דבדו
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
| מדינה |
 מרוקו |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1465 |
| גובה | 1000 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 4,565 (2004) |
| קואורדינטות | 33°59′N 3°03′W / 33.983°N 3.050°W |
| אזור זמן | UTC |
|
(למפת מרוקו רגילה) | |
דבדו או דובדוב (בערבית: دبدو) היא עיירה בצפון מזרח מרוקו, המונה נכון ל-2014 כ-4,960 תושבים וממוקמת בצדו הצפוני של רכס הרי האטלס, כ-150 ק"מ דרומית לחוף הים התיכון.
דבדו הייתה מפורסמת בקהילה היהודית שהתגוררה בה ונקראה בעבר גם בשם עיר הכהנים. בתי האב היהודיים הראשיים בדבדו היו: כהן - סקלי, מרציאנו, בן חמו, בן שושן, בן גיגי ואנקונינה.
תולדות היישוב היהודי
ככל הנראה ראשוני היהודים שהגיעו לדבדו היו צאצאי פליטי פרעות קנ"א בספרד (1391), יוצאי העיר סביליה. בניי כהן-סקלי, התיישבו בה החל משנת 1465. ראשית הקהילה היהודית בדבדו כנראה בסוף המאה ה-15 לאחר גירוש ספרד (1492).
החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 החלה דבדו להיוודע כמרכז תורני, והיא ייצאה רבנים וחכמים לערים רבות באזור ולמרוקו בכלל. התפתחות זו נבלמה כבר בתחילת המאה ה-20, עם פרוץ מרד בוחמארה.
בסוף המאה ה-19 מספר התושבים נאמד בכ-2,000 תושבים, רובם יהודים. העיירה נודעה גם בשל סופרי הסת"ם שהיו בה,[1]
בשנת 1904 פרץ במזרח מרוקו מרד בוחמארה, המורדים הכבידו ידם על היהודים באזור. בתחילת המאה ה-20 מספר היהודים נאמד בכ-1,600 תושבים, כשליש מכלל האוכלוסייה. משפחת הכהן סקלי, אשר מדגישים את ייחוסם לצדוק הכהן, היוו את רוב הקהילה היהודית ומשפחת מרציאנו היו העשירים בעיר.[2] בשנות ה-20 של המאה העשרים, עם התגברות הביטחון בארץ מרוקו בעקבות משטר החסות הצרפתי (הוחל באזור דבדו החל משנת 1911), רבים מתושביה היהודים היגרו מטעמים כלכליים לעיירות שונות בעמקים, ביניהן: ברגנט, גרסיף, תאזה, תאורירת, אוג'דה, מליליה ועוד. מרבני העיר נודעו הרב אברהם בן סוסאן, לימים ראב"ד בעיר מוגאדור, הרב שלמה הכהן ראב"ד אוג'דה, מחבר הספרים, שו"ת ויחל שלמה שו"ת מעלות לשלמה ושו"ת לך שלמה, הרב דוד הכהן סקלי ועוד.
בשנת 1974 ניתן לרה"מ יצחק רבין ספר תורה מדבדו, שנכתב על גויל איילה, והוא מסרו למוזיאון ישראל.[3]
קישורים חיצוניים
- "קהילת דבדו" מאת אליעזר בשן, פורסם בכתב העת "ברית - כתב העת של יהודי מרוקו
- "יחס דבדו" מאת אליהו רפאל מרציאנו, ירושלים תשנ"ז
- "עיר הכהנים" מאת אליהו רפאל מרציאנו ירושלים תשמ"ח
הערות שוליים
