רבי שלמה עמאר (מרקש)

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי שלמה עמאר היה אב בית דין וראש ישיבה בעיר מרקש שבמרוקו. תלמידו של רבי יצחק דלויה, וחברו של רבי אברהם אזולאי ממרקש[1].

ביוגרפיה

נולד וגדל במרוקו במרקש לרבי אברהם עמאר תלמיד חכם ומקובל[2]. היה בקשרים מעמיקים עם חברו רבי אברהם אזולאי[3].

התגורר במרקש ושקד על לימוד התורה כל חייו יחד עם הרב אברהם אזולאי ממראקש. למד אצל רבו הרב יצחק דלויה.

קיבל סמיכה לרבנות על ידי רבו רבי יצחק דלויה לאחר שביאר סוגיה מאד קשה שרבני ירושלים ובפרט משה גלנטי התקשו בה[4].

התמנה לאב בית דין במרקש, ונודע בחריפותו הרבה, כמו שכתב עליו החיד"א: "הרב הגדול המפולפל והמפורסם מהר"ר שלמה עמאר"[5]. שימש בבית הדין ביחד עם רבי דוד בנישתי, רבי יעקב בן מרדכי אבן חיים ורבי יוסף בן סעדון[6].

נודע בבקיאותו בתורת הנסתר וביאוריו בקבלה מובאים בספרים רבים[7].

על מצבתו נכתב: "הרב הגדול המפולפל והמפורסם המקובל האלוקי כמוהר"ר רבי שלמה עמאר זצ"ל אב"ד וריש מתיבתא בעיר גדולה לא-לוהים מראקש יע"א נפטר בשנת תצ"ח (1738) זיע"א".

לאחר פטירתו בשנת ה'תצ"ח נהגו לומר 'משמת הרב שלמה עמאר בטל כבוד התורה'[8].

הראשון לציון ורבה של ירושלים הרב שלמה משה עמאר קרוי על שמו.

נודע גם בפסקו המפורסם שמותר לבני עדות המזרח לאכול אורז בחג הפסח ושאין לחשוש לחיטים שימצאו[9].

חיבוריו

בהיותו אב בית דין כתב פסקי דינים רבים שרובם לא הודפסו והיו בכתבי יד ומקצתם הודפסו בשו"ת גושפנקא דמלכא[10] ובשו"ת משפט וצב"י[11]. החיד"א מביא בספריו פסקי הלכה רבים בשמו[12]. גם בדרכי תשובה[13], בבן איש חי[14] ובכף החיים[15] הרבו לצטטו.

התכתבות ארוכה שהייתה לו פורסמה בשו"ת סמא דחיי[16] של תלמידו המובהק של הרב רבי חיים אבולעפיא בעל ספר 'מקראי קודש'.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. החיד"א בספרו שם הגדולים, מערכת גדולים אות א, סעיף טז, מהר"ר הרב החסיד המפורסם המקובל האלוקי מהר"ר אברהם אזולאי.
  2. ראה בספר מלכי רבנן אות ש (קיז טור ג ושם כה טור א).
  3. ראה בספרו של החיד"א מערכת גדולים אות א', ט"ז; ספר החיד"א; הרב שלמה משה עמאר בהסכמה לספר אבני זיכרון לקהילת מראקש לר' חביב איבגי.
  4. מתוך האתר מי צדיק.
  5. שם הגדולים, מערכת גדולים אות א', ט"ז; שיורי ברכה יורה דעה סימן ס"ט.
  6. מתוך הספר אבני זיכרון לקהילת מראקש לר' חביב איבגי.
  7. ראה בספרו של הרב המקובל שלום בוזגלו 'מקדש מלך' פרשת 'חיי שרה' ו'מקץ'
  8. ראה ספר החיד"א להרב חיים דוד אזולאי. וגם מתוך האתר מי צדיק
  9. ראה דברי החיד"א בספרו מחזיק ברכה סימן תס׳׳ז אות ה, שרבי חיים בן עטר דעתו להקל. ושכן הורה הגאון מהר״ש עמאר וראה בשו"ת רבי יהודה בן עטר שהזכיר דעת רבנו.
  10. הלכות איסור והיתר עמ' ק"כ.
  11. סי' קיח וסי' קסא.
  12. ראה לדוגמה בספרו ברכי יוסף, שיורי ברכה, יו"ד סי' נה :סט :צד :ק : ריד:תסז.
  13. יו"ד סי' צח
  14. ראה לדוגמה, בן איש חי שנה שנייה פרשת קורח סעיף ד.
  15. ראה לדוגמה בסי' קא ס"ק כו.
  16. סמא דחיי, חלק שני, הלכות מאכלות אסורות סי' א'-ו'.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0