רבי חיים רפאל עטייא
הרב חיים רפאל עטייא (ה'תרכ"ד, 1864 - ד' באלול ה'תש"ט, 1949) היה פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של רבאט שבמרוקו במחצית הראשונה של המאה העשרים.
קורותיו
נולד ברבאט ולמד אצל חכמי העיר. בצעירותו היה שוחט ובודק, ולעומת חבירו הרב חיים יקותיאל בירדוגו שהיה נוהג לפסוק במהרה אם הבשר כשר, רבי חיים רפאל נטה להסס יותר ולא הכריע מייד.[1] בהמשך התמנה לסופר בית הדין. בט"ו בשבט תרמ"ז החל לשמש בחברה קדישא.[2]
לא יאוחר משנת תר"ע (1910),[3] התמנה לדיין בבית הדין של רבאט בראשות הרב יוסף חיים בן עטר והרב חיים יקותיאל בירדוגו לצד הרב דוד צבאח.[4] בשנת תרפ"א התמנה לרבה הראשי של רבאט.[5] בשנת תש"א יצא לגמלאות, והחליפו הרב דוד צבאח. התכתב בענייני הלכה עם חכמי מרוקו, כדוגמת הרב שלמה הכהן אצבאן[6] רבי אברהם ריווח[7] ורבי רפאל אנקאווא.[8]
תלמידו הרב משה מלכה סיפר, כי רבי חיים רפאל הנהיג להתפלל מנחה של חול ללא חזרת הש"ץ וללא אמירת תחנון.[9]
באייר תרצ"ד שיכל את בנו אליהו.[10]
נפטר ברבאט בד' אלול תש"ט (1949),[11] בהיותו בן שמונים וחמש. כשבוע לאחר פטירתו, הספידו הרב יוסף בן נאיים.[12]
חיבוריו
- פסקי דין - נדפסו בספרי חכמי דורו.
- קורות יהודי רבאט - בכתב יד.[11]
הערות שוליים
- ^ הקדמת הרב מאיר עטייה לשו"ת דברי יקותיאל עמ' 39.
- ^ ראו מן הגנזים חלק יא עמ' רמט.
- ^ ראו הסכמתו לשו"ת קרני רא"ם שחתום יחד עם דייני רבאט בשנת תר"ע.
- ^ ראו שו"ת שושנים לדוד דף טו, ב.
- ^ ראו תקנות חכמי מכנאס ח"ב עמ' תרכו בערך מו"ה רפאל עטיא. כנראה שמינוי זה היה רשמי מטעם ממשלת צרפת. אך בפועל הוא עדיין לא כיהן כאב בית הדין. כנראה שכיהן בתפקיד זה רק לאחר שרבי חיים יקותיאל בירדוגו המתנה לרבה הראשי של מרוקו בשנת תרצ"ה.
- ^ ראו מעלות לשלמה אה"ע כב.
- ^ ראו לאברהם למקנה סי' א, ב, בתוך: 'ויען אברהם'.
- ^ ראו תועפות ראם סו"ס קנב.
- ^ ראו מקוה המים חלק ו סימן יא
- ^ ראו ויקץ שלמה אזאגורי דרוש לט (ושם כתוב שנפטר בתרצ"ד); אוצר המכתבים ח"ב א'מב (ושם כתוב שנפטר בתרצ"ה).
- ^ 11.0 11.1 ראו 'משלחן אבותינו' עמ' 585.
- ^ ראו תקנות חכמי מכנאס ח"ב עמ' תרכו בערך מו"ה רפאל עטיא.
37633588חיים רפאל עטייא