רבי יעקב אבן צור
| לידה |
1673 כ"ז באייר ה'תל"ג פאס מרוקו, |
|---|---|
| פטירה |
1753 (בגיל 80 בערך) ב' בטבת ה'תקי"ג פאס, מרוקו |
| מדינה |
 מרוקו |
| מקום מגורים | פאס, מקנס |
| תקופת הפעילות | המאה ה-18 |
| השתייכות | אחרונים |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה, שירה |
| רבותיו | אביו רבי ראובן אבן צור, רבי יהודה בן עטר, רבי רבי וידאל הצרפתי ורבי מנחם סרירו. |
| תלמידיו | רבי רפאל עובד אבן צור, רבי שאול אבן דנאן, רבי אליהו הצרפתי, רבי משה אבן זמרא ורבי מתתיה סרירו. |
| בני דורו | החיד"א, רבי אליהו ישראל, מהרי"ט אלגאזי |
| חיבוריו | שו"ת "משפט וצדקה ביעקב", "עת לכל חפץ" (שירה, פיוטים וקינות), "לשון לימודים" (אגרות) |
| שם השושלת | אבן צור |
| אב בית דין | |
| רב | |
| חתימה |
 |
רבי יעקב בן ראובן אבן צור (מכונה: יעב"ץ; 1673, כ"ז באייר ה'תל"ג - 1753, ב' בטבת ה'תקי"ג) היה רב, פוסק, מקובל, דרשן, משורר ופייטן. מגדולי חכמי מרוקו במאה ה-18.
קורות חיים
רבי יעקב אבן צור נולד במקנס. בילדותו למד תורה מאביו, רבי ראובן. כבר בגיל צעיר הוא התבלט בכישרונו בהעתקת כתבי יד נדירים. הפירוש "מנחת יהודה" לרבי יהודה בן עטר נדפס על פי עותק שהכין רבי יעקב בגיל חמש עשרה. נשא לאשה את בתו של רבי יהודה עוזיאל. חייו האישיים היו קשים. נפטרו לו ששה עשר ילדים בחייו, ונותר רק בנו רפאל עובד.
בגיל עשרים מונה לסופר בית הדין של רבי יהודה בן עטר בפאס. לאור ניסיונו בתפקיד זה כתב את הספר עט סופר. בספר זה נוסחאות של שטרות שונים והדינים הקשורים אליהם. אחת עשרה שנה לאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין לצד רבי יהודה בן עטר ורבי שמואל הצרפתי. באותן שנים למד רבי יעקב תורה מרבי יהודה בן עטר, רבי וידאל הצרפתי ורבי מנחם סרירו.
לאחר מותו של רבי יהודה בן עטר ירש אותו רבי יעקב כאב בית הדין,ורבה של העיר פאס. כאשר לצדו משמש כדיין גם הרב שמואל בן אלבאז. בתפקידו זה הוכר כגדול הפוסקים מקרב רבני מרוקו באותה העת. התשובות שהופנו אליו קובצו על ידיו בספר בשם משפט וצדקה ביעקב. כשהנהיג את קהילת פאס תיקן תקנות רבות.[1] בין השאר, דאג שהמיסים בקהילה ייגבו באופן פרוגרסיבי, קרי העשירים ישלמו יותר והעניים ישלמו פחות.
לאחר כשלושים ואחת שנים כרבה של קהילת פאס, עבר לשמש ברבנות בקהילת מקנס. ישנה מסורת שסיבת העזיבה הייתה סכסוך כספי עם פרנסי הקהילה. שהותו במקנס ארכה כאחת עשרה שנה. במקנס פעל לצד רבי משה בירדוגו ורבי משה אדהאן. לאחר שרעב פשה בעיר מקנס עזב עם חבריו הרבנים[2] לתיטואן והתקבל בכבוד אצל אב בית הדין המקומי רבי יעקב אבן מלכא, שנתן לו את הכבוד לחתום ראשון על כל פסק דין. בתיטואן הקים בית כנסת ושהה בה שנים אחדות. בערוב ימיו חזר לעיר פאס ובה נקבר. קברו בבית הקברות היהודי בעיר פאס הוא אתר עלייה לרגל בקרב יהודים המבקרים במרוקו.
רבי יעקב נודע כמשורר מפורסם, ושיריו התפרסמו בכל רחבי מרוקו. כמו כן הוסיף בתים לפיוט "אל חי יפתח אוצרות שמים" הנאמר בתיקון הגשם, תוספות אלו התקבלו בכל עדת מרוקו. כמו כן אישיותו הפיוטית והספרותית באה לידי ביטוי בקובץ מכתביו שנשלחו לרבנים שונים, הנושאים בתוכנם קינות אישיות.
לפי דוד קורקוס אשר כתב את הערך על פאס באנציקלופדיה העברית, עם מותו של רבי יעקב אבן צור הגיע לקצו מעמד הבכורה לה זכתה קהילת יהודי פאס בקרב הקהילות היהודיות במרוקו.
תלמידיו
רבי יעקב סמך חמישה תלמידים: בנו רבי רפאל עובד אבן צור, רבי שאול אבן דנאן, רבי אליהו הצרפתי, רבי משה אבן זמרא ורבי מתתיה סרירו. יש המונים את רבי אפרים מונסינייגו כתלמיד החמישי שנסמך. לימים, נקראו חמשת הרבנים אלו "בית דין של חמש".[3]
חיבוריו
- משפט וצדקה ביעקב - שו"ת
- עט סופר - דיני שטרות
- לשון לימודים - מכתבים ומליצות
- עת לכל חפץ - ספר שירים, תפילות, קינות ופיוטים
- הגהות לעץ חיים - כתב יד
כמו כן, העתיק וכתב את הספר מנחת יהודה, דרשות על התורה, של רבו הרב יהודה בן עטר.
לקריאה נוספת
בנימין בר-תקוה, פיוטי רבי יעקב אבן צור, הוצאת המכון לחקר יהדות ספרד והמזרח, ירושלים, תשמ"ח.
קישורים חיצוניים
- רבי יעקב אבן צור, משפט וצדקה ביעקב חלק א וחלק ב, באתר היברובוקס.
- יעקב אבן צור, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רבי יעקב אבן צור - יעב"ץ באתר "MyTzadik"
- חכם יעקב אבן צור, באתר החכם היומי
- מפיוטיו של ר' יעקב אבן צור באתר הזמנה לפיוט
- יהודה ניני, מבחר מאיגרות ר' יעקב אבן צור, בתוך: מיכאל: מאסף לתולדות היהודים בתפוצות, כרך ה, תשל"ח
הערות שוליים
- ^ ראו מבוא לתקנות חכמי פאס, מורי עמאר, תשע"ג.
- ^ עיין בערך "רבי אליהו הצרפתי".
- ^ עיינו בערכים - "אליהו הצרפתי", "יקותיאל בירדוגו".
| תקופת חייו של רבי יעקב אבן צור על ציר הזמן |
|---|
 |
32921314יעקב אבן צור