רבי משה אבן דנאן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הרב משה אבן דנאן (סיוון ה'תרל"ט, 1879ט"ו בסיוון ה'תש"ד,[1] 8 במאי 1944) היה פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של פאס בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-20.

ביוגרפיה

נולד בפאס לאביו הרב שלמה שהיה אב בית הדין ורבה של העיר. למד אצל אביו. לימים שימש כסופר בית הדין של פאס. סמוך לפטירת אביו התמנה לדיין בעיר. באייר תש"א החל לשמש בתפקיד אב בית הדין ורבה הראשי של פאס תחת קודמו הרב משה בן סמחון.[2] בבית דינו ישב עם חביריו הדיינים רבי אהרן בוטבול ורבי ידידיה מונסונייגו. בתפקידו הרבני לימד הלכות שחיטה, והסמיך את תלמידיו לרבנות.[3]

בשנת תר"ץ, הוציא לאור את ספרו של אביו 'בקש שלמה' יחד עם אחיו הרב שאול.

באדר תרצ"ה, במלאת שמונה מאות שנה להולדת הרמב"ם, הכריזה ממשלת ספרד על ימי עיון וחגיגות המוקדשים לכבוד הרמב"ם. ימי עיון אלו פשטו גם לפאס, ורבי משה אבן דנאן נאם אודות גדלותו של הרמב"ם הן ברמה ההלכתית והן ברמה ההיסטורית.[4]

מפסיקותיו ידוע שלא התנגד למנהג הרווח במרוקו לערות מים רותחים לתבשיל שמצטמק בשבת.[5] כמו כן פסק שמותר להתנות על נר שבת שהאדם לא מסיח דעתו ממנו בכל זמן בין השמשות, ובכך יהיה מותר לטלטל את הנר בשבת לאחר שייכבה, ללא חשש מוקצה.[6]

נפטר בפאס בט"ו סיוון תש"ד. בפטירתו ספד לו הרב יוסף בן נאיים.[1]

נכדו הוא הרב שלמה אבן דנאן לשעבר רבה של שכונת קריית היובל.

חיבורו

  • זיכרון משה – לקוטי דינים ושו"ת, נדפס כנספח לספר 'תדשן אדמה', מכון 'מלכי רבנן', תשנ"ח.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 ראו: 'תאמרו ליוסף' (בן נאיים) עמ' 373: "דרוש שדרשתי בפטירת הרה"ג ראב"ד כמוה"ר משה אבן דנאן זצ"ל שנתבש"מ ביום ט"ו סיון שנת תש"ד פ"ק". ולא כפי שכתוב בכמה ספרים שנפטר בתרצ"ז או בת"ש. וכן בהסכמה ל'וזאת ליהודה' אבן דנאן, חתום הוא בשנת תש"ג. ואם כן העיקר שנפטר בתש"ד. וראו עוד 'מן הגנזים' חלק יא עמ' רנד.
  2. ^ ראו מלכי רבנן ח"ב (נדפס בתקנות חכמי מכנאס חלק ב עמ' תרי).
  3. ^ ראו: עץ יוסף (ואענונו) עמ' לז. ראו גם: תור הזהב 36 אייר תשע"ח, עמ' ז.
  4. ^ ראו הקדמה לספר 'נוהג בחכמה' [מהד' עמאר] עמ' 100-111.
  5. ^ ראו: מגן אבות או"ח, רשימת קצת מנהגי פאס מרבי שלמה אבן דנאן (נכדו של רבי משה), סעיף טז.
  6. ^ ראו: זיכרון משה הל' שבת אות ד.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36203493משה אבן דנאן