הרב צבי ישראל טאו
 | |
| לידה |
כ"ח בטבת ה'תרצ"ח (גיל: 86) וינה, אוסטריה הפדרלית |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מקום פעילות |
ישראל |
| השתייכות | ציונות דתית, חרדים-לאומיים |
| תחומי עיסוק | אמונה, כתבי הראי"ה, כתבי הרב צבי יהודה קוק |
| תפקידים נוספים | ר"מ בישיבת מרכז הרב, נשיא ישיבת הר המור |
| רבותיו | הרב צבי יהודה קוק |
| תלמידיו | הרבנים אלי סדן, אלי בזק, משה בלייכר, צבי קוסטינר ועוד |
| חיבוריו | לאמונת עתנו, סולו המסילה, נשמה לעם עליה, הרימו מכשול מדרך עמי ועוד |
הרב צבי ישראל טאו (נולד ב-1 בינואר 1938, כ"ח בטבת ה'תרצ"ח)[1] הוא מהרבנים הבולטים והמשפיעים בזרם ה"ממלכתי" בציבור התורני לאומי. הוא נשיא ישיבת הר המור, מנהיג רוחני של ישיבות הקו ושל מפלגת נעם. רבים מתלמידיו רואים בו את ממשיך דרכו של רבו, הרב צבי יהודה קוק.
ביוגרפיה
נולד בווינה, שמו הגרמני הוא האנס. הוריו היגרו מגליציה בתום מלחמת העולם הראשונה. אביו, אברהם אדולף היה בנקאי, ואמו, יהודית אילה לבית מייזלס, הייתה כימאית. לאחר האנשלוס עזבה המשפחה להולנד, תחילה בהאג, ובתקופת השואה בהילברסום. הם ניצלו בין השאר בזכות תושייתה של האם, שחיפשה את הילדים לחולי אדמת, ופיזרה שלטי אזהרה מהמחלה סביב בית המשפחה. ביוני 1942, אספו הנאצים את יהודי המדינה לקראת שילוחם למחנות ריכוז, והמשפחה אולצה לעבור לאמסטרדם. באותה עת עשו מאמצים שצלחו להשגת דרכונים פרגוואים (דרך קבוצת דיפלומטים פולנים בשווייץ), ובעזרת הדרכונים הללו, שבו לאחר כשנה להילברסום והסתתרו בעליית גג במשך כשנתיים, בחסות המחתרת ההולנדית, עד סוף המלחמה.[2][3][4]
לאחר תום המלחמה המשיכה המשפחה להתגורר בהילברסום. הוא למד כאחיותיו בבית ספר ציבורי בעיירה סמוכה, שם נחשף לשפות ולפילוסופיה. בגיל 17, לאחר מות אמו בשנת 1955 ממחלת הסרטן, עלה לישראל בהשפעת רוחות ציוניות שרווחו בארגון בני עקיבא המקומי, חרף התנגדות אביו לסירובו להשלמת תעודת בגרות קודם לעלייה. הוא הצליח לחמוק מהשגחת אביו ולעלות ארצה היות שאביו ואחותו נסעו בתקופה זו לביקור בארצות הברית.[2]
בארץ ישראל
לאחר עלייתו לארץ ישראל למד בישיבת הדרום אצל הרב יהודה עמיטל והרב מרדכי ברויאר. לימים סיפר הרב טאו שהרב עמיטל השקיע רבות בקליטתו והכניסו לעולם התורה ובפרט לתורת הרב קוק. לאחר שנה במקום עבר ללמוד בישיבת מרכז הרב.[5] למד גם בישיבת כרם ביבנה עם חברי שבט איתנים של בני עקיבא. שימש בתפקיד חינוכי בישיבה התיכונית אור עציון בשנים הראשונות להיווסדה, ולאחר מכן חזר לישיבת מרכז הרב.
בשנת תשכ"ז התגורר בכפר אליהו, מוסד חינוכי פנימייתי דתי לילדי עולים ליד גדרה.[6] בשנת ה'תשכ"ח (1968) החל ללמד בישיבת כרם ביבנה.[7] באותה שנה, השתתף לבקשת הרצי"ה קוק בהפגנה נגד הצגת מתאוס פסיון מאת יוהאן סבסטיאן באך בבנייני האומה. לאחר ההפגנה התפרצו עשרות מפגינים לאולם, בהם הרב טאו ותלמידים נוספים מישיבת מרכז הרב, והפריעו למהלך ההצגה. בעקבות כך נעצרו שישה, בהם הרב טאו.[8] לדבריו לאחר המעשה שאל אותו הרצי"ה מדוע לא יצא כאשר השוטרים ביקשו זאת ממנו, וכן אמר לו שהעובדה שגרם לשוטר לסחוב אותו בכוח היא מעשה לא מוסרי ומצווה הבאה בעבירה.[9]
ר"מ אמונה בישיבת מרכז הרב
הרב טאו הגיע לעמדת השפעה חשובה בישיבת מרכז הרב החל משנות הששים, ונחשב בעיני רבים לתלמידו הקרוב ביותר של הרב צבי יהודה קוק.[10] לעיתים הפנה הרצי"ה את השואלים אותו לרב טאו,[11][12] ולעיתים היה ממתין בפתיחת שיעור עד הגעתו.[13]. במהלך השנים החל בהעברת שיעורים בביתו ובדירה סמוכה. שיעוריו מתמקדים בנושאי מחשבה ואמונה, במשנתם של הרב קוק ובנו הרצי"ה, תחום שבו הוא נחשב לבקיא גדול. למעט תקופה קצרה, לא לימד גמרא. אל הרב טאו הגיעו תלמידי ישיבה להתייעצות בנושאים אישיים, אך לאחר שתלמיד אותו ליווה רצח את אשתו,[14] חדל ממתן ייעוץ ועזב את הישיבה לתקופה של שנתיים. הרב טאו העתיק את מגוריו למושב קשת שברמת הגולן, מה שגרם לריחוקו ממוקד קבלת ההחלטות בישיבה.[15] סמוך לפטירתו של הרצי"ה דרשו חמישה מהר"מים בישיבה, הרב מרדכי והרב עמיאל שטרנברג, הרב עודד ולנסקי, הרב יהושע צוקרמן, הרב יעקב לבנון וכן הרב שלמה אבינר, למנות את הרב טאו לראש הישיבה לצד הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא והרב שאול ישראלי, ולהעניק לו זכות וטו בענייני קבלת והוצאת תלמידים ור"מים, בתחום הממון ועוד. הם שבתו בשל כך במשך תקופה מסוימת.[16] ראשי הישיבה סירבו להיענות לדרישות אלו. לבסוף נמנע אז הרב טאו ממאבק פומבי והרמי"ם שתמכו בו, לא פרשו מתפקידיהם.[17][18]
ישיבת הר המור
המתחים בינו לבין הרב שפירא לגבי דרך הנהגת הישיבה והציבור בכלל הגיעו ב-1997 לשיא, כשהציעה הנהלת הישיבה בפני התלמידים אפשרות ללימודי הוראה במקביל ללימודי הישיבה. הרב טאו טען שהכוונה לשלב מכון הוראה באופן רשמי במסגרת הישיבה, שגם יתמוך בתקציבה (באופן דומה לנהוג בישיבות הסדר רבות), הרב שפירא הכחיש את הדברים.[19] בעקבות הפולמוס שנוצר פרש מן הישיבה עם שישה מן הר"מים וכן חלק מתלמידי הישיבה ואברכיה (בפרט מהתלמידים המבוגרים), והקים עמם את ישיבת הר המור[20]. בישיבת הר המור מכהן הרב טאו בתפקיד הרוחני של נשיא הישיבה. הוא אינו מעורב בניהולה השוטף, אך מכריע בנושאים אידאולוגיים ומעביר שיעורים.
השקפתו
הרב טאו סבור שגם כיום יש לדבוק ללא פשרות בתורת הרב קוק ובנו הרצי"ה. אחד היסודות המרכזיים בשיטתו היא התפישה כי "העולם בנוי על תודעה", שעל פיה בכל נושא שהוא, אין חשיבות משמעותית בפעולות המעשיות אם אין תודעה מתאימה שתלווה ותכוון אותן. ללא תודעה מתאימה, כל מוסד או מפעל לא יוכל להתקיים. כיוון שכך, השיקול המרכזי שצריך לשקול בכל נושא הוא השפעתו על התודעה. לאור זאת, הוא מייחס חשיבות רבה לצורך להשפיע על תודעתו של עם ישראל על כל חלקיו.
מתוך גישה זו, ששורשיה אצל הרב קוק ובנו הרצי"ה, הוא נוטה להביט על פעולות מעשיות מתוך תפישה מטאפיזית. למשל, הוא מתנגד לכל ויתור על "קדושת התורה", משום השפעתו העקרונית על התודעה.[דרוש מקור] תפיסה זו עומדת מאחורי התנגדותו להכנסת מכוני הוראה אקדמיים לתוך הישיבות, מאחר שלדבריו יש בכך פגיעה בעצמאות התורה.[21] באופן דומה, אלימות מילולית או פיזית כלפי חייל יש בה פגיעה בקדושת המדינה וכדומה.[דרוש מקור]
ממלכתיות
כחלק מהשקפתו העקרונית, אוחז הרב טאו גם בגישה "ממלכתית", אשר מדגישה לא רק את חשיבות מצוות יישוב ארץ ישראל, אלא גם את חשיבות רצונו של רוב עם ישראל. הוא מתנגד לכל פעולה של כפיית רצון או עניין מגזרי שרוב העם אינו מעוניין בו, גם אם בעיני העושים זוהי טובת העם. לאור זאת, כאשר המתיישבים מתנתקים מן העם, עמדתם הופכת לחסרת משמעות. גישה זו התבטאה בין היתר בכמה אירועים בולטים: בתשמ"ב-1982, בעת פינוי סיני, במסגרת יישום הסכם השלום עם מצרים שנחתם בהסכמי קמפ דייוויד שלל בנחרצות מחאה אלימה כנגד הפינוי כשטען כי "אין שום מנדט לחמשת אלפי איש לכפות את עם ישראל, למרוד ברוח האומה, ולבטל את הדברים שנעשו בצורה ציבורית – זוהי מרידה במלכות ה׳... צריך להבין שתל אביב בידנו מפני שכל היהודים רואים בה חלק ממולדתם, ומצד רוחם הלאומית יש להם התעוררות ביחס לשטח הזה. כלפי ימית, לעומת זאת, לא הצלחנו לעורר הכרה ותודעה לאומית, וקרה מה שקרה".[22] בשנות השמונים היה מראשי המתנגדים מבין רבני הציונות הדתית למחתרת היהודית, ואמר על אנשיה שהם מרימים ידם כנגד תורת הרב קוק ועושים בה שימוש כנגד דעתו המקורית.
בעת הוויכוח על תוכנית ההתנתקות, כמו במקרים קודמים, הוא התנגד עקרונית לאיום בנשק הסרבנות, שלדעתו מפורר את הצבא. עם זאת, לראשי מוסדות שהתייעצו איתו בנושא, הוא אמר שתלמיד שיהיה מסוגל נפשית לפנות יישובים, הוא כישלון חינוכי. היו שקראו לגישתו שהובעה בכמה ערוצים, בשם: "סרבנות אפורה".[23] ב-2016 קרא להתנגד לעירוב נשים בחילות השדה גם במחיר ויתור על הקריירה הצבאית.[24] לדעתו, בהמשך לדעת הרב צבי יהודה קוק,[25] יש לכבד את מי שמייצג את הממלכתיות הישראלית, ובאופן מיוחד את ראש הממשלה. בהתאם לכך, ניתן לבקר את ראש הממשלה באופן נוקב ולהילחם במעשיו, אך אסור לבזותו ולפגוע בכבודו. עם זאת, הרב טאו גם טען שלא כל אחד מבין בעניינים פוליטיים ויכול לבקר את הממשלה.[26]
השקפה חינוכית
הרב טאו התפרסם בהתנגדותו ללימוד התנ"ך "בגובה העיניים", דהיינו לייחוס מניעים אנושיים רגילים לגיבורי התנ"ך. הוא הביע התנגדות לשיטת הרבדים בלימוד התלמוד. כמו כן ביקר בחריפות הכנסת אספקטים של ביקורת המקרא אל תוכנית הלימודים של התנ"ך בחלק מישיבות ההסדר, בין השאר בטענה שהאיחוד האירופי מממן תוכניות לימודים אלו, במסגרת התוכנית להחדרת ערכי דמוקרטיזציה אל החברה הישראלית. הוא תומך בכך שללימודי חול, ובפרט ללימוד אנגלית לא יוקדש זמן רב, אם בכלל, בגיל צעיר. מנחה את תלמידיו להימנע מצריכת תקשורת ותרבות חילונית נמוכה, אולם אינו מתנגד להשכלה כללית בגיל מאוחר. לרב טאו עצמו ידע כללי רחב, והוא מתמצא בפילוסופיה ושולט בכמה שפות.[דרוש מקור]
הרב טאו מתנגד בתוקף לרפואה אלטרנטיבית. לדבריו גם התרופות שבתלמוד ובספרי הרמב"ם משקפים את הידע המדעי של זמנם, ויש להסתמך על הרפואה המודרנית.[27]
פעילותו הציבורית
הרב טאו השתתף בתכנון מהלכיה של תנועת גוש אמונים בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים, הגם שהתעמת כמה פעמים מאחורי הקלעים עם מנהיגיה בניסיון למנוע עימותים עם צה"ל.[28]
הרב טאו ואשתו הרבנית חנה היו מראשי הפעילים בתנועת שלח את עמי שפעלה בשנות השבעים והשמונים למען יציאתם החופשית של יהודים מברית המועצות, ועמדו בקשר קרוב עם אסירי ציון הרב יוסף מנדלביץ' ונתן שרנסקי ואשתו אביטל.[29]
הרב טאו מסרב להתראיין לעיתונאים, וממעט בהופעות באירועים ציבוריים.[30] לעיתים הוא מפרסם גילויי דעת פומביים.
ברוב מערכות הבחירות בעבר תמך הרב טאו במפד"ל. בבחירות לכנסת השבע עשרה ב-2006 אמר לתלמידיו כי אין בכוונתו להצביע לרשימת האיחוד הלאומי-מפד"ל, משום שאנשיה אינם מבינים כי המאבק על שלמות הארץ אינו אלא ביטוי של מאבק תרבותי-תודעתי יסודי יותר[דרוש מקור][מפני ש...]. במקום זאת הודיע כי בכוונתו להצביע לש"ס.
בסיוון תשס"ט (יוני 2009) פנה הרב טאו במכתב פומבי לראש הממשלה בנימין נתניהו, בקריאה להמשיך "לפעול בעוז להדיפת לחצי אמריקה ואירופה מעלינו."[31]
במרחשוון תשע"ד פרסם מכתב חריף נגד מפלגת הבית היהודי שבו כתב: "האג'נדה של הבית היהודי היא חיסול כוחן של המפלגות הדתיות הציוניות, כדי לקעקע את הסטטוס קוו, למען הפרדת הדת מן המדינה בכל התחומים ולפרק כל זיקה של מדינתנו אל התורה"; "ונקווה שגם יוחלף השם שמפלגה זו נושאת בשקר".[32] בהמשך לכך, ובהקשר של הקמת "מנהלת הזהות היהודית" במשרד לשירותי דת, הביע התנגדות לכל פעולה שמבוצעת בשיתוף פעולה עם אנשי "הבית היהודי".[33] בכסלו תשע"ה הופצה חוברת המבוססת על שיעוריו, ובה התנגדות להפרדת היהדות ממדינת ישראל, לשילוב חילונים במפלגה הדתית לאומית ולמתן לגיטימציה לחקיקה ולרפורמות אנטי-דתיות.[34]
לקראת הבחירות לכנסת העשרים, תמך במפלגת יחד בראשות אלי ישי, תחילה מאחורי הקלעים. לקראת צירוף מפלגת עוצמה יהודית לרשימתה, פרסם מכתב התנערות מהמפלגה, אך בהמשך חזר בו, חתם על מכתב תמיכה פומבי בה, ואף השתתף בכנס תמיכה במפלגה בלי לשאת בו דברים.[35]
בתשע"ו (2016) נתן את הסכמתו לאיחוד מדרשת הרובע לתוך המכללה האקדמית הרצוג, אך בהמשך חזר בו מכך "כי ודאי חלילה לחזק או להשתתף או להתחבר בשום אופן לגוף שחרת על דיגלו שימוש בגישות חילוניות כפרניות ובשיטות מחקר זרות בלימוד כתבי הקודש".[36]
בשנת 2018 אמר שאסור לשלוח היום ילדים לישיבות תיכוניות שנמצאות תחת משרד החינוך בשום אופן, ואמר "זה פשוט לזרוק אותם ישר לתוך הגיהנום".
בשנת תשע"ז (2017) הביע התנגדות נמרצת לפקודת השירות המשותף ולשילוב בנות בתפקידי לוחמה בצה"ל, שאותן הוא רואה כנובעות מאג'נדה של אנשי שמאל קיצוני שבה מחזיקים אנשי תקשורת וארגוני נשים, המבקשים להביא לחילון, להפרדה בין דת ומדינה בישראל, לביטול מושג המשפחה המסורתי והחלפתו ביצירת חברת אחווה ושיתוף נשים וילדים ברוח חזון המדינה האידיאלית של אפלטון, ולעצירת תהליך הגאולה. לטענתו, ראשי הצבא משתפים פעולה עם מגמות אלה והדבר מביא לכפיית מערכת ערכים זרה על חיילי צה"ל ועל עם ישראל. הוא קשר את הדברים גם לקיום לביטויי תועבה בירושלים[37] לדבריו, תופעות אלו מבטאות איבוד צלם אנוש בסיסי, ופגיעה בערכים יהודים כדוגמת הצניעות. בהתנגדות למהלכים אלו ראה הרב טאו חלק מהותי מבניין תחיית הקודש ותהליך הגאולה. לתלמידיו קרא הרב טאו שלא להסכים לפקודות שנוגדות את ערכי הצניעות, גם אם הדבר יוביל לפגיעה בשיבוצם ובקידומם בצה"ל. הדברים שנאמרו בעל פה נערכו בידי תלמידיו והוצאו בחוברת מיוחדת בתפוצה רחבה.[38] עם זאת, הרב טאו הביע התנגדות חריפה לקריאתו של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' לבני נוער דתיים לעכב את גיוסם לצה"ל על רקע נושא זה והדגיש שצה"ל הוא טוב.[39]
הרב טאו מתנגד לעליית יהודים להר הבית, עקב האיסור שהטילה הרבנות הראשית.[40]
בבחירות לכנסת ה-21 הטיל לקלפי פתק לבן.[41] לקראת הבחירות לכנסת ה-22 תמך בפומבי במפלגת נעם אשר פרשה ימים לפני הבחירות ומאז נחשב מנהיגה הרוחני של התנועה, שלאחר שהצטרפה לרשימת הציונות הדתית נכנסה לכנסת העשרים וארבע והעשרים וחמש עם נציג אחד, אבי מעוז.
פרשיות משה קצב וחיים ולדר
בזמן חקירתו של נשיא המדינה משה קצב, פרסם הרב טאו מכתב אשר בו הוא מביע תמיכה בקצב וקרא לו שלא להיכנע ללחצים התקשורתיים, משום שכניעה כזאת תזמין לחצים נוספים ותיתן "שלטון ללא מיצרים לליצנות ולטרור התקשורתי".[42] גם לאחר הרשעתו של קצב עמד הרב טאו בראש מכתב תמיכה של רבנים שנשלח באופן פרטי לקצב, שבו הביעו אמון בחפותו וביקרו בחריפות את התקשורת הישראלית.[43] לפי אבישי בן-חיים, ביטל קצב את עסקת הטיעון שנחתמה עמו לאור המלצות הרב מרדכי אליהו והרב טאו, שאמר לו כי אין לו רשות למחול על כבודו, גם אם יורשע.[44] לאחר התאבדותו של חיים ולדר, יצא הרב טאו להגנתו וטען כי הטענות כנגד ולדר הן "שקר וכזב", וכי שילמו כסף למתלוננות ולמתלוננים כדי שיעידו. לדבריו, "רצו להינקם ולחסל" את ולדר בשל ביקורת שמתח על בית המשפט העליון ונשיאו לשעבר אהרן ברק. בהקשר זה הזכיר הרב טאו את תיקו של משה קצב, וטען כי "תפרו לו תיק" מפני שלא היה מוכן לקבל את המשלחת של הרפורמים. בהתייחס לבית דין שהפעיל הרב שמואל אליהו בעניינו של ולדר טען כי לא היה בית דין, כי הרב אליהו סובל ממקארתיזם, וכי בעקבות פרשיית עזרא שיינברג איבד הרב אליהו את כל הגבולות. הוא ביקש לפרסם את דבריו,[45] ושניים מתלמידיו פעלו ברוח זו.[46] לאחר פגישה שנערכה בין שני הרבנים פורסם כי "יושרו ההדורים" ביניהם, אולם הרב טאו לא חזר בו פומבית מדבריו. בהמשך פרסם מכתב בו הזהיר מעריכת משפט שדה לאדם בתקשורת.[47]
חיים אישיים
אשתו הראשונה, חנה טאו (נפטרה בתשס"ה), הייתה רבנית בעלת שם, ומחלוצות לימוד התורה לנשים בציבור הדתי. היא נחשבה למורת דרך, ולימדה רבות מהנשים המשמשות כיום כמחנכות במדרשות התורניות. לאחר שהתאלמן, נישא הרב טאו בשנית, בגיל 71 (באוגוסט 2008), לבתיה כהן מהרובע היהודי.
לרב טאו שלושה בנים ובת. בנו הבכור, הרב מרדכי (מוטי), הקים את הישיבה הקטנה "שלום בניך" בירושלים ועומד בראשה. בנו הרב נחמיה היה ר"מ בישיבת מדברה כעדן, וכיום עומד בראש הישיבה הגבוהה בבני דקלים שאותה הקים בשנת תשפ"ב. חתנו (בעלה של בתו תהילה) הוא הרב איתי אפלבוים, המלמד אף הוא בישיבת "שלום בניך". בנו הנוסף נקרא אברהם יצחק.[48]
הרב טאו הוא אחיהן הצעיר של פרופ' גרדה אילתה-אלסטר (מרצה לשעבר לספרות משווה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ורעיית פרופ' חיים אילתה) ושל הרַבָּה פרופ' אוולין גודמן-טאו, חוקרת מחשבת ישראל.
תלונות על פגיעה והטרדה
באוגוסט 2022 פרסמה אישה בשם נחמה תאנה פוסט בפייסבוק ובו טענה שהרב טאו פגע בה פגיעה ממושכת בזמן שהייתה קטינה, לפני כ-30 שנים. ב-13 בנובמבר 2022 התראיינה לכלי תקשורת אישה בשם דורית לנג. לדבריה לפני למעלה מ-40 שנים הותקפה על ידי הרב טאו בביתו.[49][50]
בנובמבר 2022 פרסמו יובל שרלו ואברהם סתיו פוסטים ברשת החברתית פייסבוק. השניים ציינו כי שוחחו עם תאנה ועם מתלוננת נוספת, וכי נודע להם על טענה לקיומן של נפגעות נוספות שחוששות להתלונן. סתיו הדגיש כי אינו שולל את האפשרות שמדובר בסדרת טעויות איומה והאשמת שווא, ועם זאת כתב ש"מכלול הטענות והעדויות נשמע אמין למדי, ויוצר רושם חזק שיש סיבה טובה לחשוש", וקרא לחקור את הפרשה בדחיפות.[51] ברוח זו כתב שרלו, אשר הדגיש שלא שמע את שני הצדדים ואין בידו כלים לבירור האמת. הוא המליץ לטוענות לפנות למשטרת ישראל.[52]
זמן קצר לאחר מכן פתחה משטרת ישראל בחקירת הטענות. לפי פרסומים, על התלונה שהגישה תאנה חלה התיישנות והמשטרה התקשתה לעמוד על אמינות המתלוננת. החקירה הועברה לידי להב 433.[53]
בינואר 2023 הקריא אביה של תאנה בהפגנה כנגד הרב טאו דברים אותם מסרה לו. לדבריה, הרב טאו הוא צאצא של מנגלה, עומד בראש קבוצה נאצית ואחראי לרציחתם של רבים בישראל.[54] בעקבות דברים אלו כתב אברהם סתיו כי הוא סבר ששגה, והוסיף שכוונתו הייתה לקרוא לבירור הפרשה בלבד, אולם הוא ניסח את דבריו באופן שגוי מפני שניתן היה להבינם כהכרעה-למחצה שהתלונות נכונות.[55]
מתלמידיו הבולטים
|
|
|
ספרים המבוססים על שיעוריו
הרב טאו לא פרסם ספרים או מאמרים שכתב בעצמו, למעט מאמרים בודדים.[56] בנוסף הרב טאו ערך ספר הנקרא "להלכות ציבור"[57] בו מרוכזים אגרות וכרוזים של הרב צבי יהודה בתוספת רקע וביאור קצר מהרב טאו. בשנת תשפ"א הוציא הרב טאו גם ספר ממש על התפילה הנקרא 'הגיון ליבי לפניך'.[58]
תוך שיתוף פעולה הדוק איתו הוצאו לאור על ידי הוצאת הספרים "חוסן ישועות" (מכון תורני להוצאת כתבי רבני ישיבת הר המור), ספרים וחוברות שנערכו על בסיס שיעוריו.[59] בהם:
- לאמונת עתנו – חמישה עשר כרכים של שיחות בענייני אמונה, הנהגה וגאולה
- צדיק באמונתו יחיה – על הגישה ללימוד תורה, בהוצאת מכון בניין התורה - עלי. הספר מבקר את הגישה האקדמית והחילונית ללימוד התורה.
- סולו המסילה – בנושא המאבק על ארץ ישראל וגישת הממלכתיות
- נשמה לעם עליה – מאמרים שנאמרו בעיצומה של תוכנית ההתנתקות
- נושא אלומותיו – ערכה של החקלאות
- צדקה תרומם גוי – ערכה של מצות הצדקה
- חסד ומשפט אשירה – בעניין אהבת ה' וקבלת הייסורים באהבה (תשע"ז).
- האומץ לעצמאות – התנגדות לערכי הפוסט-מודרניזם (אביב תשע"ט (2019))
- הרימו מכשול מדרך עמי – חובת המחאה.
- הגיון ליבי לפניך – ביאור עניינה של התפילה ולקט ביאורי תפילה.
- עם מקדשי שביעי – שיעורים בנושא מעלת השבת וקדושתה.
- ותשחק ליום אחרון - היחס הראוי אל המוות (תש"פ).
- ושבתה הארץ - הסבר להקדמת שבת הארץ לרב קוק (תשפ"ב).
מדי כמה חודשים יוצאות חוברות של שיעורים שמעביר הרב טאו, בהוצאת מכון שירת ישראל.[60]
לקריאה נוספת
- עוז דוד בלומן, השיבה אל המטפיזיקה: קודש ותודעה במשנתו של הרב צבי ישראל טאו, עבודת מוסמך, אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ג (127 עמ')
- אודי אברמוביץ, התאולוגיה הממלכתית של הרב צבי טאו וחוגו, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בן-גוריון, 2014
- מרדכי (מורדי) מילר, ״כבר לא מבדילים בין עם ישראל לגוים: מלחמתו של הרב צבי ישראל טאו בהשפעות זרות״, ראשית, ה (תשפ״א), עמ׳ 112-80.
קישורים חיצוניים
- יאיר שלג, אחרי רבים – להטות? עמדות רבנים בישראל כלפי הדמוקרטיה, עמ' 44–46, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים יאיר שלג, הסרבנות האפורה של הרב טאו, באתר הארץ- רשימת המאמרים של הרב צבי ישראל טאו, באתר רמבי"ש
- חיים לוינסון, נשיא ישיבת הר המור: "הבית הוא המקום של האשה ולא המרחב החברתי", באתר הארץ, 30 ביולי 2012
- יואב שורק, ההתחרדות של הרב טאו תגרום לשבר דתי-לאומי?, באתר nrg, 21 בפברואר 2015
- מורדי מילר, "ציר הרשע הטכנולוגי" - על "בקשת האני העצמי" של הרב צבי טאו, השילוח 4, מאי 2017
- מידע על הרב צבי ישראל טאו בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ כאן מסמך רשמי
- ^ 2.0 2.1 יאיר שלג, הרבה טאו נגד הרב טאו, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2004
- ^ Auseinandersetzungen mit dem zerstörten jüdischen Erbe. Studia Cassellana, כרך 13. עמ' 61-68.
- ^ Illa Meisels, Eveline Goodman-Tau, Erinnerung der Herzen, Czernin, 2004. עמ' 83, 98.
- ^ אלישיב רייכנר, באמונתו - סיפורו של הרב עמיטל, עמ' 63
- ^ איש כי יפליא, ירושלים תשע"ז, עמ' 276
- ^ יבנה וחכמיה, כרם ביבנה תש"ע, עמ' 16, 65.
- ^ שמחה רז, משמיע ישועה, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 228–230; תלמידי ישיבה פרצו אל תוך קונצרט חגיגי של "מתיאוס פסיון", על המשמר, 17 במאי 1968.
- ^ סולו המסילה, עמוד קסא
- ^ יאיר שלג, אחרי רבים – להטות? עמדות רבנים בישראל כלפי הדמוקרטיה, עמ' 44–46, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה; משה ויסטוך, הרב קלנר ל'כיפה': "הרב צבי יהודה ספר רק את הרב טאו, חוץ ממנו הוא לא ספר אף אחד", 22 ביוני 2017, באתר כיפה
- ^ ישיבת הר המור – שיעורי הרב שלמה אבינר, באתר shlomo-aviner.net
- ^ ראו למשל: שמחה רז (עורך), משמיע ישועה, עמ' 137, ביחס לקבלת "דרך תשובה" לבחור שדיבר בחריפות בגנותו של האבן עזרא
- ^ נטעאל בנדל, דברים שלא ידעתם על הרב טאו, 20 בנובמבר 2013, באתר כיפה
- ^ יצחק בן-חורין, לעיני אחד משבעת ילדיו הרג רב בגולן את אשתו, מעריב, 21 ביולי 1978, עמ' 12; שמעון וייס, בעל חשוד ברצח אם שבעת ילדיו, דבר, 21 ביולי 1978, עמ' 2; אמילי עמרוסי, "אם לסבתא שלי היה מקלט ללכת אליו, היא הייתה ניצלת", באתר ישראל היום, 8 באוקטובר 2018
- ^ יאיר שלג, אחרי רבים – להטות? עמדות רבנים בישראל כלפי הדמוקרטיה, עמ' 44, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- ^ ראו אצל הרב יוסף בדיחי, יוסף לקח, ירושלים תשע"ב, עמ' 60 והע' 107
- ^ יוסף לקח, עמ' 60 הערה 107
- ^ נדב שרגאי, אמנה על גבולות הפסיקה, הארץ 23.11.95, עמ' ב3
- ^ מורשה, שיחות ומאמרי הגר"א שפירא
- ^ מוסף שבת של עיתון הצופה, ז' חשוון תשנ"ח
- ^ לדרך הקודש - שיחות ומסמכים בנושא פיצול ישיבת מרכז הרב, מנקודת המבט של "הר המור", ירושלים תשנ"ח.
- ^ דב שוורץ, ציונות דתית, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ח עמוד 58
- ^ יאיר שלג, הסרבנות האפורה של הרב טאו, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2004
- ^ "נשים בטנק - תת-אנושיות"; הרב צבי טאו על פקודת השירות המשותף: הרמטכ"ל וראש אכ"א מתנהלים כמו חונטה
- ^ צבי יהודה הכהן קוק, מתוך התורה הגואלת, ב, עמ' רו.
- ^ 'היועץ למלך נתנוך', בתוך: לאמונת עתנו, עמ' ?
- ^ כרך ג, לאמונת עתנו, עמ' רב-רז.
- ^ חגי סגל, אחים יקרים
- ^ שמחה רז (עורך), משמיע ישועה, עמ' 215-214
גיא עזרא, חדשות סרוגים, השיחה בין הרב אלי סדן והרב טאו לנתן שרנסקי, אתר סרוגים, 18.2.16 - ^ חנן גרינווד, חסר תקדים: הרב טאו השתתף בכנס של יחד, באתר כיפה, 10 במרץ 2015
- ^ הרב טאו לנתניהו: "אל תיכנע", באתר כיכר השבת, י"ט בסיון תשס"ט 11.06.09
- ^ יונתן אוריך, הרב טאו תוקף את הבית היהודי: "מפרקים כל זיקה אל התורה", באתר כיפה, 14 באוקטובר 2013
ראו גם:נטעאל בנדל, הרב טאו: כולם מפחדים מאדון בנט, צאו לחסום כבישים, באתר כיפה, י"ג טבת תשע"ד, 16/12/2013 - ^ שלמה פיוטרקובסקי, "כך הכשיל הרב טאו את הקמת מנהלת הזהות היהודית", פורסם באתר ערוץ 7, כ"ב בניסן תשע"ד 22/04/14
- ^ "ונאמן ביתך וממלכתך"
- ^ גיא עזרא, רבנים וראשי ישיבות מהציונות הדתית פרסמו מכתב תמיכה ב'יחד', באתר "סרוגים"
יאיר אטינגר, חיים לוינסון, אחרי שנותרו מתחת לאחוז החסימה, תומכי יחד מוצאים עצמם לבד, באתר הארץ, 03.04.2015
- ^ גיא עזרא, הרב טאו ביטל את האישור שנתן למדרשת הרובע, באתר "סרוגים", 16.08.16 י"ב באב תשעו
- ^ יאיר אטינגר, חוברת שכתב הרב טאו ותוקפת את הצבא תופץ בעשרות אלפי עותקים בבתי כנסת, באתר הארץ, 15 במרץ 2017
- ^ עמוד הענן משלים לעמוד האש, מדברי הרב צבי ישראל טאו; יאיר שרקי, כתב לענייני דתות, שירות משותף? "טירוף, לצאת למרד", באתר מאקו, 8 במרץ 2017
- ^ הרב טאו במתקפה על סמוטריץ': "פתח פה", באתר "סרוגים", 26 במרץ 2017
- ^ עולים בהר, באתר ראיון עם הרב טאו, עולם קטן
- ^ אנשי הרב טאו נגד אחדות, באתר ערוץ 7, ט' בסיון תשע"ט 12/06/19
- ^ עידן יוסף, המכתב שצונזר בעלון הדתי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 2 בנובמבר 2006
- ^ יצחק טסלר, עשרות רבנים שלחו מכתב תמיכה למשה קצב, באתר nrg, 23 בפברואר 2011
- ^ ניצן ארליך, הרב אליהו והרב טאו המליצו לקצב לדחות את עסקת הטיעון, באתר כיכר השבת, 18 במאי 2011
- ^ אור יזרעאלי, גיא עזרא, אוריאל בארי, סערת חיים ולדר | הרב טאו: "הרב אליהו עסוק ברדיפה", באתר "סרוגים", 31 בדצמבר 2021
- ^ ציוץ של דביר עמר ברשת החברתית טוויטר, 31 בדצמבר 2021; ציוץ של דביר עמר ברשת החברתית טוויטר, 1 בינואר 2022
- ^ הרב טאו במכתב הסבר על היחס לפרשת חיים ולדר, באתר "סרוגים", 4 בינואר 2022
- ^ הפצוע בפיגוע הדקירה: אברהם טאו, בנו של הרב טאו, באתר ערוץ 7, בנובמבר 2012
- ^ אביעד גליקמן, עדות חדשה בפנים גלויות נגד הרב טאו: "הרס את חיי", באתר חדשות 13, 13 בנובמבר 2022
- ^ אטילה שומפלבי, קובי נחשוני, המתלוננת השנייה נגד הרב טאו: "פניתי למשטרה בזמן אמת, אמרו לי 'תעופי מפה'", באתר ynet, 14 בנובמבר 2022
- ^ הרב אברהם סתיו: ”לחזק את המתלוננות שעדיין חוששות”, באתר "סרוגים", 9 בנובמבר 2022
- ^ הרב יובל שרלו: פרשת הרב טאו חייבת להתברר, באתר "סרוגים", 9 בנובמבר 2022
- ^ אור רביד, החקירה נגד הרב טאו עברה ממחוז ש"י ליאח"ה בלהב 433 "בגלל הרגישות", באתר מאקו, 20 בנובמבר 2022
- ^ נחמה תאנה: הרב טאו הוא לא יהודי; נאצי הפועל בסתר, באתר "סרוגים", 18 בינואר 2023
- ^ חדשות, באתר כיפה, 18 בינואר 2023
- ^ לדוגמה, מאמר הלכתי בספר 'זכור זאת ליעקב', ספר זיכרון לרב יעקב כהן, ירושלים תשל"א (1971)
- ^ https://www.hosen.harhamor.co.il/product/%D7%9C%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A0%D7%95/
- ^ https://www.shirat-israel.org/product-page/%D7%94%D7%92%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%91%D7%99-%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9A
- ^ ספריו בהוצאת "חוסן ישועות"
- ^ אתר המכון
צבי ישראל טאו35073216Q15303121