רבי רפאל אהרן מונסונייגו
 | |
| ספר מי השלח, קזבלנקה תרפ"ט |
הרב רפאל אהרן מונסונייגו (ה'תק"ך, 1760 - ט' באב ה'ת"ר, 8 באוגוסט 1840) היה פוסק הלכה, פייטן, אב בית הדין ורבה של פאס שבמרוקו במאה התשע עשרה.
קורותיו
נולד לדיין רבי ידידיה משה, למשפחת רבנים בעיר. למד אצל רבי שאול סירירו השלישי,[1] ונסמך לרבנות על ידי רבי אליהו הצרפתי. מאגרותיו עולה שהתפרנס בקושי. נהג לעיתים קרובות לצום תענית הפסקה בהם היה צם במשך ששת ימי החול רצוף, ואוכל רק בשבת. היה בקשרי מסחר וידידות עם רבי יהודה אלבאז מחכמי צפרו, במשך תקופה ארוכה השנים התכתבו בתדירות שבועית.[2]
נכון לשנת תקנ"ו נמנה עם סופרי בית הדין.[3] נראה שסביב שנת ה'תק"ס התמנה לדיין רביעי בסמוך לפטירת אביו בבית הדין בראשות הרב חיים דוד סירירו.[4] לא יאוחר משנת ה'תקצ"א כיהן כדיין שני לצד אב בית הדין רבי יהונתן סירירו.[5] לאחר פטירת האחרון, החל משנת ה'תקצ"ב כיהן כאב בית הדין ורבה של פאס.[6] בתפקידו זה תיקן תקנות יחד עם חברי בית דינו, רבי יעקב סירירו, רבי יעקב אבן צור השני, ורבי חיים אברהם הצרפתי.[7] כמו כן התכתב בענייני הלכה ומשפט עם דייני מרוקו, כדוגמת רבי יעקב בירדוגו (שופריה דיעקב) ממקנס,[8] רבי אברהם פינטו הקטן ורבי דוד צבאח מחכמי מרקש,[9] רבי יצחק בן וואליד מטיטואן.[10]
במכתב לרבי יהודה אלבז, העיד כי נכון לתקופתו, לא ערכו בפאס סדר ט"ו בשבט, מלבד כמה יחידים.[11]
נפטר ונקבר בפאס. מבניו ידועים רבי שלמה, רבי אליעזר, רבי יצחק, ורבי ידידיה מונסונייגו בעל שו"ת דבר אמת.
חיבוריו
- מי השלח - הלכות גיטין (קזבלנקה תרפ"ט).
- משכיות לבב - פירוש לאלפא ביתא בתהלים (קזבלנקה (תר"ץ).
- בנאות מדבר - קובץ פיוטים (תשע"ז).
- הגהות לחושן משפט - נדפס בתוך: אם הבנים שמחה עמ' יד-יז.
הערות שוליים
- ^ ראו פאס וחכמיה ח"א עמ' 335.
- ^ ראו מ. עמאר, הקדמה לספר 'בנאות מדבר'.
- ^ ראו אבני שיש ח"ב, חושן משפט סימן עח (מהדורה חדשה).
- ^ ראו הלכה למשה אלבאז אה"ע סימן מ.
- ^ ראו שופריה דיעקב ח"א אה"ע סימן נז.
- ^ ראו תשובות חכמי מראכש סימן ה.
- ^ ראו תקנות חכמי פאס (מהד' תשע"ג) תקנות צג-צד.
- ^ ראו שופריה שיעקב אה"ע מב.
- ^ ראו תשובות חכמי מראכש סימן פו.
- ^ ראו: ויאמר יצחק חלק חושן משפט סימן טל.
- ^ ראו: קהלת צפרו חלק ג עמ' 304.
| תקופת חייו של רבי רפאל אהרן מונסונייגו על ציר הזמן |
|---|
 |
