רבי אלעזר הלוי
 | |
| ראש ישיבת מרקש | |
| לידה | אלקלעה, מרוקו |
|---|---|
| פטירה |
אוקטובר 1919 ל' בתשרי ה'תר"ף מרקש, מרוקו |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי במרקש |
| מקום פעילות | מרקש |
| תחומי עיסוק | תלמוד |
| רבותיו | ראו להלן |
| בני דורו | רבי שלמה הכהן |
| חיבוריו | "עבודת הלוי"; "פקודת אלעזר" |
| בת זוג | חסיבה |
| אב | רבי יוסף הלוי |
| צאצאים | יוסף הלוי |
רבי אלעזר הלוי (?, אלקלעה - ל' בתשרי ה'תר"פ, 1919, מרקש) היה ראש הישיבה הגדולה במרקש. נודע בזכות ספרו "עבודת הלוי" על הש"ס.
ביוגרפיה
נולד לרבי יוסף הלוי בכפר אלקלעא שבדרום מרוקו. בצעירותו נשלח על ידי אחיו הגדול רבי יהודה הלוי ללמוד תורה בישיבה שבעיר המחוז מרקש. לאחר פטירת הרב דוד שלוש, נתבקש על ידי ראשי הקהל ללמד את התלמידים, והוא החל ללמד בביתו המרווח. בתקופת כהונתו כראש הישיבה, למדו בה למעלה מ-300 תלמידים בו זמנית. ישיבתו היוותה אבן שואבת לתלמידים מכל האזור, לצד ישיבתו של רבי שלמה הכהן.
לאחר פטירת אשתו הראשונה, בתו של אחד מעשירי העיר, נשא את חסיבה, שהייתה אלמנת תלמידו רבי משה פדידה. בנו היחיד יוסף נפטר בילדותו[1].
נפטר בשיבה טובה בל' בתשרי ה'תר"ף (אוקטובר 1919) ונקבר בבית הקברות היהודי במרקש. על קברו הוקם "אוהל". על מצבתו נכתב:
"מצבת זאת עדה שתחתיה מאן דלביש מדה, וענו כל העדה, רב חנא ורב חסדא, את אלעזר. רחמיו מרובים, מטיב לטובים, בחכמתו רחוקים נעשו קרובים, זכה וזיכה את הרבים, למדו ממעשיו הטובים, והרביץ תורה ברבים, ויאמר אלעזר. דרכיו ומידותיו מה עצמו, למד תורה לילו ויומו, דבריו מה נעמו, ה' אלקיו עמו, לכו לחמו בלחמו, פקודת אלעזר. כל עמלו לפיהו, איש אלוקים קדוש הוא, משמים קדשו ה', זה אלי ואנוהו, ענותן ושפל ברך הוא, למד מידת קונהו, את אלעזר. ידיו רב לו, מסיני זכו לו, סתרי תורה נגלו לו, לא מנע את עטו מלכתוב לו, חיבורים אשר נאה לו, תרומת ה' לאלעזר. חלקו אמרה נפשו, כתאותו זכה לזכות בנו אומתו, קולו נשמע בתורתו ויראתו, ויצו ה' עליו לקחתו, כי בא עתו. יום ר"ח חשון עש"ק שנת בערבו"ת לפ"ק לעלות במעלתו ללבוש בגדי תפארתו והלבשתם את אלעזר הלוי תנצב"ה זיע"א"
על שמו נקרא בית הכנסת "עבודת הלוי" בעיר רמלה.
חיבוריו
- עבודת הלוי - חיבור מקיף על חלק ממסכתות התלמוד הבבלי. הודפס לראשונה בשנת 1924 על מסכתות ביצה, פסחים, כתובות, קידושין וחגיגה על ידי תלמידיו רבי יהודה אסראף, רבי יצחק הכהן, רבי ידידיה צרפתי ורבי ישועה בן שושן (ראשון; חלק שני). מהדורה חדשה יצאה בעריכת הרב מאיר אביטבול, בהוצאת מכון "בני יששכר" בשלושה כרכים: חלק ראשון על מסכת כתובות; חלק שני על מסכת קידושין וחלק שלישי על פסחים, ביצה וחגיגה. חידושים על שמונה מסכתות נוספות מצויים בכתב יד. ה'תשס"ח-ה'תשע"ו. ספר זה, המאופיין בעיון חריף ומפולפל בסגנון הלימוד של ישיבות מרקש, זכה לפופולריות רבה בישיבות מרוקו, וכפי שהעיד הרב אברהם חפוטא[2]: "הספרים שבהם למדו בישיבות במרוקו היו השיטה מקובצת ומהרש"א ומהר"ם שיף ומגן גיבורים וקול מבשר ועבודת הלוי".
- פקודת אלעזר - 37 עמודים בהם חידושים על התנ"ך ועל שולחן ערוך ואשל אברהם הלכות פסח, חנוכה, ראש השנה, סוכות ותשעה באב. פורסמו בספרו של תלמידו הרב מכלוף נחמני "אבן שלמה" בשנת תשמ"ט.
בשנת ה'תש"ף, יצא הספר מחדש בעריכת צאצא אחיו, ר' דביר דוד הלוי בהוצאת הספרייה הספרדית. לספר נוספו אליו מבוא מפורט על תולדות המחבר, משפחתו ותלמידיו, חידושים רבים על התנ"ך ועל שולחן ערוך או"ח מכתבי יד חדשים וכתבי תלמידיו, חידושי הלכה מכתב יד, חידושים על מסכת סוכה מאחיו רבי יהודה הלוי, ועוד.
- הקשו התלמידים - 77 קושיות שהקשו תלמידי הישיבה והתירוצים שהשיב להן. נספח לספר "פקודת אלעזר" מהדורת ה'תש"ף.
- ישנם כתבים נוספים שעתידים לצאת לאור, בהם תירוצים לקושיות המהרש"א שהשאיר ב-"יש ליישב", קושיות שהמחבר השאיר ב-"יש לעיין", הגהות על הש"ס ועוד.
מתלמידיו
- רבי אברהם אביטבול - ראש ישיבה במרקש.
- רבי מרדכי קורקוס - ראב"ד העיר מרקש ומחבר ספר "גדולת מרדכי".
- רבי דוד סויסא - יורשו בראשות הישיבה במרקש. בעל ספר "מתוק מדבש" על הש"ס.
- רבי יעקב נחמני- מקובל, מחבר הספרים "לקח יעקב", "מעט דבש", ועוד
- רבי יהודה אסראף - הדפיס את ספרי 'עבודת הלוי'. מהדורה ראשונה.
- רבי יעקב חזוט - ר"מ בישיבת צלאת אל עזמה במרקש.
- רבי משה אבורמאד - רבה של העיר תארודאנת ומחבר ספר "ויאמר משה" על התנ"ך.
- רבי יעקב ביטון - רב ודיין באזור תיפנות .
- רבי דוד הכהן - אב"ד ורבה של בוז'עד, מחבר ספר "תפילה לדוד" על הלכות שחיטה וטרפות.
- רבי יצחק אברג'ל (אבירז'ל) - ראש ישיבה במרקש. מחבר ספר "כפר ליצחק".
- רבי חיים ביטון - ראב"ד העיר מילייליא במרוקו הספרדית מחבר ספר "שלמי חיים" על הש"ס, "לב חיים" על שו"ע אבן העזר.
- רבי זבולון שושנה - ראש ישיבה במרקש ומחבר ספר "קדש הלולים" על תהלים.
- הרב שלמה עזרן- רב בכפרים אית-תגאנאת, אמזמז, ארגן ואוריקה.
- רבי אהרן אבוזגלו - מקובל וראש ישיבה בכפר רחמאנא[3].
- רבי דוד סויסא - ראש ישיבה בכפר רחמאנא[3].
- רבי יעקב אברג'ל - רבה של בני מלאל ומחבר "דבש וחלב" על הלכות שחיטה וטרפות.
- רבי שלמה אצרף - רב הכפר אולד ברחיל.
- רבי אליהו אבושכילא - מקובל ורב בכפרים אוריקה ובריזה. מחבר "אשת חיל".
- רבי שלום יהודה וענונו- בעל "מנוחת "ש"י'.
לקריאה נוספת
- חביב איבגי, אבני זיכרון לקהילת מראקש, לוד ה'תשס"ד, עמ' קנא-קנב.
- שלמה מיארה, מראקש וחכמיה חלק א, ירושלים ה'תשע"ה, עמ' 223–229.
- הרב מאיר אלעזר עטיה, משלחן אבותינו עמ' 532.
- הרב יוסף הלל, מצבות מראכש, ירושלים תשע"ו, עמ' 360-361.
קישורים חיצוניים
- רבי אלעזר הלוי, באתר (תורת אמת אתר יהדות מרוקו)
- סרטון הדרכה להגעה אל קברו, יוטיוב.
הערות שוליים
31068661אלעזר הלוי