רבי משה ויזגאן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב משה ויזגאן (שבט ה'תרס"ד, 1904 - ז' בשבט ה'תשנ"ו) היה רב ודיין באסואירה (מוגדור) ובמרקש שבמרוקו.

תולדות חייו

נולד בחודש שבט ה'תרס"ד באסואירה (מוגדור) שבמרוקו לר' חנניה הויזגאן, סוחר. אביו לא רצה שבניו ילמדו בבית הספר של אליאנס בעיר, ושכר להם מורה פרטי. כשהיה בן 11 נפטר אביו ולא היה מי שישלם למורה הפרטי, ולשם כך הקים שכנו הרב נסים אסבאג את ישיבת עץ חיים בעיר, שם למד (כתלמיד יחיד, בתחילה) אצל רבי שמעון אביקציץ, ובהמשך, אצל הרב דוד עטר. באלול ה'תרפ"ז נשא את אסתר, בתו של רבי מרדכי לחמי ממקנס. לאחר נישואיו למד בישיבתו של הרב יצחק סבאג במקנס, שם נקשרו קשרי ידידות בנו לבין הרב שלום משאש. לימד בישיבה הקטנה במקנס ובצפרו וכן בתלמוד תורה של הרב משאש במקנס. בחודש שבט ה'תש"ו (ינואר 1946) התמנה לדיין שלישי בבית דינו של הרב אהרן בן חסין באסואירה. החל משנת ה'תש"ך, משנותר דיין לבדו בעיר[1], שימש בפועל גם כרבה הראשי. בשנת ה'תשכ"ו, כשעלה לישראל הרב מכלוף אבוחצירא, ביקש מהרב ויזגאן להחליפו כרב ראשי ואב בית הדין במרקש. בתפקיד זה כיהן עד שנת ה'תשמ"ג, אז עלה לישראל והתיישב בשכונת רמות בירושלים. בירושלים החל ללמוד בישיבת המקובלים "נחלת יצחק", אצל הרבנים יצחק כדורי ושמואל דרזי. התכתב בהלכה עם חכמי מרוקו בדורו, ובראשם הרב שלום משאש[2] והרב יהושע מאמאן[3]

נפטר בירושלים בז' בשבט ה'תשנ"ו, ונקבר בהר המנוחות.

ספרו

בשנת ה'תשמ"ה הדפיס בנו הרב חנניה את תשובותיו בשם "ויגד משה". בסוף הספר נספחו שני מאמרים: ייחוס עי"ת מראקש על הקהילה היודית במרקש ויחוס עי"ת אצווירא על הקהילה היהודית באסואירה[4].

בספר "מטה אהרן" מאת ר' אהרן בן חסין הובאו כמה פסקי דין ממנו בהיותו דיין באסואירה[5].

משפחתו

  • בנו הרב חנניה ויזגן, מחבר הספר "אמרי חן" על התורה.
    • נכדו הרב יהושע ויזגן - ראש ישיבת אור יעקב, רב קהילת "חניכי הישיבות" ומחבר הספר "בחגוי הסלע".
  • חתנו הרב שלמה טולידנו כיהן כרבה של מקנס.
    • נכדו הרב יוסף טולידנו - ר"מ בישיבת חזון ברוך בגני, צרפת.
    • נכדו הרב אברהם טולידנו - רב קהילה בפריז.

לקריאה נוספת

  • הרב חנניה ויזגן, והאיש משה: תולדותיו והנהגותיו של אאמו"ר הרה"ג הרב משה ויזאן זצ"ל, מכון גנזי המלך, ירושלים ה'תשנ"ח

הערות שוליים

  1. ^ הקדמה ל"ויגד משה"
  2. ^ למשל: תבואת שמ"ש חלק א אורח חיים כד; חלק ד חושן משפט מכתב טו ועוד
  3. ^ עמק יהושע א יורה דעה י-יא; חלק ב אורח חיים לו; חלק ב אבן העזר סימן כב; חלק ד יורה דעה ו
  4. ^ שני מאמרים אלו הודפסו גם בקובץ "אור המערב" ג
  5. ^ אבן העזר יח; יט; כב; כו ועוד
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0