אורות התשובה

אורות התשובה
מידע כללי
מאת	הראי"ה קוק
שפת המקור	עברית
הוצאה
הוצאה	מהדורה ראשונה ב"הוצאת ירושלים", מאז נדפס בהוצאות שונות
תאריך הוצאה	מהדורה ראשונה תרפ"ה, מאז נדפס במהדורות רבות
מספר עמודים	60 עמ' בהוצאה הראשונה
עורך	הרצי"ה קוק
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט	אורות התשובה
היברובוקס	אורות התשובה

אורות התשובה הוא ספרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק על נושא התשובה. הספר נערך על ידי בנו של הראי"ה, הרב צבי יהודה קוק, מתוך רשימותיו של אביו, למעט שלושת הפרקים הראשונים שהרב קוק בעצמו כתב כסדרם.

הרב קוק מתאר את נושא התשובה כחלק עיקרי בהגותו המקורית. בהקדמה לספר הובאו דבריו על התלבטותו בנושא הכתיבה על התשובה, כאשר מצד אחד דוחפת אותו חשיבות הנושא, ומאידך הוא חושש מפני עיסוק בנושא כה מרומם.

הרב קוק ראה חשיבות רבה בלימוד הספר ואמר עליו: "את אורות התשובה צריך ללמוד בלי גבול". הוא עצמו היה משנן את הספר בימי חודש אלול.

הספר נדפס לראשונה בשנת ה'תרפ"ה (1925) ומאז הודפסו מעל עשר מהדורות.

תוכן הספר

חלוקת הספר

בספר 17 פרקים:

בפרקים א'–ג' הרב מנתח את התשובה לחלקיה ומגדיר הגדרות כגון "תשובה טבעית" "אמונית" ו"שכלית", תשובה "פתאומית" לעומת "הדרגתית", ועוד.
בפרקים ד'–ו' הוא מחדש את המושג "תשובה של כלל".
בפרקים ז'–י' עוסק הרב קוק בפרטי מכאוביה של נפשו המיוסרת של החוטא השב לעצמו ולאלוקיו, ומנחמו בהבטחת הארת שמש התשובה.
בפרקים י"א–י"ב מדובר על הקשר בין התשובה לכללות ההוויה.
בפרקים י"ג–י"ז כותב הרב קוק הדרכה מעשית לדרכי התשובה לפרט ולכלל.

רעיונות ייחודיים

כמה נקודות שאותן מחדש הרב קוק בהשוואה לספרים קודמים שנכתבו לאורך הדורות בנושא התשובה:

תשובה אינה שייכת לחוטאים בלבד - גם הצדיקים, כשהם מתעלים מדרגה לדרגה, נמצאים במצב של תשובה מתמדת, מכיוון שהתשובה היא האידיאל של חרות, וגם מי שמעשיו טהורים, אינו יכול להגשים את צורתו האלוקית המקורית.
התשובה איננה מושג רוחני בלבד - כאשר אדם חותר להיות בריא ונורמלי, יש בחתירה זו משום תשובה. הרפואה היא חלק מהתשובה הגופנית.
תשובת העולמות - התשובה היא מושג קוסמולוגי. הבריאה כולה שואפת לחזור למצבה האידיאלי שהייתה בו לפני נפילתה, כפי שנקרא בלשון הקבלה "שבירת הכלים".
תשובת הכלל בישראל - תהליך התחייה שעובר עם ישראל בשיבתו לארצו ולתרבותו המקורית קשור אל התשובה. תהליך זה הוא חלק מתשובת העולם כולו אל מקורו. הרב קוק כותב באיגרת אל הרב חרל"פ (איגרת שעח באגרות הראי"ה): "ואם יבוא אדם לחדש דברים עליונים בעסקי התשובה בזמן הזה ואל דברת הקץ המגולה ואור הישועה הזרוחה לא יביט, לא יוכל לכוון שום דבר לאמיתתה של תורת אמת, כי כל זמן מאיר בתכונתו...". (ראו גם מאמר "אל התשובה")
ערכם הרב של הרהורי תשובה - כבר ברגעי החרטה בזמן ביצוע החטא ממש, מוצפנת התשובה, אף על פי שהיא עדיין אינה שלמה עד גמר שלביה המעשיים.
התשובה המרכזית היא להיות אותנטי - התשובה היא אותנטיות של האדם וחזרתו אל עצמיותו וטבעו המקורי. (בלשונו של הרב, "חזרה אל שורש הנשמה").
התשובה כמהלך אל המקוריות - התשובה לא נועדה להגביל ולצמצם את האדם, אלא דווקא לפתוח לו מרחבים שמימיים של מקור החיים שאין לו גבול, ולהביא את האדם ליצירה, מקוריות ושפע של חיוניות.
התשובה הכרחית להבנת סתרי תורה - התשובה מייסדת את אופיו של האדם על יסוד האצילות, ומרוממות את רצונו, לחשוק בדברים רוחניים.
החשיבות של תשובה מאהבה - אף שתשובה מאהבת האמת והאלוקות ולא מפחד על עונש, היא תשובה שקשה לאדם ורחוקה ממנו, הרב קוק סבר כי הדור בכללותו מוכשר לה, וקרא ללכת בדרך זו, ולא בדרך של איומים והפחדות.
החיבור של התשובה לעוז ושמחה - בניגוד לתפיסות המקובלות שהתשובה קשורה לצער, עצבות, דכדוך וחולשת נפש כרך הרב קוק את התשובה עם עוצמה ושמחה, בשל התפיסה שהאדם טוב בעצמיותו, ולכן התשובה קוראת דרור לעצמיותו של האדם, ומשחררת את רוחו משעבודים.
תשובת הדור - חזרת הדור לתורה יכולה להתבצע בארבעה שלבים: כבוד הדת, חיבת הדת, הכרת הדת וקיום הדת.

תקציר על הפרקים

פרק ד'

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו למכלול ועזרו לערוך אותו. הסיבה היא: לא אנציקלופדי.

פרק ד' עוסק בתהליך של תשובת הכלל הנובע בשל שאלות אחרות המבעבעות בתוכו, ”קודמת לכל מיני התשובות, שהן באות אחריה, היא התשובה אל כבוד ד'”.^[1] מסכם הרב קוק כי המענה לשאלות טמון בחזרה בתשובה אל כבוד ה' כי ”על ידי התשובה הכל שב לא-להות”.^[2]

השאלות שמבעבעות בתקופת עקבתא דמשיחא, בחלקי החברה הישראלית ("בכנסת ישראל") נובעות בפועל מחיפוש אחר עולם "מושגים" רחב יותר שיכול להמשיג את העוצמות המצויות בה. יש תחושה של חוסר ודלדול במהותה התורה מפני שאוצר המילים והכלים הקיימים אינם מספקים עוד את בני הדור כדי לתאר את האידיאל אליו הם חושקים להגיע. "התשובות הקטנות", ההיבטים הקטנים בחיי היום שקשורים, לדוגמה, לשמירה על א' או ב' או לפתרון כלשהו, יצטיירו בעיניהם כפחותים ושוליים,^[3] שכן בני הדור תרים אחר מהות גדולה יותר, מגמה עבור כלל האומה שתשפיע על חיי הפרט, ולא להפך. אותה מגמה תקבע רק לאחר החזרה אל כבוד ה'.

המחוסר באמצעים, יובילו את בני הדור למואס ב"תורה" הקיימת עד כדי שהתנהגותם תחשב "חוצפה"^[4] שכן אלו ינסו לפרוץ כל גדר ("פריצת עולם המושגים הקיים") המבדילה אותם מהעולם כדי לגלות משהו גדול יותר ("כדי למצוא אוצר מילים חדש להמשיג רעיון גדול יותר"). לכאורה הם בועטים והורסים כל חלקה טובה מאותו יסוד טוב וטהרה שכבר התקבעה בידי זקני החברה בשובם ארצה. בפועל זהו שלב קריטי בחזרה בתשובה (בניית שפה משותפת וחדשה).^[5]

שוטפים הם זרמי התשובה, הפרטית והכללית, דמיונם כגלי שלהבות שעל גוף השמש, אשר במלחמת־עד הם מתפרצים ועולים, והם נותנים חיים להמון עולמים וליצורים אין ספורות. אין כח לקלוט את ההמון הרב של הצבעים הרבים אשר לשמש הגדולה הזאת המאירה לעולמים כולם, שמש התשובה, מפני שטפם ורבוים, מפני מהירותם הנפלאה, מפני שהם באים ממקור החיים בעצמם, שהזמן בעצמו הוא רק אחד מהתבניות המצומצמות שלו.

— אורות התשובה ד', א'

האורות הקטנים הם כביכול צבעי השמש החמה. הם מגיעים בצבעים חזקים, עוצמות אדירות שקשה לבני הדור הישן להכיל אותם. לכן בשלב הראשוני לכאורה התשובה "הגדולה" (הנמשלת לאור הגדול) דוחה את האורות הקטנים.^[6] הרי כל צבע מנסה להשתלט בצבעו (חזיונו לדרך האומה כולה) ולכן כביכול נכשל.^[7] מצד אחד, בני הדור כואבים (האורות שדורשים קידמה) ומכואבים (אלו שצריכים להכיל את אותו אור חזק) אך הכאב ממרק את הנפש ומובילה אותה למתוק חזק יותר.^[8] בלשון אחרת, האורות האלו אינם נכשלים באמת כי התשובה "הגדולה", האור הגדול פועל ללא נחת (הם עצמם חלק מאותו אור גדול), עד שייתן ביטוי לכל סגולה עליונה ותחתונה שקיימת בכל "צבע וצבע", דהיינו יאחד את כל צבעי האור בקרנו, קרן האור (המורכבת מכלל צבעי הקשת), בדרך (רוח) אחת ומשותפת - התשובה אל כבוד ה'.^[9]

על כן נאמר, ”מצדדים שונים תבא ותתגלה התשובה”^[10] אשר עמה יגיע צער ועלבון של ”הרוח הגדול האצור בכל מה שהנחילונו אבותינו”.^[11] לכאורה הרוח הגדולה שואלת, "אם כואבים אתם, מדוע אין אתם מחפשים את הפתרונות לבעיותיכם בי?" עונה על כך הרב קוק, ”הכפירה הפרידה בין האדם מישראל לתורה, עד שהוא אפילו לא מנסה למצוא את המענה למצוקותיו ותהיותיו בה, ורץ מיד לשדות זרים - אל חכמות ותרבויות אחרות אשר אין בהן את אותה רוח ה'”.^[12] הכפירה כה הרחיקה את העם ממסורת אבותיהם, שהם לא רק לא מתעניינים בה בשל היבטים "דתיים" ו"הלכתיים" אלא גם לא לומדים ממנה בעיסוקים יומיים (כלכלי, מדינאי, חברתי וכדומה). על כן בכל פעם שיש מחלוקת או בעיה בנושא יומיומי, בני הדור תרים לפתרונות אצל תרבויות אחרות.

ריבוי הדעות יביא לפריצה, חוסר וטשטוש גבולות. הבלבול ישלוט מפני שחלק מאותם "פורצים" יעוותו או יכפו דברי תורה לחיזיונם ועל ידי כך ירחיקו עוד יותר את אלו שמוכשרים לעסוק בה.^[13] חיפוש המענה בתרבות זר לא ייתן לנשמות הזועקות מענה כי הוא לעולם לא יהווה תחליף ל"רוח הגדולה" הקיימת בתורה לבדה.

ההתרחקות מהתורה תוביל להתפרצותו של כוח, תודעה חדשה שתצטער ותיעלב על כבוד ה' בשל ההתנהגות של שני הצדדים התועים: האחד הפורץ (זה שלא נתנו לו תשובה מבפנים) והשני שמגדר (זה שמתקשה להכיל את האור הגדול ומנסה לשמור על עולם המושגים הישן). אותו תודעה חדשה תדע ש”רק על ידי התבוננות פנימית עמוקה בתורה, רעיונותיה ומצוותיה, יוכלו לשוב אליה כל התועים, ולגלות את האור העליון שבה”.^[14] התפרצות התודעה הזו תביא למגמה חדשה ”של ישוב הדעת ומתינות”,^[10] - שתוביל אל הדרך של החזרה בתשובה ה"גדולה" כי ”הדעת תוכל לברר את הגרעינים החיובים מתוך כל דרכי הכפירה המעוותות”.^[15]

הרב קוק פורט את תהליך החזרה בתשובה הכללי. קודם כל, התשובה הראשונית תתחיל בתקשורת ובהקשבה^[16] לנשמות האומה הצועקת אשר כולן יחדיו מנסות בפועל להגיע אל התשובה "הגדולה" (רק לא יודעות זאת) שכן ”נשמתה של כנסת ישראל היא הצדק המוחלט”.^[17] וכאן יש להרחיב, להבדיל מעמים אחרים, להם מכנה משותף (שפה, מוצא וכו'), בנ"י הם כור היתוך של תרבויות בשל איסוף גלויות, ולכאורה אין להם מכנה משותף. מסביר הרב קוק כי המשותף לכל "נשמות בנ"י" (=כנסת ישראל) – הוא המרדף אחר "צדק מוחלט" ”שבהתגשמותו הוא כולל את כל הטוב המוסרי שבפועל”.^[18] דהיינו הרצון לצדק בפועל, בשעת מעשה, שדוחף את כל האומה הישראלית אל הדרגה הרוחנית הבאה, וכשזה מתממש, מתקיים כל הטוב המוסרי הניתן לקיים - "מוסר התורה" (הכוונה למושג מוסר ביהדות כפי שמוצג במשלי ומסילת ישרים). על כן השלב הבא המידי, לאחר ההקשבה, יהיה תיקון הדרכים והמעשים עליהם "צועקות" אותן הנשמות. ההקשבה וההכלה באים עם ”סבלנות הגונה ביחד עם קנאה חיה נגד כל מתועב”^[19]

התשובה ה"ראשונית", ההקשבה, תעניק "מטרייה" לכל הארחות (דרך החיים והאופנים לפתירת בעיות) של "התשובות הקטנות" ועל ידי כך למעשה נחווה את קרן האור בה קיימים כלל גוני השמש.^[20] הקבלה הזו, תאפשר לאותן נשמות מיוסרות, שהתרחקו מהתורה, להרגיש בנוח ולצאת מהכלא בו הן חיות,^[21] ”ובצמאון עז יחל כל רוח ער לשאוב ולשתות לרויה מאותו מקור החיים העליון”^[22] כדי לפתור את אותן קשיים אישיים שיש להם.

הפריצה הזו תבוא לידי ביטוי לא רק ביישוב בעיות הפרט בארץ אלא בכיוון כלל האומה הישראלית ועל ידי כך ההארה לעולם כולו. ^[23] המיצוי של אותו תהליך יגיע בביאת המשיח, מי שפרץ אותה גדר בעצמו, ומסמל הגעתה של מגמה כלל לאומית.^[24]

אם בתחילת הפרק דן הרב קוק בפרץ של רגשות, דעות וגישות, מגיע הרב קוק למסקנה כי הפרט, צבעי השמש ופתרונם לעצמם אינם הפתרון האמיתי אלא המגמה, האור הגדול שיוצא מתשלובת של אותן אורות. ברגע שיתיישבו האורות בסדרן נגיע אל שלב גדול הרבה יותר והוא החזרה האמיתית בתשובה לכלל האומה. ”ראש הפסגה של נשמת האומה היא המגמה הכללית, שהאומה שואפת אליה בעצם הויתה. וזה כבר יוצא על כללות ההויה, ורעיון התשובה העליון נעוץ במרום חביון זה.”^[25] באופן כזה מסביר הרב, מדוע התשובות של הפרט והכלל קשורות כתוכן אחד,^[26] והתיקון (התשובה) אינו של עם ישראל לבדו אלא של העולם כולו מפני שהפרט הוא חטיבה אחת שאינה מנותקת מהיסטוריה, הטבע וכו' אלא התקדמות כלל עולמית המכוונת בידי אור גדול הרבה יותר. לכן ” באמת אי אפשר להתרומם אל התשוקה הרוחנית של ישועת הכלל בלי תשובה פנימית עמוקה מכל חטא ועון”^[27] ובמילים אחרות, תיקון והתקדמות העולם היא חלק בלתי נפרד מתיקון של עיוותים רבים ו"קטנים".

מהדורות

הספר יצא במספר מהדורות והדפסות:

מהדורות ומהדורות מבוארות

מהדורת ראשונה - הוצאת ירושלים, ירושלים ערב ראש השנה תרפ"ה (1925).
מהדורה שנייה במלאת 30 יום לפטירת המחבר, ירושלים, תרצ"ו
כחלק מהסדרה הלבנה - ה"חמישייה" של "מוסד הרב קוק", יחד עם אורות התורה, אורות הראי"ה, מוסר אביך, (ומידות הראי"ה) וראש מילין, תשמ"ה.
בהוצאה מיוחדת של "מוסד הרב קוק" עם "אורות התורה" לכבוד יובל לפטירתו של הרב קוק, תשמ"ה.
מהדורה מנוקדת בהוצאת המכון התורני בישיבת אור עציון עם תמצות כל פרק מאת פרופ' מיכאל צבי נהוראי (ליטמן)
מהדורה מנוקדת בהוצאת המכון התורני בישיבת אור עציון בראשות הרב חיים דרוקמן, עם הערות קצרות ומראי מקומות מהרצי"ה. ונוסף אליה המאמר "התשובה לאור הסתכלותו של רבינו" של הרב שמעון סטרליץ, מתלמידי הראי"ה בישיבת מרכז הרב. יצא גם במהדורת כיס. מרכז שפירא, תשנ"ב (מהדורה שמינית). בשנת תשע"ט הוציא המכון מהדורה חדשה (תשיעית) ובה מאמר מקיף על הקדמת הספר מאת הרב חיים דרוקמן ומפתח עניינים לספר כולו.
מהדורה מבוארת בידי הרב יעקב פילבר, הוצאת המכון לחקר משנת הראי"ה (שהרב פילבר עומד בראשו), ירושלים תשנ"ב (מהדורה שלישית - שתי הראשונות יצאו בתשל"ז (בהוצאת "דפוס גלאור" בירושלים) ותשמ"ח (בהוצאת המכון של הרב פילבר).
מהדורה עם ביאור מעט מן האור מאת יובל פרוינד, בהוצאת "ראש יהודי", תל אביב ג' באלול תשס"ה.
מהדורה מבוארת בידי הרב ראובן ששון בהנחייתו של הרב נחום רכל - עד כה יצא כרך אחד על פרקים א'-ח', הוצאת "כרם" (של הגרעין התורני ברמת השרון), רמת השרון אלול תשס"ה.
ביאורים לאורות התשובה - "אורות התשובה" עם ביאורים של הרצי"ה מכתב ידו, 'מכון הרצי"ה', ירושלים תשמ"ו (בכריכה רכה).
פרופ' בנימין גרוס, גאולה ותשובה - פירוש ל"אורות התשובה" עם מבוא על התפתחות רעיון התשובה מתקופת המקרא ועד לזמננו והערות על התפתחות רעיון התשובה בהגות היהודית. הספר גם דן בתרומתו של הרב קוק לנושא. הוצאת ראובן מס, ירושלים תשנ"ט.
מהדורה מבוארת יצאה במסגרת הלימוד היומי באמונה בתמוז תשע"ג.

ספרי שיעורים באורות התשובה

יצאו כספר שיעורים והרצאות שנתנו על "אורות התשובה":

שכתוב שיעורים שנתנו בישיבת "מרכז הרב" באלול תשמ"ב, הובא לבית הדפוס בידי שי פיצ'ר, ירושלים תשמ"ו.
בצלאל נאור, הרצאת התשובה: סדרת חמש הרצאות על "אורות התשובה", ירושלים תש"ן.
אורות שלמה, הארות ושיעורים של ר' שלמה קרליבך על אורות התשובה. תורגם ונערך על ידי יחד ויט.
שלמה וילק, נעשה אדם: החיים על פי אורות התשובה, הוצאת ידיעות ספרים, 2018.
ביאור לאורות התשובה, מאת הרב זאב סולטנוביץ' בהוצאת ישיבת הר ברכה, חלק א' - פרקים א-יא, ה'תש"פ. חלק ב' - פרקים יב-יז התשפ"א.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: אורות התשובה

הערות שוליים

^ אורות התשובה, ד' פסקה ח'
^ אורות התשובה, פרק ד', פסקה ב'
^ ”שבהתרחב האור, המושגים מתעלים, עד שהתוכן של כבוד, עם כל רחבו, צר הוא מהכיל את השטף הגדול של אורות התשובה, שתמצית נקודם יקר מחכמה ומכבוד” (אורות התשובה, ד' פסקה ח')
^ אורות התשובה, ד', י'
^ ”כי כאשר יש התעלות רוחנית באישיות ובדור, השלב הראשון הוא שבירת המסגרת הקודמת על מנת ליצור עולם מושגים רחב יותר. לכן למראית עין, אור התשובה הגדול נראה כחושך נוראי כי הדתיות הרגילה נשברת, אבל למעשה זו הכנה לבנייה של אמונה בסדר גודל אחר לגמרי” (הערות בספרו של הרב יובל פרוינד, אורות התשובה, פרק ד', פסקה ט')
^ ”באורו הגדול בראשית התפרצו, נראה הוא כאילו דוחה את האורה הקטנה” (אורות תשובה, ד', ח')
^ ”ובני פריצים קמים ומתנשאים להעמיד חזון ונכשלים” (שם, שם)
^ ”ואנו חשים את המכאובים והם ממרקים אותנו, כמלח זה שממתיק את הבשר הם ממתיקים את כל מרורותינו” (אורות התשובה, ד, א)
^ ”התשובה הכללית, שהיא עלוי העולם ותקונו, והתשובה הפרטית, הנוגעת לאישיות הפרטית של כל אחד ואחד... הן ביחד תוכן אחד.” (אורות התשובה, פרק ד', ג')
^ ^10.0 ^10.1 אורות התשובה, ד', ט'
^ אורות התשובה פרק ד', ט'
^ יובל פרוינד בפרשנות על אורות התשובה, פרק ד', ט'
^ ”הבעיה היא, כשאנשים שלא עוברים את ההכשרה המוסרית והשכלית המתאימה, ובכל זאת עוסקים בקבלה. אותם אנשים גורמים לשיבושים ועיוותים בתכנים העליונים של חכמת הנסתר, מסבים נזקים רבים ליהדות, ומרחיקים אנשים (המוכשרים לכך) מלגשת אל לימודי היסוד” (יובל פוינד, אורות התשובה, ד', ט')
^ יובל פרוינד, אורות התורה, ד', ט'
^ יובל פרוינד, אורות התשובה, ד', ט'
^ ”התשובה הראשונה היסודית היא להתקשר עם האומה בנשמתה, ועמה הכרח הוא לתקן את הדרכים והמעשים כולם” (אורות התשובה פרק ד', פסקה ח')
^ ראו אורות התשובה ד, ז. בנדרים לט מסופר כי התשובה נברא לפני העולם, כלומר כוח התשובה קדם לחומר ולחטא האדם הראשון. התשובה בה לידי ביטוי במרדף אחר צדק ומוסר אך במהותה היא הרצון לשוב לטהרה שקדמה לחטא. להרחבה ראו ישיבה, בשביל זה יש אינטרנט, פרק ד' ה'-ח'
^ אורות התשובה, פרק ד', ז'
^ יובל פרוינד מסביר, ”מצד אחד צריך לפתח סבלנות המכבדת כל דעה ומנסה להקשיב לה, ומאידן, בד בבד עם הסבלנות, צריכה להיות ערנות וסלידה עזה מכל מיני נורמות...שנכנסות להתמסד בשם חופש הדעות”
^ ”וזהו (התשובה הראשונית) יסוד התשובה שאורו יגלה בעקבתא דמשיחא, ויכלול בקרבו את כל ארחות התשובה הקטנים ממנו שכולם בו כלולים”, אורות התשובה פרק ד', פסקה ח'
^ ”חופש הקדש הפנימי שבנשמה יצא ממאסרו”
^ ד', ט'
^ ”והדעה והרגש, וטעם החיים, השקפת העולם וחפץ התחיה הלאומית”
^ כנאמר, ”גדור פרצי (תקן את הפריצה בגדרי) בבן פרצי (המשיח), ומחדק (מתוך הקוצים) לקוט שושן (ילקטו שושנים)”
^ אורות התשובה, פרק ד', ו'
^ ”הטבע העולמי וכל יציר פרטי, ההיסתוריה האנושית וכל איש יחידי ומעשיו - צריכים להיות מסוקרים בסקירה אחת, כתוכן אחד בעל פרקים שונים” (אורות התשובה, ד', ד')
^ אורות התשובה, ד', ה'

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36960559אורות התשובה

[1] אורות התשובה, ד' פסקה ח'

[2] אורות התשובה, פרק ד', פסקה ב'

[3] ”שבהתרחב האור, המושגים מתעלים, עד שהתוכן של כבוד, עם כל רחבו, צר הוא מהכיל את השטף הגדול של אורות התשובה, שתמצית נקודם יקר מחכמה ומכבוד” (אורות התשובה, ד' פסקה ח')

[4] אורות התשובה, ד', י'

[5] ”כי כאשר יש התעלות רוחנית באישיות ובדור, השלב הראשון הוא שבירת המסגרת הקודמת על מנת ליצור עולם מושגים רחב יותר. לכן למראית עין, אור התשובה הגדול נראה כחושך נוראי כי הדתיות הרגילה נשברת, אבל למעשה זו הכנה לבנייה של אמונה בסדר גודל אחר לגמרי” (הערות בספרו של הרב יובל פרוינד, אורות התשובה, פרק ד', פסקה ט')

[6] ”באורו הגדול בראשית התפרצו, נראה הוא כאילו דוחה את האורה הקטנה” (אורות תשובה, ד', ח')

[7] ”ובני פריצים קמים ומתנשאים להעמיד חזון ונכשלים” (שם, שם)

[8] ”ואנו חשים את המכאובים והם ממרקים אותנו, כמלח זה שממתיק את הבשר הם ממתיקים את כל מרורותינו” (אורות התשובה, ד, א)

[9] ”התשובה הכללית, שהיא עלוי העולם ותקונו, והתשובה הפרטית, הנוגעת לאישיות הפרטית של כל אחד ואחד... הן ביחד תוכן אחד.” (אורות התשובה, פרק ד', ג')

[ה1-10] 10.0 ^10.1 אורות התשובה, ד', ט'

[11] אורות התשובה פרק ד', ט'

[12] יובל פרוינד בפרשנות על אורות התשובה, פרק ד', ט'

[13] ”הבעיה היא, כשאנשים שלא עוברים את ההכשרה המוסרית והשכלית המתאימה, ובכל זאת עוסקים בקבלה. אותם אנשים גורמים לשיבושים ועיוותים בתכנים העליונים של חכמת הנסתר, מסבים נזקים רבים ליהדות, ומרחיקים אנשים (המוכשרים לכך) מלגשת אל לימודי היסוד” (יובל פוינד, אורות התשובה, ד', ט')

[14] יובל פרוינד, אורות התורה, ד', ט'

[15] יובל פרוינד, אורות התשובה, ד', ט'

[16] ”התשובה הראשונה היסודית היא להתקשר עם האומה בנשמתה, ועמה הכרח הוא לתקן את הדרכים והמעשים כולם” (אורות התשובה פרק ד', פסקה ח')

[17] ראו אורות התשובה ד, ז. בנדרים לט מסופר כי התשובה נברא לפני העולם, כלומר כוח התשובה קדם לחומר ולחטא האדם הראשון. התשובה בה לידי ביטוי במרדף אחר צדק ומוסר אך במהותה היא הרצון לשוב לטהרה שקדמה לחטא. להרחבה ראו ישיבה, בשביל זה יש אינטרנט, פרק ד' ה'-ח'

[18] אורות התשובה, פרק ד', ז'

[19] יובל פרוינד מסביר, ”מצד אחד צריך לפתח סבלנות המכבדת כל דעה ומנסה להקשיב לה, ומאידן, בד בבד עם הסבלנות, צריכה להיות ערנות וסלידה עזה מכל מיני נורמות...שנכנסות להתמסד בשם חופש הדעות”

[20] ”וזהו (התשובה הראשונית) יסוד התשובה שאורו יגלה בעקבתא דמשיחא, ויכלול בקרבו את כל ארחות התשובה הקטנים ממנו שכולם בו כלולים”, אורות התשובה פרק ד', פסקה ח'

[21] ”חופש הקדש הפנימי שבנשמה יצא ממאסרו”

[22] ד', ט'

[23] ”והדעה והרגש, וטעם החיים, השקפת העולם וחפץ התחיה הלאומית”

[24] כנאמר, ”גדור פרצי (תקן את הפריצה בגדרי) בבן פרצי (המשיח), ומחדק (מתוך הקוצים) לקוט שושן (ילקטו שושנים)”

[25] אורות התשובה, פרק ד', ו'

[26] ”הטבע העולמי וכל יציר פרטי, ההיסתוריה האנושית וכל איש יחידי ומעשיו - צריכים להיות מסוקרים בסקירה אחת, כתוכן אחד בעל פרקים שונים” (אורות התשובה, ד', ד')

[27] אורות התשובה, ד', ה'

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

הרב אברהם יצחק הכהן קוק
כתביו	אגרות הראי"ה • אורות • אורות הקודש • אורות התורה • אורות התשובה • עולת ראיה • עין איה • מאמרי הראי"ה • שמועות ראי"ה • חדריו דעת כהן • משפט כהן • אורח משפט • עזרת כהן • שבת הארץ • כתבים נוספים
ממשנתו	למהלך האידיאות בישראל • הרצאת הרב • חזון הצמחונות והשלום • מאמר הדור • יסוד כסא השם בעולם • המספד בירושלים
משיריו	שיר האמונה • ישמח לבי • לחשי ההוויה • כנפי רוח
תלמידיו	הרב צבי יהודה הכהן קוק (בנו) • הרב יעקב משה חרל"פ • הרב הנזיר • הרב שלום נתן רענן (חתנו) • הרב יצחק אריאלי • הרב אריה לוין • הרב שאול ישראלי • האדמו"ר החלוץ • הרב משה צבי נריה • הרב יצחק הוטנר • תלמידים נוספים
מוסדותיו	הרבנות הראשית לישראל • ישיבת מרכז הרב • מכון הלכה ברורה ובירור הלכה • תנועת דגל ירושלים
כהונות ברבנות	זיימל • בויסק • יפו • מחזיקי הדת (לונדון) • ירושלים • ארץ ישראל
הנצחתו	בית הרב קוק • כפר הרא"ה • מוסד הרב קוק • פרס הרב קוק לספרות תורנית • פרס ירושלים לספרות תורנית • קבוצת אברהם
ציונות דתית • תורת ארץ ישראל • מועדי הראי"ה • משפחתו • תלמידי הרצי"ה • עוד

כתבי הראי"ה
בהלכה וש"ס	דעת כהן • משפט כהן • אורח משפט • עזרת כהן • שבת הארץ • חבש פאר • עץ הדר • עיטור סופרים • טוב ראי
בהגות	עין איה • עולת ראיה • מאמרי הראי"ה • אדר היקר • ראש מילין • לנבוכי הדור • מדבר שור • מוסר אביך • מידות הראי"ה • עקבי הצאן • ארץ חפץ • חזון הגאולה
סדרת ה"אורות"	אורות (אורות ישראל) • אורות הקודש • אורות התורה • אורות התשובה • אורות הראי"ה • אורות התפילה • אורות האמונה
כתבים	למהלך האידיאות בישראל • הרצאת הרב • חזון הצמחונות והשלום • מאמר הדור • אגרות הראיה • שמונה קבצים • פנקסי הראי"ה • משנת הרב • המספד בירושלים • חדריו
שירים	נכתבו על ידו כשירים: שיר האמונה • ישמח לבי • לחשי ההויה קטעים ופיסקאות שהולחנו: כנפי רוח • יסוד כסא השם בעולם
הערה: חלק מספרי ה"אורות" הם ליקוטים מאוחרים ממשנתו סביב נושאים שונים, שהשתמשו אף הם בשם "אורות".