכבודו של הרב"[32].
בשנת 2005, נטען על ידי קבוצה בציבור הדתי נגד הרב אבינר כי הוא הטעה זוגות נשואים בהלכות נידה. הרב יעקב יוסף טען בתצהיר כי הרב מרדכי אליהו מינה ועדה שכללה את הרב יוסף ואת הרבנים זלמן נחמיה גולדברג ודב ליאור שהגיעה למסקנה שהרב אבינר מתיר מראות נידה אסורים, והוסיף עוד שהרב אליהו הורה לרב אבינר להפסיק לעסוק בהלכות אלו[33]. הרב אבינר, מגובה בתמיכתם של רבני ישיבת הר המור ורבנים אחרים, המשיך לפסוק כרגיל[דרוש מקור].
מאמרים, אתרים וגילויי דעת המגובים ברשימות מכובדות של רבנים, פורסמו משני הכיוונים. מאוחר יותר פרסמה קבוצת אברכים חוברת בה הובא שוב סיפור הנשים מ-2002 וסיפורים נוספים, שנאסרו לפרסום על ידי בית הדין הרבני בטענת לשון הרע[דרוש מקור]. לגבי חומר זה, הוציא בית הדין הרבני צו האוסר שנית לתת יד לפרסום ההליכים בבית הדין. בחודש תמוז תשס"ו 2006 פרסמו הרבנים הרב דב ליאור, הרב יעקב יוסף, הרב ניסים קרליץ ועוד גילוי דעת ובו קראו לציבור "שלא לשאול או לקבל מהנ"ל שום הוראה או הדרכה. וכן שלא לסמוך על ספריו ומאמריו"[34]. באתר האינטרנט של המתנגדים לרב אבינר מזדהה היוזם, הרב עידו אלבה (ראש כולל בחברון), שאשתו הייתה אחת משתי המתלוננות כנגד הרב אבינר, כאחד היוזמים להבאת הדיון בפני בית הדין והרבנים החרדים.
הרב אלבה המשיך לתבוע את הרב אבינר בבתי דין רבניים. בשנת 2009 פסק בית הדין הרבני האזורי ירושלים, בשבתו כבורר, ברוב דעות, כי על הרב אבינר להפסיק להורות בנושאי נשים, נידה, כתמים ומראות דמים. בית הדין דחה את תביעת אלבה לשלול מהרב אבינר את תואר הרבנות באמרו שאין זה בסמכותו[35]. בדעת המיעוט כתב הדיין אברהם שיינפלד כי מדובר ב"עלילה שפלה... בעידודם של גורמים קיצוניים בציבור הדתי לאומי, לצמצם את השפעתו של הרב אבינר"[36].
ספריו
הרב אבינר הוציא לאור למעלה מ 200 ספרים בשפות שונות. ספריו יוצאים לאור בהוצאת "ספריית חווה" בבית אל. הם עוסקים בנושאים מגוונים ופונים לקהלי יעד מגוונים, הן בגילאים (ילדים, נערים, לקראת נישואים ומבוגרים), והן ברמות דתיות שונות (מסורתיים, דתיים ובחורי ישיבות).
חלק מספריו נערכו מתוך שיעורים מוקלטים שנתן הרב. הרשימה להלן היא חלקית.
מספריו
- טל אורות - סדרת ספרים בנושאי אמונה למהלך פרשת השבוע
- שיעורים בשמונה פרקים לרמב"ם
- משבריך וגליך עלי עברו - בנושא האמונה בשואה
- טל חרמון - כרך אחד מוקדש לשיחות על פרשת השבוע וכרך נוסף כולל שיחות על המועדים.
- פירושים על מגילת אסתר, איכה, מגילת רות, קהלת, שיר השירים, יונה, שיר המעלות, יהושע ושופטים, תהילים
- פירושים על ברכת המזון והגדה של פסח
- פירושים על מסכת אבות, ספר הכוזרי, שמונה פרקים לרמב"ם, הקדמות הרמב"ם לפירוש המשניות, מסילת ישרים, נפש החיים (ארבעה כרכים)
- ואהבת לרעייתך כמוך, פרקי אהבה, אשת חיל, בת מלך, רעים אהובים - עוסקים בזוגיות, אהבה, חיי משפחה, ומעמד האשה ביהדות.
- חינוך באהבה - סדרה מקיפה בת 2 כרכים בנושא חינוך. יסודות החינוך, הגיל הרך, גיל ההתבגרות.
- חיי עולם - שיטות בלימוד תורה
- נסיכי אדם - לדמותם של אישים בתנ"ך ועוד
- גן נעול - הלכות צניעות
- חסד נעורייך - ענייני צניעות בתנועת הנוער בני עקיבא.
- על דגלו - ענייני אמונה וצבא לחיילי ישיבת עטרת כהנים
- מחיל אל חיל, שאל נא, שאילת שלמה, באהבה ובאמונה, משיב הרוח - שו"תים לנוער, לחיילים ולמבוגרים. חלק מהשו"ת "שאילת שלמה" מוצג באתר 'ספריית חוה'.
- עם כלביא - מאמרים מעת ששימש כרב הקיבוץ לביא. בחלק א' שו"ת הלכתי ובחלק ב' ענייני אמונה.
- יוצר אור (2 חלקים) - אמונה ופילוסופיה
- פירורים משולחן גבוה, המאמין והפילוסוף - מתורתו של הרב יהודה ליאון אשכנזי (מניטו)
- נר באישון לילה - ספר העוסק באמונות תפלות וחשיבה ביקורתית על פי התורה והמדע (הודפס עם בין אור לחושך: בין חכמים אמיתיים לאדמו"רים מזויפים - אגרות שנכתבו נגד ניר בן ארצי ואחרים)
- תמימי דרך - על דרך הדבקות בעבודת ה'
- והלכת בדרכיו - בניין המידות
- פנים אל פנים - חיי זוגיות ומשפחה
- תפילת עמך - פירוש על התפילה
- עלה נעלה - מענה לספר ויואל משה
- וגבר ישראל - ענייני תנחומים
- ישראל והזמנים - חגי תשרי
- פירוש על קיצור שולחן ערוך, 3 כרכים
- שו"ת שאילת שלמה, נדפס בתשס"א בשמונה כרכים, ובמהדורה מורחבת בין השנים תשס"ו-תש"ע ובה שני כרכים הכוללים את המהדורה הקודמת ושניים נוספים.
- פסקי שלמה, שו"תים קצרים, 5 כרכים
- מוסר אביך, פירוש על ספרו של הרב קוק
- אדר היקר, פירוש על ספרו של הרב קוק
- אורות התשובה, פירוש על ספרו של הרב קוק
- מורה הנבוכים, פירוש על ספרו של הרמב"ם
- עולמות - על פילוסופיה ויהדות
ספרי הרב צבי יהודה קוק
משיחותיו בההדרת הרב אבינר:
- שיחות הרב צבי יהודה - פרשת השבוע, חמישה כרכים
- שיחות הרב צבי יהודה - ארץ ישראל
- שיחות הרב צבי יהודה - מועדים, שני כרכים
- שיחות הרב צבי יהודה - אורות, שיחות על ספר אורות
- קודם להופעת הספרים יצאו מאות חוברות ובהן שיחות של הרב צבי יהודה קוק בההדרת הרב אבינר. חלק מהחוברות נכללו בספרים.
הרב אבינר פרסם גם את הספרים:
- צבי קודש - תולדות חייו של הרב צבי יהודה הכהן קוק
- רבינו - הרב צבי יהודה - אלבום כרומו הכולל מאות תמונות של הרצי"ה
ספרי ילדים
הרב אבינר כתב כמה ספרי ילדים, בהם:
- אבא לא ישוב - התמודדות עם אובדן ושכול
- אני לא שווה - ספר העוסק בדימוי העצמי של הילד והתמודדות עם הילד השונה
- אברי יוצא ממצרים; אברי בערבות מואב; אברי יהושע - קורותיו של ילד שיוצא ממצרים, סיפורים קצרים הלקוחים מן המקורות ומעובדים לילדים
- שמשון הגיבור הטהור - על שמשון וסיפור גבורתו
- המלך רבי שאול ואל - מעשה חסד לנסיך פולין, הוביל את הרב היהודי עד למשרת מלך פולין ליום אחד, שבו ביטל גזירות קשות
- על כנפי הרוח - מפגש בין טייס יהודי וניצול שואה מוליד מעשה חסד ועידוד ליהודים במחנות ההשמדה בזמן השואה
- זה לפני הכל - סיפורים קצרים על מידת החסד
- המורד הגדול - על דונטו מנדוציו
- סיפורי יעל
- היער המוזר
- יצאנו מזה
- למרות הכל
- ובכל זאת
משפחתו
הרב אבינר נשוי לשפרה, ולהם 9 ילדים, 5 מהם יצאו בשאלה[37]. אחיו הוא הרב אלישע אבינר.
מתלמידיו
- הרב חיים ברוך - ראש הישיבה הקדם צבאית ברוכין
- הרב אליאב הכהן - ראש המכינה התורנית הקדם צבאית "אורות" - בהר הצופים
- הרב איתמר כהן - ראש המכינה קדם צבאית בנוקדים
- הרב שלום לוי - רב העיר (הספרדי) קריית שמונה
- הרב חגי לונדין - ר"מ בישיבת ההסדר שדרות
- הרב יעקב פייגנבוים - ראש מכינה קדם-צבאית קשת יהודה במושב קשת
- הרב מרדכי ציון - לשעבר הרב של באפלו, ניו יורק, ר"מ בישיבת עטרת ירושלים ועוזרו של הרב אבינר בהפצת תורתו
- הרב אילן צפורי - ראש תנועת תורה אחרי צבא
- תא"ל הרב אייל קרים - הרב הצבאי הראשי
- הרב יוסף רודריגז - ראש ישיבת איילת השחר באילת
- הרב אלי אלקסלסי - ראש ישיבת בני רחל במתחם קבר רחל
שיעורים קוליים ווידאו
- אבינרפדיה, אנציקלופדיית וידאו בנושאים שונים
- הקלטות וידאו של הרב באתר ספריית חוה
- הקלטות שמע של הרב באתר ספריית חוה (למעלה מ-400)
- הקלטות שמע של הרב באתר כימציון (למעלה מ-500)
- הקלטות שמע ווידאו של הרב מאתר מכון מאיר (כולל הקלטות וידאו)
- הקלטות הרב מהתוכניות האחרונות ברשת א'
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: שלמה אבינר |
הרב שלמה אבינר, ברשת החברתית פייסבוק
הרב שלמה אבינר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- ספריית חוה, אתר הבית
- ישיבת עטרת ירושלים, אתר הבית של ישיבתו של הרב אבינר
- הבלוג של הרב אבינר ובו תשובות ומאמרים פרי עטו
- אבינרפדיה שיעורים בווידאו של הרב אבינר
- רשימת המאמרים של הרב שלמה אבינר, באתר רמבי"ש
- רשימת המאמרים של הרב שלמה אבינר באתר רמב"י
- נפתלי קראוס, הרב שהגיע לרובע המוסלמי לפני אריק שרון, מעריב, 25 בדצמבר 1987
- דוגמאות לכתיבתו:
- טרור נגדי בירושלים - לא!, מעריב, 30 בנובמבר 1986
- לא כל הרוצה ליטול שם יהודי - רשאי, מעריב, 19 בינואר 1987
- מהות הנישואים, מתוך הספר רעים האהובים
- יסודות החינוך: אהבה, מתוך הספר חינוך באהבה
- סרבנות בגיל הרך, מתוך הספר חינוך באהבה,
- מבחר כתבות של שלמה אבינר, אתר חדשות מחלקה ראשונה (nfc)
- ירעם נתניהו, שליפות עם הרב אבינר, באתר nrg, 22 במאי 2007
- רב מוסד, בערוץ "אורות – טלוויזיה יהודית", 19 בפברואר 2012
- נטעאל בנדל, דברים שלא ידעתם על הרב שלמה אבינר, כיפה (אתר אינטרנט).
הערות שוליים
- ^ ראו בהקדמת "חסד נעורייך", הוצאת ספריית חווה.
- ^ כך סיפר אחיו הרב אלישע אבינר בשיחה כללית ב25/05/2020 בישיבת ברכת משה https://youtu.be/e2YoGJTWhWU?t=960
- ^ ראו בהקדמת "שיחות הרב צבי יהודה" על התורה.
- ^ נטעאל בנדל, חשיפה בלעדית: סיפורו של הרב אבינר בשירות "המוסד" - על אדמת איראן, באתר כיפה, 14 בפברואר 2013
- ^ ירעם נתניהו, שליפות עם הרב אבינר, באתר nrg, 22 במאי 2007
- ^ אהרון דולב, חושנייה בוערת, אך לצעירי אליפלט בוער עוד יותר, מעריב, 5 ביולי 1974
- ^ אמנון שפירא, תשובה לחברים השואלים בעניין חברה מעורבת בבני עקיבא, 1981
- ^ משה ויסטוך, הרב אבינר ל'כיפה': "מחפש מחליף לתפקיד רב היישוב", באתר כיפה, 21 באוגוסט, 2018
- ^ גיא עזרא, הרב אבינר פורש מראשות ישיבת 'עטרת ירושלים', באתר "סרוגים", 8 ביולי 2021
- ^ ספריית חוה
- ^ הרב מרדכי ציון, מאחורי הקלעים של שו"ת ה-SMS של הרב אבינר, באתר "סרוגים", 13 בספטמבר 2019
- ^ דני זקן, הרצאות, סדנאות, קמפינג וספורט "גברי": כך נראית תעשיית הטיפולים, באתר גלובס, 2019-07-14
- ^ תשובת הרב קאפח לרב דוד דודקבץ'
- ^ מנחם רהט, נקרעים בין הרבנים, באתר nrg, 25 באוקטובר 2004
- ^ הרב אבינר: יש צורך ברענון השורות בבית היהודי באתר מורשת
- ^ "חבר אני לכל אשר יראוך: על 'הבית היהודי' ו'יחד'"; "בירורים בעניין מפלגת 'הבית היהודי' ומפלגת 'יחד - העם איתנו'"
- ^
ציוץ של דביר עמר ברשת החברתית אקס (טוויטר), 4 במרץ 2021
- ^ קובי נחשוני, רבנים קראו "לעשות הכול כדי שהממשלה לא תקום"; הרב דרוקמן: "לא הסתה", באתר ynet, 6 ביוני 2021
- ^ הרב שלמה אבינר, הרב שלמה אבינר: "הר הבית אינו הר פרטי של איזו קבוצת צדיקים", באתר "סרוגים", 15 באוקטובר 2015;
הרב שלמה אבינר, האם מותר לעלות להר הבית למען הכבוד הלאומי?, באתר "סרוגים", 1 בנובמבר 2017. - ^ שו"ת SMS בשבועון עולם קטן, פרשת ויקרא תשע"ח;
ארנון סגל, עלה להתקפה: הרב אבינר נגד רבנים שמתירים עלייה להר הבית, בעיתון מקור ראשון, 18 במרץ 2018
גיא עזרא, הרב שלמה אבינר: "אסור ללמוד בחברותא עם מי שעולה להר הבית", באתר "סרוגים", כ"ז באדר תשע"ח, 14 במרץ 2018 - ^ עינת ברזילי, הרב אבינר: "לעולם אל תתגייסי לצבא, לעולם!", באתר nrg, 11 במאי 2008
- ^ הרב שלמה אבינר, הרב אבינר: טענות מזוייפות של בנות מתגייסות, באתר "סרוגים", 5 בנובמבר 2017
- ^ הרב שלמה אבינר, מצוות צבא הבאה בעבירה, באתר כיפה, 16 בינואר 2018
- ^ צופיה הירשפלד, הרב אבינר: ברוך גולדשטיין טעה, אבל הוא קדוש, באתר ynet
- ^ שלמה אבינר, גם שופט יכול לטעות, באתר ynet, 28 בפברואר 2011
- ^ קובי נחשוני, הרב אבינר על קצב: השופט גוי, התקשורת לחצה, באתר ynet, 28 בפברואר 2011
- ^ קובי נחשוני, מכתב רבנים לקצב: חזק ואמץ, האמת תתגלה, באתר ynet, 23 בפברואר 2011
- ^ קלמן ליבסקינד, חשיפה: סודו של הרב שלמה אבינר, באתר nrg, 1 בנובמבר 2002
- ^ הרב יהודה פרומן, תגובת החברה הדתית לסיקור של אלימות בתוכה
- ^ "הרב אבינר: ההאשמות נגדי על הטרדה - שקרים". הארץ. 2002-10-31. נבדק ב-2019-10-27.
- ^ מעריב, 20 ביוני 2003, עמוד 5, "לא יצר הרע"
- ^ עידן יוסף, בית הדין הגדול: הרב אבינר לא הטריד , באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 באוקטובר 2010
- ^ בד"צ אסר על הרב אבינר לפסוק בענייני טהרה
- ^ גילוי הדעת שפרסמו הרבנים דב ליאור, יעקב יוסף וניסים קרליץ
- ^ סערה בציבור הדת לאומי בעקבות פסק דין נגד הרב שלמה אבינר, באתר nrg, 5 ביולי 2009
- ^ יצחק טסלר, הדיין שיינפלד מכנה את פסה"ד נגד הרב אבינר: "עלילה שפלה", באתר nrg, 6 ביולי 2009
- ^ יאנה פבזנר, סיפור על אהבה וחושך, באתר מאקו, 16 באוגוסט 2018
32051889שלמה אבינר
- המכלול: ערכים הדורשים הבהרה
- בוגרי ישיבת מרכז הרב
- בית אל: רבנים
- בוגרי בני עקיבא
- לביא (קיבוץ): אישים
- מחברי ספרי שו"ת ישראלים
- סגל מכון מאיר
- סופרי ילדים ונוער ישראלים
- עולים בשנות ה-1960
- פרשני הגדה של פסח
- פרשני התפילה
- פרשני מגילת אסתר
- פרשני מסכת אבות
- פרשני נ"ך
- ראשי ישיבות ציוניות
- רבני ישיבת עטרת ירושלים
- רבני מושבים
- רבני קיבוצים
- רמת הגולן: רבנים
- תלמידי הרצי"ה קוק
- ישראלים שנולדו ב-1943
- יהודים אורתודוקסים צרפתים