רבי יצחק חזן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יצחק חזן
לידה 15 באפריל 1919
ט"ו בניסן ה'תרע"ט
כפר אלמנצוריה שבדרום מרוקו.
פטירה 26 באפריל 1990 (בגיל 71)
א' באייר ה'תש"ן
ירושלים
מקום פעילות עמק דרעא שבמרוקו, קזבלנקה, חיפה, ירושלים.
תחומי עיסוק הלכה, משפט עברי, גיטין, מנהגי מרוקו.
תפקידים נוספים דיין בבית הדין בקזבלנקה, אב"ד בבית הדין הרבני בחיפה, חבר בית הדין הגדול בירושלים.
רבותיו הרב ידידיה טולדנו, הרב מאיר טולדנו.
חיבוריו יחוה דעת, ריח הגט, חכמת יצחק, באר לחי, ליצחק ריח, לרוץ אורח, כה לחי.

הרב יצחק חזן (ט"ו בניסן ה'תרע"ט, 15 באפריל 1919 - א' באייר ה'תש"ן, 26 באפריל 1990) רב, פוסק הלכה, דיין בבית הדין הרבני בקזבלנקה, אב"ד בעיר חיפה, וחבר בית הדין הגדול בירושלים.

ביוגרפיה

נולד בכפר אלמנצוריה שבעמק דרעא במרוקו לחכם מאיר ומסעודה. מצד אמו הוא משתייך למשפחת אביטן, והוא קרוי על שם סבו, הרב יצחק אביטן.

בשנת 1936 נשלח ללמוד תורה בעיר מקנס, שם למד בישיבתו של הרב ידידיה טולדנו. כמו כן הוא ינק הרבה תורה ממורו הרב מאיר טולדנו.

בשנת 1940 הוסמך לשוחט ובודק על ידי הרב יהושע ברדוגו. באותה שנה חזר לכפר הולדתו וכיהן כרב הקהילה תחת אביו, במשך שמונה שנים. בתקופה זו למד עם הרב שמעון דיין, שלאחר פטירתו סייע להוציא את ספר תשובותיו 'זהב שבא'.

בשנת 1941 נשא לאשה את עיישה ממשפחת ריווח. לאחר שהתחתן התמנה על ידי הרב משה זריהן לתפקיד מסדר הגיטין של כל מחוז דרעא, ומפקח ראשי לכל מסדרי הנישואין וסופרי בית הדין במחוז.

בין השנים 19481953 לימד תורה בישיבת אוצר התורה בקזבלנקה.

בשנת 1954 הוסמך לדיינות על ידי הרב שאול אבן דנאן – רבה הראשי של יהדות מרוקו, והתמנה לכהן כדיין באגדיר למשך כחצי שנה.

אחר שסיים את תפקידו באגדיר, זומן לכהן כדיין בבית הדין המרכזי בקזבלנקה. בתפקיד זה ישב עם הרב שלום משאש – הראב"ד, הרב משה מלכה – סגן הראב"ד, הרב חיים רפאל שושנה והרב רחמים בן עמארה. תפקידו העיקרי בבית הדין היה סידור הגיטין.

ב-21 באוגוסט 1967 (ט"ו באב ה'תשכ"ז) עלה לארץ ישראל, ועבר מבחנים מחודשים בהכשרת דיינים על ידי מועצת הרבנות הראשית לישראל. במבחן זה, הרב חזן ציטט מילה במילה את לשונו של הבית יוסף ועורר את חשדם של בוחניו שאילצו אותו לעבור בחינה נוספת בעל פה. על מסמך הסמכתו חתומים הרב יוסף שלום אלישיב והרב קרליץ שכתבו :”"נבחן על ידינו בכתב ובעל פה ולשון השולחן ערוך ומפרשיו בהלכות אלו שגורים על לשונו"”.

כמו כן הסמיכוהו בכתב הרב יצחק נסים והרב איסר יהודה אונטרמן.

בשנת 1969 התמנה הרב יצחק לדיין בבית הדין בחיפה עד לשנת 1988 וקבע את מגוריו בקריית שמואל. בשנת 1980 ייסד שם את כולל "בית יוסף".

בשנת 1988 הצטרף לבית הדין הגדול בירושלים עד לפרישתו שהייתה כחודש ימים לפני פטירתו.

הלך לעולמו ב-26 באפריל 1990 (א' באייר ה'תש"ן).

חיים אישיים

בנו הוא הרב שמואל חזן – דיין בבית הדין הרבני, חבר ועדת בחינות להסמכה של הרבנות הראשית לישראל וחתנו ראש כולל והרב משה אלחרר.

ספריו

  • יחוה דעת – ג' כרכים, שאלות ותשובות על ארבעת חלקי השולחן ערוך.
  • ריח הגט – הלכות גיטין.
  • חכמת יצחק – כללים לכתיבת השמות בגט, סדר הגט ונוסחו.
  • באר לחי
  • ליצחק ריח – פירושים על התורה.
  • לרוץ אורח
  • כה לחי – פירוש על הגדה של פסח
  • הרב חזן גם ערך את הספר זהב שבא של הרב שמעון דיין לאחר פטירתו.

לקריאה נוספת

  • יצחק חזן, יחוה דעת, חלק א', ירושלים, תשס"ח (הקדמת המחבר עמ' 15).
  • שמעון וענונו, ארזי הלבנון, ירושלים, 2006. עמ'1292-1291.

קישורים חיצוניים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33387900יצחק חזן